גירושין שבהם מעורבים ילדים משותפים מציבים מערך מורכב של סוגיות משפטיות. לאישה בהליך גירושין בישראל יש זכויות מוגדרות בתחומים שונים – ממשמורת הילדים, דרך מזונות והסדרי רכוש, ועד כתובה וקבלת הגט. להלן נביא סקירה של זכויות אלה –
משמורת והסדרי שהות:
לכל אישה גרושה עם ילדים יש זכות להגיש בקשה למשמורת על ילדיה הקטינים, והדין מאפשר לה להיות ההורה המשמורן במקרים שבהם הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הילד. קיימים שני מודלים עיקריים של משמורת:
(1) משמורת מלאה – במסגרתה הילד נמצא בחזקתה הפיזית של האם (או האב) רוב ימות השבוע, וההורה שאינו משמורן זכאי להסדרי שהות קבועים – לרוב מספר שעות באמצע השבוע וכל שני סופי שבוע;
(2) משמורת משותפת – כאשר שני ההורים חולקים באופן כמעט שווה את זמני השהות והטיפול בילד.
גם כאשר האישה אינה ההורה המשמורן, היא נותרת אפוטרופסית חוקית ושוות זכויות בקבלת החלטות מהותיות (חינוך, בריאות, דת). מעבר לכך, היא זכאית להתנגד להעברת מקום מגורים של הילד למרחק שיפגע בזמני השהות עמה.
בפועל, בתי המשפט מקבלים לא מעט בקשות של נשים למשמורת מלאה, בעיקר כאשר הן היו המטפל העיקרי בתקופת החיים המשותפים. יחד עם זאת, גם נשים המבקשות משמורת משותפת נהנות מהכרה בזכותן לשמר קשר מלא עם הילדים, כל עוד הן כשירות לכך ואין מניעה מהותית.
- עוד על הסדרי ראייה/שהות בגירושין – בהרחבה כאן>>.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
מזונות ילדים:
אחת הזכויות המרכזיות של אישה בהליכי גירושין עם ילדים היא הזכות לדרוש עבור ילדיה מזונות מהאב, בהתאם לדין האישי ולפסיקת בתי המשפט. מזונות הילדים אינם “כסף לאם”, אלא נחשבים לזכות של הילד – אך בפועל, כשהילדים בחזקת האם, היא זו שנושאת ברוב הנטל ומממנת את צורכיהם. לכן, הזכות למזונות מתורגמת בפועל לתמיכה כלכלית חיונית עבור האישה.
ככלל, כאשר הילדים צעירים מגיל 6, האם זכאית לכך שהאב יישא לבדו במלוא הצרכים ההכרחיים: מזון, מגורים, חינוך בסיסי ובריאות. מגיל 6 ועד 18, הנטל מתחלק בין ההורים בהתאם להכנסותיהם וזמני השהות. בגילאים 18–21, המזונות מופחתים לרוב לשליש – אך עדיין משולמים במקרים רבים לאם, במיוחד כאשר הילד ממשיך להתגורר עמה.
אישה המגדלת את ילדיה זכאית גם למרכיב המדור – תוספת למזונות המשקפת את חלק הילדים בשכר הדירה או בהוצאות הבית. מזונות נוספים כוללים החזר הוצאות רפואיות, חינוך בלתי פורמלי וחוגים. ניתן להסכים מראש על הסכום בהסכם גירושין, אך נדרש אישור בית משפט כדי להבטיח את זכויות הקטינים.
אם האב מפסיק לשלם את המזונות – עומדת לאישה זכות לגבותם דרך הוצאה לפועל, או לפנות לביטוח הלאומי כדי לקבל קצבת מזונות במקומו. זוהי רשת ביטחון קריטית עבור נשים שננטשו כלכלית במהלך או לאחר הגירושין, ומנגנון הגבייה ממשיך להחיל את החוב גם אם לא נגבה בפועל.
שינוי דמי מזונות: לאישה המשמורנית עומדת הזכות החוקית לבקש עדכון של סכום המזונות שנפסק, אם חלה התפתחות משמעותית בנסיבות – בין אם מדובר בשינוי בהכנסות האב, שינוי מהותי בזמני השהות עם הילדים, צורך רפואי חדש או הוצאה חינוכית חריגה. הבקשה מוגשת לבית המשפט או לבית הדין שנתן את פסק הדין המקורי, והיא נבחנת לפי מבחן “שינוי הנסיבות המהותי”.
- כתבתי בהרחבה על נושא גירושין עם תינוק – לעיונכם.
מזונות אישה:
במהלך הליך הגירושין, עומדת לאישה זכות חוקית לתבוע מבעלה מזונות אישה – כלומר, תשלום חודשי שנועד להבטיח את צורכיה ההכרחיים עד לסידור הגט. זכות זו מבוססת על הדין הדתי, ולכן כל עוד לא התקיים גירושין פורמליים – החובה עדיין קיימת, גם אם בני הזוג חיים בנפרד.
הסכום שנפסק לאישה אינו אוטומטי ואינו נועד להעשרה, אך הוא מעניק לה רצף כלכלי בסיסי בתקופה שבה היא חשופה לחוסר יציבות ומוגבלת ביכולת לפתוח פרק חדש בחייה. החישוב ייקח בחשבון את רמת החיים אליה הורגלה, את צרכיה בפועל, את מצבה הבריאותי, ואת כושר השתכרותה.
קיימות נסיבות בהן זכאותה של האישה למזונות תישלל – למשל אם הוכחה בגידה, או אם עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת ונחשבת ל”מורדת”. גם אז, כל מקרה ייבחן לגופו, ולא די בטענה כללית כדי לשלול את הזכות.
במקרים של סרבנות גט מצד הבעל, האישה זכאית לעיתים לפסיקת מזונות מעוכבת – סכום מוגדל שנועד ליצור לחץ כלכלי על בן הזוג המעגן.
מזונות אישה זמניים: לאורך תקופת ההליכים, עוד לפני מתן פסק דין סופי לגירושין או למזונות קבועים, רשאית האישה להגיש בקשה למזונות זמניים – סכום חודשי שנקבע באופן מיידי ולפרק זמן קצוב, כדי לאפשר לה מענה כלכלי מיידי.
מדובר בכלי מהותי עבור נשים שנותרו ללא הכנסה סדירה בתקופת הסכסוך, ובית הדין בוחן את הבקשה לפי הצרכים ההכרחיים, רמת החיים אליה הורגלה האישה, ויכולת השתכרותו של הבעל בזמן אמת.
רכוש וחלוקת נכסים:
לאישה עומדת זכות קניינית מובהקת לקבל מחצית משווי כלל הרכוש המשותף שנצבר במהלך הנישואין, וזאת בהתאם להסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון. מדובר בזכות שאינה תלויה ברישום הפורמלי של הנכסים או בשאלה מי מהצדדים השתכר יותר, אלא בבסיס השיתופי של התא הזוגי ובמהות החיים הכלכליים שנוהלו במשותף.
האיזון כולל רכוש מכל סוג: דירת מגורים, רכוש עסקי, חשבונות בנק, חסכונות, קופות גמל, כלי רכב, השקעות, קרנות פנסיה וזכויות סוציאליות – כל עוד נצברו במהלך הנישואין או התקבלו כפירות של מאמץ משותף.
גם אם הנכסים רשומים על שם הבעל בלבד, אין בכך כדי לשלול מהאישה את זכויותיה, ובית המשפט מוסמך להורות על פירוק שיתוף, חיוב בתשלומי איזון או העברת נכסים, בהתאם להיקף הזכאות.
בנוסף לכך, לאישה עומדת האפשרות להוכיח “שיתוף ספציפי” גם בנכסים שהוחרגו מהאיזון לפי החוק – כגון דירה שהייתה שייכת לבעל טרם הנישואין, אך שולבה בחיי המשפחה או מומנה במאמץ משותף. הצלחה בטענה זו תאפשר לאישה לקבל חלק בנכס אף שאינו חלק ממסת האיזון הפורמלית.
במקרים בהם עולה חשד כי הבעל הבריח נכסים, ניהל חשבונות סודיים, או נקט פעולות שנועדו להסתיר רכוש או לרוקן את מסת האיזון – עומדת לאישה הזכות לדרוש חלוקה בלתי שוויונית, תוך הצגת תשתית עובדתית וראייתית מבוססת. בתי המשפט מכירים בכך כי חלוקת רכוש צודקת בגירושין נועדה לא רק לשקף שווי, אלא גם לתקן פערים שנוצרו עקב שליטה או התנהלות חד-צדדית של אחד מבני הזוג.
