תביעת גירושין – מבוא
תביעת גירושין היא הליך משפטי המאפשר לאחד מבני הזוג לפתוח בהליך לסיום קשר הנישואין בצורה רשמית וחוקית.
הליך הגירושין כולל מספר רבדים המשפיעים על היבטים כלכליים, הוריים ואישיים.
בעוד שיש זוגות המצליחים לסיים את נישואיהם בהסכמה דרך גישור או באמצעות הסכמים מחוץ לכותלי בית המשפט, אחרים נדרשים לפנות לערכאות משפטיות ולהגיש תביעת גירושין. ההבדל המרכזי בין גירושין בהסכמה לבין גירושין בתביעה, טמון בצורך בערכאה משפטית שתכריע בסוגיות כמו מתן הגט, חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות ויתר תנאי הגירושין.
טרם הגשת תביעת גירושין: בקשה ליישוב סכסוך
לפני הגשת תביעת גירושין חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך כמעט בכל עניין, אמנם לא בתביעת אבהות או בתביעה בין אחים או בתביעה בענייני ירושה – אך בכל שאר העניינים לא יתקיים דיון, ואף לא ניתן יהיה להגיש תביעות, בטרם יעברו הצדדים ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, ויקיימו לפחות פגישת יישוב סכסוך אחת. הליך ישוב הסכסוך יכול להיות קר ופורמלי, ולעיתים יכול להתפתח לגישור ולהסכמות והכל תלוי בצדדים עצמם.
איפה אפשר להגיש בקשה ליישוב סכסוך ובאיזו ערכאה
בקשה ליישוב סכסוך ניתן להגיש גם בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני, ובמהותה פונה המבקש או המבקשת, לקבלת עזרה מיחידת הסיוע, אשר בסמכותה לקבוע 4 פגישות בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר מי שמנהל את הפגישה הינה עובדת סוציאלית, ולא ערכאה שיפוטית, כאשר הערכאה השיפוטית מקבלת רק את הדיווח על הצלחה או כישלון בעניינם של בני הזוג.
רק כאשר נסגר הליך יישוב הסכסוך יכול צד להגיש תביעת גירושין מלאה לבית הדין או לבית המשפט, לפי בחירתו ועל פי הייעוץ שיקבל ואשר יכוון אותו לאיזו ערכאה יש עדיפות מבחינתו.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
היכן מגישים תביעת גירושין?
תביעת גירושין עצמה מוגשת אך ורק לבית הדין הרבני. בין יהודים רק לבית הדין הרבני סמכות לסדר גט, כאשר המדובר ביהודים גם אם נישאו בצורה אזרחית, עדיין מתקיימת סמכות בית הדין הרבני ובתנאי ששניהם יהודים והינם גבר ואשה.
מדינת ישראל הקנתה מקום המדינה לבית הדין הרבני את הסמכות הייחודית ובלעדית לבצע את סידור הגט, והקנתה סמכות מקבילה, אך לא ייחודית, לבית המשפט לענייני משפחה לעסוק בכל שאר הנושאים הנוגעים להפרדת המשפחה (מתא משפחתי אחד לשניים) כדוגמת: מזונות ילדים, מזונות אישה (לעתים מזונות שיקומיים או אזרחיים), פירוק שיתוף, חלוקת רכוש, משמורת ילדים ועוד.
בנושאים אלה יכול לעסוק גם בית הדין הרבני וגם בית המשפט לענייני משפחה – תלוי מי הקדים את מי, כפי שנבהיר להלן.
תביעת גירושין בבית הדין הרבני יכולה לעסוק אך ורק בבקשה לחיוב או לכפיית גט והיא גם יכולה להעלות נושאים שאפשר, אך אין חובה לכרוך בבית הדין הרבני. כמו כן בתביעה בבית הדין הרבני ניתן להגיש תביעה על ידי האישה לחיוב הגבר בכתובה.
