פנסיה רגילה מול פנסיה מוקדמת – לצורך איזון רכושי בין בני זוג מתגרשים
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה!
פנסיה רגילה ופנסיה מוקדמת בגירושין – מבוא
פנסיה מוקדמת ומענקי פרישה עשויים להיכלל בחלוקת הרכוש בגירושין, בדומה לפנסיה המשולמת בגיל הפרישה הרגיל. בפסיקה נקבע כי זכויות שמקורן בעבודה בתקופת החיים המשותפים הן חלק מהעתודה הכלכלית של המשפחה, גם כאשר מימושן מתרחש לאחר הפרידה.
כדי לקבוע את הזכאות ואת סכום התשלום, צריך לזהות את מקור הזכויות, את התקופה שבגינה נצברו ואת ההסדר שנקבע בין בני הזוג. בנפרד מכך נבחנים מועד התשלום והאפשרות לקבלו ישירות מהגוף הפנסיוני.
הקושי מתחדד כאשר עובד פורש מספר שנים לפני גיל הפרישה, מקבל קצבה חודשית ולעיתים גם מענק של מאות אלפי שקלים. מבחינתו, הכסף אמור לפרנס אותו בשנים שבהן היה יכול להמשיך לעבוד. מבחינת בן הזוג לשעבר, הזכאות לכסף נשענת על שנות עבודה שחלקן חפפו לנישואין.
המחלוקת נוגעת אפוא למקורו של התשלום, למטרתו ולתקופה שבמהלכה התגבשה הזכות לקבלו. ההכרעה משפיעה על ההכנסה השוטפת של שני הצדדים ועל יכולתם לתכנן את השנים שלאחר הגירושין.
ההכרה בזכויות הפנסיוניות כחלק מהרכוש המשפחתי
ההכרה בזכויות פנסיה ופרישה כנכסים בני חלוקה התבססה בפסיקה במשך שנים.
בין האסמכתאות לכך נמנים בג”ץ 4178/04 בפסקאות 11 ו־12 ובג”ץ 7716/05 פסקי דין אלה עוסקים בזכויות שנוצרו במהלך החיים המשותפים ובאפשרות לחלקן גם כאשר מימושן מתרחש מאוחר יותר. לכן חשוב להבחין בין מועד צבירת הזכות לבין מועד קבלת הכספים בפועל.
העיקרון מופיע במפורש בסעיף 5(ג) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג1973. הסעיף מונה במסגרת כלל נכסי בני הזוג גם זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות. במסגרת הסדר איזון המשאבים נבחן שווי הזכויות הרלוונטיות של שני הצדדים, בכפוף לחריגים שבחוק, להסכמות תקפות ולתקופה שנקבעה לצורך האיזון.
ההצדקה לחלוקה קשורה לאופן שבו מתנהלים החיים הכלכליים במשפחה. לצד השכר המשולם מדי חודש נצברות זכויות לעתיד. בתקופה הזאת בני הזוג עשויים לחלוק הוצאות, לגדל ילדים ולקבל החלטות תעסוקתיות בהתחשב בצורכי המשפחה. מכאן החשיבות הכלכלית של בירור הזכויות הפנסיוניות עם הפרידה, גם אם גיל הפרישה עוד רחוק.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 40 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
המקרה שנדון בעליון וטענת הבעל לגבי הפרישה המוקדמת
בבע”מ 3514/13 פלוני נ’ פלונית, שניתן ביום 18.12.2013 נדונה בקשת רשות ערעור של בעל על חלוקת הרכוש בינו לבין גרושתו. בני הזוג נישאו בשנת 1981, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי זכויותיהם יאוזנו באופן שווה בהתאם לתקופה שנקבעה בפסק הדין, ובכללן זכויות ותקבולי פרישה של שני הצדדים.
במוקד המחלוקת עמדו, בין היתר, מענקי פרישה בסך 435,000 ש”ח שקיבל הבעל עקב פרישתו המוקדמת, וכן זכויותיו הפנסיוניות עד גיל הפרישה. באותו הליך נדונה גם שאלת חובות שצבר בהימורים, אשר הוחרגו מהאיזון על יסוד הממצאים העובדתיים. ערעורי שני הצדדים לבית המשפט המחוזי נדחו, והבעל פנה לבית המשפט העליון.
טענתו הייתה שיש להבחין בין פנסיה רגילה לבין גמול פרישה וזכויות המשולמים עקב פרישה מוקדמת. לשיטתו, התשלומים המוקדמים מייצגים היוון של השכר שהיה אמור לקבל עד לגיל הפרישה, ולכן אין לכלול אותם בחלוקה באותו אופן. זו טענה בעלת משמעות כספית ניכרת: קבלתה הייתה מותירה בידיו את התשלומים לשנות הביניים ואת המענק, למרות הקשר שלהם לעבודתו בתקופת הנישואין.
השופט ניל הנדל דחה את בקשת רשות הערעור. בהחלטה נקבע כי בנסיבות המקרה הייתה הצדקה לכלול את מענקי הפרישה ואת הזכויות הפנסיוניות באיזון המשאבים. ההכרעה חלה באופן הדדי גם על זכויות הפרישה של האישה, בהתאם לקביעות שניתנו בעניינם של הצדדים.
מדוע הקדמת הפרישה אינה מנתקת את הקשר לתקופת הנישואין?
ההחלטה בבע”מ 3514/13 מתמקדת בזיקה שבין העבודה שבוצעה לבין ההטבה המשולמת בעקבות סיומה. הפנסיה המוקדמת נועדה לאפשר לעובד להתקיים לאחר הפרישה, בדומה לתכליתה של פנסיה בגיל הפרישה הרגיל. הזכות לתשלום צומחת מתוך יחסי העבודה שהתקיימו, והעובד מקבל אותה לאחר שסיים את עבודתו אצל אותו מעסיק.
לכן, עצם העובדה שהקצבה ממלאת בחיי היום־יום את מקומה של המשכורת אינה מכריעה את סיווגה לצורך חלוקת הרכוש. גם השאלה מי מממן את התשלום מחייבת בחינה בהקשר הנכון. בהחלטה הובהר כי מימון בידי המעסיק אינו משנה כשלעצמו את המסקנה ביחסים הרכושיים בין בני הזוג, כאשר מדובר בזכויות פנסיוניות שמקורן בתקופת הנישואין.
בית המשפט הכיר בכך שקיימים הבדלים בין הסדרי פרישה: משך צבירת הזכויות, הגורם המממן ותנאי המסלול המסוים. הבדלים אלה מחייבים תשומת לב בחישוב ובביצוע. לצד זאת נשמר העיקרון שלפיו גם זכויות המשולמות עקב פרישה מוקדמת יכולות להיות נכס בר איזון.
אדגיש כי זו מסקנה כללית, ובכל תיק יש לבחון גם הסכם ממון או גירושין ואת הנסיבות שעשויות להצדיק תוצאה אחרת.
פסקי הדין שעליהם נשענת ההכרעה
בתמ”ש (קריות) 16600-02 ק.צ. נ’ ק.י., הוכרו תשלומי הפנסיה המוקדמת כהטבה סוציאלית שהיא חלק מתנאי העבודה. ההנמקה התייחסה לכך שהעובד מקבל את הגמלה בלי לספק תמורתה עבודה שוטפת. פסק הדין הובא בהחלטת העליון כתמיכה בהכללת הזכויות באיזון.
בתמ”ש (תל אביב) 42338-03-10 צ’ נ’ צ’, נפסק כי לצורך זכותו של בן זוג לאיזון משאבים יש להתייחס לפנסיה מוקדמת בדומה לפנסיה רגילה. בהחלטת העליון נזכרו גם תמ”ש (תל אביב) 99783/99 פלונית נ’ פלוני, מיום 25.11.2004 ותמ”ש (תל אביב) 48482/07 ש.מ נ’ א.מ, מיום 30.11.2011, כחלק מקו הפסיקה התומך בגישה זו.
המשמעות המעשית של רצף הפסיקה היא שטענה בדבר פרישה מוקדמת דורשת התייחסות לזכות הקונקרטית. מי שמבקש להחריג תשלום מהחלוקה מול הגרוש/ה צריך לבסס את עמדתו על מאפייני התשלום, על התקופה שאליה הוא מתייחס או על ההסכם הרלוונטי. הכותרת שניתנה לרכיב בתלוש או בהסכם הפרישה היא אחד הנתונים לבדיקה; משמעותו המשפטית מתבררת מתוך מכלול התנאים.
מענק פרישה מוקדמת וחלוקתו בין בני הזוג
בבע”מ 3514/13 הוחל עיקרון דומה גם על מענק הפרישה. בית המשפט התייחס אליו כהטבה הניתנת לעובד עם סיום יחסי העבודה. אף כאשר הסכום מחושב בהתייחס לשכר פוטנציאלי, יש לבחון את הזכות שבגינה הוא משולם ואת זיקתה לעבודה בתקופת הנישואין. באותו מקרה הותרה על כנה הכללת המענק באיזון.
בחינת מענק מחייבת פירוט רב יותר מאשר התבוננות בסכום שהופקד בחשבון. חבילת פרישה עשויה לכלול פיצויים, מענק עידוד, פדיון זכויות ותשלומי הסתגלות. לכל רכיב עשויים להיות תנאי זכאות ושיטת חישוב משלו. לעיתים הוותק הוא הבסיס לחישוב; לעיתים מופיעים תנאים מיוחדים של תוכנית פרישה. פירוט המעסיק וההסכם שמכוחו בוצע התשלום מאפשרים לברר מה מתייחס לתקופה המשותפת ומה טעון בחינה נפרדת.
דוגמא לכך היא עובד שפרש כמה שנים לאחר הגירושין וקיבל מענק המחושב על בסיס כלל שנות עבודתו. יש לברר אילו מהשנים חפפו לתקופת השיתוף, מתי התגבשה הזכאות ובאיזה אופן ההסכם בין בני הזוג מטפל בזכויות עתידיות. תשלום מאוחר יכול לנבוע מזכות הקשורה לתקופה קודמת; באותה מידה, רכיבים מסוימים עשויים להיות קשורים להסדר או לעבודה מאוחרים יותר. החישוב צריך לשקף את ממצאי הבדיקה.
יש חשיבות גם להצלבה עם התחשבנויות שכבר נערכו. פיצויים שנלקחו בחשבון במסגרת חלוקת קופה או קיזוז רכושי עלולים להופיע שוב במסמכי הפרישה. לפני שמחשבים חיוב נוסף יש לוודא מה שולם, מה כבר אוזן ומהו הסכום שנותר במחלוקת, תוך התייחסות למס ולניכויים הרלוונטיים.
משמעות הסכם הגירושין בעניין אסייג
בעניין אסייג, ע”מ (ירושלים) 612/01 רפאל אסייג נ’ עליזה אסייג, מיום 30.5.2001, נדונו תשלומים בעקבות הקדמת הפרישה. בפסק הדין הוצגה התייחסות למענקים ככספים הדומים להיוון המשכורת עבור התקופה שנותרה עד לגיל הפרישה הרגיל.
כאשר השופט הנדל התייחס לעניין אסייג בבע”מ 3514/13 הוא הפנה לנסיבה חשובה: הסכם הגירושין של הצדדים עסק בחלוקת הפנסיה, אך לא התייחס לחלוקת מענקי הפרישה. הוא הבחין בין נסיבות המקרים, בלי להכריע מחדש במחלוקת שהתעוררה בעניין אסייג. מכאן החשיבות של קריאת ההסכם לצד בחינת טיבו של המענק.
הלקח למי שעורכים הסכם כיום הוא הצורך בהגדרה מפורשת של הזכויות ושל מועד מימושן. כדאי להתייחס לפנסיה מוקדמת, לפנסיית גישור ככל שקיימת, למענקי פרישה ולתשלומים נוספים הנלווים לסיום העבודה!
בהסכם קיים יש לבחון גם סעיפי ויתור, קיזוזים והפניות לחוות דעת אקטוארית. שתיקה ביחס לרכיב מסוים עשויה ליצור מחלוקת פרשנית, שתוכרע לפי ההסכם והדין החלים על המקרה.
פרישה עקב מצב רפואי וההבחנה בין סוגי הקצבאות
בבע”מ 1018/04 פרטוש נ’ פרטוש, מיום 18.5.2005, נדונה קצבה שקיבל עובד שב”ס שפרש מוקדם עקב מצב בריאותי לקוי. השאלה הייתה אם מדובר בקצבת פרישה או בתשלום בשל נזקי גוף. ההחלטה, שניתנה בידי השופטת אילה פרוקצ’יה, התייחסה להסדר שבסעיף 15(2) לחוק שירות המדינה (גמלאות) וקבעה כי מדובר בקצבת פרישה רגילה.
על בני הזוג בעניין פרטוש חלה חזקת השיתוף, בשונה מהסדר איזון המשאבים שנדון בבע”מ 3514/13. עם זאת, השופט ראה בסיווג הקצבה בעניין פרטוש תמיכה בהבנת הפנסיה המוקדמת כהטבה סוציאלית הקשורה לעבודה. יש לשמור על ההבחנה בין המשטרים המשפטיים, לצד המשמעות של מהות התשלום בשניהם.
לכן, בפרישה רפואית צריך לברר בנפרד מה גרם לסיום העבודה ומהו מקור הקצבה. קצבת פרישה שהוקדמה עקב מצב רפואי עשויה לקבל יחס שונה מתשלום בגין נכות או אובדן כושר עבודה. גם תוספות שניתנו עקב המצב הרפואי עשויות לעורר שאלה נפרדת. החלטת הפרישה, אישור הזכאות ופירוט החישוב חשובים כאן יותר מהשימוש הכללי בביטוי פנסיה רפואית.
הבדיקה נוגעת גם לנסיבות החיים לאחר הפרישה: יכולת ההשתכרות של הפורש, הכנסות הצד האחר והמקורות הכלכליים של שניהם. נתונים אלה עשויים להיות רלוונטיים לטענה בדבר אופן האיזון או מועדו, לפי הסמכויות שבדין. קיומה של בעיה רפואית מחייב הצגת תשתית מתאימה והבחנה בין הטענות הרכושיות לבין צורכי המחיה השוטפים.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 40 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
ועדת שוחט והחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני
דו”ח הוועדה לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, בראשות השופט שאול שוחט, הוגש בשנת 2010. בסעיף 2.2.2 נדונה פנסיה מוקדמת הממומנת בידי המעסיק, והוצע להתייחס אליה כתחליף שכר לעניין ההסדר שנבחן. השופט הנדל הזכיר את ההמלצה בהחלטתו משנת 2013, והבהיר כי הדין שעמד לפניו באותה עת הצדיק את חלוקת הזכויות בנסיבות המקרה.
מאז נחקק החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע”ד-2014, החוק יצר מנגנונים לקבלת חלק מהחיסכון באמצעות הגוף המשלם, בכפוף לסוג ההסדר ולתנאים שנקבעו בו. לכן כיום יש לבחון לצד הזכאות הרכושית גם את המסלול שבו ניתן לבצע את החלוקה. המלצות הוועדה מסבירות את הרקע לחקיקה; הוראות החוק והפסיקה המאוחרת קובעות את המסגרת ליישום.
בבע”מ 4860/16 פלונית נ’ פלוני, שנדון יחד עם בע”מ 4932/16 וניתן ביום 5.9.2017, עסק בית המשפט העליון ביחס שבין החוק לבין דיני השיתוף ואיזון המשאבים. פסק הדין ניתן בהרכב המשנה לנשיאה בדימוס אליקים רובינשטיין והשופטים ניל הנדל ומני מזוז. הוא הבהיר את ההבחנה בין זכויות הצדדים לפי הדין המהותי לבין התנאים להפעלת מנגנון החלוקה באמצעות הגוף המשלם.
מועד קבלת הפנסיה המוקדמת ודרך התשלום
ההבחנה בין הזכאות לבין מנגנון התשלום חשובה במיוחד בפנסיה תקציבית בעקבות פרישה בשל מצב בריאות לקוי. סעיף 14(ב)(2) לחוק קובע מסגרת מיוחדת לתשלום הישיר לבן הזוג לשעבר: ככלל, החל מהקצבה בעד החודש שלאחר ההגעה לגיל פרישת חובה. אפשר לקבוע בפסק הדין גיל אחר, בכפוף לתנאי הסעיף ולגיל המזערי הנגזר מהסדר החיסכון הרלוונטי.
בבע”מ 4860/16 הובהר כי מגבלה על קבלת הכסף באמצעות הגוף המשלם יכולה לדור לצד זכאות כלפי בן הזוג עצמו. בנסיבות שנדונו נקבע כי ניתן לממש את הזכאות לכספי הפנסיה המוקדמת במנגנוני ההוצאה לפועל. לפיכך, תשובה של הגוף המשלם שלפיה טרם הגיע מועד ההעברה הישירה מחייבת עיון בפסק הדין ובזכויות שנקבעו בין הצדדים.
מבחינה מעשית, יש להגדיר מהו התשלום המגיע, ממתי הוא חל, מי מעביר אותו ואילו מסמכים נמסרים לצורך בקרה. כאשר התשלום עובר בהמשך לביצוע ישיר, צריך לתאם את המעבר ולערוך התחשבנות על תקופת הביניים. כך מצמצמים את הסיכון לחודשים חסרים, להפרשים שלא נבדקו או לתשלום כפול.
חישוב החלק המשותף והאפשרות להיוון
ההכרעה שפנסיה מוקדמת היא בת איזון אינה קובעת לבדה את האחוז המגיע לבן הזוג. נדרשת התאמה בין תקופת השיתוף, תקופות העבודה, מסלול הפנסיה והוראות פסק הדין. בזכויות המבוססות על שנות שירות עשוי להידרש חישוב יחסי, ואילו בחיסכון המבוסס על צבירת כספים החישוב מתייחס לצבירה ולתשואות בהתאם למנגנון הרלוונטי.
דוגמא חשבונית להמחשה: נניח שבפסק הדין נקבע יחס תקופות, ש־20 מתוך 30 שנות השירות נכללות בתקופה המשותפת ושבן הזוג זכאי למחצית החלק המשותף. בהנחות אלה חלקו יהיה שליש מהקצבה. אם בסיס החישוב שנקבע הוא 12,000 ש”ח, התוצאה היא 4,000 ש”ח לפני התאמות מס והפחתות רלוונטיות. הדוגמא מניחה שכל שנות השירות ורכיבי הקצבה מטופלים באותו אופן; בפועל ייתכנו רכיבים או תנאים המחייבים חישוב שונה.
כאשר הפרישה מתרחשת שנים לאחר הקרע, עשויה להתעורר מחלוקת על השכר הקובע. בבע”מ 4860/16, נדונה השפעת השכר במועד הפרישה על החישוב. תקופת הצבירה המשותפת ובסיס השכר לחישוב הם עניינים שיש לברר בנפרד, בהתאם לנסיבות ולהוראות החלות. חשוב שחוות הדעת תבהיר אילו הנחות שימשו אותה ואיך התייחסה לשינויים שחלו לאחר הפרידה.
אפשרות נוספת היא היוון: הערכת שווי התשלומים העתידיים לסכום נוכחי, לצורך תשלום או קיזוז מוסכם מול רכוש אחר. גם בהחלטה בבע”מ 3514/13 נזכר הצורך לבחור את דרך האיזון בהתאם לנסיבות, לרבות היוון או חלוקה במועד הבשלת הזכויות. בחירה בהיוון דורשת בחינה אקטוארית וכלכלית של ההנחות, הסיכונים, המיסוי והיכולת לבצע את ההתחשבנות.
כדאי להגדיר במדויק אם ההיוון כולל גם את תקופת הפרישה המוקדמת, מענקים והטבות שטרם שולמו. הסכם המעניק לצד אחד חלק גדול יותר בנכס בהווה כנגד ויתור על זכויות עתידיות צריך להבהיר מה נכלל בוויתור. כמו כן יש להתייחס לזכויות של שני בני הזוג ולמועדי מימושן, כדי שההתחשבנות תביא בחשבון את התמונה ההדדית.
המסמכים וההסכמות הדרושים לביצוע החלוקה
הבירור מתחיל בהסכם הגירושין או הממון, בפסק הדין ובחוות הדעת האקטוארית. אליהם מצרפים את הסכם הפרישה, פירוט המענקים, אישורי תקופות העבודה ותלושי הקצבה.
כאשר יש פער בין החישוב הצפוי לתשלום בפועל, כדאי לקבל מהמעסיק או מהגוף המשלם הסבר כתוב. בפרישה מטעמי בריאות מוסיפים את ההחלטות הנוגעות לסיבת הפרישה ולמקור הזכאות.
לצורך ביצוע ישיר באמצעות גוף פנסיוני, יש לוודא שפסק הדין מתאים לדרישות החוק ולסוג הזכויות. בין הפרטים הנדרשים, לפי העניין, מצויים מועד הפירוד, משך התקופה המשותפת ושיעור ההעברה. פסיקתא היא נוסח תמציתי של הוראות הביצוע שאושרו בידי הערכאה השיפוטית. תפקידה לתרגם את ההכרעה להוראות ברורות שניתן ליישם, ולכן עליה להתאים לפסק הדין ולמסלול הפנסיוני.
בהסכם חדש רצוי לקבוע חובת עדכון על פרישה צפויה ועל קבלת מענק, מועדים למסירת תלושים ואישורים, ודרך להכריע בהפרשי חישוב. בהסכם ישן הבדיקה מתחילה במה שכבר הוסכם והוכרע. לפני חתימה על אישור סופי של ההתחשבנות, חשוב להשוות בין הזכויות שנבדקו בעבר לבין כל רכיבי הפרישה ששולמו או צפויים להשתלם.
הפסיקה מכירה בפנסיה מוקדמת ובמענקי פרישה כזכויות העשויות להשתתף באיזון הרכושי. יישום נכון של העיקרון מחייב לזהות את הזכויות הקשורות לתקופה המשותפת, לקרוא את ההסכמים ולבנות מנגנון תשלום התואם את ההכרעה. השילוב בין בדיקה משפטית לחישוב אקטוארי מאפשר להסדיר את הזכויות של שני הצדדים ולתכנן את ההכנסה לאחר הפרידה על בסיס נתונים ברורים.
פנסיה מוקדמת בגירושין: דגשים מפסיקה בשנים האחרונות
שלוש הכרעות מהשנים 2023-2025 מחדדות את הצורך לבחון בנפרד את מועד תחילת הזכאות, את מהות התשלום ואת הסכום שיקבל בן הזוג בפועל.
בעמ”ש (חיפה) 41380-10-22 ב’ א’ נ’ ד’ א’, נדחה ערעורו של גבר שביקש למנוע מגרושתו לקבל את חלקה בפנסיה המוקדמת. בית המשפט פירש את ההסכם, שקשר את התשלום לפרישתו לגמלאות, ככולל גם פרישה מוקדמת; מסמכי המעסיק תמכו במסקנה שמדובר בפרישה רצונית במסגרת התייעלות, והטענה לפנסיה רפואית נדחתה.
משמעות ההכרעה היא שנוסח ההסכם והראיות בדבר מסלול הפרישה עשויים לקבוע זכאות לתשלום כבר ממועד הפרישה בפועל, שנים לפני גיל 67.
שאלת סיווג התשלום עמדה במרכז המחלוקת בתיק 1249054/4 בבית הדין הרבני הגדול, מיום 29.1.2024: הדיינים נחלקו בדבר תשלומים שמימן המעסיק עד גיל הפנסיה, ובשאלה עד כמה הם דומים לזכות פנסיונית שנצברה או לדמי הסתגלות. ההכרעה שהתקבלה בנסיבות התיק הייתה לאזן מחצית מהסכום שיועד לתשלומים אלה, כך שלבעל נזקף רבע מהסכום הכולל. מדובר בתוצאה פרטנית שנבעה מהמחלוקת ומהפשרה שנקבעה, ואין להסיק ממנה שיעור חלוקה כללי לפנסיה מוקדמת. בהיבט הביצוע, בתמ”ש (ירושלים) 18545-02-22, נקבע שחלקה של האישה בגמלת הגרוש יחושב כאילו הגמלה מוסתה כהכנסה ראשונה.
אם בחירתו לדווח עליה כהכנסה שנייה, או הימנעותו מתיאום מס, תקטין את הסכום המגיע לה, עליו להשלים לה את ההפרש ישירות. החיוב הוטל עליו, תוך שמירת האפשרות שלו לתכנן את מיסוי הכנסותיו מול רשויות המס. הקריאה המשולבת של ההכרעות מלמדת כי בעת הסדרת החלוקה רצוי להגדיר במפורש מתי מתחיל התשלום, אילו רכיבי פרישה נכללים בו וכיצד יחושב הנטו, לרבות האחריות להשלמת הפרשים שנוצרו מפעולות חד-צדדיות של מקבל הקצבה.
סיכום
פנסיה מוקדמת ומענקי פרישה עשויים להיכלל באיזון המשאבים גם כאשר התשלום מתקבל לאחר הקרע או לפני גיל הפרישה הרגיל. המבחן המרכזי הוא מקור הזכות והתקופה שבה נצברה , לצד הוראות הסכם הגירושין, אופי התשלום ומנגנון החלוקה שנקבע. הפסיקה מדגישה כי יש לבחון בנפרד את עצם הזכאות, את מועד התשלום ואת דרך הביצוע מול הגוף הפנסיוני, ובמקרים מורכבים נדרש גם חישוב אקטוארי מדויק.
הפסיקה מהשנים האחרונות מחזקת את הצורך לנסח מראש ובבהירות מה יקרה במקרה של פרישה מוקדמת, אילו רכיבי פרישה ייכללו בחלוקה, מתי יתחיל התשלום וכיצד יחושב הנטו. ככל שההסכם מדויק יותר, כך קטן הסיכון למחלוקות עתידיות על פנסיה, מענקי פרישה והשלמות תשלום.
ראו עוד בנושא:
