מרכז גישור בדיני משפחה

א’ - ה’ : 18:00 - 09:00
050-969-3850
תובל 40, רמת גן
עו"ד אלינור ליבוביץ

מחפשים עורך דין לענייני משפחה?

הגעתם למקום הנכון אלינור ליבוביץ עו"ד גישור, גירושין, דיני משפחה, צוואות וירושות

    השקעה בלתי שוויונית שאינה מצדיקה חלוקה בלתי שוויונית

     

    זוג שנישא רוכש דירה ומשקיע בה כספים בצורה לא שוויונית

    זוג שהתחתן לאחרונה, בשנות ה- 30 לחייו, רכש דירה בפתח תקוה בעלות של שלושה מיליון ₪.  משפחתו של הגבר נתנה לבני הזוג מיליון וחצי ₪, משפחתה של האישה הצליחה לגרד בקושי 200,000 ₪ וגם זאת באמץ והיתרה מומנה במשכנתא, דהיינו סכום הכסף שעמד לזכות הזוג הצעיר היה 1,700,000 ₪ והמשכנתא הייתה על הסך של 1,300,000 ₪ ששולמה מן האמצעים המשותפים של בני הזוג.

    אביו של החתן שוחח עם בני הזוג לפני שהעביר את הכספים המרובים למוכר הדירה ואלה הבטיחו לו כי בעתיד כשמצבם יתבסס וכאשר יצליחו להקטין את המשכנתא יחזירו לו את הכסף או את חלקו כמיטב יכולתם. שיחה זו לא גובתה בהקלטה ולמעשה אין לה תיעוד.

    לאחר חמש שנות נישואין וילד אחד, החליטו בני הזוג להתגרש ופנו לגישור לצורך כך.  הגבר ביקש במסגרת הגישור להחזיר לבני המשפחה את ההשקעות המקוריות וטען כי מהצד שלו הגיעו כספים בסכומים גבוהים משמעותית מהכספים שהעניקה משפחת הכלה.  לאור זאת ביקש הגבר כי לאחר מכר הדירה, הכספים יחולקו שלא שווה בשווה אל בצורה יחסית להשקעות המקוריות.

    האישה סירבה לכך בצורה גורפת ואמרה כי זוהי מתנה מוגמרת, ובנוסף גם התכחשה לשיחה שנערכה.

    גישור או בית משפט

    בסיטואציה כזו יש שתי אפשרויות המשך הליכי הגישור וניסיון למצוא פשרה בין בני הזוג בנוגע לפער בכספים ואילו האפשרות השנייה הינה פניה לערכאות, פניה לבית המשפט כדי שימצה את בירור האמת המשפטית, להבדיל מהאמת העובדתית.

    הגבר שבסיפורנו פנה לבית המשפט אך לא יצא מרוצה, הדירה נמכרה ותמורתה חולקה שווה בשווה בין הצדדים.

    הדין החל

    העברת כספי מתנה שקיבל אדם לצורך רכישת דירת המגורים, מעיד על המתנה ככזאת שניתנה לשני בני הזוג יחד, וברישום הדירה על שניהם בחלקים שווים, יש משום הטמעתם ברכוש המשותף. בכך ויתר הגבר מסיפורנו על כל טענה שעשוי היה להעלות ביחס לתרומת היתר שלו לרכישה. ראה לעניין זה עמ"ש (מחוזי – חי')  61008-06-13 נ.מ.א. נ' נ.י.א. שם נקבע:    "סבורני, כי הן לפי דוקטרינת עירוב ומיזוג נכסים והן לפי דוקטרינת דיני המתנה, מקום שנרשמת דירת מגורים משותפת על שם שני הצדדים בחלקים שווים ואין הסכם ממון הקובע אחרת, אין זה משנה כיצד נרכשה ו/או מומנה והיא שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים".

     

    במסגרת אותו פסק דין, אף נשללה הטענה כי השקעה בלתי שוויונית מצדיקה חלוקה לא שוויונית בדירה מכח סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון  באלו המילים: "אף טענת אחד הצדדים כי שילם מכיסו ביתר לרכישת הדירה המשותפת, אינה יכולה לסייע בידו כדי להשיג חלוקה לא שוויונית בדירה בעת פירוק השיתוף בה או בזמן עריכת איזון המשאבים. הטעם לכך נעוץ באותו שיתוף הנשלט על ידי דיני השיתוף ואותה מערכת הסכמית שבין בני הזוג שהסדירה את שיעור חלקו של כל אחד מהם בדירה, בהתעלם מגובה השקעתו של כל אחד מהם במסגרת הרכישה".  ערעור שהוגש נדחה בבע"מ 4480/14 פלונית נ' פלוני.

     

    ברוח זו פסק בית המשפט גם בעמ"ש  38445-08-17פלוני נ' פלונית בו נקבע כי אף אם נניח שכל מימון רכישת הבית היה מכספים עצמאיים של האיש הרי שעם רכישת הבית מלכתחילה במשותף עם האישה ורישומו על שם הצדדים בחלקים שווים, איבדו הכספים מצביונם. כמו כן יש לקרוא לעניין זה פסק דין ישן שלא נס ליחו כגון ע"א 66/88 דקר נ' דקר, ע"א 343/87 פרי נ' פרי,  : "נקודת המוצא היא, כי הרישום משקף את זכויות הבעלות, ואין נפקות לשיעור תרומת מי מהצדדים, או למקורות הכספים העודפים שהושקעו. ככלל, בנסיבות בהן נכס רשום על שם הצדדים בחלקים שווים, לא תשמע טענת מי מהם, כי השקיע יותר ממשנהו ברכישה. אדרבא, רישום הדירה בחלקים שווים, בשים לב לשיעור תרומה משמעותי יותר של מי מהם, יש בו אף כדי ללמד שאותה תרומת יתר, היא בגדר וויתור של אותו צד על זכויות יתר בנכס. הדין הנוהג הוא, כי סכום אותו שילם צד מעבר לשווי זכויותיו הרשומות בדירה, נראה כמתנה שניתנה לצד השני, וכעת בעת הפירוד אין הוא זכאי לחזור בו מן המתנה".

    לסיכום

    זוג שיש בינו לבינה פערים כספיים משמעותיים צריך לערוך הסכם ממון שיאושר כדין בבית המשפט. כך למשך במקרה המתואר בפתיח אפשר היה להסכים בנקל על חלוקת לא שוויונית ואפילו על רישום לא שוויוני של הבעלות בדירה. לו היה הסכם ממון הרי שהשקעת הכספים בצורה לא שווה הייתה באה לידי ביטוי והגבר היה מקבל החזר גדול יותר של מה שהתקבל ממשפחתו ואם הדירה הייתה נרשמת על שם הצדדים בחלקים לא שווים הרי שסיטואציה כזו הייתה פותרת כל מחלוקת.

    דרך אחרת ולא בהכרח פחות טובה הייתה לערוך הסכם מתן הלוואה עם הורי כל אחד מן הצדדים כך שההורים שנתנו לגבר ולזוגתו מיליון וחצי ₪ היו מקבלים בחזרה את כספים ולפחות את מרבית הכספים וכך גם הורי האישה שנתנו 200 אלף ₪ גם הם היו מקבלים את כספם בחזרה.

     

    הסיכוי לשכנע את בית המשפט לבצע איזון שונה וחלוקה שונה הוא לא גדול בנסיבות המתוארות לעיל.  יש פער גדול בין משפט לבין צדק במקרה שבו אדם שתרם סכום כסף קטן לרכישת דירה יוצא מנישואין קצרים עם סכום נכבד משמעותית. כך בדוגמא שבפתיח האישה שהביאה מאתיים אלף ₪ עושה סוג של אקזיט ולאחר חמש שנים בהם גם התגוררה בדירה ונהנתה ממנה היא תקבל לידיה סכום של 850,000 ₪ לכל הפחות (בנוסף למה ששילמה עבור המשכנתא).

     

    הצדק והמשפט אינה הולכים יד ביד במקרה זה.

    עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

         כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן 

           יצירת קשר: 03-6969916

    רוצים להתייעץ?

    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!




      חווים אלימות במשפחה? אני כאן כדי לעזור!

      לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

      מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

        חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים