הסכם גירושין – מדריך מלא

מהו הסכם גירושין?

הסכם גירושין הוא הסכם שנכרת בין בני זוג שהינם נשואים, ואשר מיועד להסדיר את כל הסוגיות שיכולות להיות שנויות במחלוקת בין הצדדים, לרבות סידור הגט עצמו המסיים את הנישואין עצמם, ומשנה את הסטטוס של בני הזוג מנשואים לגרושים כדת משה וישראל. אך לא רק – שכן הסכם גירושין מתייחס לא רק לגט עצמו אלא לכל הנושאים הקשורים לפירוק התא המשפחתי: רכוש, ילדים וכיוב’.

חשיבות הסכם בהליך הגירושין היא משמעותית. ההסכם יכול לחסוך הליכים משפטיים ארוכים, יקרים ומורטי עצבים. ניתן לומר כי גירושין בהסכמה היא למעשה הדרך המשפטית היעילה ביותר לניהול הליך הגירושין. באמצעות הסכם גירושין שנערך כדבעי, תוכלו לנהל את ההליך בצורה תרבותית וחסכונית, ולהגיע להסכמה מלאה וחתימה על הסכם שמניח את דעתכם, בעוד טובתכם וטובת ילדכם תילקח בעדיפות עליונה.

יש לציין כי יהיו אלה הילדים שיסבלו מההליך המתמשך במידה וההורים אינם מצליחים להגיע להסכמות, וככל שהתהליך יהיה קצר יותר, כך ייטב לילדים – שהם לכל הדעות הנכס היקר ביותר להורים.

הסכם גירושין כולל את כל העניינים הרלוונטיים העולים לאחר הפרידה. שלושת החלקים העיקריים בהם המסמך דן כוללים:

• חלוקת רכוש – בפרק זה יוחלט על האופן בו יחולק הרכוש אשר הצטבר במהלך שנות הנישואין. רשימה מלאה של נכסי נדל”ן, חשבונות בנק, רכבים וכיו”ב, של שני בני הזוג יועברו אל עו”ד הגירושין, כאשר בנוכחותו תתקבל ההחלטה בנוגע לחלוקת הנכסים.
• משמורת ילדים – ניתן להחליט במסגרת ההסכם על משמורת משותפת של הילדים, או על משמורת מלאה אצל אחד ההורים, כאשר להורה השני ייקבעו הסדרי מפגש מפורטים עם הילד.
• תשלום מזונות ילדים – בהתאם להסדר חלוקת המשמורת על הילדים, ייקבע גובה תשלום דמי מזונות אשר ניתן בעבור גידול הילדים, וכן בהתחשב בהכנסות ההורים.

בין היתר, יכיל הסכם גירושין – המשתנה מזוג לזוג לפי הנסיבות הרלוונטיות והמיוחדות לכל זוג – את העניינים הבאים (בחרתי להביא עניינים ספציפיים אותם אני מזהה כעקרוניים, לעיתים הם בעייתיים, וכאלה שנדרשת תשומת לב מיוחדת אליהם):

נושאים עיקריים המוסדרים בהסכם גירושין

ילדים – סוגיות מרכזיות

סוגיות הנוגעות לילדי בני הזוג בתחום המשמורת, חלוקת הסדרי השהות, מזונות הילדים, מי משלם למי וכמה, וכן איך מתחלקות ההוצאות המיוחדות בין ההורים הנוגעות לרפואה, לחינוך, לחוגים, להוראה מתקנת, לאבחונים וכיוב’.

– חלק מרכזי בהסכמות בפרק הילדים הוא הצורך בהסכמות בהסכם גירושין על חלוקת הזמנים בין ההורים, קביעה האם בית אחד ההורים יהיה הבית העיקרי או שתהיה אחריות הורית משותפת בין ההורים וחלוקת זמנים שוויונית ו/או כמעט שוויונית.

– יש צורך להסכים על חלוקת החגים בין ההורים ואפשר להסכם על חלוקה שונה משווה בשווה בכל הנוגע לערבי החגים, שכן במשפחות מסורתיות שמים דגש על ההתאספות ועל המסורת ואילו במשפחות חילוניות פחות, ולעיתים יסכים הורה שההורה השני, החוגג את החג בצורה מסורתית ועם הרבה בני משפחה, יארח הוא את הילד – אף אם סדר חלוקת החגים שונה.

