צו הגנה: מבוא
צו הגנה הוא כלי משפטי חיוני שנועד לספק הגנה מיידית לאנשים הסובלים מאלימות בתוך המשפחה. מדובר בסוג של צו הרחקה שהרשויות מעניקות כאשר בן משפחה מתנהג באלימות פיזית, נפשית או מאיים באופן ממשי.
במילים פשוטות, צו הגנה יכול להרחיק באופן חוקי את הפוגע מהבית המשותף ולמנוע ממנו ליצור קשר עם הנפגע/ת – ובכך להבטיח את שלום הקורבן באופן מיידי.
הפרת צו הגנה נחשבת לעבירה פלילית חמורה, והחוק מתייחס לכך במלוא החומרה. באילו מצבים ניתן לבקש צו הגנה, איך מתבצע ההליך, מהן ההשלכות של הצו?
מהו צו הגנה ומתי משתמשים בו?
צו הגנה (לעיתים מכונה גם “צו הרחקה”) הוא צו שיפוטי דחוף שבית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני נותן במטרה להפסיק מיידית מצב של אלימות במשפחה.
החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ”א–1991, מסמיך את בתי המשפט להוציא צווי הגנה במקרים שבהם בן משפחה מפעיל אלימות פיזית, מינית, נפשית או איומים משמעותיים כלפי בן משפחתו.
“בן משפחה” מוגדר בחוק באופן רחב: זה יכול להיות בן/בת זוג נשואים או ידועים בציבור, בן זוג לשעבר, הורה או ילד, אח או אחות, ואף אדם המתגורר עם המשפחה בקביעות.
חשוב להדגיש שצו הגנה אינו מחייב שהייתה אלימות פיזית ממשית או פציעות. גם אלימות מילולית קשה, השפלות חוזרות, התעללות נפשית מתמשכת או איום חמור יכולים להצדיק קבלת צו הגנה.
בתי המשפט בישראל כבר הכירו בכך שאף בלא “ידיים שבורות”, גם דפוס של שליטה קיצונית, קללות יומיומיות, בידוד חברתי או פחד מתמיד לביטחון בן/ת הזוג – כל אלה עולים כדי עילה למתן צו הגנה. החוק קובע שלושה מצבים עיקריים שבהם ניתן לבקש צו הגנה:
אלימות או עבירת מין שבוצעה לאחרונה: אם ממש בסמוך להגשת הבקשה (בשעות או בימים שלפני כן) האדם האלים תקף פיזית, פגע מינית או כלא את בן המשפחה, ניתן לפנות מיד לבית המשפט לקבלת צו הגנה.
סכנה מוחשית בעתיד הקרוב: אם קיים יסוד סביר להניח שאותו אדם מהווה סכנה גופנית ממשית לבן המשפחה, או שקיים חשש ממשי שיבצע בו עבירת מין – בית המשפט ישקול בחיוב להוציא צו הגנה מונע. במילים אחרות, אין צורך “לחכות לאסון”;
די בכך שההתנהגות של בן הזוג מדאיגה ומסוכנת באופן מבוסס כדי להצדיק הגנה.
התעללות נפשית ממושכת או פגיעה בשגרת החיים: גם בלי סימנים כחולים, מצב שבו בן משפחה נוהג בהתעללות נפשית מתמשכת, איומים, או יוצר סביבה שבה הנפגע/ת “לא יכול/ה לנהל חיים תקינים” – עשוי להצדיק צו הגנה.
למשל, בן זוג שמטיל טרור נפשי בבית, מבודד את בת זוגו מחברים ומשפחה, מקלל ומשפיל על בסיס יומי – בתי המשפט רואים בכך אלימות לכל דבר ועניין.
במצבים כאלה, צו ההגנה נועד להרחיק לאלתר את הגורם המאיים מהקורבן ולאפשר מרחב נשימה בטוח. למעשה, ניתן לבקש את הצו גם ללא תלונה למשטרה (אם כי לרוב מומלץ לעדכן גם את המשטרה למען בטחון מרבי).
אין צורך שהאדם האלים יהיה בעל עבר פלילי – עצם הסכנה או הפגיעה הנוכחית מספיקה כדי לקבל סעד מיידי מבית המשפט. גם קטינים זכאים להגנה במסגרת צו הגנה: אם ילד נפגע מאלימות הורה, ניתן (ובלית ברירה, צריך) להגיש עבורו בקשה לצו הגנה באמצעות ההורה השני או אפוטרופוס מתאים, ולעיתים אף ימונה לילד אפוטרופוס לדין שייצג אותו בהליך.
דוגמא מהחיים:
אישה צעירה שפנתה למשרדי חששה לחייה לאחר תקופה ארוכה של איומים והתפרצויות זעם מצד בעלה. למרות שלא היו סימני אלימות פיזית גלויים, היא תיארה קללות משפילות יום-יומיות ואיום ש”יום אחד הוא יהרוג אותה”.
שכנעתי אותה שזו בדיוק הסיטואציה שלשמה נועד צו הגנה. הגשנו בדחיפות בקשה מפורטת, ובית המשפט נעתר עוד באותו יום ונתן צו הגנה במעמד צד אחד שהורה על הרחקת הבעל מידית מהבית.
האישה סיפרה לי שזו הייתה הפעם הראשונה מזה חודשים שהיא הצליחה לישון בלילה בשקט. המקרה ממחיש כיצד צו הגנה יכול לשנות מצב מסוכן בן רגע, ולהחזיר לקורבן תחושת ביטחון שאבדה.
מה כולל צו הגנה? אילו הגבלות ניתן להטיל על הפוגע?
צו הגנה יכול להכיל שורת איסורים והגבלות שמטרתם להגן על הנפגע/ת ולהפסיק את ההטרדה לאלתר. בית המשפט מתאים את תנאי הצו לנסיבות המקרה, ויכול לכלול בו בין השאר את הסעדים הבאים:
הרחקה פיזית מהבית ומקומות מסוימים: לרוב הצו אוסר על הפוגע להיכנס לדירה שבה גר/ה הנפגע/ת, או אפילו להתקרב אליה בתחום מרחק שקובע בית המשפט (לדוגמה 100 או 500 מטר).
במידת הצורך, האיסור יורחב גם לאזור מקום העבודה של הקורבן, למוסדות חינוך של הילדים, או לכל מקום אחר שבו הנפגע/ת נמצא/ת דרך קבע.
איסור יצירת קשר והטרדה: צו ההגנה אוסר על האדם האלים להטריד את הקורבן בכל דרך ובכל מקום – פנים אל פנים, בטלפון, בהודעות, ברשתות חברתיות, באמצעות צד שלישי, או בכל אמצעי אחר. המטרה היא לנתק כל ערוץ תקשורת כפוי בין הפוגע לקורבן.
שמירה על רכוש וחפצים אישיים: צו הגנה יכול לכלול איסור על הפוגע לפגוע בזכויות הקורבן ברכושו או בנכסים המשותפים. למשל, ייאסר עליו למנוע מהנפגע/ת כניסה חופשית לבית, שימוש ברכב המשפחה, או גישה לכספים המגיעים לו/לה. כך מבטיח הצו שהנפגע/ת יוכל/תוכל להמשיך בשגרת החיים הבסיסית ללא הפרעות.
הפקדת נשק וחפצים מסוכנים: אם לאדם שנגדו יוצא הצו יש נשק ברשותו (למשל אקדח בשירות הביטחון), בית המשפט יורה להחרים אותו לאלתר, וייאסר עליו לשאת או לרכוש נשק נוסף כל עוד הצו בתוקף. צעד זה נועד למנוע סיכון חמור מידי ולצמצם את פוטנציאל הנזק.
