תביעת נזיקין בגירושין: המדריך

תביעת נזיקין בגירושין מאפשרת לדרוש פיצוי כספי מבן זוג או מבן זוג לשעבר על פגיעה שהדין מכיר בה. אלימות, סרבנות גט, לשון הרע ופגיעה בפרטיות עשויות להצדיק תביעה; כך גם תלונות כוזבות ומניעת קשר עם הילדים, בנסיבות המתאימות. אפשר לתבוע על מעשים שהתרחשו בזמן הנישואין, בתקופת הפרידה או לאחריה.

תביעת הפיצויים היא הליך נפרד מחלוקת הרכוש, המזונות והכתובה. חלוקת הרכוש קובעת מה מגיע לכל אחד מבחינה כלכלית; בתביעת הנזיקין מבקשים פיצוי על פגיעה. לדוגמא, קבלת מחצית מהדירה אינה כשלעצמה פיצוי על אלימות. עם זאת, אם הסכם הגירושין כבר הסדיר פיצוי על אותם אירועים או כלל ויתור על תביעות, צריך לבדוק את משמעותו לפני שמגישים הליך נוסף.

ראשית, איך מגישים תביעת נזיקין בגירושין? שלב אחר שלב

העבודה מתחילה עוד לפני פתיחת תיק בבית המשפט. תחילה מבררים אם יש עילת תביעה, מרכזים את החומר ובודקים את הקשר להסכם הגירושין ולהליכים האחרים. כך נראית הדרך מהפגישה הראשונה ועד לבירור התביעה:

שלב א – מגיעים לפגישה עם סיפור מסודר והמסמכים שכבר קיימים

כתבו לעצמכם רצף קצר של האירועים: מה קרה, בערך מתי, מי נכח ומה השתנה בעקבותיו. הביאו את הסכם הגירושין, החלטות מבית המשפט ומבית הדין, תכתובות רלוונטיות ומסמכים רפואיים או כספיים. גם חומר שמקשה על הגרסה שלכם צריך להגיע לעורך הדין, כדי שיוכל להתכונן אליו. אין צורך לחכות עד שיהיו בידיכם כל הראיות; בפגישה אפשר לזהות מה חסר ואיך להשיג אותו כחוק.

שלב ב – בודקים אם יש בסיס לתביעה ומה צריך לעשות מיד

עורך הדין בוחן מהי העילה, נגד מי ניתן לתבוע, אם חלפה תקופת ההתיישנות ואם הסכם או פסק דין קודמים מגבילים את האפשרות לתבוע. בשלב הזה צריך לדבר גם על המטרה שלכם: פיצוי, עצירת פרסום, הגנה מפני המשך פגיעה או שמירה על האפשרות לגבות כסף. אם הפגיעה נמשכת, אין להמתין להשלמת התביעה הכספית כדי לבדוק הגנה דחופה. צו הגנה, צו למניעת פרסום או סעד לשמירת נכסים נבחנים כל אחד לפי התנאים החלים עליו.

שלב ג – קובעים היכן מגישים והאם נדרש קודם יישוב סכסוך

תביעה אזרחית בין בני זוג שעילתה סכסוך משפחתי מוגשת ככלל לבית המשפט לענייני משפחה, גם כשהסכום גבוה. הדבר עשוי לחול גם על בני זוג לשעבר ועל ידועים בציבור. בודקים גם איזה בית משפט מוסמך מבחינת מקום ההגשה, ואם כבר התנהלו בו הליכים בין הצדדים. צירוף אדם נוסף לתביעה מחייב בדיקה נפרדת של הסמכות ושל האפשרות לצרפו.

כאשר חלה חובת יישוב סכסוך, מגישים תחילה בקשה מתאימה וממתינים בהתאם לכללי עיכוב ההליכים, לפני התביעה עצמה. תקופת העיכוב היא ככלל 60 ימים, והיא עשויה להשתנות; לאחריה קיימים כללי קדימות בהגשה. אם כבר התקיים הליך בין הצדדים, בודקים אם נדרשת בקשה חדשה. בקשות מסוימות להגנה או לסעד דחוף אפשר להגיש במסלולים מיוחדים גם בזמן ההמתנה. לכן חשוב לקבל מעורך הדין מועד הגשה שמתאים לתיק שלכם.

שלב ד – מחשבים את הפיצוי ומכינים את כתב התביעה

כתב התביעה מפרט את המעשים המיוחסים לנתבע, את העילות המשפטיות ואת הפיצוי או הצווים המבוקשים. הוא צריך להסביר כיצד האירועים גרמו לנזק ולהתייחס להליכים קודמים. לתביעה מצרפים את המסמכים הנדרשים לפי סוג ההליך, ובהם תצהיר לאימות העובדות, מסמכים שעליהם מסתמכים וטופס הרצאת פרטים בהתאם לדרישות החלות. לאחר תקופת עיכוב ההליכים מצרפים גם הודעה נלווית על הליך יישוב הסכסוך, כנדרש. עורך הדין מתאים את התצהיר והטפסים לתביעה המסוימת ומסדיר את אימות החתימה.

קראו את כתב התביעה לפני החתימה, ובדקו שהעובדות מדויקות ושאתם מבינים איך חושב הסכום. סכום גבוה דורש הסבר, והוא עשוי להשפיע גם על האגרה ועל הסיכון להוצאות. אם הטענה דורשת מומחה רפואי או כלכלי, קובעים כיצד להעלות אותה בהתאם לכללי המומחים בבית המשפט למשפחה, לפני שמוציאים כסף על חוות דעת להגשה.

שלב ה – מגישים, משלמים אגרה ומוודאים מסירה לנתבע

עורך דין מייצג יכול להגיש את התביעה באמצעות מערכת נט המשפט. בהגשה עצמאית ניתן לפנות למזכירות בית המשפט בהתאם להנחיות ההגשה החלות. עם ההגשה מסדירים את האגרה, או מגישים בקשת פטור מבוססת כאשר מתקיימים התנאים לכך. לאחר מכן מוודאים שהמסמכים התקבלו, שהתיק נפתח ושבוצעה מסירה לנתבע בדרך המוכרת בדין. חשוב לשמור את אישור ההגשה ואת אישור המסירה; לכל אחד מהם תפקיד אחר בהמשך ההליך.

שלב ו – מתמודדים עם ההגנה ומציגים את הראיות

הנתבע מגיש כתב הגנה במועד החל על התביעה. בית המשפט נותן הוראות להמשך: קבלת מסמכים, בירור המחלוקות, מינוי מומחה לפי הצורך והגשת עדויות. אם אין הסכמה, עשויים להידרש דיוני הוכחות שבהם תיחקרו על גרסתכם. ההכנה כוללת מעבר על רצף האירועים, המסמכים והנקודות שבמחלוקת. כדאי להיערך גם מבחינה אישית לחשיפה של אירועים קשים ולמשך הזמן שההליך עלול לדרוש.

שלב ז – בוחנים פשרה, פסק דין וגבייה

הצעת פשרה צריכה להיבחן לפי הסכום שניתן לקבל, מועד התשלום, הבטוחות והוויתורים שמתבקשים מכם. אם התיק מסתיים בפסק דין, בודקים מה נקבע, מתי צריך לשלם והאם יש מקום לערעור. כשהחיוב אינו משולם, ניתן לבחון גבייה בהוצאה לפועל בכפוף לתנאים החלים. האפשרות לגבות את הכסף צריכה להיבדק כבר בתחילת הדרך, ולא להפתיע אתכם לאחר הזכייה.

מתי אפשר להגיש תביעת נזיקין נגד בן זוג?

יחסי נישואין וזוגיות אינם מעניקים חסינות מפני אחריות אזרחית. בן זוג שתקף, פרסם דברי לשון הרע או פגע בפרטיות עשוי לשאת באחריות לפי אותם חוקים שמגינים על נפגעים גם מחוץ למשפחה. לצד זאת, בתי המשפט בוחנים בזהירות את הרחבת האחריות לתחומים האינטימיים של הקשר, שבהם מעורבים רגשות, בחירה אישית וציפיות הדדיות.

כדי להבין מה בודקים, כדאי להפריד בין שתי שאלות:

מה בדיוק עשה בן הזוג? בתביעת רשלנות בודקים אם הופרה חובת זהירות; בתביעת לשון הרע בודקים מה פורסם, למי והאם הפרסום מוגן. בתקיפה עשוי גם אירוע בודד להצדיק תביעה. את האמירה “הוא התעלל בי” צריך לפרט לאירועים שאפשר לברר.

על מה מבקשים פיצוי? הפסד הכנסה, הוצאות טיפול, כאב וסבל או פגיעה אחרת. בחוקים מסוימים ניתן לבקש פיצוי ללא הוכחת נזק, אך עדיין צריך להוכיח את ההפרה ואת התנאים המזכים בפיצוי.

בתביעה אזרחית, בית המשפט צריך להשתכנע שהגרסה שעליה נשענת התביעה מסתברת יותר מהגרסה הנגדית. זהו “מאזן ההסתברויות”. העדות שלכם חשובה, ולצידה יכולים לעזור הודעות, מסמכים, עדים ונתונים שמחזקים את הסיפור. ככל שהטענות חמורות יותר, כך בית המשפט יבחן בקפידה את הראיות התומכות בהן.

גם כשמוכיחים התנהגות פוגענית, צריך להסביר איך היא גרמה לנזק שעליו מבקשים פיצוי. לדוגמא, אם הפסקתם לעבוד בתקופת הגירושין, בית המשפט ירצה להבין מדוע: האם נאלצתם להיעדר עקב הפגיעה, מה נכתב במסמכים הרפואיים ומה היו הכנסותיכם קודם לכן. הירידה בשכר לבדה אינה מסבירה מי אחראי לה. לכן כדאי להביא לפגישה גם מסמכים מהתקופה שלפני האירועים.