– יש צורך לעגן את מקום המגורים הנוכחי ו/או סטייה מוסכמת ממקום המגורים של 20 30 או 40 ק”מ או כל מרחק אחר.

– יש צורך להתייחס לא רק למיקום החינוך של הילדים (קיבוע למקום המגורים או קרוב) אלא גם לאופי החינוך: אנטרופוסופי, חרדי, חילוני, ממלכתי דתי, כיתה מיוחדת /ו/או כל החלטה אחרת המיטיבה עם הילד.

*אציין כי כיום יש הרבה מחלוקות באשר לטיפולים קוסמטיים יקרים לילדים, אם בעבר הורים היו מתקוטטים ביניהם על תשלום או אי תשלום של שיעורי נהיגה, הרי שטיפולי לייזר לבנות להסרת שיער שהינם מאד יקרים הינם כיום יותר במרכז המחלוקת, וכך גם כל מיני מותרות אחרות שבעבר לא היו רלוונטיות.

דרך קבלת ההחלטות המקובלת היא יחדיו. יש צורך לקבוע מנגנון מוסכם שלפיו המחלוקת מוכרעת ללא צורך לפנות לבית המשפט מחדש, אלא ממנים ומסכימים מומחה שהוא זה שיקבע את חיונית הטיפול עצמו ואת גובה ההוצאה הכספית הסבירה עבורה טיפול שכזה.

סוגיות כלליות

– יש צורך להגדיר את מקום המגורים כמדינת ישראל וכי חוק אמנת האג יחול בהסכם, וזאת כדי למנוע מצב שבו הורה מבריח את בנו או בתו מן הארץ לצמיתות (ואם כך הם פני הדברים הרי שיש צורך להפעיל את אמנת האג בנוגע למדינה שאליה נמלטו הילד/ה וההורה).

– יש מקום להתייחסות למצב של רילוקיישן של כל אחד מההורים.

סוגיות רכושיות

– לעיתים, הרכוש המשותף הוא דירה בלבד שנקנתה על ידי הצדדים ואשר שניהם תרמו לרכישתה ואזי אין באמת מחלוקת מאחר ודין הדירה להיות מחולקת בין הצדדים בחלקים שווים.

– יכולה לקום מחלוקת בנוגע לדירה על המועד למכירתה או על סכום המינימום, אך בדרך כלל קל לפתור מחלוקות שכאלה. באין הסכמה של שני הצדדים, יש למכור את הדירה מיד כאשר מתגרשים, ויחד עם זאת אפשר לחרוג מהדין היבש ולהסכים כי האם תישאר בדירה למשך תקופה מסוימת – עד אשר הילדים יבגרו או אפילו יסיימו שירות צבאי חובה.

פתרון אפשרי נוסף, הוא שאחד הצדדים ירכוש את הדירה וישלם את חלקו לצד השני. אפשר להסכים שהאב לא ישלם מזונות וכי האם תרכוש את חלקו בדירה בסכום מופחת. זהו פתרון אפשרי אבל הצדדים צריכים להסכים לו כי בהעדר הסכמה – הדירה תימכר.

פנסיה

– כאשר לאחד מבני זוג או לשניהם יש מקום עבודה המפריש לקרנות לפנסיה לקופות גמל ולמקום של השקעה אחרים – יש לבצע איזון משאבם באמצעות אקטואר. אם האחזקות הכספיות של כל צד במסגרת עבודתו דומה לזו של הצד השני אפשר לעיתים לוותר על אקטואריה, ואולם אם יש פערים בין הצדדים, האקטואר יאזן ויקבע איזה סכום צריך לעבור למי מבני הזוג.

– יש אפשרות להיוון דהיינו תשלום מידי, ויש אפשרות לאיזון דחוי, משמע כל חודש בחודשו שמתקבלת ומשולמת הפנסיה – יקבל הצד השני את חלקו היחסי (לאו דווקא מחצית).

– חלוקת רכוש מורכבת וקשה הרבה יותר אם לבני הזוג או למי מהם יש אופציות בשלות או בלתי בשלות, שיש צורך לאזן, אבל לא ניתן לאזן אופציות שלא בשלו ויש צורך בהסכם גירושין שכזה שייגן בצורה ברורה ומקצועית על הצד השני.

