עו”ד אלינור ליבוביץ’, מומחית בדיני משפחה וגירושין
קיבלתם הזמנה לדיון בבית הדין הרבני, או שאתם שוקלים לפתוח תיק גירושין? ייצוג בבית הדין הרבני הוא ליווי של עורך דין או טוען רבני מוסמך, שמכין אתכם, מגיש בשמכם את הבקשות ומופיע לצידכם בדיונים מול הדיינים.
הליך בבית הדין נוגע כמעט תמיד בכמה נושאים במקביל: הגט, הכתובה, הדירה, המזונות והילדים. אמירה אחת בדיון, שנועדה לקדם עניין אחד, עלולה להשפיע על עניין אחר, והסכמה שנאמרת בדיון יכולה להפוך למחייבת.
להלן נעסוק במה שבית הדין הרבני מוסמך להכריע, במה שכדאי לבדוק עוד לפני שפותחים תיק, במי שרשאי לייצג אתכם, באופן שבו מתכוננים לדיון, ובשינוי שחל ב-2025 בכל הנוגע למזונות ילדים.
האם חייבים ייצוג בבית הדין הרבני?
ככלל, לא. מותר להתייצב בבית הדין הרבני בלי עורך דין ובלי טוען רבני. לפני שמחליטים להגיע לבד, כדאי להבין מה בדיוק עומד על הפרק, כי גם דיון קצר שנראה פשוט עשוי לכלול:
*הסכמה לסמכות: הסכמה שבית הדין ידון בעניין שלא היה חייב להגיע אליו.
*ויתור על תביעה: ויתור שנאמר בעל פה ונרשם בפרוטוקול.
*אישור הסכם: חתימה שהופכת את ההסכם לפסק דין.
שיחת ייעוץ לפני שמגישים מסמכים או נותנים הסכמה תסייע לכם לראות מראש מה יוכרע בדיון ומה עלולות להיות ההשלכות.
מי שמתקשים לממן ייצוג יכולים לבדוק זכאות לסיוע המשפטי של משרד המשפטים. הסיוע ניתן גם בבתי הדין הדתיים, לפי תנאי הזכאות.
באילו עניינים דן בית הדין הרבני?
בית הדין הרבני הוא ערכאה שיפוטית של המדינה. לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים, ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחים או תושבים, נמצאים בסמכותו הבלעדית. כלומר, גם כשהרכוש והילדים נדונים בבית המשפט לענייני משפחה, הגירושין עצמם וסידור הגט מתנהלים בבית הדין. כשיש לתיק קשר לחו”ל, צריך לבדוק בנפרד את תנאי הסמכות.
בנוסף לגירושין, בית הדין עשוי לדון גם בעניינים האלה, בהתאם למקור הסמכות ולנסיבות:
- כתובה ותוספת כתובה.
- מזונות אישה.
- מזונות ילדים (על השינוי מ-2025 נרחיב בהמשך).
- רכוש ואיזון משאבים.
- אחריות הורית וזמני שהות.
- צווים כמו עיכוב יציאה מהארץ.
רבים מהעניינים האלה מגיעים לבית הדין דרך כריכה: מצרפים את המחלוקת לתביעת הגירושין, כדי שתידון יחד איתה. בחלק מהעניינים בית הדין יכול לדון גם כששני הצדדים מסכימים לכך, בכפוף לדין.
שימו לב: פתיחת תיק גירושין לא מעבירה אוטומטית את כל ענייני המשפחה לבית הדין. בכל נושא בודקים בנפרד:
- מה בדיוק נתבע ומה נכרך.
- האם כבר מתנהל הליך באותו עניין בבית המשפט לענייני משפחה.
- האם כבר ניתנה החלטה בשאלת הסמכות.
- האם יש הסכם ישן בין בני הזוג שנוגע לעניין.
בפועל, ייתכן מצב שבו בית הדין דן בגט ובכתובה, ובית המשפט מכריע ברכוש. במצב כזה צריך לתאם בין מה שנטען בשתי הערכאות, כדי שלא תיווצרנה סתירות או התחייבויות שלא מתיישבות זו עם זו.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 40 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
למה כדאי להתייעץ עוד לפני שפותחים תיק?
הצעד הראשון הוא להחליט מה אתם רוצים להשיג. למשל:
-להתגרש מהר ככל האפשר.
-להסדיר מי נשאר בדירה.
-להגן על חסכונות ועל כספים משותפים.
-לדאוג לצורכי הילדים.
-לנסות לשקם את הקשר.
מהמטרות האלה נבנית תוכנית הפעולה. תביעה רחבה שמוגשת בלי לבדוק את המסמכים ואת ההליכים הקיימים עלולה לפתוח ויכוח על סמכות, שגוזל זמן וכסף עוד לפני שמגיעים לזכויות עצמן.
שלב החובה: בקשה ליישוב סכסוך
ככלל, לפני שמגישים תביעה בסכסוך משפחתי צריך להגיש בקשה ליישוב סכסוך. יש לכך חריגים. ברוב המקרים ההליך נראה כך:
בני הזוג מוזמנים לפגישות ביחידת הסיוע.
מתחילה תקופת עיכוב הליכים של 60 ימים בדרך כלל, שבה לא מגישים תביעות. יחידת הסיוע יכולה להאריך אותה עד 75 ימים, ובית המשפט או בית הדין יכולים לקצר אותה או להאריך אותה.
בתום התקופה, למי שהגיש את הבקשה יש 15 ימים להגיש תביעות לערכאה שהוא בוחר, בתנאי שהתייצב לפגישות כנדרש.
המקום שבו הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך לא קובע לבדו היכן יתנהלו כל התביעות. לכן כדאי לחשב את המועדים בתיק שלכם, לעקוב אחרי ההחלטות ולנצל את התקופה כדי להכין מסמכים ולבחון הסכמות. לפגישה הראשונה ביחידת הסיוע מגיעים בדרך כלל בלי עורכי דין, אבל אפשר וכדאי להתייעץ לפניה, ובוודאי לפני שחותמים על הסכמה כלשהי.
כריכה נכונה ובחירת ערכאה
כשמתכננים לכרוך עניין לתביעת הגירושין, בית הדין בוחן שלושה דברים: אם תביעת הגירושין כנה, אם הכריכה כנה, ואם הכריכה נעשתה כדין. למשל, בתביעת רכוש צריך לפרט את המחלוקת ואת הנכסים כך שאפשר יהיה לדון בהם באמת. גם מי שקיבלו תביעה צריכים לבדוק מהר אם יש להם טענה של חוסר סמכות, ולהעלות אותה לפני שהדיון מתקדם לגוף העניין.
הבחירה בין בית הדין לבית המשפט צריכה להתבסס על התביעות והנתונים שלכם. ההנחה שבית הדין עדיף תמיד לגברים, או שבית המשפט עדיף תמיד לנשים, מתעלמת מההבדלים בין הסוגיות ומהנסיבות של כל משפחה. בחירה שמתאימה למחלוקת על כתובה עשויה להיות פחות מתאימה כשבמרכז עומדים עסק משותף או הסדרי המגורים של הילדים.
עורך דין או טוען רבני: מי יכול לייצג אתכם?
בבית הדין הרבני רשאים לייצג עורכי דין וטוענים רבניים בעלי רישיון, לפי הכללים שחלים על כל אחד מהם. יש גם מי שמחזיקים בשתי ההסמכות. ההבדל המעשי:
עורך דין: רשאי להופיע בבית הדין הרבני גם בלי רישיון של טוען רבני, ויכול ללוות אתכם גם בבית המשפט לענייני משפחה.
טוען רבני: מוסמך לייצג בבתי הדין הרבניים בלבד. הרישיון שלו לא מאפשר לו לייצג בבית המשפט לענייני משפחה.
כשהסכסוך מתנהל בשתי המערכות, צריך לדעת מראש מי יטפל בכל הליך ואיך העמדות יתואמו. אם הטוען הרבני מטפל בגט ועורך דין אחר מטפל ברכוש בבית המשפט, מישהו צריך לוודא ששניהם אומרים את אותו הדבר.