תביעה עקב סרבנות גט והזכות לפיצוי

סרבנות גט עלולה להשאיר אדם במשך שנים בלי אפשרות לסיים את הנישואין ולהינשא מחדש. היא עשויה להשפיע על זוגיות חדשה, על תכנון המשפחה ועל התחושה הבסיסית שאפשר להחליט כיצד ייראו החיים. אצל אישה יהודייה נשואה קיימת גם המורכבות ההלכתית של הבאת ילדים מגבר אחר. הפגיעות האלה עומדות ברקע הפסיקה שהכירה, במקרים מתאימים, בזכות לפיצוי על סרבנות גט.

הבסיס המקובל לתביעה הוא עוולת הרשלנות שבסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין. השאלה היא אם בנסיבות המסוימות הייתה מוטלת על בן הזוג חובה להימנע מהתנהלות שפוגעת באחר, אם הפר אותה ואם נגרם בשל כך נזק. לעיתים נטענת גם הפרת חובה חקוקה. עילה זו דורשת זיהוי של הוראת חוק מתאימה והוכחת יסודותיה; אזכור כללי של הזכות לכבוד או לאוטונומיה אינו מספיק לבדו.

הוכחת הסרבנות והפיצוי בפסיקה

כדי להוכיח סרבנות גט, בונים רצף של עובדות: ממתי אתם פרודים, מה הוחלט בבית הדין, מי הסכים לסידור הגט ומי מנע אותו. אם בן הזוג טוען שהוא מבקש שלום בית, בודקים גם מה עשה כדי לשקם את הקשר. דרישה לוותר על רכוש כתנאי לגט, למשל, עשויה להיות חשובה להבנת הסירוב. לכל תקופת המתנה צריך לתת הסבר עובדתי, ולא להניח שכל יום של פירוד מזכה בפיצוי.

התיעוד הנדרש כולל החלטות ופרוטוקולים מבית הדין הרבני, מועדים שנקבעו לסידור גט, הסיבות לביטולם ותכתובות רלוונטיות שהושגו כדין. יש לבדוק מראש אם ניתן להשתמש במסמכים שנוצרו במשא ומתן או בגישור. צריך להוכיח מאיזה שלב הסירוב לגט מצדיק פיצוי. המועד הזה עשוי להיות מאוחר ממועד הפרידה, ולכן מספר שנות הפירוד לבדו אינו קובע את סכום התביעה.

בתמ”ש 19270/03 כ.ש. נ’ כ.פ., מפי השופט מנחם הכהן, חויב בעל לשלם פיצוי כולל של 425,000 ש”ח בגין סרבנות גט. פסק הדין הוא מאבני הדרך בהכרה בחובת הזהירות בין בני זוג ובהשלכותיה של כפיית המשך הנישואין. חשיבותו גם בהכרה בנזק שאינו ממוני, הנוגע לחירות האישית ולאפשרות לעצב את המשך החיים. הסכום שנפסק משקף את נסיבות אותו הליך.

בתמ”ש 21162/07 פסק השופט מנחם הכהן פיצוי לבעל שאשתו סירבה לקבל את גטה. הפיצוי הועמד על 53,333 ש”ח בגין שנה וארבעה חודשים, לפי חישוב של 40,000 ש”ח לשנה. ההכרה בתביעת הבעל מרחיבה את התמונה מעבר למקרים של סירוב לתת גט. גם כאן נקבעה תקופת אחריות מסוימת, והאומדן הותאם לנסיבות האישיות.

בעמ”ש 63059-02-20 נדונה בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תביעה על רקע הליכים רבניים מורכבים: חיוב בגירושין שניתן תחילה, שינוי בהתנהלות הצדדים ודחיית תביעת גירושין בהמשך. הפיצוי בסך 75,000 ש”ח נותר על כנו. השופט צבי ויצמן הדגיש את כיבוד קביעות הערכאה הרבנית לצד האפשרות להכיר באחריות בנסיבות חריגות. הניתוח מלמד עד כמה חיוני לקרוא את רצף ההחלטות לפני שמסיקים מסקנה מהשאלה אם קיים כעת חיוב בגט.

חלק מפסקי הדין משתמשים בסכום תקופתי לצורך אומדן הפגיעה, ואחרים פוסקים סכום כולל. גובה הפיצוי עשוי להיות מושפע ממשך הסירוב, מעוצמת הפגיעה בחיי הנפגע, מהתנהגות הצדדים ומהוצאות שהוכחו. כאשר נטענת גם נכות נפשית או פגיעה בכושר ההשתכרות, נדרש הביסוס הרפואי והכלכלי המתאים לרכיבים אלה.

