שינוי הסכם ממון בדרך של התנהגות

שינוי הסכם ממון – מבוא

שינוי הסכם ממון הוא הליך משפטי מורכב, המאפשר לבני זוג לעדכן או לתקן את ההסכמות הכלכליות ביניהם לאחר חתימת ההסכם המקורי.

הסכם ממון, המוסדר בחוק יחסי ממון בין בני זוג, נועד להסדיר את היחסים הכלכליים בין בני הזוג במהלך הנישואין ובמקרה של פרידה או גירושין. עם זאת, נסיבות החיים עשויות להשתנות, וייתכן שההסכם המקורי לא יתאים עוד למציאות החדשה של בני הזוג. החוק מכיר באפשרות לשנות הסכם ממון, אך מציב דרישות מחמירות לתקפותו של השינוי, במרכזן עומדת דרישת הכתב (שקובעת כי חובה לשנות הסכם כזה – בכתב).

שינוי הסכם ממון בדרך של התנהגות- האם אפשרי? כן, אבל נדיר ביותר

בני זוג נישאו וחתמו על הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית של רכוש שהושג לפני הנישואין.

לבעל היתה דירה ברמת גן, דירה בת שלושה חדרים אותה קיבל מהוריו בטרם הנישואין ואותה רצה להפריד מכלל האיזון בין בני הזוג.

רצון זה בא לידי ביטוי בהסכם הממון שחתמו בני הזוג ערב החתונה. האישה הסכימה לכך מאחר והבינה וגם הפנימה שהיא לא השקיעה מאמץ בהשגת הדירה, ולא היתה מחלוקת בין בני הזוג בנושאים אחרים, שלגביהם נקבע כי כל מה שצברו – יהיה משותף מיום הנישואין ואילך.

הצדדים השקיעו בדירה סכומים משמעותיים, בהרחבה ובשיפוץ ויש לכך משמעות

הצדדים התגוררו בדירה זו ושם נולדו ילדיהם. רצה הגורל ולאחר חמש שנות נישואין, הוגדלו אחוזי הבניה על פי התב”ע ובני הזוג שילמו מכספים משותפים בניה של חדר נוסף וגם חדר על הגג, והם שיפצו קלות את הגג כדי שיהיה נעים לארח בו.

רצה גם הגורל ולאחר חמש שנות נישואין נוספות, חלה הבעל ותפקודו נפגם עד מאד והוא ישב בבית בחוסר מעש, ואילו האשה יצאה לעבוד במשרה כפולה כדי לפרנס את המשפחה.

לא זו אף זו אלא שהאישה היא זו שטיפלה בהשכרת הדירה שעל שם הבעל, טיפלה בהזמנת בעלי המקצוע כאשר היה צורך לתקנה, דיווח למס הכנסה על ההכנסות ותשלום המס, ועסקה בנושא זה במשך שנים רבות, הגם הבעל לא חזר לעצמו ולא היה מי שיתעסק בנושא.

בחלוף 37 שנים עייפה האישה מהעול הכבד, וביקשה להתגרש ולחלוק ברכוש שווה בשווה, או אז שלף הבעל את הסכם הממון וקבע בצורה נחרצת, כי בכל הנוגע לאותה דירה ברמת גן אין שיתוף.

האישה טענה כי לו היתה חושבת שכך הם פני הדברים לא היתה משקיעה מכספים משותפים וודאי שלא היתה מטפלת בדירה במשך כל השנים, מה גם שדמי השכירות נכנסו לפול המשותף.  יתר על כן האשה טענה כי בשל מחלת הבעל פרנסה במאמץ רב ובעבודה כפולה את המשפחה כולה, וכי ראתה בבני הזוג שותפים לכל דבר ועניין.

האישה תמכה את טיעוניה על שינוי הסכם בדרך של התנהגות. הבעל לעומתה טען שלא יתכן בהיבט המשפטי שינוי בדרך של התנהגות אלא רק שינוי בכתב ואישור בית המשפט תקף ומחייב את בני הזוג.

