בגידה עם בן או בת אותו מין איך יתייחס לכך בית הדין הרבני ומהן ההשלכות?
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה!
אישה אשר בגדה בבעלה עם גבר אחר
אישה נשואה הנואפת ובוגדת בבעלה עם גבר אחר, אסורה לבעלה ואסורה לבועלה, אם יש עדות ל”מכחול בשפופרת”. לעומת זאת אישה המקיימת קשר אינטימי עם אישה אינה נאסרת חד משמעית על בעלה משום שאין בדבר “ביאה”.
אחד האיסורים החמורים ביותר על פי ההלכה היהודית הוא כאשר אישה נשואה מקיימת יחסים עם גבר אחר. לבגידה זו של אישה בבעלה יכולות להיות תוצאות חמורות. הדבר עשוי להביא לממזרות של הילדים אם תעשה בדיקת רקמות ויתברר כי האישה הנשואה הרתה לגבר אחר ולא לבעלה.
מה נדרש כדי להוכיח את הטענה בבית הדין הרבני
בתיקים מן הסוג הזה השאלה המרכזית אינה רק מה נטען, אלא מה ניתן להוכיח. בית הדין הרבני אינו מסתפק בדרך כלל בחשד, בהשערה או בתחושת בטן, ובוודאי שכאשר מבוקשת תוצאה חמורה יש חשיבות רבה לתשתית הראייתית. יש הבדל בין הודאה, עדות ישירה, ראיות נסיבתיות כבדות משקל או מעשה כיעור מובהק, לבין מצב שבו אחד מבני הזוג מעלה טענה כללית ללא ביסוס ממשי.
גם כאשר ההתנהגות נתפסת כפסולה או כפוגעת במסגרת הנישואין, עדיין נדרש בסיס ראייתי שיאפשר לבית הדין לקבוע מסקנה משפטית ברורה. לכן, בהקשר של בגידה, קשר חד-מיני או התנהגות אינטימית אסורה, שאלת ההוכחה עשויה להיות חשובה לא פחות מן השאלה ההלכתית עצמה.
יחד עם זאת כאשר אישה נשואה נכנסת להריון ישנה חזקה של “רוב בעילות אחר הבעל” דהיינו יש חזקה מובנית כי נכנסה להריון מבעלה ולא מגבר אחר וזאת כדי למנוע ממזרות. בתי המשפט ובתי הדין הרבניים אינם מאפשרים ביצוע בדיקת רקמות אם קיים סיכוי שהילד יוכרז כממזר כתוצאה מן הבדיקה.
ההבדל בין איסור הלכתי לבין תוצאה משפטית בבית הדין הרבני
קיומו של איסור הלכתי אינו מוביל באופן אוטומטי לאותה תוצאה בכל תיק. בית הדין הרבני בוחן בכל מקרה מה בדיוק אירע, מה הוכח, מהי דרגת החומרה של המעשה, ומהי ההשלכה המעשית על שאלות כמו חיוב בגט, כפיית גט, הפסד כתובה או קביעה שהאישה נאסרה על בעלה. לכן, גם כאשר מעשה מסוים נתפס כחמור מבחינה הלכתית, עדיין יש צורך בבחינה נפרדת של המשמעות הדיונית והמשפטית שלו בהליך הקונקרטי. זהו ההבדל החשוב בין מישור האיסור לבין מישור הסעד שבית הדין עשוי לתת בפועל.
אישה המקיימת מערכת יחסים לסבית עם אישה אחרת
למרבה ההפתעה, קיום יחסים עם אישה אחרת אינו דבר כה חמור כמו קיום יחסים עם גבר אחר. ההלכה מנמקת זאת בכך שבקיום יחסים עם אישה אחרת אין בה “ביאה”.
בתורה עצמה אין אזכור מפורש אלא משתמע בלבד לנשים המבצעות אקט של בגידה אם הן המקיימות יחסים ביניהן. הדבר קרוי “נשים המסוללות זו בזו” ויש על כך איסור. הדבר אינו חמור כמו קיום יחסי אישות עם גבר אחר אך יש בכך פריצות או זנות, והדבר מהווה הפרה של בסיס חיי הנישואין ויכול להביא לחיוב בגט של אישה שחטאה במעשה כזה גם אם האישה אינה אסורה באיסור מוחלט על בעלה.
השאלה האם ניתן לכפות גט על אישה המקיימת מערכת יחסים לסבית עם אישה אחרת, והשאלה האם עצם קיום יחסים עם אישה אחרת מהוות עילה לחיוב האישה בגירושין, הן שאלות המעסיקות את דייני בתי הדין הרבניים הרכב דיינים מסוים ייקבע כי אין בעצם קיום יחסים בין נשים משום עילה לכפות גט בניגוד לרצון האישה, וזאת מכיוון שאין דין הלכה מפורש בנושא.
מצד שני, ישנם גם הרכבי דיינים אשר יכירו במעשה קיום יחסי המין בין נשים על ידי האישה הנשואה לגבר, כמעשה ניאוף לכל דבר ועניין, גם אם הדבר חמור פחות מקיום יחסי אישות עם גבר, וכפועל יוצא מכך יחליטו לכפות גט על האישה.
מה ההשלכות האפשריות?