בכל מקרה, איכות הייצוג תלויה בהיכרות מעשית עם דיני המשפחה, עם הדין העברי הרלוונטי, עם תקנות הדיון של בתי הדין ועם הפסיקה.
מה לשאול לפני שבוחרים מייצג?
- מי יופיע בפועל בדיונים: אתם מדברים עכשיו עם מי שיעמוד לצידכם מול הדיינים?
- האם הוא טיפל במחלוקות מהסוג שלכם, כמו כתובה, רכוש עסקי או סרבנות גט?
- האם הוא יוכל לייצג אתכם גם בבית המשפט לענייני משפחה, אם חלק מההליך יעבור לשם?
- איך הוא מסביר את נקודות החוזק והחולשה בתיק: מה אפשר לדרוש, מה דורש ראיות נוספות ואילו פשרות שווה לבדוק?
הבטחה לניצחון או לסיום מהיר ובטוח של ההליך היא לא בסיס מקצועי לבחירה. אף אחד לא יכול להבטיח לכם תוצאה בבית הדין.
איך מתכוננים לדיון?
ההכנה מתחילה בציר זמן עובדתי:
מתי התחתנתם, איך התפתח המשבר, אילו ניסיונות טיפול היו, מתי נפרדתם, אילו הסכמות היו בעבר ואילו הליכים כבר נפתחו. ליד כל אירוע חשוב רושמים איזה מסמך תומך בו ומי מכיר אותו מידיעה אישית. כך קל להבדיל בין עובדה שאפשר להוכיח לבין חשד, פרשנות או משהו ששמעתם מאחרים.
אחר כך אוספים את המסמכים שמתאימים למחלוקת:
תעודת נישואין וכתובה.
כתבי טענות והחלטות קודמות.
הסכמים בין בני הזוג.
תלושי שכר ודפי חשבון.
מסמכי הלוואות ומשכנתה.
דוחות פנסיה ומסמכי בעלות על נכסים.
בתיק שנוגע לילדים חשוב גם תיעוד של השגרה, ההוצאות והצרכים המיוחדים. תיק עמוס בחומר לא ממוין מקשה לזהות את העיקר. כל מסמך צריך לעזור להסביר את הטענה שלכם ואת מה שאתם מבקשים.
לפני הדיון עוברים יחד עם המייצג על השאלות הצפויות ועל הנקודות הרגישות. אם יש הודעה או מסמך שלכאורה לא מתיישבים עם הגרסה שלכם, עורך הדין צריך לשמוע על כך מכם, לפני הדיון. ההכנה עוזרת לכם למסור תיאור אמיתי ומדויק, להבחין בין מה שאתם זוכרים לבין מה שאתם לא יודעים, ולהימנע מהשערות שנשמעות כמו עובדות.
שימו לב לדרך שבה אתם משיגים ראיות. כניסה לחשבון פרטי של בן הזוג, שימוש בסיסמה שלו בלי רשות או איסוף חומר אינטימי עלולים לפגוע בפרטיות ולעורר שאלות של חוקיות וקבילות. לפני צעד כזה מתייעצים. תכתובות שכבר נמצאות אצלכם כדין שומרים בשלמותן, עם התאריכים וההקשר, בלי לערוך את המקור.
למשל, אם אתם טוענים שבן הזוג הפסיק להשתתף בהוצאות הבית, הכינו רצף של חיובים ותשלומים לאורך כמה חודשים: מי שילם את המשכנתה, מי קנה את הקניות והאם כספים עברו לחשבון אחר. צילום מסך של יתרה נמוכה ביום אחד מספר רק חלק מהסיפור. הרצף המלא עשוי גם לגלות שההפסקה הייתה חלקית, או שהיה ביניכם הסדר קודם שצריך להסביר. כשהתמונה המלאה מונחת על השולחן, המייצג יכול להיערך מראש לתשובה של הצד השני.
מה קורה בדיון עצמו?
הדיון הראשון נועד בדרך כלל לברר את המחלוקות ואת עמדות הצדדים ולקבוע איך התיק יתקדם. בית הדין עשוי לברר אם יש הסכמה לגירושין, לשמוע טענות מקדמיות, לבדוק אם אפשר להגיע להסכם, ולהורות על הגשת מסמכים או לקבוע דיון הוכחות. היקף הדיון תלוי בתביעות שהוגשו ובהחלטות שכבר ניתנו.
ייצוג לא פוטר אתכם מלהגיע. ככלל, בני הזוג צריכים להתייצב בעצמם גם כשיש להם מייצג, אלא אם ניתנה החלטה שפוטרת אותם. הדיינים רשאים לשאול אתכם שאלות ישירות, ותקנות הדיון נותנות מקום לשמוע את הטענות מפיכם. עורך הדין מסביר את המשמעות המשפטית, מציג את הבקשות ומוודא שכל מה שצריך הכרעה מגיע לפני ההרכב.
כמה כללים לדיון – מניסיון של 40 שנים כמייצגת בבית הדין:
הקשיבו לשאלה עד הסוף, וענו עליה באופן ענייני.
אל תיכנסו לעימות ישיר עם הצד השני.
כשמוצעת פשרה, אפשר לבקש זמן להתייעצות ולהבהרת הנוסח לפני שמסכימים.
“אני מוכן לבדוק את ההצעה” ו”אני מסכים להצעה” הם שני דברים שונים, ולכן כדאי שהעמדה שלכם תיאמר ותירשם בבירור.
אחרי הדיון קוראים את הפרוטוקול ואת ההחלטות ובודקים אילו מסמכים נדרשו, ממי ועד מתי. אם נפלה טעות מהותית ברישום, בודקים אם להגיש בקשה לתיקון. הדיונים בענייני משפחה מתנהלים ככלל בדלתיים סגורות, ויש מגבלות על פרסום הפרטים שלהם, ולכן אל תפיצו תוכן מההליך, גם לא לחברים ולא ברשתות.
ייצוג בתביעת גירושין, שלום בית וסרבנות גט
כשאחד מבני הזוג מתנגד לגירושין, צריך לבסס את מה שמבקשים לפי הדין שחל. טענות על אלימות, על פגיעה מתמשכת בחיי הנישואין, על קשר מחוץ לנישואין או על פירוד ממושך דורשות בדיקה של העובדות, של הראיות ושל המשמעות ההלכתית שלהן. אין רשימה של עילות שמבטיחה שבתיק מסוים בית הדין יחייב בגט. המשקל של כל טענה תלוי בנסיבות.
בתביעת שלום בית בית הדין בוחן אם יש נכונות אמיתית לשקם את הקשר, מה נעשה לשם כך, ומה מלמדת ההתנהלות של בני הזוג. למשל, מי שמבקשים שלום בית אבל דוחים שוב ושוב כל הצעה לברר את הקשיים, יצטרכו להסביר את הפער. מצד שני, משבר עמוק לא מוכיח לבדו שכל בקשה לשיקום היא טקטיקה. המייצג צריך להתייחס לעובדות של התיק שלכם, ולהשפעה של הבקשה על שאר העניינים.
כשניתן פסק דין לגירושין והוא לא מקוים, אפשר לבקש צווי הגבלה לפי החוק. הצווים עשויים להגביל יציאה מהארץ, רישיונות ופעילות כלכלית, ובתנאים שקבועים בחוק גם להביא למאסר. הפעלת הצווים מחייבת הליך והחלטה מתאימים, ויש הסדרים מיוחדים לצווים נגד אישה שמסרבת לקבל גט.
גם אחרי שהוסכם על הגירושין, צריך להשלים את סידור הגט. אישור הסכם או פסק דין שמורה על גירושין לא מסיימים לבדם את הנישואין. עוקבים אחרי קביעת המועד לסידור הגט, אחרי המסמכים הנדרשים ואחרי הנפקת מעשה בית הדין ותעודת הגירושין.
כתובה וחלוקת רכוש: איך לא מוותרים בטעות
הכתובה היא התחייבות כספית, והזכאות לתשלומה נבחנת לפי הדין ולפי הנסיבות. הסכום שרשום בכתובה לא מבטיח שהוא ייפסק במלואו. בית הדין בוחן, בין השאר, את הרקע לפירוד, את הטענות והראיות של שני הצדדים ואת ההסכמות הקודמות. גם כשהאישה היא שהגישה את תביעת הגירושין, היא לא מאבדת בגלל זה את הזכאות לכתובה. בית הדין בודק מה הביא אותה להגיש את התביעה.
צריך לבדוק גם את הקשר בין הכתובה לבין איזון המשאבים. שאלות של חפיפה וקיזוז ביניהם נבדקות לפי רכיבי התשלום והפסיקה הרלוונטית. לכן, לפני שמסכימים לסעיף של “סילוק כל התביעות”, ודאו שאתם יודעים:
- אם הסעיף כולל גם את הכתובה.
- מה אתם מקבלים בתמורה.
- מתי הוויתור נכנס לתוקף.
בענייני רכוש שחל עליהם חוק יחסי ממון, גם בית הדין הדתי מחויב להוראות החוק, אלא אם בני הזוג הסכימו להתדיין לפי הדין הדתי, כפי שהחוק מאפשר. הסכמה שבית הדין ידון ברכוש והסכמה שהרכוש יחולק לפי הדין הדתי הן שתי החלטות נפרדות. בררו מה בדיוק מבקשים מכם לאשר, וודאו שהנוסח משקף את מה שהחלטתם אחרי ייעוץ.
הבדיקה הכלכלית רחבה בהרבה מהחשבון המשותף בבנק. היא כוללת:
זכויות פנסיוניות.
עסק או חלק בעסק.
חובות והתחייבויות.
נכסים שהתקבלו בירושה.
טענות לשיתוף בנכס מסוים.
בדירת המגורים בודקים גם כמה נשאר לשלם במשכנתה, איך ימומן ההסכם וכמה יעלה לבצע אותו. אם אחד מכם אמור לקנות את החלק של השני, צריך להיערך לאפשרות שהבנק יסרב לשחרר את הצד השני מההלוואה.
כשיש עסק, בודקים בדרך כלל את שווי הזכויות בו, שיכול להיות רחוק מאוד מהיתרה בחשבון ביום הפרידה. בררו אם נדרשת חוות דעת של מומחה, אילו מסמכים יועברו אליו ואיך תוכלו להגיב למסקנות שלו. גם כשמסכימים עקרונית לחלוקה שווה, נשארות שאלות פתוחות: מאיזה מועד מעריכים את השווי, אילו חובות נכנסים לחשבון, ואיך משלמים את סכום האיזון. כשרוב הרכוש לא נזיל, פריסת התשלומים והבטוחות עשויות להכריע אם ההסדר יתבצע בפועל.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 40 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
מזונות ילדים ואחריות הורית: מה השתנה ב-2025
מ-18 בנובמבר 2025, לתקופה של שנתיים, בית הדין הרבני מוסמך לדון במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין. זו הוראת שעה שהרחיבה את סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים. היא חלה על כל הצרכים הכלכליים של הילדים, כולל מגורים, חינוך ורפואה, וגם על החזר הוצאות מזונות שאחד ההורים כבר שילם, בכפוף לתנאי הסמכות והכריכה. לכן הטענה שתמיד צריך את הסכמת שני ההורים כדי שבית הדין ידון במזונות ילדים כבר לא משקפת את החוק, גם אם היא עדיין מופיעה באתרים רבים.
בתיק שכבר מתנהל צריך לבדוק במיוחד את הוראות המעבר, את המועד שבו הוגשו התביעות ואת ההחלטות שכבר ניתנו בשאלת הסמכות או המזונות. מאחר שמדובר בהוראת שעה ובתחום שהפסיקה בו עדיין מתפתחת, ההחלטה היכן לתבוע ואיך מחייבת בדיקה עדכנית בזמן הטיפול. השאלה איזו ערכאה מוסמכת והשאלה מה גובה המזונות דורשות כל אחת בדיקה משלה.
לדיון הכספי מכינים תמונה מפורטת:
-הצרכים של הילדים.
