האם עדיף להמשיך ולקיים נישואין אומללים למען הילדים או להתגרש, ומה פוגע יותר בילדים?
קטי לא הייתה מאושרת בנישואיה למוריס. קטי הייתה אחות בבית חולים ממשלתי שבמשך השנים עברה קורסים שונים, והרחיבה את השכלתה, ואילו מוריס נשאר פועל יצור כפי שהיה כשנישאו. הפערים בהשכלה שהלכו והתרחבו הפריעו לקטי מאד והיא נהגה לזלזל במוריס ולהבהיר לו שהיא עולה עליו. כל אחד מבני הזוג פנה לכיוון אחר והפערים ביניהם הלכו וגדלו. קטי שקלה להתגרש והתלבטה כיצד להתחיל את הליך הגירושין, והאם העיתוי נכון מבחינתה ומבחינת הילדים.
לקטי ולמוריס היו ארבעה ילדים בגילאים שנה עד שבע, וקטי חששה לפרק את הנישואין ולו רק בגלל החשש מהפגיעה בהם. קשיי הפרנסה לא הרתיעו את קטי שכן כאחות היא יכלה לעבוד לילות ולעשות שעות נוספות והייתה מסוגלת להשתכר כ – 14,000 ₪ נטו ואף למעלה מכך.
משיחות עם חברים וחברות הבינה קטי כי מוריס יצטרך להשתתף במזונות הילדים, בכל מקרה, גם אם משכורתה עולה על שלו בהרבה, וזאת מחמת הדין העברי הקובע חובה של האב להשתתף בצרכים ההכרחיים של הילדים, גם אם האם אישה אמידה על פי הדין, וגם אם יש לה נכסים רבים.
חובתו של האב לשאת בצרכים הבסיסיים של הילדים אינה נתונה למחלוקת או לויכוח, וקטי האמינה כי בכל מקרה תוכל לנהל את חייה בצורה סבירה לאחר הגירושין.
קטי פנתה ליעוץ לעורכת דין המתמחה בדיני משפחה. היא הרגישה שתוכל לשפוך את ליבה בפני אישה. עורכת הדין הבהירה לקטי את זכויותיה, הסבירה לה כי מוריס חייב לפרנס את הילדים, וכי היא זכאית למחצית מן הרכוש המשותף. בנושא החשש של קטי מפגיעה בילדים לא היו לעורכת הדין תשובות חד משמעיות. גם פסיכולוג וגם יועצי נישואין למיניהם אינם יכולים לתת תשובה מוחלטת אודות היקף הפגיעה בילדים עקב גירושין ופירוד של ההורים.
עורכת הדין הסבירה לקטי כי ילדים נפגעים לא רק מגירושין עצמם אלא גם ממצב בבית שבו יש אוירה מתוחה בין ההורים, מריבות רבות, ואם קיימת גם אלימות פיסית או מילולית הרי שהדבר יכול להיות הרסני עבור הילדים. ילדים נפגעים מיחסים עכורים בין ההורים ולאו דווקא מהגירושין עצמם. ילדים מבחינים הן בשתיקות רועמות והן במריבות קולניות – ושני המצבים פוגעים בהם.
קטי התעניינה לדעת האם במידה והיא תדחה את הגירושין למספר שנים, האם הדבר יקל על ילדיה שהינם קטנים מאוד. עורכת הדין הסבירה לקטי כי לא מדובר במדע מדוייק שבו ניתן לתת תשובות חד משמעיות, אך יחד עם זאת אמרה לה כי בדרך כלל ילדים המצויים בגיל ההתבגרות נפגעים מהליך הגירושין ומאווירה גרועה בבית – יותר מאשר ילדים קטנים יותר, ואולם אין אפשרות לצפות כיצד יגיב כל ילד וילד להליך הגירושין. יש ילדים הנפגעים יותר מיחסים קשים בין ההורים המלווים באלימות נפשית (לא כל שכן פיסית) ויש ילדים הנפגעים יותר מהליך הגירושין עצמו. אין אפשרות לתת תשובה מוחלטת וכל מקרה הינו לגופו ועל פי נסיבותיו המיוחדות.
יחד עם זאת יש חריגים לכאן ולכאן וישנם מצבים בהם ילדים המצויים בגיל ההתבגרות יעדיפו כי הוריהם יתגרשו וייפרדו, על פני מצב של מריבות אינסופיות ואלימות בין ההורים, וייתכן מצב שבו ילדים קטנים יפגעו מהגירושין.
בכל מקרה, הבהירה עורכת הדין, אסור לגרור את הילדים לתוך התהליך ומומלץ מאוד שלא לנהל את המלחמה על גבם. הורה העושה שימוש בילד ככלי נשק במאבק הגירושין עשוי לגרום נזק לילד.
ילדים צריכים לעמוד בפני עובדה מוגמרת כי הוריהם מתגרשים ואין צורך או טעם לערב אותם, לספר להם פרטים, או להסית אותם כנגד בן הזוג השני. הורים המערבים את הילדים בהליך הגירושין ובפרטים אודות התנהגות ההורה האחר – עושים לילד נזק בלתי יסולח, ונזק זה גדול יותר מעצם הגירושין עצמם או מהליך הגירושין.
עורכת הדין בחנה ביחד עם קטי האם ההליך הנכון הוא גישור גירושין או פניה מיידית לבית המשפט לענייני משפחה וביחד הן החליטו על ההליך המתאים עבור קטי כדי למזער את נזקי הגירושין עבור הילדים, וליצור מצב בו ההליך יהיה מידי ומהיר יחסית ולהגיע להסכם גירושין בפרק זמן סביר.