בבית הדין הרבני ניתן להגיש גם תביעה לשלום בית, לבקש סעד למדור ספציפי, לבקש מזונות זמניים לילדים, ולהגיש סעדים דחופים שנועדו דווקא לשמור על שלמות המשפחה ולא על פירוקה, כגון צו למדור ספציפי.
בבית המשפט לענייני משפחה כאמור אפשר להגיש את כל התביעות הכרוכות בגירושין – ענייני מזונותיהם של הילדים, ענייני חלוקת הרכוש בין בני הזוג וכו’, אך לא ניתן לדרוש גט בבית המשפט לענייני משפחה, מאחר שמדובר בנושא שהוא בסמכות הבלעדית של בית הדין הרבני. ההלכה קובעת שגם לא ניתן לכבול קטינים לסמכות בית הדין הרבני כך שזה ידון במזונותיהם, ועל כך מחלוקות רבות אשר מגיעות לבית המשפט הגבוה לצדק מעת לעת. צו למדור ספציפי לא ניתן להגיש בבית המשפט לענייני משפחה.
תביעת גירושין – ההליך הפרוצדורלי:
הגשת תביעת הגירושין מתבצעת ע”י אחד מבני הזוג, שהוא למעשה יוזם ראשון את ההליך באופן חד צדדי.
לאחר הגשת התביעה והגשת כתב ההגנה, מתחיל ההליך הפרוצדורלי בבית הדין. בדרך כלל, יתקיים דיון ראשון שמטרתו להציג את עמדות הצדדים ולבחון אפשרות להסכמות מוקדמות. אם לא הושגה הסכמה, יתקיימו דיונים נוספים, בהם יוצגו ראיות, ייערכו חקירות עדים, והצדדים יידרשו להציג מסמכים רלוונטיים.
במהלך הדיונים, בית הדין הרבני (או בית המשפט לענייני מש]חה בתביעות הקשורות לתיק) יכולים לקבוע צווים זמניים בנושאים דחופים, כמו מזונות זמניים, משמורת זמנית או צווי עיקול על רכוש. במקרים רבים, הערכאה המשפטית ממנה מומחים, כמו פסיכולוגים או שמאי רכוש, כדי לסייע בקבלת החלטות.
דיונים והכרעות:
הדיונים בבית המשפט יכולים להימשך זמן רב, תלוי במורכבות המקרה, בנכונות הצדדים להגיע לפשרה ובמספר הנושאים הנידונים. בסוף ההליך, בית המשפט ייתן פסק דין המכריע בסוגיות המרכזיות: מתן הגט (במקרה של בית הדין הרבני), מזונות, משמורת ילדים, חלוקת רכוש והסדרי ראייה.
ערעור:
במקרים שבהם אחד הצדדים אינו מרוצה מההכרעה, הוא רשאי להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר – ערעור לבית הדין הרבני הגדול או לבית המשפט המחוזי, בהתאם לערכאה שהכריעה בעניינים הספציפיים של התיק.
הסכם גירושין שהושג במשא ומתן או גישור מייתר את תביעת הגירושין
אם יש הסכמות בין בני הזוג על תנאי הגירושין המתייחסים לחלוקת הרכוש, החזקת הילדים והסדרי הראייה (שהות), מזונותיהם, וחלוקת האחריות ההורית המשותפת, פירוק שיתוף בדירת מגורים וכו’ – הרי שאין חובה להגיש תביעת גירושין ואפשר להגיש לבית המשפט או לבית הדין את ההסכם שנערך על ידי עורך דין או עבר ביקורת של עורך דין ובדיקה מדוקדקת.
במקרה כזה יש צורך בעורך דין רק לבדיקה ולליווי, ולא לייצוג בהליך המשפטי כך שהחיסכון הכלכלי ברור ומשמעותי. הליך משפטי יכול להתייתר ולא להתקיים אם בני הזוג מסכימים מראש על תנאי הגירושין, וגם אם לא הסכימו מראש – אם הושגה הסכמה לאחר ניהול משא ומתן – מה טוב, ויש לברך על כך. אם לא כך פני הדברים הרי שמי מבני הזוג צריך ליזום תביעת גירושין או תביעות בבית המשפט לענייני משפחה, תלוי בסוג המחלוקת בין בני הזוג ומה יש להכריע בו.
איך פועלים כאשר קיים הסכם גירושין שמגיעים אליו לאחר הגשת תביעת גירושין?
כאשר קיים הסכם גירושין שנכרת מרצון חופשי של כל צד והוא חתום ע”י שני בני הזוג, שאושר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, הרי שיש להגיש לבית הדין הרבני אך ורק את תביעת הגירושין עצמה, שאמורה להיעשות בהסכמה מאחר וכבר הושג הסכם גירושין.
יש לקבל את אישור בית הדין הרבני להסכם באמצעות פסק דין, ולהגיע לטקס סידור הגט תוך זמן קצר, לעיתים אף באותו היום או תוך מספר ימים בית הדין יסדר את הגט לאחר שנתן תוקף לפסק הגירושין. להסכם ניתן להגיע בכל שלב ושלב של ההליך המשפטי בין בבית הדין הרבני ובין בבית המשפט לענייני משפחה. לשיטתי, תמיד מבורך להפסיק את ההליכים ולהגיע להסכמות.
חשיבות בחירת הערכאה הרלוונטית עבורכם להגשת התביעה לגירושין
במדינת ישראל הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני הינם בעלי סמכויות מקבילות בתביעות הקשורות לגירושין, ולכן שחשוב לבחור את הערכאה המשפטית הטובה ביותר עבורכם. לשם כך עליכם להגיע בהקדם לייעוץ אצל עורך דין מומחה בתחום ענייני המשפחה, ולקבל את המידע המלא באשר למצבכם הספציפי.
רק לאחר מכן תוכלו לתכנן יחד עם עורך הדין תביעת גירושין נכונה ומושכלת באמצעות אסטרטגיית פעולה ותכנון הצעדים המשפטים והאחרים על מנת להשיג את המירב ואת המיטב עבורכם.
לצורך קביעת מקום הסמכות, דהיינו איזו ערכאה תדון בעניינך – יש משמעות וחשיבות למירוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה.
מרוץ הסמכויות
לא אחת מדובר על מורכבותו של הליך הגירושין, וכאמור, הדבר נובע בין היתר בשל קיומו של מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה.
תופעה זו נוצרת בשל העובדה שניתנה לשתי הערכאות הללו, סמכות מקבילה לדון בנושאים שונים במסגרת הליך הגירושין, כגון חלוקת הרכוש בין הצדדים.
בשל ההבדלים המשמעותיים הקיימים בין שתי הערכאות הללו, ישנה חשיבות רבה לכך איזו ערכאה תפסוק באיזה עניין ולכן, נוצר מרוץ סמכויות.
במסגרת מרוץ הסמכויות ינסה כל אחד מבני הזוג לנסות ולהקדים את הצד השני בהגשת תביעת גירושין לערכאה הרצויה, על מנת שזו תרכוש סמכות לדון באותו העניין.
תביעת גירושין כרוכה
כדי למנוע מבית המשפט לענייני משפחה לרכוש סמכות בנושאים הכרוכים בגירושין, דהיינו ברכוש ובחלוקתו, באיזון משאבים או בענייני משמורת והסדרי שהות, וכדי שבית הדין הרבני האזורי במקום המגורים של הצדדים יוכל לרכוש סמכות לדון בנושאים – כולם או חלקם – אשר מצויים בסמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה, הרי שהבעל צריך להגיש תביעת גירושין כרוכה ובה הוא אמור לכרוך את הנושאים בהם הוא מעוניין שבית הדין ולא בית המשפט ידון.