תזמון התביעה והחשש לגט מעושה

תקיפה גופנית, כפיית מגע מיני וכליאה עשויות להקים עילות אזרחיות גם כשהן מתרחשות בבית ובין בני זוג נשואים. בהתאם למעשה ניתן לבחון את עוולת התקיפה, כליאת השווא, הרשלנות והפרת החובה החקוקה, וכן הוראות בחוקים נוספים. הסכמה למערכת יחסים או למגורים משותפים אינה הסכמה לכל מגע או לכל התנהגות של בן הזוג.

פגיעה נפשית בתוך זוגיות יכולה להיות קשה לתיאור דווקא משום שהיא נבנית בהדרגה: איומים, השפלות, הרחקה מאנשים קרובים או פחד להביע עמדה בבית. לצורך התביעה חשוב לתאר אירועים והתנהגות שאפשר להוכיח. במקום להסתפק בכינוי “נרקסיסט”, כדאי להסביר מה נאמר, באיזו תדירות, מי שמע ומה השתנה בחייכם בעקבות הדברים. הודעה מאיימת, ביטול מפגש עם חברים בעקבות איום או פנייה לטיפול עשויים לעזור להמחיש את הדפוס ואת השלכותיו.

גם התנהלות כלכלית עוינת עשויה להשתלב בתמונה של התעללות: מניעת גישה לאמצעי מחיה, השתלטות על הכנסה, כפייה של התחייבויות או שימוש בכסף כדי להגביל את חירותו של האחר. יש לבחון מהו הבסיס המשפטי לתביעה בכל מקרה ולהבחין בין ניהול כלכלי מוסכם, מחלוקת על הוצאות והתנהגות כופה. חשבונות בנק, הסכמי הלוואה, הודעות על מניעת שימוש בכספים ותיעוד של ניסיונות לעבוד יכולים להבהיר את העוולה.

היעדר תלונה במשטרה בזמן הנישואין אינו שולל את האפשרות להוכיח אלימות בהליך אזרחי/נזיקי. פחד, תלות כלכלית, בושה ודאגה לילדים יכולים להסביר מדוע אדם שתק או נשאר בבית. בפגישה המשפטית חשוב שיהיה מקום להסביר גם את הנסיבות האלה. כדי להתחיל לאסוף את החומר, אפשר לחלק אותו לשתי קבוצות:

• תיעוד האירועים: הודעות איום או התנצלות, תמונות, התכתבויות עם אדם קרוב ושמות של מי שראו או שמעו את המתרחש.
• תיעוד ההשפעה עליכם: פניות לרופאים, רישומי טיפול, מסמכי רווחה, היעדרויות מהעבודה והוצאות שנגרמו בעקבות הפגיעה.

לצווי הגנה עשוי להיות משקל, אולם יש לקרוא כיצד ניתנו. צו זמני במעמד צד אחד, צו מוסכם ללא קביעת ממצאים והחלטה לאחר שמיעת ראיות אינם שקולים זה לזה. גם מסמך רפואי דורש קריאה מדויקת: ממצא שנבדק בידי רופא, תלונה שנרשמה מפיו של המטופל ואבחנה מקצועית ממלאים תפקידים שונים בהוכחה.

בתלה”מ 23012-12-21 נדחתה תביעה בסך 250,000 ש”ח שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר בטענה להתעללות לאורך שנות הנישואין. בית המשפט מצא שהטענות והנזק לא הוכחו. מבחינת מי ששוקלים לתבוע, הלקח המעשי הוא לחבר כל דרישת פיצוי לאירועים ולראיות התומכים בה. אין להסיק מכך שכל נפגע חייב להציג מסמך מסוים או שהיעדר תלונה במשטרה מכריע את התביעה.

אם בן הזוג הורשע במעשים שעליהם אתם תובעים, ההרשעה יכולה לעזור להוכיח את התביעה. לפי סעיף 42א לפקודת הראיות, ממצאים ומסקנות של הרשעה חלוטה, כלומר הרשעה שהפכה סופית, עשויים לשמש ראיה לכאורה בהליך אזרחי בתנאים הקבועים בסעיף. אפשרות המורשע להביא ראיות לסתור מוגבלת וכפופה לרשות בית המשפט לפי סעיף 42ג. גם אז נותר לבחון את היקף הנזק ואת הקשר שלו למעשים שהוכחו. זיכוי או סגירת תיק מחייבים בחינה של חומר הראיות ושל עילת ההחלטה, ואפשרות התביעה האזרחית נבדקת לפי אמות המידה החלות עליה.

קיים גם מסלול של תביעה אזרחית נגררת להרשעה לפי סעיף 77 לחוק בתי המשפט. ככלל, תקנה 19 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת להגשתה מועד של 90 ימים מהפיכת פסק הדין הפלילי לחלוט. לכן חשוב לבדוק את התאמת המסלול ואת המועד סמוך לסיום ההליך הפלילי. ככל שנפסק פיצוי בהליך הפלילי, יש להביאו בחשבון ולבדוק את היחס בינו לבין הפיצוי האזרחי המבוקש.