ענייני תעסוקה

– איזון משאבים פשוט בין אנשים שמחזיקים במשרה אינו מורכב, ונעשה בין אנשים בנקל על ידי האקטואר או רואה החשבון הממונה. יחד עם זאת, הקושי יכול לצוץ והוא אכן יצוץ כאשר למי מבני הזוג יש חברה ו/או עסק שיש להעריך את שוויו באחת מבין השיטות הקיימות ועניין זה אינו פשוט.

חישוב שווי עסק או חברה, כולל שווי מוניטין, עשוי להיות כרוך במאבק על שיטת ההערכה ו/או על התוצאה שלא תהיה מקובלת על אחד מן הצדדים, ונושא זה יש לפתור באופן בהיר למען הסק ספקות ותקלות לאחר מכן.

הכתובה

בהסכם גירושין יש להסכים על תשלום או ויתור על הכתובה. בעקרון האישה זכאית לכתובה, ואולם אם היא מקבלת כספים במסגרת איזון משאבים אין היא יכולה ליהנות מ”כפל מבצעים”.

דמי שימוש ראויים

עשויה לעלות טענה על ידי מי מבני הזוג אשר עזב או אולץ לעזוב את הבית, שבן הזוג השני צריך לשלם לו עבור חלקו בבית, שכן בן הזוג שנותר להתגורר בבית עשה שימוש בכל הבית ולא רק בחלקו עצמו אלא גם בחלקו של בן הזוג האחר.

סוגיה זו של דמי שימוש אינה חד משמעית, ויש מי שיסכים לשלם סכום מסוים עבור התקופה בה התגורר בבית בגפו, ומנגד לא בהכרח יגיעו בני הזוג להסכמות בעניין זה וככל שתקופת המשא ומתן ארוכה יותר כך הסכום עשוי לגדול.

בניה על מקרקעי ההורים

ישנם זוגות שבנו את ביתם על קרקע של ההורים, ויש צורך להגיע להסכמות בסוגיה זו איזה פיצוי הם יקבלו, אם בכלל. נושא זה הינו מן הנושאים המסובכים שיש להתייחס אלינם בהסכם גירושין ולא קל להגיע להבנות בסוגיה מורכבת זו.

העלמת כספים והברחת נכסים

כאשר מתקיים מצב של הברחת נכסים או כספים על ידי מי מבני הזוג – יש קושי להסכים על החזרת הרכוש והכספים המוברחים. אנשים לא נוטים להודות בפעולות מפוקפקות ומי שהצליח להבריח רכוש בונה על כך שהצד השני יתייאש מהחזרת הרכוש לפול המשותף.

במקרה כזה, קשה להאמין כי בני הזוג יצליחו להסכים על פתרון הוגן, ואולם מי שמאמין בהסכם ובהסכמות צריך לעשות כל ניסיון כדי לפתור זאת.

הלוואות בתוך המשפחה

לעיתים ישנם מצבים בהם הורי הבעל או הורי האישה מעניקים לבני הזוג מתנות כספיות משמעותיות, המסייעות להם לרכוש דירה או רכוש אחר וכאשר הנישואין מתערערים הרי שהם דורשים את המתנה בחזרה, ומנסים ליצור תשתית (שקרית בד”כ), לפיה מתן הכספים היה הלוואה בלבד.

כאשר המדובר בכספים משמעותיים שעברו מצד אחד של המשפחה לבני הזוג – צפוי שיהיה מאתגר להגיע להסכם.

ניכור הורי

כאשר צד אחד נוקט, במהלך החיים המשותפים או עם הפירוד, אקטים של ניכור הורי – יהיה צורך לדון בכך בהסכם הגירושין. בסיטואציות כה קיצוניות, קשה להאמין שיימצא פתרון מוסכם ויש לבחון זאת כל מקרה לגופו.

**רשימת המחלוקות בין בני זוג אינה רשימה סגורה, והמודגם לעיל אינו בגדר רשימה סופית ומלאה של ויכוחים ומחלוקות שיכולות לצוץ בין בני זוג מתגרשים.

הסכם גירושין דוגמא:

להלן הסכם גירושין בסיסי לדוגמא:

הסכם גירושין – נחתם ונערך ביום [תאריך]

בין:

[שם הבעל]

ת.ז. [מספר ת.ז.]

כתובת: [כתובת]

(להלן: “הבעל”)

לבין:

[שם האישה]

ת.ז. [מספר ת.ז.]