הסתמכות הבעל על דרישת הכתב של הסכם ממון לעניין ביטולו או שינויו

הבעל הסתמך על פסק הדין של כב’ השופט נפתלי שילה במסגרת ערעור עמ”ש (מחוזי-ת”א) 16549-07-22 פלונית נ. אלמוני, אשר די בהם על מנת לדחות את התובענה שבנדון, אף מבלי לדון בה:

“אין להפוך את סעיף 1 לחוק יחסי ממון הקובע ששינוי של הסכם ממון יהיה בכתב, לסעיף שניתן בקלות לעקוף אותו ולהפוך אותו לעלה נידף בכל רוח מצויה, כך שניתן יהיה לטעון לשינוי בהתנהגות וכך למעשה לבטלו. יש להגן על מעמדו של הסכם הממון ולשמור על קיומו ותוקפו … אם יתאפשר לטעון כי, למשל, העברת כספים או נכסים מרכוש נפרד של בן זוג למשנהו תלמד על זניחת ההסכם, קיים חשש ממשי לפגיעה בהתנהלות הטבעית והשגרתית של בני זוג. אם כל העברה של נכס נפרד לבן הזוג השני או שיתוף של בן זוג בנכס נפרד במהלך הנישואין עלולה להביא לביטול ההסכם בטענה לביטול בהתנהגות, ייפגע מרקם החיים וכל צד יחשוש שמא פעולות שיבצע ברכושו הנפרד יזעזעו וייפגעו במשטר הרכושי שעליו הסכימו הצדדים..יש לוודא שתוקפו של הסכם הממון יישאר יציב גם במקרה של שינויים כאלו ואחרים בפעולות הכספיות והרכושיות שהצדדים מבצעים. אם “האצבע תהיה קלה על ההדק” וניתן יהיה לטעון טענה בדבר שינוי בהתנהגות, כל מטרתו וייעודו של הסכם הממון ייפגע. ….”   

כן הסתמך הבעל על הפסיקה החד משמעית שניתנה בתמ”ש (חיפה) 47936-05-15 – ש.א. נ’ צ.א.  וכך בת”א (ת”א) 1179/92 פלונית נ’ פלוני, לעניין ביטולו של הסכם ממון וההקפדה היתרה, הנדרשת לאופן הביטול:

“שינוי טעון כתב ואישור בית המשפט כך אף ביטולו של הסכם הממון, וזאת מקל וחומר. הסכם הממון שנעשה בכתב ובאישור של בית המשפט מצביע על גמירות דעת של בעלי הדין ומכאן ואילך ברור לכל אחד מהם מה סוכם וכיצד עליו לפעול. לו ניתן היה לייחד את דרישת הכתב והאישור רק לשינוי, ולפטור מהם את ביטולו של ההסכם, היו לדבר תוצאות בלתי רצויות …..התנהגות בני זוג אחרי הסכם גירושין, במקרים רבים שבהם מסכימים בני הזוג על גירושיהם, נמשכים הקשרים ביניהם… חמור ביותר יהיה לבוא לאותם בני זוג ולומר כי ביחסיהם, לאחר חתימת הסכם הגירושין, עליהם להיזהר שאלו לא יתפרשו כוויתור על האמור בהסכם הגירושין. לו כך היה, הרי כל אחד מבני הזוג צריך היה ללוות כל מעשה ומחווה בהצהרות ובהודעות שאלו נעשים מבלי לפגוע בזכויות או כיוצ”ב… אם יאמר כי ניסיונות אלו יתפרשו כהסכם מכללא לביטול ההסכם שנחתם ואושר, יהיה על עורך דינו של כל בן זוג, להזהירו הזהר היטב, מפני כל מגע עם בן זוגו שמא מגע זה יתפרש כביטול של הסכם שהושג ביגיעה ובממון רב. תוצאה זו אינה רצויה ויש למנעה….”. וכן, בע”מ 4547/06 פלוני נ’ פלונית; עמ”ש 31306-01-19 פלונית נ’ פלוני; תמ”ש 37302-02-10 א. נ’ א.

זעקת ההגינות של האישה

האשה מנגד הסתמכה על זעקת ההגינות וטענה שלא יתכן שהשקיעה כספים וטיפלה בנכס כאילו הוא שלה והיא תצא עם ידיה על ראשה. ומהי זעקת ההגינות?

“זעקת ההגינות” כפי שנקבעה בין היתר בע”א 986/93 קלמר נ’ גיא, פ”ד נ(1) 185  כמאפיין של נסיבות מיוחדות היכולות להצדיק סטייה מדרישת הכתב הקבועה בסעיף 8:

“בעניין קלמר נפסק כי במקרים “מיוחדים ויוצאי דופן” ניתן להתגבר על “דרישת הכתב” הקבועה בסעיף 8 לחוק המקרקעין מכוח סעיף 12 לחוק החוזים המטיל על הצדדים חובת תום לב בשלב הטרום חוזי….. אשר לטיבם של מקרים “מיוחדים ויוצאי דופן” כאלה בהם גובר עיקרון תום הלב על “דרישת הכתב”, קבע השופט (כתוארו אז) א’ ברק בעניין קלמר כי: “המאפיין מצבים אלה הוא שעולה מהם ‘זעקת ההגינות’ המצדיקה סטייה מעקרון הכתב.”