תביעת לשון הרע ותלונות שווא בסכסוך גירושין

הכפשות, קללות ואלימות מילולית יכולים להגיע בתוך דקות לקרובים, לחברים ולמקום העבודה. כשבן הזוג מייחס לכם עבירה או מפרסם האשמה משפילה, חשוב לשמור את הנוסח המדויק, מועד הפרסום וזהות הנמענים. בתביעת לשון הרע בודקים מה הבין הקורא הסביר, האם ניתן לזהות אתכם ומהן ההגנות שעומדות למפרסם. גם בלי לכתוב את שמכם, פרסום יכול לזהות אתכם בעיני מי שמכירים את המשפחה.

יסוד הפרסום בתיעה כזו חיוני. אמירה שנאמרה בעל פה לנפגע בלבד תיבחן אחרת מאמירה שהגיעה לאדם נוסף. לגבי כתב, החוק כולל גם מצב שבו הכתב עשוי היה להגיע לאחר זולת הנפגע, לפי הנסיבות. בשיחה סוערת יש לקרוא את מכלול ההתכתבות ולהבחין בין קללה, דעה והאשמה עובדתית. עצם תחושת העלבון אינה מכריעה משפטית.

סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק עד לתקרה המתעדכנת לפי המדד, ובתנאים שנקבעו בו מאפשר כפל תקרה כשהוכחה כוונה לפגוע. הסכום בפועל תלוי בשיקול הדעת השיפוטי. מספר הודעות גדול אינו מבטיח הכפלה של הפיצוי במספרן; יש לבחון אם מדובר באותה לשון הרע, בפרסומים נפרדים ובנזקים חופפים.

להגנות יש חשיבות רבה: אמת הפרסום דורשת גם עניין ציבורי, ותום לב נבחן במסגרת הנסיבות המנויות בחוק. סעיף 13(5) מעניק חסינות רחבה לפרסומים במסגרת הליך שיפוטי כשהם עומדים בתנאיו. הפצה חיצונית של כתב טענות או של האשמות מתוכו מצריכה בדיקה נפרדת. לפני תביעה על תוכן שנכתב בהליך משפחתי יש לברר את היקף החסינות, את זהות המפרסם ואת נסיבות הפרסום.

תלונה במשטרה או לרשות מוסמכת מעלה שאלות נוספות. סעיף 15(8) עשוי להגן על תלונה שהוגשה בתום לב. אדם יכול לדווח על חשד אמיתי גם כאשר החקירה מסתיימת ללא כתב אישום. תביעה בגין תלונה כוזבת צריכה להתמודד עם ההגנה הזאת ולהצביע על ראיות מתאימות, כגון הודאה בהמצאה, מידע אובייקטיבי הסותר ביודעין את התלונה או תכתובות המלמדות על שימוש מכוון בדיווח כוזב.

סגירת תיק מחוסר אשמה היא נתון חשוב, אך היא אינה מוכיחה כשלעצמה שהמתלונן המציא את האירוע. יש לבחון את החומר שהוביל לסגירה, את הדברים שנמסרו ואת המידע שהיה בידי המתלונן. גם סתירה בין גרסאות מחייבת בירור של משמעותה; זיכרון חלקי, טעות ותלונה כוזבת במכוון עשויים להיראות דומים בקריאה שטחית ולהוביל לתוצאות שונות.

*הערה: חשוב לבדוק בנפרד מה נעשה מחוץ לרשות. אדם שהתלונן במשטרה ולאחר מכן שלח למעסיקו של בן הזוג הודעה המציגה אותו כעבריין מורשע יידרש להתמודד גם עם משמעות הפרסום הנוסף. להגשת התלונה ולהפצת תוכנה עשויים להיות מסלולי הגנה שונים. במישור הנזק יש להראות, ככל שהדבר נטען, כיצד הפרסום או הדיווח הובילו לאובדן הכנסה, להוצאות או לפגיעה אחרת.

*כתבתי עוד על נושא לשון הרע – כאן>> 

תביעה בגין ניכור הורי ומניעת קשר עם הילדים

כשהילד מפסיק להגיע למפגשים או לענות לטלפון, טבעי לחפש הסבר ולרצות שמישהו יישא באחריות. בתביעת פיצויים עקב ניכור הורי צריך להוכיח שההורה האחר אחראי להתנהגות שגרמה לניתוק.

בית המשפט יבדוק גם סיבות אחרות להתרחקות: חוויות של הילד עם ההורה, חשש מפגיעה, תחושה שהוא נדרש לבחור צד או התנהגות של שני ההורים. ההבחנה הזאת חשובה במיוחד כדי שההליך יתבסס על מה שאכן קרה לילד ולמשפחה.

הראיות צריכות להראות מה התרחש לאורך זמן: אילו מפגשים סוכלו, מה נקבע בהחלטות, האם הוצע טיפול לחידוש קשר וכיצד הגיב כל הורה. לדוגמא, עדיף לתעד “המפגש שנקבע ליום רביעי בוטל, וזו ההודעה שנשלחה” מאשר לכתוב “שוב היה ניכור”.

תסקירים, דיווחי מטפלים, תכתובות והחלטות יכולים להשלים את התמונה של התביעה. נבחנים גם מאמצי ההורה התובע, יחסיו עם הילד וגילו של הילד; חשוב להבין כי הכותרת “ניכור הורי” לבדה אינה מוכיחה אחריות.

בתלה”מ 974-07-20, מפי השופטת נאוה גדיש, נפסק לאב פיצוי בסך 440,000 ש”ח על רקע נתק ממושך משישה מילדיו. בית המשפט בחן בהרחבה את עמדות גורמי הטיפול, את התנהלות האם ואת מאמצי האב לחידוש הקשר. לצד הפיצוי נפסקו הוצאות, ונקבע מנגנון שלפיו השתתפות בטיפול משפחתי בתנאים שנקבעו עשויה לפטור את האם מתשלומן. ההבחנה בין חיוב הפיצויים לבין התנאי הנוגע להוצאות חשובה: הפיצוי התייחס לנזק שנגרם, והמנגנון הנוסף נועד לעודד השתתפות בטיפול.

כאשר הקשר עם הילד נפגע עכשיו, צריך לפעול גם לחידושו. אפשר לבחון פנייה דחופה לבית המשפט, אכיפה של החלטות ושילוב גורמי טיפול, לפי נסיבות המשפחה. פיצוי עתידי אינו מחזיר מפגשים שהוחמצו. לכן שימו לב שתכנון התביעה הנזיקית צריך להביא בחשבון את הסיכוי לחדש את הקשר ואת השפעתו של עימות משפטי נוסף על הילד.

לילד עצמו עשויה להיות עילת תביעה עצמאית בנסיבות של פגיעה חמורה מצד הורה. בתמ”ש 2160/99, מפי השופטת נילי מימון, נפסק פיצוי של כ-480,000 ש”ח לבת שנפגעה מינית מאביה. בתמ”ש 10518-07-18, מפי השופטת רבקה מקייס, נדונה אחריות אם כלפי בנה הבגיר בעקבות התנהלות שפגעה בו. לאחר ההכרעה באחריות ניתן באותו תיק גם פסק דין כספי, שכלל כאב וסבל, הפסדי השתכרות ורכיבים נוספים, תוך ניכוי גמלאות.

אלה תביעות של ילדים על הפגיעה בהם, בעלות יסודות וראיות משלהן. כאשר נשקל הליך בשם קטין נגד אחד מהוריו, נדרשת גם בחינה של הייצוג ושל ניגוד העניינים האפשרי עם ההורה האחר.

תביעה בגין פגיעה בפרטיות, מעקב ופרסום תכנים אינטימיים

ידיעת הסיסמה של בן הזוג אינה נותנת בהכרח רשות להיכנס לחשבון, להעתיק ממנו הודעות או להפיץ תמונות. גם בתוך נישואין צריך לבדוק למה ניתנה הסכמה ומה היו גבולותיה.

טלפון שנמסר לשיחה קצרה, למשל, אינו הזמנה לעיין בכל התכתובות שבו. בילוש והטרדה, צילום ברשות היחיד, העתקת תכתובות וחשיפת מידע אינטימי עשויים להקים עילה לפי חוק הגנת הפרטיות. התקנת תוכנת מעקב או האזנה לשיחות עשויות לעורר גם שאלות לפי חוק המחשבים וחוק האזנת סתר.

הסכמה לצילום אינטימי אינה כשלעצמה הסכמה להפצתו. פרסום תצלום או סרטון המתמקד במיניותו של אדם, ללא הסכמתו ובנסיבות העלולות להשפילו או לבזותו, עשוי להקים גם עילה לפי החוק למניעת הטרדה מינית. אם מאיימים להפיץ חומר כזה, או שההפצה כבר החלה, חשוב לפעול במהירות לשימור הראיות, לבקשת הסרה ולבחינת צו מתאים. את שאלת הפיצוי אפשר לברר לצד הפעולות לעצירת הפגיעה.

ככלל, הקלטת שיחה בהסכמת אחד מבעלי השיחה שונה מהאזנה לשיחה בין אחרים ללא הסכמתם. עם זאת, סעיף 3 לחוק האזנת סתר כולל סייגים גם להקלטה בהסכמה, בין היתר לפי מטרתה. בנוסף יש לבדוק דיני פרטיות, חיסיון ואופן השימוש בחומר. חוקיות האיסוף וקבילות הראיה הן שאלות קשורות, שכל אחת מהן מצריכה בחינה.

לשימור נכון של ראיה דיגיטלית כדאי לשמור את הקובץ המקורי, את רצף ההתכתבות ואת הפרטים המזהים את המועד ואת המשתתפים. צילום מסך חתוך עלול להותיר מחלוקת על ההקשר. כשקיים חשד לתוכנת מעקב, ייתכן צורך בבדיקה מקצועית שתתעד את הממצא לפני שינוי המכשיר. את ההחלטות האלה יש להתאים גם לצורך הדחוף להפסיק את הפגיעה ולשמור על הביטחון האישי.