על מנת שטענת הבעל לסמכות בית הדין הרבני תהיה תקפה, הרי שהכריכה אמורה להיות גם כריכה כנה וגם כריכה כדין ובנוסף גם תביעת הגירושין עצמה כלומר עצם הרצון לגירושין צריך להיות כנה.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
מהי כריכה כדין/כריכה כנה בתביעת גירושין?
1. התביעה לגירושין הינה תביעה כנה. כלומר הבעל צריך להוכיח שהוא באמת ובתמים רוצה להתגרש ולא רק לשלול את הסמכות מבית המשפט לענייני משפחה ולא כטקטיקה בצל הליכי הגירושין. הרצון לגירושין הוא תנאי בלעדיו אין. הבעל צריך להוכיח תום לב וניקיון כפיים.
2. הכריכה הינה כריכה כדין. משמעות תנאי זה הוא שבפועל אוזכרו כל הנושאים בהם הבעל מבקש לדון בבית הדין הרבני. הכריכה צריכה להיות מפורשת. אם הבעל לדוגמא מבקש לדון בדירת הצדדים היא צריכה להיות מאוזכרת מפורשות ולא בצורה נסתרת או בלתי ברורה.
3. הכריכה של הנושאים הנלווים לגירושין אמורה להיות כנה. משמעות תנאי זה הוא ש הבעל כרך את הנושאים הנלווים להליך הגירושין בתביעת הגירושין מתוך כוונה אמיתית וכוונה כנה שבית הדין הרבני ידון בסוגיות שהועלו בפניו. הכריכה גם היא צריכה להיות בידיים נקיות ובתום לב.
עוד על כריכה בתביעת גירושין כתבתי כאן>>
עיקרון הכיבוד ההדדי שבין ערכאות
בהקשר של כריכה בגירושין, יש להדגיש שתי נקודות חשובות. הראשונה היא כי שלושת התנאים אשר הוצגו לעיל הם תנאים מצטברים ועל כן, אם מי מהם אינו מתקיים, תעמוד לאישה זכות לטעון כי לא נשללה סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בעניין.
הנקודה השנייה מתייחסת לעקרון הכיבוד ההדדי, אשר משמעותו כי משרכשה ערכאה אחת סמכות לדון בנושא מסוים, הערכאה השנייה מנועה מלהפעיל את סמכותה בעניין.
הפסיקה מתייחסת למרוץ הסמכויות ועקרון הכיבוד ההדדי באופן הבא המתואר על ידי כב’ השופט זגורי שנתן פסק דין מקיף בעניין זה בתמ”ש (נצרת) 33238-10-13 ל.ב.א נ’ ח.ב:
יודעים כולנו מזה כמה עשורים, בעקבות בג”צ 8497100 פלמן נ. פלמן, כי כאשר שני בני הזוג מגישים תביעות הדדיות באותו עניין לשתי ערכאות בעלות סמכות מקבילה (בית דין דתי ובית משפט לענייני משפחה), ואחת הערכאות מתחילה לברר עניין הסמכות, בדרך כלל תימנע הערכאה השנייה מלדון בתביעה לגופה ואף ליתן הכרעה בעניין הסמכות, עד אשר תתקבל החלטה הערכאה האחרת. כך היו דברי הנשיאה דאז בייניש:
“במצב שנכרכה בו הסוגיה של חלוקת רכוש בין בני-זוג בתביעת גירושין, ולאחר מכן הוגשה תביעה לחלוקת רכוש בבית-המשפט לענייני משפחה, וטרם ניתנה הכרעה על-ידי אחת משתי הערכאות בשאלת הסמכות לדון בסוגיה, יהא זה נכון לומר כי מכוח עקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות מסור בידי כל אחת משתי הערכאות – בית-המשפט לענייני משפחה ובית-הדין הרבני – שיקול-דעת לעכב את הדיון בתביעה שבפניה כדי לאפשר לערכאה האחרת להכריע בשאלת התקיימות תנאי הכריכה. ההחלטה אם להימנע מדיון ולהמתין לכך שהערכאה האחרת תכריע בשאלת התקיימות תנאי הכריכה במסגרת בירור טענות כנגד סמכותה אם לאו נתונה לשיקול-דעתה של כל אחת משתי הערכאות, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו. השיקולים יהיו מושפעים מנתונים רלוונטיים לעקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות, כגון השלב שבו מצוי ההליך בערכאה האחרת. כך למשל אם אחת משתי הערכאות כבר החלה לדון בטענות כנגד סמכותה, והדיון בשאלת התקיימות תנאי הכריכה מצוי בפניה בשלב מתקדם, על הערכאה האחרת לשקול אם להימנע מדיון ולהמתין להכרעת הערכאה הראשונה בעניין הסמכות. או למשל כאשר תביעה לחלוקת רכוש הוגשה לבית-המשפט לענייני משפחה” .
עילות גירושין במסגרת תביעה לגירושין
אם לא קיימת עילת גירושין, בית הדין הרבני ידחה את תביעת הגירושין, וזאת כל עוד אין הסכמה של שני בני הזוג להתגרש. אם אין הסכמה להתגרש, הרי שהצד המעוניין צריך להוכיח עילות גירושין כנגד זולתו.
עילות גירושין של הבעל כנגד האישה
להלן דוגמאות לעילות גירושין של הבעל כלפי האישה, אשר בגינן מוגשות תביעות גירושין:
*הסתרת מידע רפואי קריטי ודרמטי, לדוגמא עקרות, במקרה והאישה לא ילדה לבעל ילדים, כתוצאה מעקרות בתום 10 שנים ממועד הנישואין.
עבירות הלכתיות -עוברת על דת משה או עוברת על דת יהודית.
*התנהגות חסרת צניעות של האישה– דהיינו דרך התנהגותה הינה מבזה כגון מתהוללת בניגוד למקובל בחברה אליה משתייכים הצדדים, לבושה בצורה חשופה, וחסרת צניעות במלבושיה.
*מקרים בהם האישה מנבלת את הפה, מקללת את בעלה או חלילה עולבת בבעלה ומשפילה אותו כמו גם אם היא מכה את בעלה.
*ביצוע מעשי כיעור: זאת כאשר האשה שוהה בייחודיות עם גבר אחר גם אם אין הוכחה שקיימו יחסי אישור (יחסי מין) או שהיא מתחבקת ומתנשקת עם גברים בפומבי. מעשה כיעור הוא כאשר האשה נפגשת עם גברים אך אין הוכחה לחיי אישות מלאים עם אותם גברים אלא רק בגדר החשד וההיסק כלומר סביר שאשה שנפגשת עם גבר בביתו או בבית מלון לא נפגשת עמו למטרות של קריאת ספרים או “משחק דוקים”.
*זנתה תחתיו – כלומר קיימה יחסי אישות עם גבר אחר
*סירוב ליחסי אישות עם הבעל, ולא מעת לעת או מידי פעם אלא סירוב מתמשך. אישה כזו קרויה מורדת לאחר 12 חודשים שבהם הותרתה על ידי בית הדין.
כתבתי בהרחבה על עילות גירושין מצד הבעל – כאן>>
עילות גירושין של האשה כנגד הבעל
*אין אונות – פגמים ביכולת התפקוד המיני של הבעל, דהיינו חוסר יכולת לקיים יחסי אישות עם האישה.
*גם הימנעות מחיי אישות יכולה להוות עילת גירושין שכן בעל חב בעונתה של אשתו על פי הדין ועל פי כתובתה.
*במידה והבעל עקר ואין לו יכולת להפרות את האשה תוכל האשה בחלוף 10 שנים מנישואיהם לדרוש גט.
*מומים ופגמים קריטיים – במידה ולבעל ישנה מחלה מדבקת ומסוכנת שמונעת ממנו קיום יחסי אישות עם אשתו או לחלופין, קיומם של מומים אשר גורמים לאישה להיגעל מבעלה. אולם, על האישה להוכיח כי לא ידעה על המומים הללו טרם הנישואים.
*אלימות נפשית ופיסית כלפי האישה – במידה והבעל נוהג באשתו באלימות פיזית או מילולית קיצונית
*סירוב לפרנס את האישה: חובת המזונות של בעל כלפי אשתו נובעת מהכתובה ומדין תורה שכן בעל חב בכלכלת אשתו “כפי מעמדו וכפי כבודו”. כלומר בהתאם למה שהורגלה וליכולת הכלכלית שלו. אם הבעל נמנע מכלכלת האשה הרי שעומדת לאשה וקמה לה עילת גירושין.
תביעת גירושין – איך להיערך אליה באופן נכון?
כאשר עומדים בפני תביעת גירושין, חשוב להיערך כראוי הן מבחינה משפטית והן מבחינה רגשית וכלכלית. היערכות מוקדמת יכולה לעזור לצלוח את התהליך בצורה טובה ולמזער נזקים פוטנציאליים לכם ולבני משפחותיכם. שלבים מומלצים להיערכות לתהליך, בתמצית:
היערכות משפטית:
התייעצות עם עורך דין מומחה: שלב ראשון, קריטי ומהותי בתהליך הוא פנייה לעורך דין המתמחה בדיני משפחה. עורך דין מנוסה יוכל לספק ייעוץ מקיף לגבי הערכאה המתאימה, דרכי הפעולה האפקטיביות והזכויות המשפטיות שלכם.
איסוף תיעוד: חשוב לבוא לייעוץ טרם תביעת גירושין מוכנים ברמה הביורוקרטית: יש לאסוף את כל המסמכים הדרושים לתמיכה בתביעה או בהגנה, כגון תעודות רלוונטיות, תלושי שכר, חשבונות בנק, מסמכים על רכוש משותף, מסמכים הקשורים לילדים, כמו גם ראיות שאספתם ופריטים טכניים שקשורים לתביעה.
שיקול בחירת הערכאה: אם מתעוררת שאלת הערכאה המשפטית (בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה), יש להתייעץ עם עורך הדין לגבי המקום שבו הסיכויים טובים יותר לקבל החלטות שמתאימות לאינטרסים שלכם.
היערכות כלכלית:
תכנון כלכלי: כבר בטרם הכניסה להליך תביעת הגירושין, חשוב להיערך לשינוי הכלכלי שיגיע לאחר תביעת הגירושין, כולל הערכת עלויות המשפט וההתמודדות עם פסיקת המזונות ו/או חלוקת רכוש.
בדיקת זכויות: יש לבחון מול עורך הדין את הזכויות הכלכליות העומדות לרשותכם, כגון זכויות פנסיה, חסכונות, והלוואות שבן הזוג התחייב עליהן.
היערכות רגשית:
קבלת תמיכה רגשית: הליך גירושין הוא הליך מציף שדורש תעצומות נפש, הן לזוג המתגרשים והן לילדים. ליווי פסיכולוגי או ייעוץ זוגי יכול לסייע בהתמודדות עם המתח הנפשי והקשיים הרגשיים. תמיכה רגשית יכולה לעזור לשמור על איזון ורווחה נפשית במהלך התהליך המורכב הזה.
תמיכה חברתית ומשפחתית: שמירה על קשר עם המשפחה והחברים הקרובים מקלה מאד על תהליך ההתמודדות עם השינוי ומעניקה תמיכה נפשית קריטית.
** ככל שתרצו לפנות אלינו לייעוץ – משרדנו עומד לרשותכם לצורך הגשת תביעה לגירושין, גישור, מו”מ לגירושין. הנני עוסקת בדיני משפחה 38 שנים, וכן מגשרת מוסמכת עם התמחות בגישור משפחה החל משנת 1998. אשמח לרתום את ניסיוני עבורכם ועבור יקיריכם באופן מקצועי, רגיש ומסור!