כתובת: [כתובת]

(להלן: “האישה”)

והואיל והצדדים נישאו זה לזו ביום [תאריך נישואין]

והואיל והצדדים חיו יחדיו כזוג נשוי במשך [מספר שנות נישואין]

והואיל והצדדים החליטו לסיים את חיי הנישואין ביניהם ומבקשים להסדיר את ההיבטים המשפטיים, הכלכליים, והמשפחתיים של הפרידה בהסכמה

והואיל והצדדים מבקשים לתת להסכם זה תוקף של פסק דין עם אישורו בבית המשפט או בבית הדין הרבני

לפיכך, הוסכם והותנה בין הצדדים כדלקמן:

סעיף 1: גירושין

1.1 הצדדים מסכימים להתגרש זה מזו בהסכמה, ויינקטו כל ההליכים הנדרשים בבית הדין הרבני על מנת לסיים את הנישואין.

1.2 הבעל מתחייב לתת לאישה גט ללא עיכובים מיותרים תוך [מספר ימים/שבועות] מיום אישור הסכם זה.

1.3 האישה מצהירה כי היא מסכימה לקבל את הגט, ותפעל בשיתוף פעולה מלא בתהליך הגירושין.

סעיף 2: חלוקת רכוש וזכויות

2.1 הצדדים מסכימים כי חלוקת הרכוש תתבצע לפי עקרון השיתוף השוויוני. כל רכוש, נכס או זכות שנרכשו במהלך הנישואין יחולקו בחלקים שווים בין הצדדים, אלא אם נאמר אחרת בהסכם זה.

2.2 נכסי נדל”ן:

– הדירה המשותפת ברחוב [כתובת] תימכר תוך [פרק זמן] ממועד אישור ההסכם, והצדדים יתחלקו בתמורה נטו בחלקים שווים.

– עד למכירת הדירה, ימשיכו הצדדים להתגורר בדירה לפי הסדר מוסכם. אם אחד מהצדדים יבחר לעזוב, הצד השני יישא לבדו בתשלומי השכירות, הארנונה, והוצאות נלוות אחרות.

2.3 זכויות פיננסיות וסוציאליות:

– כל צד יהיה זכאי למחצית מהזכויות הפנסיוניות, קופות הגמל, ביטוחי החיים והחסכונות שנצברו במהלך הנישואין, כולל זכויות שהוענקו על ידי המעסיקים.

– הצדדים יפנו למומחה אקטוארי לצורך חישוב החלוקה המדויקת של הזכויות הפנסיוניות אם יהיה צורך בכך.

2.4 רכוש אישי ומתנות:

– כל צד ישמור לעצמו את הרכוש האישי שהיה ברשותו לפני הנישואין או שהתקבל כירושה או מתנה מהוריו או ממשפחתו.

– פריטי רכוש אישיים נוספים ייקבעו בהסכמה או לפי פסיקה של בית המשפט במקרה של חילוקי דעות.

סעיף 3: משמורת והסדרי ראייה

3.1 הצדדים מסכימים כי המשמורת על הילדים המשותפים, [שמות הילדים וגילאים], תינתן ל[הורה משמורן], והילדים יתגוררו עימו באופן קבוע.

3.2 ההורה השני, [שם ההורה הלא משמורן], יהיה זכאי להסדרי ראייה קבועים, שיכללו:

– פעמיים בשבוע בימים [ימים], בין השעות [שעות].

– כל סוף שבוע שני, מיום שישי בשעה [שעה] ועד מוצאי שבת בשעה [שעה].

– חגים, חופשות בית ספר, וחופשת קיץ – ההסדרים ייקבעו מראש לפי סבב מוסכם בין הצדדים, כך שכל צד יוכל לבלות זמן משמעותי עם הילדים.

– כל שינוי בהסדרי הראייה ייעשה בהסכמה הדדית מראש.

סעיף 4: מזונות ילדים

4.1 הבעל ישלם לאישה מזונות ילדים חודשיים בסך [סכום] ₪ עבור כל ילד, עד גיל 18 או עד לסיום שירות צבאי/לאומי, לפי המאוחר מביניהם.

4.2 סכום המזונות ישולם מדי חודש לחשבון הבנק של האישה לא יאוחר מה- [תאריך בכל חודש].

4.3 הסכום כולל את כל ההוצאות השוטפות של הילדים, לרבות חינוך, מזון, לבוש והוצאות יומיות.

