הוראת התקנה הרלוונטית
כידוע, קובעת תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, תשל”ז-1977, כדלקמן: לא ייתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו, אם המבקש לבצע את הפעולה, מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה, שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון.
כאשר אדם מבקש לעשות צוואה בפני נוטריון שמשמעותה היא צוואה בפני רשות וכאשר הוא מוגבל פיסית, מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, חובה על הנוטריון לצרף תעודה רפואית, אם מדובר באדם שיש לו קשיים כאלו.
מה דינו של אדם שאינו מרותק למיטה לחלוטין אך מוגבל משמעותית בניידות, באופן שלא היה יכול לצאת מביתו בלא עזרה פיזית של אחרים?
כידוע, הפסיקה הרחיבה את משמעות הביטוי “מרותק למיטתו” שבתקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, תשל”ז-1977, באופן שחל גם על מי שמוגבל בניידות.
מתוך ספרו של כבוד השופט שוחט “פגמים בצוואות” (הוצאת “סדן”) בעמוד 106, ישנם דברים היפים לענייננו: “יש חשיבות לצירוף תעודת רופא, המשקפת את מצבו הרפואי של המצווה ביום עשיית הצוואה. התעודה הרפואית יכולה לסייע, בהסרת כל ספק, בדבר גמירת דעתו של המצווה, שהמסמך ישמש כצוואה, מאחר שמטרת התקנה היא לברר את גמירות הדעת של המצווה ולהבטיח את חופש רצונו, יש ליתן פרשנות מרחיבה למונח “מאושפז בבית חולים” בתקנה”.
זאת ועוד: אין לתת להיגד “מרותק למיטתו” את מובנו המילולי המצומצם, אין הכוונה שרק מצבו של אדם “המרותק” לחלוטין למיטתו ואינו יכול לשבת, לקום ולהתהלך ולו מעט, יחייב צירוף תעודה רפואית. כאמור, יש להרחיב את פירוש המונח, ולהחיל את התקנה גם על אדם הסובל מקשיי ניידות, נזקק לעזרת הזולת, ומחמת גילו או מצבו הרפואי, או שניהם גם יחד, קשה לו לצאת מביתו.
תימוכין לאמור לעיל אפשר למצוא גם ב -ת”ע (ב”ש) 1390/04, ת”ע (ת”א) 55650-05-13 ת”ע (ת”א) 31731-08-15 ו- ת”ע (ת”א) 4149-06-16 .
החובה להצטייד בתעודה רפואית במקרה של צוואה נוטריונית
תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים מחייבת את הנוטריון להצטייד מבעוד מועד בתעודה רפואית עדכנית ליום עשיית הפעולה, בדבר מצבו של הניצב לפניו, מקום והניצב מאושפז בבית-חולים או מרותק למיטתו.
תקנה 8 לתקנות הנוטריונים מחייבת את הנוטריון המתבקש לערוך מסמך לחתימתו של אדם שהוא אילם, חירש או עיוור ולציין באישורו עובדה זו וכן את הדרך בה השתכנע שאותו אדם הבין את משמעותה של הצוואה.
תקנה 23 לתקנות הנוטריונים מחייבת את הנוטריון למסור את מקור הצוואה שנעשתה בפניו לידי המצווה ואם סירב זה לקבלה, להפקידה על חשבונו של המצווה אצל הרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו היא נעשתה. הנוטריון מחויב גם לנהל פנקס צוואות, בנוסף לספר הנוטריונים ובו עליו לרשום את מועד עריכת הצוואה, שם המצווה, המספר הסידורי של האישור הנוטריוני ואת שם בית המשפט שבו הופקדה ומועד ההפקדה.
הגם שדרישות אלו בתקנות הנוטריונים אינן מהוות חלק מהדרישות הצורניות לעשיית צוואה בפני רשות, כאמור בסעיף 22 לחוק הירושה, הכירה הפסיקה, כמו גם הספרות המשפטית, באי-קיום דרישות אלה, או איזה מהן, כפגם פורמלי בצוואה.
בדיני צוואות, כאשר המצווה מאושפז בבית-חולים או רתוק למיטתו, יש חשיבות לצירוף תעודת רופא המשקפת את מצבו הרפואי של המצווה ביום עשיית הצוואה. תעודה רפואית זו יכולה לתמוך בגמירת-דעתו של המצווה, שהמסמך ישמש כצוואה. התקנה מחייבת את הנוטריון לקבל את התעודה הרפואית לפני עשיית הצוואה ולא לאחר ביצוע הפעולה.
מטרתה של התקנה לברר את יסוד גמירות-הדעת של המצווה, ולהבטיח את חופש רצונו. מטרה זו מחייבת לתת פרשנות מרחיבה למונח “מאושפז בבית-חולים”, שבהוראת החוק.
לפיכך, גם כאשר המצווה מאושפז בבית-החולים, אולם לצורך עשיית הצוואה יצא מבית-החולים למשרד הנוטריון והצוואה לא נערכה בבית-החולים, ולאחריה חזר לבית-החולים – גם אז יש תחולה לתקנה, ויש צורך בצירוף תעודה רפואית עובר לעשיית הצוואה.
במקרה שנדון ב- ע”א 36/88 אישר נוטריון צוואת מנוח אשר היה מאושפז בבית-החולים אך פעולת האישור בוצעה מבלי שהייתה בפני הנוטריון תעודה רפואית כאמור בתקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים הנ”ל.
נפסק: “ברור הוא כי בעת עשיית הצוואה לא נתקיימו הוראות תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, שהחשובה שבהן נוגעת לקיומה של תעודה רפואית שהוצאה ביום עשיית הפעולה… ובכך הפגם העיקרי שבאישור הנוטריון.”
עם זאת, הפגם האמור הינו פגם בהליך המאפשר תיקונו באמצעות הוראות סעיף 25 לחוק. פגם זה מעביר את הנטל על המבקש לקיים הצוואה, ועליו להוכיח את גמירות-דעתו של המנוח בעת שחתם על הצוואה.
“מרותק למיטתו” – פרשנות מרחיבה
מה היקף הגדרת המושג “מרותק למיטתו” בהתאם להוראת תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים – האם מרותק למיטתו ממש או בעל קושי לצאת מביתו.
ב- ת”ע 3982/93 הביעה כב’ השופטת קובו דעתה, כי את ההגדרה “מרותק למיטתו” יש לפרש בלשון רחבה, והכוונה אף לאדם אשר קשה לו להתנייד, כגון אדם מבוגר אשר מחמת גילו או חוליו קשה לו לצאת מביתו. לפיכך אף במקרים שכאלה יש צורך בקבלת תעודה רפואית בטרם עריכת הצוואה.
ציון עובדת היות אדם אילם, חירש או עיוור
על-פי הוראת תקנה 8 לתקנות הנוטריונים, תשל”ז-1978 חייב נוטריון המאשר צוואה של אדם אילם, חירש או עיוור לציין עובדה זו על גבי האישור לעשיית הצוואה וכן את העובדה שהמצווה הבין את משמעות הפעולה.
משכך, נוטריון וכל עורך דין אשר עורכים צוואה לאדם מאושפז או קשיש וחולה צריכים להצטייד בתעודה רפואית מקדימה על מנת למנוע ככל שניתן התנגדות לצוואה בעתיד.