-ההכנסות של שני ההורים.
-זמני השהות של הילדים אצל כל הורה.
-התשלומים שכל הורה משלם בפועל.
כדאי להפריד בין הוצאות חודשיות קבועות לבין הוצאות משתנות וחריגות. למשל, טיפול רפואי מתמשך צריך מסמכים על הנחיצות שלו, על העלות ועל הכיסוי הקיים, כדי שאפשר יהיה לקבוע דרך תשלום שעובדת.
בשאלות של אחריות הורית וזמני שהות, כשהן בסמכות בית הדין, טובת הילד היא השיקול המרכזי. הייצוג צריך להתייחס לשגרת החיים בפועל: המרחק בין הבתים, המסגרות החינוכיות, ההסעות, הקשר עם האחים והצרכים הטיפוליים. הציעו פתרון שאפשר לעמוד בו לאורך זמן, שמתאים לשעות העבודה שלכם ולצרכים של הילדים.
בתיעוד, הפרידו בין קשיים בתקשורת ביניכם לבין אירועים שמשפיעים על הילדים. אם יש מחלוקת על איסוף מהגן או מבית הספר, רשמו מועדים, הודעות ומה קרה בפועל, והציעו דרך ברורה לתיאום. כשיש חשש לבטיחות של הילד, מוסרים מידע מדויק ובודקים פנייה לגורמי המקצוע המתאימים.
אל תהפכו את הילדים לשליחים, אל תדריכו אותם מה להגיד ואל תחשפו אותם למסמכי התיק. זה מכביד עליהם, וגם מקשה על בית הדין לברר באופן ענייני מה הם צריכים.
מתי צריך בקשה דחופה?
לפעמים צריך לפעול עוד לפני שאפשר לברר את התביעה עד הסוף. חשש מבוסס שכספים יועברו, שינוי חד במצב הקיים או פגיעה בקשר עם ילד עשויים להצדיק בקשה לסעד זמני. גם בתקופת עיכוב ההליכים אחרי בקשה ליישוב סכסוך אפשר להגיש בקשות זמניות ודחופות, למשל לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מהארץ, בתנאים שנקבעו.
בקשה טובה מסבירה איזה נזק צפוי, למה צריך להתערב עכשיו ואיך הצו המבוקש ימנע את הנזק. כשמבקשים מזונות דחופים או קשר עם ילד בתקופת יישוב הסכסוך, צריך להראות נזק ממשי שייגרם אם הבקשה תחכה לדיון הרגיל. הטענה הכללית שהמצב קשה לא מספיקה כדי להסביר את הדחיפות.
גם היקף הצו צריך להתאים לסיכון. למשל, כשיש חשש לפעולה בנכס מסוים, בודקים איזה צו ישמור על הזכויות בנכס הזה, בלי הגבלה רחבה מעבר לנדרש. עורך הדין בוחן את הראיות, את הסמכות, את הצורך בערובות ואת ההשפעה על שני הצדדים. במצב של אלימות או סכנה בודקים מיד גם את מסלולי ההגנה הייעודיים, כמו צו הגנה.
הסכם, פסק דין וערעור
אפשר להגיע להסכם גם אחרי שהדיונים כבר התחילו. לפני החתימה הופכים את ההבנות להוראות שאפשר לבצע:
-מועדי תשלום.
-מועד מסירת הדירה.
-חלוקת הזכויות.
-הוצאות הילדים.
-מה עושים אם מישהו מאחר או אם מתגלעת מחלוקת.
אם ביצוע של התחייבות תלוי בבנק, בקונה או בגורם אחר, ההסכם צריך לקבוע גם מה קורה אם התנאי לא מתקיים.
כשהסכם מוגש לאישור, בית הדין בוחן שהצדדים מבינים אותו ומסכימים לו מרצונם החופשי. האישור של בית הדין לא מחליף את הבדיקה שלכם אם ההסכם כדאי לכם ואם הוא שומר על כל הזכויות שלכם. סעיף ויתור רחב עלול לסגור טענות שלא בדקתם בכלל. לפני שמבטלים צווים או מוחקים הליכים, בודקים מה כבר בוצע ואילו הגנות עדיין צריך.
