בני זוג ערכו הסכם גירושין שאושר כדין בבית הדין הרבני, ובמסגרת תנאי ההסכם ויתרה האשה לטובת הבעל על חלקה בדירה, כאשר בסמוך לכך הפכה האhשה לחדלת פרעון (מה שנקרא בעבר – פשיטת רגל) והנאמן, שמונה לה ביקש לבטל את העברת הזכויות בדירה, העברה שנעשתה לטובת הבעל.
בית משפט השלום דחה את בקשת הנאמן אך ערעור שהוגש – צידד בעמדת הנאמן, והזכויות בדירה חזרו לבעלים המקורי – כלומר לאשה, ולכך יש השלכה מרחיקת לכת.
מבוא
בפסק דין חשוב שניתן לאחרונה דן בית המשפט המחוזי במסגרת ערעור – בתקפות של הסכם גירושין ויחסי ממון אשר במסגרתו העבירה האישה, שהינה חדלת פירעון (פושטת רגל במינוח הקודם לפני תיקון החוק) ובאופן ספציפי בשאלה האם ההעברה של כל זכויותיה בדירה – לבעל – נעשתה כדין והינה תקפה, או שמא יש לבטל את העברת הזכויות מהאhשה לבעל. פסק הדין ניתן במסגרת ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום.
המשמעות של ביטול הענקת הזכויות בדירה היא החזרת הזכויות לאישה, ומאחר והיא בהליך של חדלות פירעון (פשיטת רגל) הרי שהדירה תימכר והכספים ילכו לנושים, והבעל יישאר עם חצי דירה בלבד, דהיינו עם חלקו שלו בדירה, וחלקה של האישה כאמור, ישמש לכיסוי כל חובותיה.
נראה שבהסכם הגירושין זה מה שהצדדים ביקשו למנוע, ועל אף הגירושין (או שהיו אלה גירושין פיקטיביים) ומטרתם של בני הזוג בין גרושים ובין פרודים או נשואים היתה לשמור על כל הזכויות בדירה. ככל הנראה לו היתה האישה מודעת לכך שזכויותיה במחצית הדירה יעברו לנושים ולא יישאר לבעלה או במשפחה – היא לא היתה מתחילה הליך של חדלות פירעון אלא מוצאת פתרונות אחרים להתמודד עם החובות שיש לה.
התנאים המצטברים לביטול פעולה לפי סעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018
על מנת שבית המשפט יורה על ביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה, על הנאמן להוכיח את התקיימותם של שלושה תנאים מצטברים הקבועים בחוק: ראשית, שהפעולה נעשתה ללא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין;
שנית, שמועד הפעולה חל בתוך שנתיים לפני הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים (או ארבע שנים אם הפעולה נעשתה לטובת “קרוב”); ושלישית, שבמועד הפעולה החייב היה בחדלות פירעון או שהפעולה עצמה הפכה אותו לכזה, חדל”פ (שלום טבריה) 50687-07-23 איהאב סבאח – עורך דין נ’ מוחמד בסול (11.08.2025)
תכלית הסעיף והגנה על נושי החייב שהוא חדל פרעון
התכלית המרכזית של סעיף 220 היא הגנה על מסת הנכסים של החייב (קופת הנשייה) מפני פעולות חד-צדדיות המפחיתות את כושר הפירעון שלו. הסעיף נועד למנוע מצבים שבהם החייב “נדיב” כלפי אחרים או קרוביו על חשבון חובותיו לנושים, ובכך הוא מבטיח את עקרון השוויון בין הנושים ומשיב לקופה נכסים שיצאו ממנה שלא כדין בתקופה הסמוכה לקריסה הכלכלית. [חדל”ת (מחוזי חיפה) 15755-08-23 ירין שירותי שחיטה וניקון בע”מ נ’ הממונה על חדלות פרעון מחוז חיפה והצפון (31.12.2024), חדל”ת (מחוזי ירושלים) 18617-08-20 יש-פון בע”מ נ’ אהרן פנחס רבין (09.09.2025)]
חזקת חדלות הפירעון ונטלי ההוכחה
החוק קובע חזקה הניתנת לסתירה (בסעיף 220(ב)), לפיה החייב נחשב כמי שהיה בחדלות פירעון במהלך התקופות הרלוונטיות לביטול (שנתיים או ארבע שנים). הנטל הראשוני להוכחת התנאים מוטל על הנאמן, אך מרגע שהוכחו מועד הפעולה והיעדר התמורה, קמה החזקה והנטל לסתור אותה – כלומר להוכיח שהחייב היה בעל כושר פירעון במועד הפעולה – עובר למקבל הנכס, חדל”פ (שלום נצרת) 39890-07-20 איתן עדשה – עורך דין נ’ הממונה על חדלות פירעון מחוז חיפה והצפון (25.08.2025)
בחינת “תמורה הולמת” בנסיבות העניין
המונח “תמורה שאינה הולמת” כולל גם מקרים שבהם ניתנה תמורה נמוכה משווי השוק, אולם יש לבחון זאת לפי נסיבות העניין. כך למשל, אם החייב מכר נכס תחת לחץ כלכלי במחיר הנמוך משוויו הריאלי אך לא ניתן היה להשיג תמורה גבוהה יותר באותה עת, ייתכן שהתמורה תיחשב כהולמת.
בנוסף, הפסיקה קבעה כי יש לבחון אם החייב עצמו (ולא גורם קשור אליו) הוא זה שקיבל את התמורה בפועל, [חדל”פ (שלום נצרת) 30752-03-21 וואכים בשארה נ’ הממונה על חדלות פירעון מחוז חיפה והצפון (10.10.2025) חדל”ת (מחוזי תל אביב-יפו) 14265-01-22 IDC Investdotcom Holdings Limited נ’ הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (29.09.2025)]
הגדרת “קרוב” והארכת תקופת הביטול
כאשר הפעולה הגורעת מבוצעת לטובת “קרוב”, תקופת ה”ייחוס לאחור” מתארכת משנתיים לארבע שנים. המונח “קרוב” מוגדר בסעיף 4 לחוק וכולל, בין היתר, בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות. הרציונל להחמרה זו נובע מהחשש המוגבר להברחת נכסים או העדפת בני משפחה על פני נושים חיצוניים, חדל”פ (שלום תל אביב-יפו) 19780-10-23 רזיאל פשרל נ’ מירב פשרל (12.11.2025)
כוח בידי הנאמן
סעיף 220 לחוק חדלות פירעון מהווה כלי משפטי רב-עוצמה בידי הנאמן להשבת נכסים שיצאו מרשות החייב ללא תמורה הולמת בתקופה הסמוכה לקריסתו הכלכלית. הסעיף מבוסס על שלושה תנאים מצטברים (היעדר תמורה, מועד הפעולה וחדלות פירעון), כאשר קיימת חזקה חוקית לטובת הנאמן לגבי מצבו הכלכלי של החייב בתקופה זו, במטרה להגן על קופת הנשייה ולהבטיח חלוקה שוויונית והוגנת בין כלל הנושים.
כאמור לעיל, בית המשפט המחוזי נדרש לשאלה האם מתקיימים תנאי סעיף 220 לחוק חדלות פרעון כאשר הוא דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום אשר אישרר את הסכם הגירושין וקבע שלאשה אין זכויות בדירה
סעיף 220 לחוק קובע:
“(א) בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, שבשלה נגרע נכס מנכסי קופת הנשייה, בהתקיים כל אלה (בסימן זה – פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה):
(1)הפעולה נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין;
(2) מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שנתיים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי פעולה לטובת קרוב – ארבע שנים לפני המועד האמור;
(3) במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות פירעון.
(ב) לעניין סעיף זה, חזקה על חייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בסעיף קטן (א)(2), אלא אם כן הוכח אחרת.”.
הדיון בערעור
בית המשפט מגיע למסקנה כי תנאי סעיף 220 מתקיימים וכי יש להורות על ביטול העברת זכויות האשה לבעלה לשעבר, מהנימוקים הבאים:
*האישה לא קיבלה תמורה עבור זכויותיה בדירה במסגרת הסכם הגירושין
האישה לא קיבלה תמורה עבור הוויתור על זכויותיה לטובת הבעל, יתר על כן, סעיף ב’ להחלטת בית הדין הרבני מיום 13.1.22 קובע במפורש כי זכויות האישה בדירה יועברו על שם המשיב ללא תמורה.
החלטות בית הדין הרבני (וכך גם החלטת בית משפט לענייני משפחה) אינן בוחנות את היחסים הכלכליים בין בני הזוג, אלא כל שנעשה בהן הוא לבדוק את הוראות הסכם הגירושין ולאשרו, כפי הוראות סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”א – 1973.
*לא חלפו יותר מ-4 שנים ממועד ביצוע הפעולה ועד להגשת הבקשה לפתיחת הליכים:
הבקשה לפתיחת הליכים הוגשה ב-16.6.24 וניתן צו לפתיחת הליכים ב-4.8.24. פעולת הענקה בוצעה לכל המוקדם ביום 13.1.22 לכן מתקיים התנאי שבסעיף 220(א)(2) לחוק.
*במועד ביצוע הפעולה הייתה האשה חדלת פירעון:
במועד ביצוע הפעולה היו ליחידה נושים, אשר לפחות על חלקם היא ידעה וככל הנראה גם המשיב ידע עליהם. נוסף על כך, לא הובאו ראיות לסתור את חזקת חדלות הפירעון שבסעיף 220(ב) לחוק.
*לא מתקיימים תנאים המצדיקים לא לבטל את ההענקה:
בעיקרון, כאשר מתקיימים כל התנאים לביטול הענקה והיחיד אינו יכול לסלק את חובותיו ללא הנכס שהוענק, יבטל בית המשפט את ההענקה.
סעיף 223 לחוק קובע שאם השבת הנכס לקופת הנשייה אינה אפשרית או בלתי צודקת בנסיבות העניין, יהיה על מקבל הענקה להשיב לקופת הנשייה את שוויו של הנכס, כפי שיורה בית המשפט. בענייננו, השבת הזכויות בדירה לקופת הנשייה אפשרית וצודקת, ולכן כך יש להורות. מובן שהמשיב רשאי להציע לפדות את זכויותיה של האשה בדירה.
התייחסות לקביעת בית משפט קמא שהעברת הזכויות בדירה לא נעשתה בחוסר הגינות או בכוונה לגרוע מזכויות נושי האשה:
בית משפט קמא קבע שהוא התרשם שהעברת הזכויות לידי המשיב לא נעשתה בחוסר הגינות או בכוונה לגרוע מזכויות נושי האשה. שיקולים אלו אינם רלוונטיים לבחינת ביטול הענקה, לפי סעיף 220 לחוק.
התנאים לביטול הענקה הם אלה הקבועים בסעיף 220 לחוק, וכאשר פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה נעשית ללא תמורה, אין רלוונטיות לשאלה אם הפעולה בוצעה במטרה להבריח נכס מקופת הנשייה ואם היא נעשתה בתום הלב.
הבחינה אם נכס נגרע מקופת הנשייה במטרה להבריח נכסים נבחנת במסגרת סעיף אחר לחוק, סעיף 221, במסגרתו ניתן לבטל פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה, גם אם בזמן ביצוע הפעולה לא היה החייב חדל פירעון.
תום הלב נבחן רק אם הפעולה נעשית בתמורה פחותה משווי השוק של הנכס, ובית המשפט בוחן אם התמורה הולמת בנסיבות העניין.
איך מתייחס בית משפט של חדלות פירעון להסכם שמאושר על ידי ערכאה כגון בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה?