כאמור, בהתאם לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע”ד–2014, זכויות הפנסיה שנצברו ע”י בן זוג במהלך הנישואין ניתנות לחלוקה ישירה ומיידית עם הגירושין. האישה זכאית לקבל את חלקה היחסי (לרוב מחצית) בזכויות הפנסיוניות של הבעל שנצברו במהלך השנים המשותפות – למשל, באמצעות קבלת קצבה ישירות מקרן הפנסיה כאשר הבעל יוצא לפנסיה, או היוון חלקה במקרה של פדיון מוקדם.
דירת המגורים:
האישה זכאית, כחלק בלתי נפרד מהליך איזון המשאבים, לדרוש את חלקה בדירת המגורים – גם אם הדירה רשומה על שם הבעל בלבד. הדירה, שהייתה לרוב המרכז הפיזי של התא המשפחתי, נחשבת לנכס משותף כאשר נרכשה במהלך הנישואין או שימשה בפועל את חיי המשפחה.
גם דירה שהייתה שייכת לבעל לפני הנישואין עשויה להיחשב כמשותפת, אם תוכח כוונת שיתוף – למשל באמצעות מימון משותף, שיפוץ מהותי או שימוש קבוע על ידי שני הצדדים והילדים.
ככלל, חלוקת הדירה נעשית באמצעות מכירתה וחלוקת התמורה, או באמצעות העברת זכויות בין הצדדים לפי שווי מוסכם או קבוע. עם זאת, כאשר הילדים הקטינים מצויים במשמורת האם, עומדת לה הזכות לבקש להישאר בדירה לתקופה מוגדרת, כדי לשמר את יציבותם הסביבתית.
לעיתים ההסדר מתקבל בהסכמה – למשל, שהאם והילדים ימשיכו להתגורר בדירה עד סיום שנת הלימודים – ולעיתים ניתן צו מפורש האוסר את מכירת הדירה עד למועד שנקבע.
בבית הדין הרבני, האישה רשאית לבקש סעד של מדור ספציפי, המונע את מכירת הדירה גם לאחר הגירושין, כל עוד לא קיבלה את כתובתה. מדובר בהגנה ייחודית לזכותה הבסיסית למגורים, כל עוד אין לה דיור חלופי סביר. עם זאת, הסעד אינו מוחלט ויינתן רק כאשר מתקיימות נסיבות מוצדקות, תוך איזון מול זכות הבעלות של בן הזוג.
באופן כללי, דירת המגורים היא סוגיה רגשית ומשפטית משמעותית עבור האישה, ולעיתים מהווה העוגן הכלכלי המרכזי שנותר לה לאחר הפרידה. לכן, ניהול נכון של הזכות הזו – כולל בחינת אפשרות לשיתוף ספציפי, תביעת מדור או דחיית מועד מימוש הזכויות – חיוני לשמירה על יציבותה האישית והמשפחתית.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
כתובה:
האישה זכאית, בעת הגירושין, לתבוע את סכום הכתובה שנקבע לטובתה ביום הנישואין – והדבר מעוגן הן בדין הדתי והן בדיני החוזים. הכתובה אינה מסמך טקסי בלבד, אלא התחייבות ממונית מחייבת של הבעל, שנועדה להבטיח לאישה רשת ביטחון כלכלית במקרה של פירוק הקשר.
הסמכות הבלעדית לדון בתביעת כתובה נתונה לבית הדין הרבני, והאישה רשאית להגיש את התביעה כחלק מהליך הגירושין או בנפרד.
אם מוכח שהבעל יזם את הפירוד, פגע באישה או הפר את חובותיו כלפיה, עומדת לה זכות ממשית לדרוש את מלוא הסכום שנרשם. גם סכומים גבוהים שנקבעו בכתובה – אינם נחשבים אוטומטית לסמליים. בית הדין בוחן אם הייתה כוונה אמיתית להתחייב לסכום, ואם כן – מחייב בהתאם.
לצד רכוש משותף שמחולק לפי חוק יחסי ממון, הכתובה היא זכות נפרדת ועצמאית: האישה יכולה לדרוש את חלקה ברכוש וגם את כתובתה. רק במקרים חריגים מאוד בית הדין שוקל לקזז בין רכוש לכתובה – וגם אז תוך בחינה זהירה.
- עוד על תביעת כתובה – כאן>>
סרבנות גט:
כאשר הבעל מסרב לתת גט, ניצבת האישה במצב משפטי ופיזי של עגינות – מצב הפוגע בזכותה הבסיסית לפתוח פרק חדש בחייה ולהינשא מחדש. זכותה של האישה לסיים את קשר הנישואין אינה רק עניין אישי, אלא זכות משפטית מוגנת, והמערכת המשפטית מכירה בכך כי יש לספק לה כלים יעילים להסרת הסרבנות.