התחייבות כספית לציות (ערובה): במקרים מסוימים בית המשפט רשאי לדרוש מהפוגע להפקיד סכום כסף או לחתום על התחייבות כספית כתנאי לצו. אם הפר את תנאי הצו, ניתן יהיה לחלט (להחרים) את הכסף לטובת המדינה. איום ההפסד הכספי מוסיף רובד הרתעה משמעותי שמגביר את הסיכוי לציות מלא.
התחייבות לקבל טיפול: החל מאוגוסט 2022, אדם שניתן נגדו צו הגנה עשוי להיות מופנה לעובד סוציאלי כדי לבדוק את הצורך וההתאמה שלו לטיפול.
אם חוות דעת העובד הסוציאלי ממליצה על כך, בית המשפט רשאי לחייב את הפוגע להשתתף בתוכנית טיפולית מתאימה כחלק מתנאי הצו. במילים אחרות, הצו לא רק מרחיק את הפוגע אלא גם דואג לנסות ולשקם אותו, בתקווה למנוע מקרים חוזרים בעתיד.
**ראוי להזכיר שאין מניעה חוקית לבקש במקביל גם צו למניעת הטרדה מאיימת נגד אותו אדם, אם ההתנהגות המציקה נמשכת בדרכים נוספות. צו ההטרדה המאיימת (אפרט בהמשך) חל על כל אדם מטריד, לאו דווקא בן משפחה.
במקרים רבים קורבנות אלימות במשפחה משלבים את שני הכלים: צו הגנה כדי להרחיק את הפוגע פיזית, ובנוסף צו למניעת הטרדה על מנת למנוע ממנו לעקוב, להציק בטלפון או לפגוע בפרטיות מעבר לכך.
כיצד מגישים בקשה לצו הגנה?
הליך הגשת הבקשה לצו הגנה נועד להיות מהיר וידידותי לנפגע/ת, בהתחשב בכך שמדובר במצב חירום.
את הבקשה לצו הגנה רשאי להגיש כל אדם שנפגע מאלימות על-ידי בן משפחה, וכן היועץ המשפטי לממשלה או תובע משטרתי מוסמך לעשות זאת במקרים המתאימים.
הגשת הבקשה לא כרוכה בתשלום אגרה – המדינה מוותרת על אגרת בית משפט כדי שלא לעכב אנשים מלבקש הגנה.
את הבקשה יש להגיש באמצעות טופס רשמי שניתן לקבל במזכירות בית המשפט או באתר הרשות השופטת.
בטופס מתארים את פרטי המבקש/ת והמשיב (האדם שאליו הצו מופנה), ומפרטים במדויק את האירועים והסיבות שבגינן מבוקש הצו, כולל אילו הגבלות מבוקשות (הרחקה, איסור קשר, וכו’).
לטופס יש לצרף תצהיר מאומת ע”י עורך דין שבו תצהירו שהפרטים נכונים (דרישה סטנדרטית לצורך אמינות). בנוסף, כדאי לצרף כל ראיה אפשרית: תלונת משטרה (אם הוגשה), תמונות של פציעות, הודעות או הקלטות מאיימות, דו”ח רפואי – כל דבר שיכול לחזק את טענותיכם. ככל שהתמונה המצטיירת בפני השופטת תהיה ברורה ומשכנעת יותר – יגבר הסיכוי שיוצא צו הגנה באופן מיידי.
האם הכרחי עורך דין?
החוק מאפשר להגיש את הבקשה באופן עצמאי, אך מומלץ בחום להסתייע בעורך דין צו הגנה מנוסה כבר בשלב הזה. עורך דין מקצועי יסייע לכם לנסח את הבקשה בצורה חזקה ומדויקת, לוודא שכל הראיות הרלוונטיות מוצגות באופן הטוב ביותר, ולהכין אתכם לקראת הדיון בבית המשפט.