4.4 הוצאות חריגות כגון טיפולים רפואיים, חוגים, נסיעות לחו”ל, ושיעורי עזר, יחולקו שווה בשווה בין הצדדים בהתאם לחשבונות שיוצגו.

4.5 שינוי בנסיבות, כגון שינוי בהכנסות או צרכים חריגים של הילדים, יאפשר לצדדים לפנות לבית המשפט לעיון מחדש במזונות.

סעיף 5: מזונות אישה

5.1 הבעל ישלם לאישה מזונות אישה זמניים בסך [סכום] ₪ לחודש, החל ממועד אישור הסכם זה ועד ליום שבו תיכנס האישה למערכת יחסים חדשה, תינשא מחדש, או למשך [תקופת זמן מוגדרת], לפי המוקדם מביניהם.

5.2 המזונות נועדו להבטיח רמת חיים סבירה לאישה עד להסדרתה הכלכלית לאחר הגירושין.

סעיף 6: ויתור על תביעות עתידיות

6.1 הצדדים מוותרים על כל תביעה עתידית בקשר לנישואיהם, לרבות תביעות רכוש, מזונות או משמורת, למעט תביעות הקשורות לאכיפת סעיפי הסכם זה.

6.2 כל תביעה או הליך משפטי תלוי ועומד יבוטל עם החתימה על הסכם זה ואישורו בבית המשפט.

סעיף 7: הוראות כלליות

7.1 הצדדים מצהירים כי הם הבינו את תוכן ההסכם והשלכותיו, והוא נחתם מרצונם החופשי ללא כפייה או לחץ חיצוני.

7.2 הסכם זה יוגש לאישור בית המשפט או בית הדין הרבני, ועם אישורו יינתן לו תוקף של פסק דין.

7.3 כל שינוי בהסכם זה ייעשה בהסכמה בכתב בלבד, ובכפוף לאישור בית המשפט או בית הדין.

7.4 הסכם זה אינו פוגע בזכויות הילדים על פי דין, וכל שינוי שיידרש בנושא זה יתקבל רק אם יבטיח את טובת הילדים.

—

חתימות הצדדים:

_____________

[חתימת הבעל]

תאריך: _____________

_____________

[חתימת האישה]

תאריך: _____________

*הערה: מדובר בדוגמא לשם המחשה והתרשמות בלבד, האמור לעיל אינו מסמך משפטי פורמאלי/קביל ואינו המלצה לנוסח הסכם גירושין כלשהו. 

תהליך עריכת הסכם גירושין

אפשרות הליך ישוב סכסוך

הליך הגירושין יכול להיפתח בהליך יישוב סכסוך. המדובר בפניה של אחד מבני הזוג לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, בבקשה ליישוב סכסוך.

יישוב סכסוך תופס סמכות ומקבע אותה למשך תקופה עד להגשת תביעות מצד אחד מבני הזוג כלפי זולתו.

כשבני הזוג מגיעים למפגש ביחידה לישוב סכסוכים, הרי שהם פוגשים עו”ס, ואם ההליך מתקדם בצורה חיובית הרי שלעובדות הסוציאליות האמונות על ההליך מצטרף גם עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, אשר יכול לסייע לגבש הסכם כולל.

אם יישוב הסכסוך ייכשל יהיה על הצדדים או מי מהם להגיש את תביעותיהם בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, לפי העניין.

גישור וייעוץ משפטי

אפשרות אחרת העומדת בפני בני זוג המעוניינים להתגרש ואינם מעוניינים לנהל הליכים משפטיים אחד כלפי השני, היא לשכור כל אחד שירותים של עורך דין כאשר שני עורכי הדין, וכל אחד מטעם מרשו – ינהל משא ומתן על מנת למקסם את האינטרס של הלקוח שלו בהסכם הגירושין.

עורכי הדין אמורים להיפגש או לשוחח או לנהל משא ומתן בכל מסגרת שתיראה להם, ולהביא את הצדדים להסכם כולל, שבו יסכימו על כל הפרמטרים שיכולים להיות מקור לאי הסכמות וליישב את הדרישות של כל צד.

גם אופציה של כניסה לגישור גירושין הינה מבורכת. בתום הליך הגישור מתגבש ההסכם על ידי המגשר, כשלכל צד אף האפשרות להתייעץ עם עורך דין מטעמו לפני החתימה.

ניסוח ההסכם

במידה וצדדים ישכילו להגיע להסכם, והדבר מומלץ ביותר ועדיף על פני ניהול הליך משפטי – הרי שעורכי הדין יעלו על הכתב את ההסכמות שגובשו. תחילה יגובשו טיוטות שיעברו בין הצדדים ולבסוף עורכי הדין יגיעו ביניהם לגירסה סופית ומוסכמת, כאשר להסכם הסופי אמורים הצדדים כל אחד מהם – להסכים על היתרונות והחסרונות.

ההסכם אמור לפתור את כל הבעיות שבהווה ולהיות צופה פני עתיד.

אישור הסכם הגירושין

אישור בבית המשפט לענייני משפחה נעשה בנוכחות הצדדים עצמם, אשר חייבים להתייצב לאישור ההסכם בפני בית המשפט.

אישור ההסכם הינו לא רק ראייתי, אלא מהותי. בית המשפט לא רק מאשר את ההסכם אלא מקריא את עיקריו בפני הצדדים, מתקן אם צריך לתקן או להבהיר דברים המוכתבים לפרוטוקול, ולאחר מכן מברר עם הצדדים האם הם מבינים את תוכן ההסכם והאם הם מסכימים לו מרצון חופשי.

אישור הסכמי גירושין – דוגמאות מעולם המעשה

ייצגתי זה מכבר גבר, בעל שחתם על הסכם גירושין עם אשתו. במהלך הדיון בכתה האישה בלתי סוף. השופטת פנתה אליה ושאלה האם היא בוכה בגלל תוכן ההסכם או בגלל המעמד העצוב של אישור הסכם הגירושין.

האישה השיבה כי היא מסכימה לתוכן, היא מבינה ומקבלת את התנאים המוסכמים אך כי היא בוכה בגלל המעמד העצוב וההכרה שהיא מוותרת על חיי הנישואין.

יש חשיבות לכך שהצדדים אכן יבינו היטב את ההסכם ואת כל הרזולוציות שבו, וחובת עורכי הדין להסביר כל אחד ללקוחו – את מלוא המשמעויות, לטוב ולרע, על היתרונות והחסרונות והלקוח חייב להבין את ההסכם שהוא חותם ומתחייב לו היטב ובצורה ברורה.

ישנם מקרים בהם דורש בית משפט מתורגמן. כך למשל הנני מייצגת בהסכם גירושין מוסככם זוג חרשים ובית המשפט דרש מתרגם לשפת החרשים.

כאשר ייצגתי בני זוג שהאישה היתה סינית, דרש בית המשפט, ובצדק, תרגום של ההסכם לשפה הסינית על מנת שיובהר למעלה מכל ספק כי תבין היטב ותסכים. כך גם היה כאשר ייצגתי אישה שמקורה באפריקה. בית המשפט דרש תרגום לשפה הסוואהילית, עד כמה שזה נשמע אולי מוזר.

בהקשר זה אציין, כי ישנו פסק דין שבו נכרת הסכם בין פיליפינית לבין בחור נכה, כאשר זו הובאה לצורך יצירת משפחה עבור הגבר.

הפיליפינית הוחתמה על הסכם ממון שאושר בפני בית המשפט, ואולם בחלוף שנים רבות, משפרץ סכסוך בין בני הזוג, בוטל ההסכם ונקבע כי אותה אישה לא הבינה ולא יכולה היתה להבין את ההסכם שעליו הוחתמה, ומשכך ההסכם בטל ולפיליפינית תהא הרשות להתגורר בבית הצדדים כל ימי חייה וכל עוד תרצה בכך.

אישור בבית הדין הרבני (במקרה של זוגות יהודים)

לאחר אישור ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה, על בני הזוג להתגרש בגט פיטורין כדת משה וישראל. משמע עליהם לקבוע מועד לאישור ההסכם שנכרת בבית המשפט לעניני משפחה – ואז לקבל פסק לגירושין בבית הדין הרבני ולתאם מועד לגט.

הגט עצמו מחייב התייצבת שני הצדדים, כתיבת קלף הגט בידי המומחים של בית הדין ונתינת הגט לאשה על ידי הבעל וקבלת הגט על יד האישה.

יש לציין כי בניגוד למה שחושבים הליך הגט מכובד ולחלוטין רחוק מלהיות משפיל. הליך הגט עצמו לוקח שעתיים שלוש ויש להתאזר בסבלנות באותו יום.

אכיפת ההסכם

אם אין כל ברירה, וצד אחד מפר את ההסכם ולא מקיים אותו, על הצד הרוצה לאכוף את הסכם הגירושין לפתוח הליך לפי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה. כך למשל אם צד סרב לשתף פעולה עם אקטואר לצורך איזון משאבים אפשר להגיש הליך של ביזיון או הליך לפי סעיף 7 – הכל תלוי במקרה.

אפשרות אחרת, היא לפתוח הליך במסגרת ההוצאה לפועל לצורך אכיפת הסכם הגירושין. כך למשל במידה וצד מסרב למכור את הדירה – הליך של פירוק שיתוף במסגרת ההוצאה לפועל באשר לדירת המגורים של הצדדים או כל נכס נדלן אחד – הוא ההליך המתאים והנכון.

האם בני זוג יכולים להסתדר בעצמם ולהימנע מאישור הסכם הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה?

להחלטה גרועה כזו יש משמעות הרת גורל, וייתכן מצב בו בית המשפט יקבע שאם ההסכם לא אושר, הרי שאין לו תוקף משפטי, ובן אדם שפעל על פיו והסתמך על ההסכם בהתנהגותו יכול למצוא עצמו מפסיד וניזוק.

חשוב מאד להביא לידיעת כלל ציבור המתגרשים, כי חובת אישור ההסכם היה מהותית ולא רק ראייתית, ועל כן חובה לאשרו בבית המשפט או בבית הדין הרבני ולקבל תוקף של פסק דין, שאחרת עשוי בן הזוג האחר להתחרט ולהתחמק או לפחות לנסות להערים קשיים מרובים.

השלכות משפטיות של הסכם גירושין

תוקף משפטי של ההסכם: להסכם שאושר כדין תוקף משפטי כפול ומכופל, שכן יש לו תוקף הן של הסכם בין שני אנשים והן של פסק דין, שכן ההסכם מקבלת תוקף בבית המשפט לענייני משפחה. מאחר ותוקפו כפול הציפיה היא כי הוא יקוים ככתבו וכלשונו וכי אנשים לא יחמקו מההסכם.

שינוי הסכם גירושין

ישנם תחומים מסוימים בדיני המשפחה אשר לעולם אינם סופיים, וגם אם נקבעו בהסכם גירושין – ניתן לשנותם. כך למשל, ניתן להפחית או להגדיל מזונות קטינים עליהם הוסכם בהסכם גירושין, וכן ניתן לעתור לשינוי משמורת וחזקה בילדים קטינים.

מהו הדין כאשר מדובר בתנאים בהסכם גירושין הנוגעים לרכוש ולממון?

בדיני משפחה, לא מוכרת עילה בדין המאפשרת שינוי תניה ממונית בהסכם גירושין עקב שינוי נסיבות לאחר הגירושין (כאמור, למעט בענייני משמורת או גובה מזונות). הסדרי הרכוש המפורטים בהסכם הגירושין אמורים להסדיר באופן סופי את ענייני הרכוש ועקרון הסופיות שולט בהם. אין אפשרות להכניס בהסכמי גירושין תנאי מכללא המאפשר פתיחת הדיון מחדש ככל שהדבר נוגע להסדרים ממוניים. משבוצע הגט לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית ולפתוח מחדש את הסדרי הרכוש. הסכמתו של כל אחד מבני הזוג להתגרש מבוססת על ההתחייבויות כלפיו בהסכם הגירושין, שכנגדן ויתר על חלק מזכויותיו האחרות. יש כאן עקרון של הסתמכות

הלכה זו גם תואמת את סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל”ג 1973 הקובע כי כל שינוי של הסכם ממון טעון הסכמה של שני בני הזוג והשינוי ייעשה בדרך בה נעשה ההסכם המקורי.

הבנת העיקרון בדבר סופיות הסכם הגירושין והבנת העיקרון שאין אפשרות לשנות הסכם גירושין – מביאה למסקנה כי לפני שחותמים על הסכם גירושין יש לבדוק היטב את תנאי ההסכם, ועל כל צד לבחון האם הוא יכול לעמוד בהתחייבויות שנטל על עצמו אם לאו, להיוועץ בעורך דין מומחה השולט היטב בדיני משפחה, ולשקול פעם אחר פעם האם ההסכם הוא בר ביצוע מבחינתו, והאם הוא סביר והוגן מבחינת תנאיו.

רצוי גם לקבל חוות דעת נוספת מעו”ד מומחה נוסף מתחום דיני המשפחה – הדבר כרוך בפגישת יעוץ אחת בלבד והעלות הכספית אינה כה גבוהה ובכל מקרה הינה עומדת בפרופורציה לחשיבותו של ההסכם.

היבטים כלכליים בהסכם גירושין

השלכות מס

כאשר לבני זוג יש יותר מנכס אחד על שמם, מכירת הנכסים כולם במסגרת הגירושין יכולה להביא לאירוע מס הכרוך בתשלום למס שבח מקרקעין סכומים משמעותיים, וראוי לעשות תכנון מס לגיטימי שיצמצם את התשלום למינימום.

כך למשל, אם לבני זוג שתי דירות, מומלץ כי במקום למכור אותה לצדדים שלישיים, הם יסכימו על העברת הנכסים האחד לשני, דבר שאינו אירוע מס ואינו מצריך בדיווח למס שבח – וכך יחסכו כספים משמעותיים, כאשר כך או כך יש ירידה כלכלית לעת גירושין לכל אחד מבני הזוג.

עוד אפשרות הינה להעביר את הזכויות בדירה לאחד מבני הזוג, ואת השנייה למכור – זהו גם כן פתרון שחוסך כספים ועלויות מס.

יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי אם בני זוג מוכרים את נכסי המקרקעין שיש בבעלותם ועל שמם, וכי המדובר ביותר ממכירה של נכס אחד – לא יוכלו הם לחמוק מתשלומי מיסים.

לכן הנני ממליצה לקבל יעוץ מקצועי של עורך דין העוסק במיסוי מקרקעין לפני כל פעולה (אני פועלת מול עורכי דין מנוסים בתחום). כך או כך, את ההסכם יש לבחון בעין מקצועית גם בהיבט של המיסים.

חשיבות הייצוג המשפטי אצל עורך דין מומחה

קשה להפריז בחשיבות של ייצוג משפטי בהליך גירושין, בין אם המדובר בייצוג בבית משפט בתביעות ובין אם מדובר בייצוג בהליך של גישור ופישור לקראת חתימה על הסכם גירושין.

בשני המקרים מומלץ עד מאד לפנות לעזרה מקצועית של עורך דין שתחום התמחותו הינו אך ורק דיני משפחה/גירושין ולא מומלץ לפנות לעורך דין שעוסק במספר תחומי משפט.

יתרונות פנייה לעורך דין מומחה לגירושין

עורך דין העוסק בדיני משפחה וגירושין צובר ניסיון רב גם בתחום הפסיכולוגי, ואמורה להיות לו הבנה של הקשיים שאדם חווה במהלך הגירושין ולאחריהם, לצפות את המשברים שיחווה, וזאת בנוסף לטיפול המשפטי שהוא מעניק לו.

דיני המשפחה והתקנות הינם ייחודיים ועל כן מאד מומלץ לפנות לעורך דין שעוסק אך ורק בדיני משפחה. ניסיון של איש מקצוע בתחום הוא אבן יסוד לעריכת הסכם שייטיב עמכם, שיאזן בין הזכויות והחובות השונות ושידאג לטובת הילדים.

באשר לשכר הטרחה – יש לשים לב האם המדובר בהסכם גלובאלי, אשר כולל בחובו את כל ההליך, או שהסכם שכר הטרחה מפרק את התשלומים לפי מספר והפעולות שיש לבצע.

**זקוקים לייעוץ פרטני? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות לגבי עריכת הסכם גירושין, במסגרתו אני מעמידה את 37 שנות ניסיוני בתחום למענכם. אשמח לסייע!

תוכן נוסף בנושא לעיונכם:

על חשיבותה של כל מילה בניסוחו של הסכם גירושין

התייחסות בית המשפט לרכיב שלא אוזכר בהסכם גירושין

התחייבות בהסכם גירושין להעברת דירה על שם ילדים גוברת על עיקול של נושה

ביטול הסכם גירושין בבית הדין הרבני

ביטול הסכם ממון או הסכם גירושין מחמת טעות בכדאיות העסקה

ביטול הענקה והכרעה בדבר תוקפו של הסכם גירושין שנערך בין פושטת רגל לבעלה

האם טענה להתרשלות של עורך דין בייצוג הנוגע להסכם גירושין הינה רלוונטית בתביעה לביטול הסכם?

הסכם גירושין בו הועברו הזכויות בדירה – מי גובר?