בתי הדין הרבניים מוסמכים להפעיל שורה של סנקציות נגד הבעל הסרבן: צווי עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, הגבלות כלכליות, ולעיתים אף מאסר – הכל במטרה להבטיח שהאישה תקבל את הגט שלה תוך זמן סביר ולא תחיה בכפייה משפטית או דתית.
לצד ההליכים בבית הדין, עומדת לאישה גם זכות להגיש תביעת נזיקין בבית המשפט לענייני משפחה, בגין עוגמת הנפש, הפגיעה בכבודה והנזק שנגרם לה עקב הסירוב. בתי המשפט קיבלו בשנים האחרונות תביעות מסוג זה ופסקו לא פעם פיצויים בסכומים משמעותיים.
בנוסף, במצבים של עיכוב ממושך בגט, ניתן לעיתים לחייב את הבעל בתשלום מזונות מוגדלים, גם אם הצדדים כבר חיים בנפרד, כדרך למתן מענה כלכלי ביניים.
האישה אינה לבד בהתמודדות הזו. היא רשאית לפנות למרכזי סיוע המתמחים בזכויות נשים בהליכי גירושין, לקבל ייצוג משפטי מתאים, ולפעול באופן מתואם בין בתי הדין והערכאות האזרחיות. מכלול הכלים הללו נועד להבטיח שאישה לא תיוותר כלואה בנישואין שלא מרצונה – ושתוכל לממש את חירותה האישית, המשפטית והחברתית באופן מלא.
עוד זכויות זכויות לאישה בגירושין עם ילדים:
אישה גרושה המגדלת את ילדיה, במיוחד כאשר היא ההורה המשמורן, זכאית למגוון הטבות כלכליות שמטרתן לאפשר לה שיקום חיים עצמאי, תוך שמירה על יציבות כלכלית בסיסית למשפחה.
קצבת הילדים המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי מועברת אליה כברירת מחדל, ובמקרים בהם אין לה הכנסה מספקת, היא יכולה לבדוק זכאות להבטחת הכנסה. אם הבעל אינו משלם את המזונות שנפסקו, היא רשאית לפנות לביטוח הלאומי ולקבל קצבת מזונות, שהמדינה תגבה לאחר מכן מהאב.
כאישה המוגדרת “הורה עצמאי”, עומדות לרשותה הטבות משמעותיות: נקודות זיכוי במס הכנסה, הנחות בארנונה, אפשרות לסיוע מוגדל בשכר דירה וקדימות בקבלת דיור ציבורי. בתחומי התעסוקה היא זכאית לזכויות מוגנות לפי חוק, כולל היעדרות בשל מחלת ילד, העדפה בסבסוד מעונות יום, והגנות מפני אפליה.
במקרים של אלמנות, כאשר הילדים בחזקתה, תשולם לה קצבת שארים כמי שמוגדרת אפוטרופוס הקטינים. הזכויות הללו נועדו לרכך את המעבר ממבנה משפחתי מאוחד למשק בית עצמאי, ולהבטיח כי האם לא תישאר מוחלשת כלכלית לאחר הגירושין.
זכויות האישה בגירושין עם ילדים – לסיכום:
גירושין בישראל, בפרט כאשר מעורבים בהם ילדים, אינם רק משבר רגשי אלא מהלך בעל השלכות משפטיות וכלכליות מרחיקות לכת.
לאישה המצויה בהליך גירושין עם ילדים זה עומדת מערכת מורכבת של זכויות – במשמורת, במזונות, ברכוש, בדיור, ואף בפן ההלכתי של קבלת הגט. ככל שהאישה מודעת לזכויותיה, מתכוננת כהלכה, פועלת למימוש הזכויות באופן אקטיבי ומקבלת ייעוץ משפטי מתאים מעורך דין מנוסה, כך גדל הסיכוי שתצליח לשמר יציבות – עבורה ועבור ילדיה – ולבנות לעצמה בסיס משפטי וכלכלי איתן לקראת ההמשך.
**לנוחיותכם, כתבתי זה מכבר סדרת עצות למתגרשת – כאן>>, ועצות נוספות להתנהלות בגירושין עם ילדים – כאן>>.