מעבר לכך, ההליך עלול להיות טעון רגשית, ועורך דין המנוסה בדיני משפחה יטפל בעניינים המשפטיים והבירוקרטיים במקומכם, כך שאתם תוכלו להתמקד ברווחתכם, בהתאוששות ובביטחון שלכם.
במקרים דחופים ניתן גם לקבל סיוע משפטי מארגוני סיוע לנפגעי אלימות או מהסיוע המשפטי הממשלתי.
לאן והיכן מגישים את הבקשה?
על פי החוק, ניתן לפנות בבקשה לצו הגנה אל בית המשפט לענייני משפחה, לבית משפט שלום (בסמכות מקבילה), או לבית הדין הרבני – לבחירת המבקש.
בפועל, רוב הבקשות מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה, המתמחה במקרים אלו. בשעות בהן בתי המשפט סגורים (למשל לילה או סוף שבוע) אפשר לפנות לתחנת משטרה; המשטרה רשאית במקרי חירום להביא את הבקשה בפני שופט תורן כדי שיוציא צו הגנה זמני אף מחוץ לשעות העבודה הרגילות.
*שימו לב: אם הנפגע/ת הוא קטין (מתחת לגיל 18) – חייבים להגיש את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה דווקא, כי הוא המוסמך לנושאי קטינים. במקרה של אלימות בקטין, ההורה שאינו פוגע, או נציג רשויות הרווחה, מגישים את הבקשה בשם הילד.
איך מתנהל הליך הוצאת צו הרחקה בבית המשפט?
מרגע שהוגשה הבקשה לצו הגנה – הדברים מתקדמים מהר מאוד: בדרך כלל עוד באותו יום מתקיים דיון במעמד צד אחד, בפני שופט תורן.
דיון במעמד צד אחד מתקיים במעמד מבקש הצו בלבד, ללא נוכחות הצד הפוגע, מתוך הבנה שיש סכנה מיידית ואין זמן להמתין לזימון שלו.
זו למעשה ישיבת חירום שבה השופט/ת עובר/ת על הבקשה והתצהיר, שומע/ת את הנפגע/ת, ומכריע/ה במקום אם יש הצדקה להוציא צו הגנה לאלתר. אם בית המשפט משתכנע שהמצב אכן דחוף ומסוכן – יוצא צו הגנה מיידי כבר באותו דיון.
צו זה ניתן במעמד צד אחד, והוא זמני בתחילה, אך מחייב מרגע שניתן: כלומר, ניתן כבר באותו ערב לקרוא למשטרה ולהרחיק את הפוגע מהבית על סמך הצו.
מיד לאחר מתן הצו הזמני, בית המשפט קובע דיון נוסף במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי – לפי החוק לא יאוחר מ-7 ימים לאחר הוצאת הצו. בפועל נהוג לזמן את הצדדים לדיון תוך 3–5 ימים.
לדיון זה מוזמן גם הצד שאליו מופנה הצו (בן הזוג הפוגע), וזו ההזדמנות שלו להגיב ולהציג את גרסתו. חשוב לדעת: הדיון נערך בדלתיים סגורות, ללא קהל וללא פרסום, מתוך הגנה על פרטיות בני המשפחה. כך ניתן לדבר בחופשיות ובפתיחות על עניינים רגישים.
בדיון שני הצדדים מציגים את טענותיהם וראיותיהם, ולאחר מכן השופט/ת מחליט/ה אם להאריך את צו ההגנה, לשנות את תנאיו, או לבטלו לחלוטין (אם מתברר שלא היה בו צורך).
תוקף הצו הראשוני הוא עד 3 חודשים בלבד, ולכן בתום הדיון במעמד שני הצדדים ניתנת החלטה להאריך או לא להאריך אותו. אם הצו הוארך, לרוב הוא יינתן לפרק זמן מוגבל (למשל חודש או שלושה חודשים), ולאחר מכן יהיה צורך בדיון נוסף או בבקשת הארכה כדי להמשיכו.
