החוק מכיר בזכות סבא וסבתא להסדרי שהות (ראייה) כלפי נכדיהם
במצבים בהם הורים שכולים חפצים להתראות עם נכדיהם – האם לביהמ”ש הסמכות לקבוע הסדרי שהות בין קטין לסבו וסבתו?
התשובה לכך הינה בהחלט חיובית! ס’ 28 א’ לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (להלן: “החוק”) נותן לסבים זכות להיפגש עם הנכד כאשר בנם- אבי הקטין, נלקח לעולמו.
28א. זכותם של הורים שכולים (תיקון: תשל”ו)
מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית-המשפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המת לבין הקטין.
מאחורי חקיקת החוק עומד הרצון להקל על ההורים השכולים ממכאובם ע”י האפשרות לבלות עם נכדיהם. כך התבטא ביהמ”ש בבר”ע 759/00:
“המחוקק מצא לנכון להוסיף את ס’ 28 א לחוק מצבים טרגיים בהם הורה אחד נפטר בדמי ימיו, ההורה השני מנימוקים זרים שאין בינם לבין טובת הקטינים דבר, עושה למען ניתוק בקשר בינם לבין הורי ההורה שנפטר. בכך מוסף להורי ההורים מכאוב קשה על המכאוב שכבר לקו בו …. המחוקק מצא לנכון והתערב ולמנוע מצב טראגי זה”
ביהמ”ש העניק פרשנות רחבה לחוק וקבע כי גם במקרים של ניתוק קשר מוחלט ולא רק במקרים של מוות, תינתן זכות לסבים להסדרי שהות עם הנכד מן הטעם שהורה אשר נותק מעולמו של הקטין, ככל שהדבר נוגע לטיפול בקטין, משול הוא למת (ברע 759/00).
האם לסבים וסבתות יש זכות חוקית לראות את נכדיהם?
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מכיר באפשרות של סבים וסבתות לפנות לבית המשפט בבקשה להסדרת קשר עם נכדיהם.
סעיף 28א עוסק במצב שבו אחד מהורי הקטין נפטר, ומאפשר להורי ההורה שנפטר לבקש הוראות בעניין הקשר עם הקטין. לצד סעיף זה, סעיף 28ב לחוק מרחיב את נקודת המבט וקובע כי בית המשפט רשאי להחליט בבקשת הורי הוריו של קטין בעניין הקשר בינם לבין הקטין, כאשר הדבר משרת את טובת הקטין.
המשמעות היא שסבים וסבתות יכולים לפנות לבית המשפט גם במקרים שבהם נוצר נתק בינם לבין הנכד על רקע סכסוך משפחתי, גירושין, פטירת אחד ההורים, מחלה, היעדרות ממושכת או קושי אחר בקשר המשפחתי. עם זאת, נקודת המוצא של בית המשפט היא טובת הילד. עצם הקרבה המשפחתית חשובה, אך היא אינה מספיקה בפני עצמה. הסבים נדרשים להראות כי הקשר עמם מיטיב עם הקטין, מעניק לו יציבות, המשכיות משפחתית, תחושת שייכות או תמיכה רגשית ממשית.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
להלן רשימת המקרים בהם תינתן זכות לסבים להסדרי שהות עם הקטין להוציא מקרה מוות:
- מצב רפואי אשר שולל כל זכות יכולת תפקוד של ההורה.
- מצב בו הורה נעדר תקופה ממושכת או הוכרז כנעדר.
- במקרים בהם נקבע כי ההורה אינו כשיר
- מקרים בהם נשללה זכותו של ההורה לשמש כאפוטרופוס לקטין
מה בוחן בית המשפט בבקשה להסדרי שהות עם סבים?
בבקשה להסדרי שהות בין סבים לנכד, בית המשפט בוחן בראש ובראשונה את טובת הקטין. בין היתר ייבדקו טיב הקשר שהיה בעבר, משך הקשר, גיל הילד, מידת המעורבות של הסבים בחייו, עמדת ההורים, הסיבה לנתק, עוצמת הסכסוך המשפחתי והיכולת לקיים קשר רגוע שאינו מכניס את הילד למאבק בין מבוגרים.
ככל שהסבים היו חלק משמעותי מחיי הילד – שמרו עליו, ליוו אותו, השתתפו בחגים, טיפלו בו או היו דמויות יציבות עבורו – כך קל יותר להראות שקיום הקשר משרת את טובתו. בית המשפט יבחן גם את עמדת הילד, ככל שגילו ובשלותו מאפשרים זאת, ולעיתים ייעזר בתסקיר של גורמי הרווחה, ביחידת הסיוע או בגורם מקצועי אחר.
מנגד, כאשר הקשר עם הסבים מלווה בהסתה נגד ההורים, חשיפה לסכסוכים, לחץ רגשי או פגיעה ביציבות הילד, בית המשפט עשוי לצמצם את הקשר, להתנות אותו בליווי מקצועי או להימנע מקביעת מפגשים בשלב זה.
לא מדובר ברשימת נסיבות סגורה בהן ניתן להחיל את הוראות סעיף ב’ 28(א) אלא כל מקרה יבחן לגופו כאשר בראש ובראשונה תילקח טובת הילד וזכותו לשמירת קשר עם שני חלקי משפחתו. כמו כן יינתן משקל לזכות ההורה אשר מגדל את הקטין בפועל.
לכן, כאשר הורה מנתק את הקשר בין ילדיו לבין הסבים, אין לומר עוד כי אין לכך מענה משפטי. סעיף 28ב מאפשר לסבים וסבתות לפנות לבית המשפט ולבקש הסדרת קשר עם הנכד.
יחד עם זאת, בית המשפט לא יכפה קשר בכל מקרה. ההכרעה תיעשה לפי טובת הקטין, אופי הקשר שהיה בעבר, סיבת הנתק, עמדת ההורים והיכולת ליצור קשר רגוע, יציב ומיטיב. ככל שהבקשה תתמקד בצורכי הילד ותציע מתווה מתון והדרגתי, כך יגדל הסיכוי שבית המשפט יבחן אותה בחיוב.
מה אומרת הפסיקה בשנים האחרונות על הסדרי שהות לסבים?
הפסיקה בשנים האחרונות מציגה גישה מאוזנת: קשר בין סבים לנכדים יכול להיות בעל ערך רגשי, משפחתי והתפתחותי משמעותי עבור הקטין, במיוחד כאשר אחד ההורים נפטר, נעדר מחיי הילד או כאשר הסבים היו דמויות קבועות בחייו. עם זאת, בית המשפט אינו בוחן את רצון הסבים כנקודת מוצא, כי אם את טובת הקטין, את יציבות חייו ואת השאלה אם הקשר המבוקש יוסיף לו ביטחון ומשפחה או יכניס אותו לעימות בין מבוגרים.
בפסק דין שניתן בשנת 2025 בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, תמ”ש 70281-03-24, נדונה תביעה של סבים לקשר קבוע עם נכדם לאחר פטירת אביו. הסבים ביקשו זמני שהות רחבים ואף ביקשו להגביל את מקום מגורי האם למרחק של 25 ק”מ ממקום מגוריהם.
בית המשפט קבע זמני שהות קבועים עם הסבים, לרבות מפגשים באמצע השבוע, סופי שבוע אחת לשלושה שבועות, שיחות וידאו והסדרים בחופשת הקיץ. לצד זאת נדחתה הדרישה להגביל את מקום מגורי האם. בית המשפט הדגיש כי הסבים הם דמויות חשובות בחיי הקטין, אך עליהם להבין את מקומם כסבא וסבתא, לכבד את סמכות האם כאפוטרופוס טבעי, ולהימנע מהתנהלות שמטשטשת את הגבול בינם לבין תפקיד הורי.
בפסק דין נוסף משנת 2022, תמ”ש 22066-07-19 בבית המשפט לענייני משפחה בצפת, נדונה תביעה של סבתא לקיום קשר עם נכדיה, כאשר שני ההורים התנגדו לכך באופן מוחלט. באותו מקרה התקיים בעבר קשר יומיומי והדוק בין הסבתא לנכדים, ולאחר מכן נוצר נתק חריף על רקע מערכת יחסים קשה בין הסבתא לבין בתה, אם הקטינים. בית המשפט מינה מומחה, נשמעו עמדות גורמי מקצוע והקטינים נשמעו ביחידת הסיוע.
בסופו של דבר נקבע כי יש מקום לקיים קשר מפוקח בין הסבתא לנכדים, בין היתר משום שהנתק הותיר את הילדים בערפל ביחס לסבתם, וכי חידוש מבוקר של הקשר עשוי לשרת את טובתם. ההסדר שנקבע היה זהיר: מפגשים במרכז קשר, הכנה טיפולית ובחינה מחודשת של המשך הקשר לאחר מספר מפגשים.
בפסק דין משנת 2020, תמ”ש 49489-05-17 בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, נדונה בקשת סבים לקביעת זמני שהות עם נכדם, כאשר האב היה מנותק מהקטין במשך תקופה ארוכה והאם התנגדה לקשר עם הורי האב. בית המשפט אימץ את עמדת גורמי המקצוע שלפיה הקשר עם הסבים עשוי להיטיב עם הקטין, וקבע תחילה מפגשים במרכז קשר.
לאחר שהמפגשים התנהלו בצורה חיובית, הקשר הורחב בהדרגה למפגשים מחוץ למרכז הקשר ובהמשך גם בבית הסבים. בפסק הדין הודגש כי גם כאשר להורה יש זכות בכורה בקבלת החלטות לגבי ילדו, החלטה לנתק את הילד ממשפחה מורחבת מצד ההורה השני תיבחן לפי טובת הקטין.
מן הפסיקה עולה כי בקשה טובה להסדרי שהות עם סבים צריכה להציג קשר ממשי שהיה בעבר, תועלת רגשית לקטין, נכונות לכבד את ההורה המגדל ומתווה שניתן ליישם ללא הסלמת הסכסוך. מנגד, כאשר סבים מבקרים את ההורה בפני הילד, מנסים להחליף את מקום ההורה, מערבים את הקטין במאבק או דורשים הסדרים רחבים שאינם מתאימים לשגרת חייו, בית המשפט עשוי לצמצם את הבקשה, להתנות את הקשר בפיקוח או לדחות חלק מהסעדים המבוקשים. בעיני בית המשפט, הסדרי שהות עם סבים נועדו לשמור על טובת הילד, על שורשיו ועל תחושת השייכות שלו, תוך שמירה על יציבותו ועל סמכות ההורה המגדל.
איך מגישים בקשה להסדרי שהות לסבא וסבתא?
בקשה להסדרת קשר בין סבים לנכד מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה. לפי סעיף 28ב לחוק, הבקשה מוגשת בדרך של בקשה ליישוב סכסוך ומועברת ליחידת הסיוע שליד בית המשפט. מטרת השלב הראשוני היא לבחון אם ניתן להגיע להבנה משפחתית מוסכמת, לפני ניהול הליך משפטי מלא.
כאשר אין הסכמה, ניתן להמשיך בהליך בבית המשפט. במסגרת הבקשה חשוב לפרט את הקשר שהיה בין הסבים לבין הנכד, את נסיבות הנתק, את הנזק שעלול להיגרם לילד מהמשך הניתוק, ואת ההסדר המבוקש.
בבקשה להסדרי שהות חשוב מאד בעיניי להציע מתווה ברור שבית המשפט יכול לאמץ בפועל, ברמת המציאות.
רצוי לפרט באיזו תדירות הסבים מבקשים לפגוש את הנכד, היכן יתקיימו המפגשים, מי יסיע את הילד, כמה זמן יימשך כל מפגש, כיצד יישמר קשר בין מפגש למפגש, ומה ייעשה אם קיימת מתיחות קשה מול אחד ההורים.
כאשר מדובר בילד צעיר, או בקשר שנותק לתקופה ארוכה, נכון לבקש חידוש קשר הדרגתי: תחילה מפגש קצר במקום ניטרלי או בנוכחות אדם מוכר לילד, ובהמשך הרחבה לפי התרשמות גורמי המקצוע ותגובת הילד. כאשר הקשר בעבר היה קרוב ורציף, אפשר לבקש הסדר משמעותי יותר, למשל מפגש קבוע אחת לשבועיים, שיחות וידאו במועדים קבועים, קשר בחגים, ימי הולדת וחופשות, ולעיתים גם לינה, אם הדבר מתאים לגיל הילד ולטיב הקשר.
בקשה טובה תכלול גם התחייבות של הסבים לכבד את סמכות ההורים, להימנע מהכנסת הילד לסכסוך, ולהקפיד שהמפגשים יהיו עבורו מקור של יציבות, משפחה וביטחון רגשי.
בקשה שמנוסחת מתוך ראיית טובת הילד, ולא מתוך כעס כלפי ההורים, תהיה חזקה ומשכנעת יותר. בית המשפט מחפש פתרון שיאפשר לילד ליהנות מקשר משפחתי מיטיב, בלי להפוך אותו לצד בסכסוך.
מתי בית המשפט עשוי לדחות בקשה של סבים לקשר עם נכד?
בית המשפט עשוי לדחות בקשה של סבים להסדרי שהות כאשר הוא מתרשם שהקשר המבוקש עלול לפגוע בילד. כך למשל, כאשר קיימת עוינות חריפה בין הסבים לבין ההורים, כאשר הסבים מערבים את הילד בסכסוך, כאשר נאמרים בפניו דברים פוגעניים על אחד מהוריו, או כאשר חידוש הקשר צפוי ליצור עומס רגשי שאינו מתאים למצבו.
גם קשר רופף בעבר, היעדר מעורבות ממשית בחיי הילד, בקשה שמוגשת בעיקר כחלק ממאבק בין מבוגרים או התנגדות חזקה של ילד בוגר – כל אלה עשויים להשפיע על ההחלטה. במקרים מסוימים בית המשפט יעדיף פתרון זהיר יותר, כמו קשר טלפוני, מפגש בפיקוח או בחינה מחודשת לאחר תקופה.
**זקוקים לייעוץ פרטני? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את 40 שנות ניסיוני בתחום למענכם. אשמח לסייע!
נושאים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
ניכור הורי שנגרם על ידי הסבתא הביא לסירוב קטין להתגורר בבית אביו