אחרי אישור ההסכם כדאי להכין עם המייצג רשימת ביצוע: על אילו מסמכים חותמים, לאילו גופים פונים ואיזה אישור מראה שכל פעולה הושלמה. למשל, התחייבות להעביר זכויות בדירה מחייבת טיפול ברישום ובמסמכי המשכנתה. שמרו אסמכתא לכל תשלום ולכל העברת מסמכים. אם מתגלה קושי בביצוע, התייעצו לפני שאתם משנים משהו על דעת עצמכם, כדי לבדוק פתרון מוסכם או בקשה מתאימה.
ערעור לבית הדין הרבני הגדול
על פסק דין של בית הדין האזורי אפשר לערער לבית הדין הרבני הגדול. מבחינים בין שני מצבים:
- פסק דין סופי: ככלל, יש 30 ימים להגיש ערעור.
- החלטת ביניים: בדרך כלל צריך לבקש רשות לערער, ולרוב יש לכך 10 ימים.
המועדים כפופים לכללי מניין הימים ולדין שחל בתיק. הגשת ערעור לא עוצרת אוטומטית את ביצוע ההחלטה, ולכן לפעמים צריך להגיש בקשה נפרדת לעיכוב ביצוע.
בבדיקת ערעור מחפשים טעות משפטית, הלכתית, עובדתית או דיונית שיש לה משמעות לתוצאה. אפשר לפנות לבג”ץ במקרים שמתאימים לביקורת שלו, כמו חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי. בג”ץ אינו ערכאת ערעור נוספת רגילה על בתי הדין הרבניים.
לייצוג בבית הדין הרבני – צרו איתנו קשר
משרדה של עו”ד אלינור ליבוביץ’, שפועל מאז 1987, מייצג בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה. לפגישת ייעוץ לקראת הליך בבית הדין הרבני, הביאו את ההזמנה לדיון, את המסמכים שכבר הוגשו ואת ההחלטות שניתנו. נעבור עליהם יחד, נזהה מה דחוף ונבנה את הצעד הבא.
**זקוקים לייצוג בבית הדין הרבני? כעורכת דין שעושה זאת כבר 40 שנים ברציפות, אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות. אשמח לסייע!
שאלות נפוצות
האם בית הדין הרבני נוטה לטובת הגבר?
לא נכון להניח מראש שבית הדין מיטיב עם צד מסוים. התוצאה תלויה בסוגיה, בראיות, בדין שחל ובהחלטות שכבר ניתנו בתיק. בחלק מהעניינים, כמו רכוש שחל עליו חוק יחסי ממון, בית הדין מחויב לחוק האזרחי בדיוק כמו בית המשפט.
האם אפשר להחליף מייצג באמצע ההליך?
כן. אפשר להחליף עורך דין או טוען רבני גם כשהתיק כבר מתנהל. המייצג החדש מגיש לבית הדין ייפוי כוח, וחשוב שיקבל את כל החומר בתיק, כולל ההחלטות והמועדים הפתוחים, כדי שלא יוחמץ אף מועד בזמן המעבר.
האם טוען רבני יכול לייצג אותי בבית המשפט לענייני משפחה?
לא. הרישיון של טוען רבני מאפשר לו לייצג בבתי הדין הרבניים בלבד. אם חלק מההליך מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, תצטרכו לשם עורך דין.
האם צריך להגיע לדיון כשיש עורך דין?
ככלל כן. בני הזוג צריכים להתייצב גם כשיש להם מייצג, אלא אם בית הדין פטר אותם מכך בהחלטה. הדיינים גם נוהגים לשאול את הצדדים שאלות ישירות.
האם בית הדין הרבני דן היום במזונות ילדים?
כן, כשמזונות הילדים נכרכו בתביעת גירושין, לפי הוראת השעה שבתוקף מ-18 בנובמבר 2025 לשנתיים. בתיקים שנפתחו לפני כן ובמצבים מיוחדים צריך לבדוק את הוראות המעבר.