בהמשך הדרך, וככל שמתקרב מועד פקיעת הצו, באפשרות הנפגע/ת להגיש בקשה להארכת הצו לפני סיומו. בית המשפט מוסמך להאריך את הצו עד 6 חודשים נוספים מעבר לתקופה הראשונית (כלומר עד 9 חודשים בסך הכל), ואם הסכנה לא חלפה – אף להאריך שוב.
עם זאת, החוק קובע שבאופן רגיל לא יינתנו ארכות העולות על 6 חודשים נוספים (כלומר לא יותר משנה בסך הכל), אלא בנסיבות חריגות מאוד שבהן יש הצדקה להאריך עד שנה נוספת. בפועל, מקרים של צו הגנה הפעיל מעל שנה-שנתיים הם נדירים ביותר.
אם מסיבות כלשהן בית המשפט דוחה את הבקשה לצו הגנה (כלומר מסרב לתת צו), ניתן להגיש ערעור לבית משפט גבוה יותר: על החלטת בית משפט לענייני משפחה או שלום מערערים לבית המשפט המחוזי, ועל החלטת בית דין רבני – לבית הדין הרבני הגדול.
מאחר שמדובר בהליך דחוף, את הערעור צריך להגיש תוך 15 יום, ורצוי להיעזר לשם כך בעורך דין בעל ניסיון בתחום.
מה קורה אם מפרים את צו ההגנה?
הפרת צו הגנה היא עבירה פלילית לפי סעיף 287 לחוק העונשין, ולכן כל הפרה של הצו מהווה עניין למשטרה ולבית משפט פלילי. אם בן הזוג המורחק מפר את אחד התנאים – אפילו שולח הודעת טקסט בודדה או מתקרב באקראי לאזור הבית – יש לפנות מייד למשטרה ולהגיש תלונה על הפרת צו.
המשטרה מוסמכת לעצור אותו מיד ולהרחיקו, ולעיתים אף תגיש נגדו כתב אישום פלילי בגין עצם ההפרה. החוק קובע עונש של עד שנתיים מאסר על הפרת צו הגנה, ובתי המשפט נוהגים לאכוף זאת בחומרה רבה כדי להגן על הקורבן. אפילו הפרה ‘קלה’ לכאורה – למשל הודעת טקסט יחידה או התקרבות אקראית לבית – עלולה להביא למעצר מיידי ולהגשת כתב אישום נגד המפר.
במקרים חמורים יותר, כמו הפרה חוזרת ונשנית, בן הזוג האלים עלול להיעצר עד תום ההליכים נגדו ואף לרצות עונש מאסר בפועל על עצם ההפרות.
חשוב לדעת שגם אם הקורבן “מסכים” פתאום לחדש קשר או להיפגש – זה לא מבטל את הצו. כל עוד בית המשפט לא שינה את הצו, האחריות היא על המורחק להמשיך ולציית.
היו מקרים שבהם נשים הסכימו להיפגש עם בן זוג מורחק ואז אירע אירוע אלים; החוק קובע שגם הסכמה כזו אינה הגנה למפר הצו. בקיצור, יש להתייחס לצו ההגנה כקו אדום ברור ומוגן בחוק, והפרתו מסוכנת למפר עצמו בדיוק כפי שהיא מסכנת את הקורבן.
צו הגנה באיזוק אלקטרוני
במקרים של אלימות חמורה במיוחד או חשש גבוה מאוד שהמורחק ינסה להפר את הצו, בית המשפט יכול לנקוט צעד של פיקוח טכנולוגי (איזוק אלקטרוני).
פירוש הדבר שהפוגע יידרש לענוד צמיד אלקטרוני למעקב, שיתריע לרשויות אם הוא מתקרב לאזורים שנאסרו עליו. למשל, ניתן להורות על איזוק אלקטרוני אם הצו אוסר על בן הזוג להתקרב לבית הקורבן או למקום עבודתו באופן קבוע.