הבעל מנגד עשוי לטעון כי הנושא דכאן אינו אחד מאותם מקרים “מיוחדים ויוצאי דופן” שבהם ניתן להתגבר על “דרישת הכתב” מכוח עיקרון תום הלב מאחר ובכל מקרה לאחר הגירושין תקבל האישה את חלקה ברכוש המשותף ואשר נצבר במהלך החיים המשותפים., למעט בעניין הדירה.

עוד יטען הבעל כי טענה בעניין זעקת ההגינות דינה להידחות בנסיבות העניין שכן בתי המשפט מצווים לנקוט בזהירות יתרה ולוותר על דרישת הכתב או לרכך אותה, רק בנסיבות חריגות בהן ברור מהראיות שהוצגו שהתגבשה הסכמה לעסקה במקרקעין בין צדדים

מורכבות הסוגיה שמובאת לפתחו של בית המשפט

בתי המשפט מצווים לנקוט בזהירות יתרה ולוותר על דרישת הכתב או לרכך אותה, רק בנסיבות חריגות ומיוחדות.

מה יפסוק בית המשפט בעניין זה? רק העתיד יגיד.  הצדק לא נתן לצד אחד ויש ממש בטיעוני שני הצדדים.

יתר על כן – דירת מגורים נחשבת גולת הכותרת של הרכוש המשפחתי והאשה יכולה לטעון כי התקיים שיתוף ספציפי, מאחר וזוהי דירת המגורים היחידה ומאחר ואין לה רכוש נוסף ודאי שלא דירת מגורים ואזי כוונת שיתוף ספציפית התקיימה גם התקיימה כאן. כל זאת בהסתמך על פסקי דין המאמצים בין היתר את גישתו של המלומד פרופ שחר ליפשיץ אשר הינו אורים ותומים בדיני משפחה במסגרת האקדמית ואשר הציעה גישה של שיתופיות משפחתית נרחבת שאינה שמה דגש על מקור הרכוש בכל מקרה ומקרה.

גישת “הקהילה המשפחתית” וגישת “הקישוריות”, עוסקת ב”תנאי סף קישוריים: המעידים על כוונת שיתוף גם ברכוש שקדם לנישואין: נישואים ראשוניים להבדיל משניים או שלישיים,  ילדים משותפים והעדר ילדים קודם לכן, יחסים אישיים סבירים ותקינים למשך זמן וקיום אורח חיים שיתופי.

גישה זו מניחה שיום “תנאי הסף הקישוריים” יביא לשיתופיות בנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים אך גם בנכסים שקדמו לזוגיות או בנכסי ירושה שהתקבלה חיי הנישואין אך הסתמכו עליה והתנהגו לגבי ירושה זו כמשותפת.  אלו הם נכסים המוגדרים כנכסי המאמץ המשותף ובמקרה כזה לא בהכרח יבחן המקור ההיסטורי של כל נכס ונכס.

גישה זו רואה בצורה שונה נכסים שלא היו ברי איזון במקור אך הושבחו ממקורות משותפים או ממאמץ משותף של בני הזוג במהלך חיי הנישואין. הדוגמא הקלאסית היא נכס שהתקבל על ידי ההורים של צד אחד במתנה או בירושה שבמקורו הינו נכס חיצוני לזוגיות אך נכס זה שופץ בצורה משמעותית (לא רק סיוד וצבע) או נעשתה בניית חדר וכיוצ”ב והכל ממקורות כספיים משותפים.

עצם ההשבחה והשיפוץ מהווים בעיני הפסיקה “דבר מה נוסף” המעיד על כוונת שיתוף ספציפית כלומר שהנכס שייך לבני הזוג גם יחד למרות שבמקור הובא על ידי אחד מבני הזוג ו/או בני משפחתו.

וראה לעניין זה פסק דין שניתן בערכאת הערעור בלוד: 22552-04-23.

**זקוקים לייעוץ פרטני? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את 37 שנות ניסיוני כעורכת דין בתחום למענכם. אשמח לסייע!

עוד לעיונכם בנושא:

ביטול הסכם ממון: כללי הזהב, הסיכויים ומקרים לדוגמא

פירוק שיתוף