*עוד בהרחבה על פגיעה בפרטיות בין בני זוג בגירושין>>

הברחת נכסים והטעיה כלכלית בגירושין

העברת כספים לקרוב משפחה, יצירת חוב פיקטיבי או הסתרת תמורה ממכירת נכס עשויות להשפיע קודם כול על המאבק הרכושי בגירושי בני הזוג. חוק יחסי ממון כולל כלים להתמודדות עם פעולות שנועדו לסכל זכויות, ובהם התייחסות לנכס שהוצא מרשות בן הזוג בכוונה לסכל את זכות האחר, וכן אמצעים לשמירת זכויות. לפי הנסיבות ניתן לבקש גילוי מסמכים, עיקול, צו מניעה וסעדים נוספים.

כאן חשוב לשאול: האם אפשר להשיב את הכסף במסגרת חלוקת הרכוש, ואיזה הפסד נוסף נגרם? אם הסכום שהוסתר כבר נכלל באיזון המשאבים וקיבלתם את חלקכם בו, תביעת פיצויים נוספת צריכה להסביר על מה עוד מבקשים לפצות.

ייתכן, למשל, שנגרם הפסד מהסתמכות על מידע כוזב. את ההפסד הזה צריך להוכיח. הוצאות חקירה ואיתור עשויות להיבחן גם כחלק מהוצאות ההליך, בהתאם למהותן.

בתביעה המבוססת על תרמית צריך להראות מה היה המידע הכוזב, מה ידע מי שמסר אותו והאם התכוון לגרום לכם לפעול על פיו. צריך להוכיח גם שהסתמכתם עליו ונגרם לכם עקב כך נזק כספי, בהתאם לתנאי העוולה. לדוגמא, חתימה על הסכם על בסיס הצהרה כוזבת שאין זכויות בעסק עשויה לעורר שאלות של ביטול הסכם, סעד רכושי ואחריות נוספת. בחירת המסלול תלויה גם בשאלה מה מבקשים להשיג: לתקן את חלוקת הרכוש, לבטל התחייבות או לקבל פיצוי על הפסד אחר.

ככל שקיים חשש ממשי להברחת נכסים מהישג יד, יש משמעות למהירות הפעולה. בקשה לסעד זמני נבחנת לפי התנאים שבדין, לרבות הראיות לחשש והאיזון בין הצדדים. המתנה עד לסיום תביעה כספית עלולה להקשות על הגבייה, במיוחד כאשר הנכסים מועברים לצדדים נוספים או מחוץ לישראל.

בגידה והסתרת מידע אינטימי וגבולות האחריות

הפסיקה בישראל שוללת תביעה נזיקית בגין עצם הבגידה.

בע”א 8489/12 פלוני נ’ פלוני דחה בית המשפט העליון תביעה שהוגשה נגד מי שניהל קשר עם אשת התובע, גם כאשר נטען לנזק נפשי משמעותי. השופט יצחק עמית עמד על שיקולי המדיניות המצמצמים את התערבות דיני הנזיקין בתחום זה ועל החרגת קשר הנישואין מעוולת גרם הפרת חוזה.

בגידה יכולה לגרום למשבר נפשי עמוק, אבל כאמור, עצם הבגידה אינה מקימה עילת תביעה נזיקית לפי הפסיקה. גם חוות דעת המתארת את המצוקה אינה משנה כשלעצמה את הגבול הזה. אם לצד הבגידה התרחשו מעשים נוספים, כגון העברת רכוש, פרסום פוגעני או פגיעה גופנית, בודקים כל מעשה לפי הכללים החלים עליו. טענה לנזק בריאותי, לדוגמא, מחייבת בירור רפואי ומשפטי של הידיעה, ההתנהגות, ההסכמה והקשר לנזק.

בבע”מ 4181/22 נדונה בבית המשפט העליון תביעה בגין “הונאת אבהות”, בעקבות מצג שלפיו התובע הוא אביו הביולוגי של ילד. התביעה נדחתה. דעת הרוב התבססה על שיקולי מדיניות המתנגדים להכרה בעילה, ובהם ההשלכות על הילד ועל המרחב המשפחתי. השופט עופר גרוסקופף הסכים לתוצאה, אך הבחין בין רשלנות לבין האפשרות העקרונית של עוולות מכוונות בנסיבות אחרות. המשמעות למי ששוקלים תביעה היא שצריך לבדוק תחילה אם הדין מכיר באחריות על ההסתרה המסוימת. עצם הגילוי המטלטל, ואף הוכחת השקר, אינם מבטיחים שיש עילה לפיצוי.

גם סעיף בהסכם הקובע תשלום בעקבות בגידה דורש בחינה של תוקפו, פרשנותו ואכיפתו. יש לבדוק כיצד נוסח, באיזה הסכם נכלל, אם נדרש אישור ומה יחסו לתקנת הציבור ולפסיקה. עצם קיומו של סעיף כספי אינו מבטיח שניתן יהיה לגבות את הסכום שנכתב בו.