צעד זה דורש את הסכמת הקורבן (או הורה הקורבן, אם מדובר בקטין) לפני הפעלתו, מאחר שהפיקוח משפיע גם על פרטיות הקורבן עצמו. רק במקרים חריגים מאוד יורה בית המשפט על איזוק אלקטרוני בלי הסכמת הנפגע/המשפחה.
החוק מונה מספר תנאים שבהתקיימם חובה על בית המשפט לשקול הוספת איזוק אלקטרוני לצו:
למשל, אם המורחק כבר הורשע בעבר בעבירות אלימות או שיש נגדו כתב אישום תלוי ועומד בעבירת אלימות, או אם הפר בעבר צו הגנה שניתן לו.
כמו כן צריכה להיות הערכת מסוכנות עדכנית שמראה סיכון גבוה להפרה. למעשה, האיזוק האלקטרוני נועד למצבים שבהם יש התרעה ברורה שהצו הרגיל אולי לא יספיק. במצב כזה, החיישנים האלקטרוניים מספקים עוד “עיניים” על המורחק.
הפיקוח האלקטרוני מוסדר בפרטים הטכניים בהחלטת בית המשפט: למשל, נקבע מותר ואסור למורחק לנוע בהם, ומה יקרה אם תהיה חריגה (בדרך כלל – אזעקה למשטרה). תקופת האיזוק היא בהתאם לתקופת הצו, ובאפשרות בית המשפט גם להורות על הארכת צו הכולל פיקוח אלקטרוני, אך יש לבקש זאת לפחות 21 יום לפני שפוקע הצו.
חשוב לציין שאיזוק אלקטרוני הוא אמצעי משלים: הוא לא מחליף את ערנות הקורבן והמשטרה, אבל הוא עשוי להרתיע מאוד מורחק מלהפר את הצו, ובמקרה שיפר – לאפשר תגובה מיידית.
צו הגנה בהליך גירושין והשפעתו על המשפחה
במקרים רבים, אלימות במשפחה מתרחשת על רקע של משבר נישואין או הליך גירושין מתקרב. צו הגנה יכול להתבקש גם במהלך הליכי גירושין ואף משפיע עליהם.
ראשית, אם ניתן צו הגנה נגד אחד ההורים בשל אלימות, הדבר ישפיע בצורה מכרעת על שאלת משמורת הילדים והסדרי הראייה. בתי המשפט רואים באלימות בתוך הבית גורם סיכון מרכזי, ולכן סביר שהורה אלים לא יקבל משמורת, והמפגשים בינו לבין ילדיו (אם בכלל יתאפשרו) יהיו מוגבלים, מפוקחים או מותנים בטיפול.
בטובת הילדים גובר הרצון להבטיח סביבה בטוחה ויציבה, וצו ההגנה הוא ראיה רשמית לכך שאותו הורה היווה סכנה.
שנית, צו הגנה עשוי להשפיע על הליכי הגירושין עצמם. למשל, כאשר אישה מקבלת צו הגנה שבמסגרתו הבעל מורחק מהבית, בית הדין הרבני יכול לראות בכך עילה למתן גט מיידי – הרחקת הבעל בשל אלימות מהווה הפרת חוזה הנישואין הלכה למעשה.
גם בענייני רכוש, בית המשפט עשוי להתחשב בעובדה שאחד הצדדים נקט אלימות ופגע בבני משפחתו, אם כי יש לזכור שצו הגנה כשלעצמו אינו מטיל סנקציות כספיות או קובע מי “אשם” בגירושין.
סוגיות כמו חלוקת רכוש, מזונות וכדומה נידונים כמובן בהליכים נפרדים, וצו ההגנה נועד רק להגן פיזית ונפשית על בני המשפחה בתקופת המשבר.
מה ההבדל בין צו הגנה לצו למניעת הטרדה מאיימת?