בעניינם של בני הזוג, בית הדין הרבני אישר הסכם גירושין אשר נכרת בין בני הזוג, מבלי שהוא בחן את הוראות ההסכם מבחינה כלכלית. בית משפט לחדלות פירעון מוסמך לבטל פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה אף אם הפעולה נעשתה במסגרת הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, ואין בכך כדי לפגוע מסמכויות בית הדין הרבני או בעיקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות.
השיקולים ששוקל בית משפט לחדלות פירעון שונים מהשיקולים ששוקל בית הדין הרבני (או בית משפט לענייני משפחה) כאשר הוא מאשר הסכם ממון בין בני זוג, לרבות הסכם גירושין. הערכאה המאשרת הסכם גירושין בין בני זוג בוחנת אם ההסכם נעשה בהסכמה חופשית, לאחר שהצדדים הבינו את משמעותו ותוצאותיו (סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”א – 1973), והיא אינה בוחנת אם הפעולה משפיעה על נושי מי מבני הזוג.
לעומת זאת, בית משפט לחדלות פירעון בוחן את ההסכמות שבהסכם הגירושין לפי הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ואת השפעת ההסכמות על נושי הצדדים, בין היתר במסגרת הוראות סעיפים 219 עד 223 לחוק.
משנפתחים הליכי חדלות פירעון נגד יחיד, כל פעולה שיש בה כדי להשפיע על היקף נכסיו וזכויותיו צריכה להיבחן בהתחשב באינטרסים של נושיו, ולא רק באינטרסים הצרים של הצדדים לפעולה, ולכן בית משפט לחדלות פירעון רשאי לבטל תנאי בהסכם גירושין הגורע נכסים מקופת הנשייה, אשר נקבע בהסכמת הצדדים.
באופן דומה, מוסמך בית משפט לחדלות פירעון לדחות תביעת חוב המבוססת על פסק דין חלוט, בלא בירור לגופו של עניין.
ירמיש נ’ עו”ד שלמה הנדל :
“למעשה, החוק אימץ אל קרבו את סמכותו של הנאמן ‘להציץ מאחורי הפרגוד’ … עם זאת, החוק סייג את סמכותו האמורה של הנאמן, בכך שהוסיף לצידה חובה לקבל את אישורו של בית המשפט לצורך דחיית תביעת חוב הנתמכת בפסק דין … משמעותו של דבר, שהמבחנים והקריטריונים אשר נקבעו ל’הצצה מאחורי הפרגוד’ בהלכה הפסוקה, ישמשו את בית המשפט בבואו להפעיל את סמכותו לאשר דחיית תביעת חוב גם כשזו נסמכת על פסק דין.”
אותו דין גם להסתלקות מירושה כאשר המסתלק חדל פרעון
ראו גם ע”א 6323/19 רודי עמר נ’ כונס הנכסים הרשמי – ביטול צו ירושה שאישר הסתלקות חייבים מחלקם בירושה, ורע”א 58541-11-24 חברת יסודות שיתוף אחזקות בע”מ נ’ חברת איחוד יסודות בניה בע”מ [נבו] (05.02.2025), המתייחס לאפשרות ביטול פסק בוררות על ידי בית משפט לחדלות פירעון, גם אם לא מתקיימים התנאים המאפשרים לעשות זאת בהתאם לסעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ”ח – 1968.
על כן, בחינת הסכם גירושין בין בני זוג, המאושר על ידי בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה, תיעשה על ידי בית משפט לחדלות פירעון, ב”משקפיים” של הליכי חדלות פירעון, לא רק במקרים חריגים, והדבר אינו מהווה “התגברות” או פגיעה כלשהי בסכמות הערכאה שאישרה את הסכם הגירושין.
ככלל, מתן תמורה הולמת שולל את האפשרות לבטל פעולה לפי סעיף 220 לחוק חדלות פירעון, שכן היעדר תמורה הולמת הוא אחד משלושת התנאים המצטברים הנדרשים לביטול; עם זאת, הפעולה עשויה להתבטל בעילות אחרות כגון הברחת נכסים (סעיף 221) או העדפת נושים (סעיף 219).
ומהם התנאים להגדרת תמורה הולמת? התמורה ההולמת כתנאי סף מצטבר לביטול לפי סעיף 220
סעיף 220(א) לחוק חדלות פירעון קובע שלושה תנאים מצטברים שרק בהתקיימם רשאי בית המשפט לבטל פעולה שגרעה נכס מקופת הנשייה. התנאי הראשון והמרכזי הוא שהפעולה נעשתה “בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין”. מכאן נובע כי אם ניתנה תמורה הולמת עבור הנכס, לא מתקיים אחד מתנאי הסף ההכרחיים להפעלת סעיף זה, והפעולה לא תבוטל מכוחו.
[חדל”פ (שלום טבריה) 50687-07-23 איהאב סבאח – עורך דין נ’ מוחמד בסול].
הגדרת “תמורה הולמת” וגמישותה בנסיבות העניין
הפסיקה והספרות מבהירות כי “תמורה הולמת” אינה חייבת להיות התמורה המקסימלית שניתן להשיג בשוק או מחיר השוק המדויק. די בכך שמדובר בתמורה מסחרית סבירה בנסיבות העניין.
בתי המשפט מכירים בכך שחייב המצוי בלחץ כלכלי עשוי למכור נכסים במחיר נמוך משווים הריאלי, ואם לא ניתן היה להשיג תמורה גבוהה יותר באותה עת, היא עשויה להיחשב כהולמת ולמנוע את ביטול העסקה. רע”א 61828-01-25 תומר דנינו נ’ עו”ד גיל אורן בתפקידו כנאמן
ביטול בעילות אחרות למרות קיומה של תמורה
חשוב להדגיש כי קיומה של תמורה הולמת אינו מעניק “חסינות” מוחלטת מפני ביטול. אם יוכח כי הפעולה נעשתה במטרה להבריח נכסים מנושים, בית המשפט רשאי לבטלה מכוח סעיף 221 לחוק, גם אם ניתנה עבורה תמורה הולמת.
כמו כן, אם התמורה שימשה לפירעון חוב לנושה ספציפי באופן המעדיף אותו על פני נושים אחרים, הפעולה עשויה להתבטל כ”העדפת נושים” לפי סעיף 219 לחוק.
זהות מקבל התמורה כתנאי לתקינות הפעולה
כדי שהתמורה תיחשב ככזו המונעת את ביטול הפעולה, עליה להגיע לידי החייב עצמו. אם הנכס יצא מרשות החייב והתמורה שולמה לצד שלישי או לחברה קשורה, הדבר עשוי להיחשב כפעולה ללא תמורה מבחינת קופת הנשייה, שכן מסת הנכסים של החייב הצטמצמה מבלי שצמחה לו תועלת ישירה שתשמש לפירעון חובותיו. חדל”ת (מחוזי תל אביב-יפו) 14265-01-22 IDC Investdotcom Holdings Limited נ’ הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי .
לסיכום
מתן תמורה הולמת מונעת את ביטול הפעולה לפי סעיף 220 לחוק, שכן היעדר תמורה הוא תנאי הכרחי להפעלתו. עם זאת, אם הפעולה בוצעה מתוך כוונה להבריח נכסים או שהיא מהווה העדפת נושים אסורה, ניתן יהיה לבטלה מכוח סעיפים אחרים בחוק (221 או 219 בהתאמה), גם אם התמורה שניתנה הייתה הולמת.
הנאמן בחדלות פירעון עושה כל שלאל ידו על למנוע הברחת נכסים לבני משפחה כאשר אדם נכנס להליך של חדלות פירעון, וינסה תמיד להגדיל את קופת הנשיה באמצעות ביטול הענקות שניתנו ככל שהיו הענקות בסמוך להסתבכות הכלכלית שארעה.
תוכן נוסף שעשוי לעניין אתכם בנושא:
ביטול הענקה והכרעה בדבר תוקפו של הסכם גירושין שנערך בין פושטת רגל לבעלה