כאשר בית הדין משתכנע שאירע מעשה חמור הפוגע באופן ממשי במסגרת הנישואין, עשויות להיות לכך השלכות בכמה מישורים שונים. כאמור, במישור הראשון עולה שאלת הגירושין עצמם – האם מדובר בהתנהגות שמקימה עילה לחיוב בגט, או במקרים חריגים אף לכפיית גט. במישור השני עולה שאלת הכתובה, שכן התנהגות מסוימת עשויה להשפיע על עצם הזכאות לה או על האפשרות לטעון להפסדה.
במישור השלישי קיימת השלכה על סיכויי שלום הבית, משום שככל שהקשר החיצוני עמוק יותר, ממושך יותר או כרוך בהסתרה והפרת אמון חריפה יותר, כך פוחתת הנטייה לראות בשיקום הקשר אפשרות ממשית. לכן, הערך המשפטי של העובדות אינו מצטמצם רק לשאלה אם היה איסור, אלא גם לשאלה מה הן עושות למבנה ההליך כולו.
הומוסקסואליות בהלכה
ההלכה היהודית אוסרת על יחסי מין בין שני גברים, אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וכן אוסרת על יחסי מין בין שתי נשים, אם כי ברמה פחותה. ההלכה אינה עוסקת בנטייה המינית עצמה או בזהות ההומוסקסואלית, אלא אוסרת על קיום יחסים בין גברים דהיינו איסור משכב זכר.
התורה אוסרת באיסור חמור על שני גברים לקיים יחסי מין אנאליים. מקור האיסור בפסוק מספר ויקרא: “וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אישה תּוֹעֵבָה הִוא” (ויקרא י”ח, כב), והעונש עליו נלמד מפסוק המופיע שני פרקים לאחר מכן באותו הספר: “וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אישה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם” (כ’, יג).
העונש ההלכתי הקדום למי שעובר על איסור זה במזיד, בפני שני עדים ולאחר שהתרו בו, הוא מיתת בית דין בסקילה. האיסור בתורה הוא על יחסי מין אנאליים בלבד, כפי שמפרש רש”י: “מכניס כמכחול בשפופרת”.
חז”ל הוסיפו סייגים לאיסור זה, ואסרו על גבר להעמיד עצמו במצב שעלול להביאו לעבור עבירה. לדוגמה: אסרו חז”ל על שני רווקים לישון תחת שמיכה אחת. גם יחסי מין ללא חדירה בין שני גברים אסורה, שכן ישנה אפשרות שאחד הגברים או שניהם יגיעו לשפיכת זרע, והדבר אסור לפחות מאותה סיבה שאוננות אסורה, משום שפיכת זרע לבטלה.
ההבדל בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה
חשוב להדגיש כי היחס של בית הדין הרבני לנושא שונה מן היחס של בית המשפט לענייני משפחה. בית הדין הרבני בוחן את הסוגיה דרך דיני הנישואין והגירושין על פי ההלכה, ולכן שאלות של איסור, ניאוף, חיוב בגט או כתובה תופסות בו מקום מרכזי. בית המשפט לענייני משפחה, לעומת זאת, במקרים רבים אינו מכריע לפי קטגוריות הלכתיות כאלה, אלא בוחן סוגיות כמו טובת הילד, אחריות הורית, איזון בין זכויות, פגיעה כלכלית, או משמעות הראיות במסגרת אזרחית.
המשמעות היא שאותה מערכת עובדתית עשויה לקבל משקל שונה בשתי הערכאות. לכן, כדי להבין באמת את ההשלכות של קשר אינטימי מחוץ לנישואין או של קשר חד-מיני במהלך הנישואין, צריך להבחין היטב בין המישור הדתי-הלכתי לבין המישור האזרחי-משפחתי.
לסיכום:
המפתח להבנת הסוגיה טמון בהבחנה בין חומרה מוסרית או הלכתית של המעשה, לבין התוצאה שבית הדין הרבני עשוי לגזור ממנו בפועל. קשר אינטימי של אישה נשואה עם גבר אחר ניצב במקום החמור ביותר מבחינת הדין ההלכתי, ועשוי, בהתקיים רמת ההוכחה הנדרשת, להוביל להשלכות מרחיקות לכת. קשר אינטימי של אישה נשואה עם אישה אחרת עשוי אף הוא להיתפס כפגיעה קשה במסגרת הנישואין, כמעשה של פריצות וכבסיס לחיוב בגט או לפגיעה בסיכויי שלום הבית, אך המסלול ההלכתי והמשפטי שלו מורכב יותר ואינו חופף באופן מלא לדין החל על ניאוף עם גבר.
לכן, בכל תיק מן הסוג הזה, השאלות המכריעות הן מה בדיוק אירע, מה ניתן להוכיח, כיצד יסווג המעשה מבחינה הלכתית, ואיזו משמעות ייתן לו ההרכב הדן בתיק לעניין גט, כתובה והמשך הקשר הזוגי. זו בדיוק הנקודה שבה נדרש ניתוח זהיר, מדויק ומקצועי, משום שהפער בין כותרת עובדתית דרמטית לבין התוצאה המשפטית האמיתית עשוי, מניסיון, להיות גדול מאוד.
**זקוקים לייעוץ פרטני בנושא? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי דיסקרטי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את כל שנות ניסיוני כעורכת דין בכירה בתחום למענכם. אשמח לסייע!
בגידה חותרת תחת חיי הנישואין – אך מה המשמעות הרכושית והכספית של בגידה?