בתמצית, צו למניעת הטרדה מאיימת אינו דורש קשר משפחתי וניתן גם נגד אדם זר או מכר רחוק.
הוא מוגש לבית משפט השלום (ולא למשפחה), ומתאים למצבים של הטרדות מאיימות או מעקבים מתמשכים, איומים, פגיעה בפרטיות וכדומה – למשל שכן אלים, קולגה אובססיבי, או בן זוג לשעבר שאינו חי איתכם. לעומת זאת, צו הגנה שמור אך ורק למקרי אלימות במשפחה.
משך הצו:
צו למניעת הטרדה מאיימת ניתן לרוב לתקופה של עד 6 חודשים (ניתן להארכה עד שנתיים במקרים קיצוניים), בעוד צו הגנה מתחיל בתקופה של עד 3 חודשים (ולא יוארך בדרך כלל מעבר לשנה במצטבר, למעט חריגים). חשוב לציין שהפרת צו הגנה וגם צו הטרדה מאיימת מהווה עבירה פלילית (אי קיום צו שיפוטי) שדינה עד שנתיים מאסר.
לעיתים במצבים מורכבים אפשר לבקש את שני הצווים גם יחד, אם מתקיימות גם אלימות במשפחה וגם הטרדות נפרדות. שתי האפשרויות הן חלק מארגז הכלים המשפטי להגנה מפני אלימות והטרדה, ובמידת הצורך ניתן להתייעץ עם עורך דין מנוסה שיוכל לכוון אתכם למסלול המתאים.
לא להסס לבקש הגנה ולנצל את הכלים החוקיים
אלימות בתוך המשפחה היא מצב קשה ומטלטל, אבל חשוב לזכור שהחוק והמערכת עומדים לצידם של הנפגעים.
צו הגנה הוא אחד הכלים העוצמתיים שהמערכת מספקת – הוא מאפשר לעצור באחת את מעגל האלימות, להפריד את הקורבן מהפוגע, ולהרתיע את הפוגע מהמשך התנהגותו.
הצו יכול לכלול צעדים מגוונים החל מהרחקה פיזית ועד שלילת נשק והפניית הפוגע לטיפול, ובמקרה של הפרתו – צפויות למפר השלכות פליליות חמורות.
חשוב להשתמש בצו הגנה בתום לב ולמטרות שלשמן נועד. הצו הוא אמצעי חירום להצלת נפשות, לא כלי טקטי בסכסוכי משפחה.
שימוש לרעה בהליך (למשל הגשת בקשה כוזבת מתוך נקמה או יתרון בהליכי גירושין) עלול להביא לתוצאה הפוכה – בית המשפט יכול לחייב מבקש/ת שהגיש/ה בקשה קנטרנית בתשלום הוצאות וקנסות לטובת המדינה והצד השני.
לכן, יש לפנות לבית המשפט רק כאשר באמת נשקפת סכנה או אלימות ממשית.
זכרו שאינכם לבד. סביבכם יש אנשי מקצוע, עורכי דין, עובדות סוציאליות, ארגוני סיוע וקווי חירום לנפגעי אלימות במשפחה – כולם מוכנים לעזור. פעמים רבות, השילוב של ייעוץ משפטי לצד תמיכה רגשית הוא מה שמאפשר לקורבן אלימות לעבור את התהליך הקשה הזה ולהתחיל בחיים חדשים ובטוחים.
צו הגנה הוא תחילתו של שינוי – צעד ראשון וחיוני בדרך הארוכה לשיקום הביטחון והשלווה.
**זקוקים/ות לסיוע משפטי/ייעוץ בעניין צו הגנה? אני מזמינה אתכם לפנות אליי בכל עת לשיחה ללא התחייבות, בו אתן לכם את כל המידע, המבוסס על ניסיוני רב השנים כעו”ד בתחום וכמי שטיפלה בעשרות מקרים מסוג זה. צרו עמי קשר!