כיצד מוכיחים את הנזק וכיצד נקבע הפיצוי בתביעת נזיקין בגירושין?

סכום שנפסק בתיק אחר אינו מחירון לתביעה שלכם. יש גם הבדל בין הלכה מחייבת של בית המשפט העליון לבין פסק דין של בית המשפט למשפחה, שמכריע בנסיבותיו של מקרה מסוים.

את דרישת הפיצוי מחלקים ככלל לשני סוגים עיקריים:

*הפסדים והוצאות: שכר שאבד, טיפולים, תרופות או עזרה שנדרשה בגלל הפגיעה. מצרפים את המסמכים המתאימים לכל רכיב, כגון תלושי שכר, קבלות ותיעוד רפואי, ומסבירים כיצד הוא קשור למעשים.

*כאב, סבל ופגיעה בחיים האישיים: חומרת הפגיעה, משכה והשלכותיה על חיי היומיום. רכיבים אלה אינם נמדדים רק בקבלות, אך גם לגביהם צריך להציג עובדות וראיות המתאימות לעילת התביעה.

כאשר נטענת פגיעה עתידית בכושר העבודה, נבחנים בין היתר הגיל, העיסוק, ההשתכרות הקודמת, הנכות וההשפעה התפקודית. שיעור נכות רפואית אינו מתורגם באופן אוטומטי לאותו שיעור הפסד הכנסה. אדם יכול להמשיך לעבוד למרות נכות, ואצל אחר גם מגבלה רפואית מצומצמת עשויה להשפיע מאוד על מקצועו. החישוב צריך להסביר את ההשלכה על התובע המסוים.

כאב, סבל ופגיעה באוטונומיה עשויים להצדיק פיצוי גם כשלא נקבעה נכות רפואית. יש להוכיח את התשתית המתאימה לעילה ולרכיב הנזק. בית המשפט עשוי ללמוד על עוצמת הפגיעה ממשך ההתנהגות, חומרתה, השפעתה על החיים והראיות שנשמעו. לצד זאת, טענה לאבחנה פסיכיאטרית, לנכות או לצורך רפואי עתידי מחייבת ביסוס מקצועי מתאים.

בבית המשפט לענייני משפחה חלים כללים מיוחדים לגבי מומחים. לפי תקנה 25 לתקנות סדרי הדין במשפחה, בית המשפט רשאי למנות מומחה מטעמו, והגשת חוות דעת מטעם בעל דין כפופה להסדר הקבוע בתקנות ובחוק. לכן כדאי לברר את המסלול לפני הזמנת חוות דעת יקרה לצורך הגשה. ייעוץ רפואי פרטי לצורכי טיפול והערכה מקדימה יכול להיות נחוץ, אך יש להבחין בינו לבין חוות דעת המוגשת כראיה.

גם הפיצוי ללא הוכחת נזק בלשון הרע, בפגיעה בפרטיות ובמקרים המתאימים לפי החוק למניעת הטרדה מינית מותנה בהוכחת ההפרה וביתר תנאי החוק. התקרות הן גבולות סמכות במסלול המסוים, והסכום נפסק לפי הנסיבות. כאשר מעשה אחד פוגע בכמה זכויות, אפשר לבחון כמה עילות, תוך הפרדה בין נזקים מובחנים לבין חפיפה שאינה מצדיקה פיצוי כפול.

בפסיקת הנזק יש לבדוק גם תשלומים שכבר התקבלו, לרבות פיצוי פלילי או גמלאות רלוונטיות, ואת כללי הניכוי החלים. הצגת סכום כולל גבוה ללא פירוט עלולה להקשות על הדיון ולהגדיל הוצאות. תחשיב מסודר מאפשר להבין מה הוכח, מה נשען על אומדן ומה דורש בירור נוסף.

התיישנות וסעיפי ויתור בהסכם גירושין

ההמלצה שלי היא להגיע לבדיקת האפשרות לתבוע עם המסמכים שיש לכם ועם השאלות שמטרידות אתכם, גם אם עדיין קשה לספר את הדברים ברצף.

מבחינתי, ייעוץ מועיל צריך להשאיר אתכם עם תשובות ברורות: מה ניתן לדרוש, במה אפשר לתמוך בראיות, מה חסר ומה צפוי מכם בהליך. יש מקום גם לשאלה כמה כוח יש לכם לנהל אותו עכשיו. ההחלטה אם לתבוע ומתי צריכה להביא בחשבון את הפגיעה שחוויתם, את מצב הליכי הגירושין ואת האפשרות להמשיך בחייכם.

**אתם זקוקים לייעוץ פרטני בענייני נזיקין בגירושין? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את 4 עשורי ניסיוני כעורכת דין בתחום המשפחה למענכם. אשמח לסייע!