הליך ביזיון בית המשפט לפי סעיף 6 לפקודה: מתי זה כלי מוצדק ומתי טעות

צריך לדעת לשחרר כאשר הליך הגירושין מסתיים: מקרה מבחן

לעיתים קרובות, הן במהלך ההליך המשפטי וגם לאחר פסק דין, כאשר עסקינן בבני זוג מתגרשים – הבעיות אינן מסתיימות עם סידור הגט. גם כאשר בית המשפט נותן פתרון בדמות פסק דין למזונות וחלוקת זמני השהות (לשעבר הסדרי הראיה) בין ההורים, לא בכל המקרים בא לסיומו ההליך המשפטי.

אנשים שלא השלימו עם הפרידה מההיבט הנפשי, ועוד נותרו בהם רגשות שליליים  או רגשות בכלל, כלפי בן הזוג השני, יחפשו מתחת לאדמה כדי למצוא סיבות להיפגש שוב בבית המשפט, ולנסות להגיע לאינטראקציה עם הצד השני, גם כאשר השאיפה הזו מיותרת ומזיקה.

כך היה במקרה בו ייצגתי לאחרונה גבר, כאשר לצדדים היו שני ילדים משותפים, אשר לגביהם בהתחשב בהמלצות של המתאמת ההורית הם הסכימו על הורות משותפת וחלוקת זמנים כמעט שוויונית, ואף התגרשו בבית הדין הרבני לפני מספר חודשים.

בית המשפט נתן פסק דין למזונות הקטינים ובכך הסתיים העניין לכאורה אך רק לכאורה, שכן האישה חיפשה דרכים נוספות להכביד על בעלה לשעבר אבי ילדיה ולא השלימה עם פסק הדין למזונות, וגם לא עם חלוקת זמני השהות בין הצדדים במתכונת הקיימת.

האישה טענה כלפי הבעל כי הוא אינו מביא את הילד לביתה כאשר מסתיים המפגש ביניהם, ואילו הבעל טען כי הגיע לביתה והמתין כעשר דקות בפתח הבית אך לא היה אף אחד ולפיכך לקח את הילד עמו וחזר לביתו ומשכך מתבקשת האם לאסוף את הילד ממנו ולא להיפך. הוויכוח הפך לוויכוח על הפרת הסכם הגירושין ועל הפרת הסדרי השהות.

הליך לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט

האישה הגישה הליך לפי פקודת בזיון בית המשפט, סעיף 6, ועמדה על טענתה באמצעות בא כוחה כי זהו ההליך הנכון לנהוג בו במקרה דנן.

בית המשפט הביע ביקורת קשה על ההליך בו נקטה האישה והציע לה שלוש פעמים במהלך הדיון לחזור בה, אך היא סירבה, ולפיכך דחה בית המשפט את התביעה שהגישה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט ואף חייב את האישה – שמצבה הכלכלי לא קל בכ- 10,000 ₪.

המקרה הזה ממחיש היטב כיצד הליך חריג וקיצוני של ביזיון בית המשפט הופך לכלי שגרתי – בטעות.

מתי בכלל יש מקום להליך ביזיון בית משפט בהליכי משפחה?

1. כאשר קיימת החלטה שיפוטית ברורה וחד-משמעית
   צו או פסק דין שאינו משתמע לשתי פנים ואינו פתוח לפרשנות – למשל הוראה קונקרטית למסירת קטין, תשלום סכום מסוים או פעולה מוגדרת במועד קבוע.

2. כאשר מתקיימת הפרה ממשית ומתמשכת
   לא טעות נקודתית, לא איחור חד-פעמי ולא מחלוקת שולית, אלא אי-קיום עקבי של ההחלטה השיפוטית.

3. כאשר מוצו או נבחנו חלופות מתונות יותר
   פנייה לבא כוח הצד השני, למתאמת הורית, בקשה למתן הוראות או סעד אחר – לפני פנייה להליך הקיצוני.

4. כאשר מטרת הבקשה היא אכיפה עתידית ולא ענישה
   הליך ביזיון נועד לגרום לקיום ההחלטה מכאן ואילך, ולא “להעניש” על מה שכבר היה.

5. כאשר ההפרה אינה נוגעת לפרשנות של ההסכם
   אם קיימת מחלוקת כנה על אופן היישום – ביזיון אינו הכלי המתאים.

6. כאשר אין כלי אכיפה ייעודי אחר מתאים יותר
   בהליכי משפחה, ובמיוחד כשמעורבים קטינים, בתי המשפט יעדיפו מנגנונים פנימיים לפני ביזיון.

איך מגישים בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט?

הליך ביזיון בית משפט הוא הליך אכיפה חריג, ולכן גם אופן הגשתו מחייב דיוק וזהירות. בפועל, מבחינה טכנית, מדובר במהלך משפטי שיש לבצע בשלבים ברורים. ואלו הם:

1. זיהוי צו שיפוטי חד-משמעי
   יש לוודא שקיימת החלטה או הוראה שיפוטית ברורה, קונקרטית ואינה משתמעת לשתי פנים – כגון פסק דין או צו בעניין זמני שהות, מסירת קטין, תשלום שנפסק או פעולה שנקבע שיש לבצעה. הליך ביזיון אינו מתאים כאשר ההוראה עמומה או פתוחה לפרשנות.

2. בחינת חלופות לפני נקיטת ההליך
   מאחר שמדובר בהליך שיורי וקיצוני, יש לבחון האם ניתן היה לפתור את ההפרה באמצעים מתונים יותר – פנייה לבא כוח הצד השני, פנייה למתאמת הורית, או הגשת בקשה שיפוטית מתאימה אחרת. שימוש בביזיון כצעד ראשון עלול להביא לדחיית הבקשה ואף לפסיקת הוצאות.

3. ניסוח הבקשה
   הבקשה עצמה חייבת להיות ממוקדת ועובדתית: יש לפרט מה נקבע בהחלטה השיפוטית, מה היה על המשיב לעשות או להימנע מלעשות, כיצד בדיוק הופרה ההוראה, ומדוע מדובר בהפרה מהותית או מתמשכת המצדיקה הפעלת סעיף 6 לפקודה.

4. צירוף תצהיר
   לבקשה יש לצרף תצהיר חתום ומאומת כדין, המאשר את העובדות הנטענות. בהיעדר תצהיר, הבקשה תיחשב פגומה, שכן אין מדובר בטענות כלליות אלא בהליך בעל אופי מעין-עונשי.

5. הגשה לבית המשפט שנתן את ההחלטה
   הבקשה מוגשת לאותו בית משפט או מותב שנתן את הצו או פסק הדין הנטען כמופר, במסגרת אותו תיק.

6. דיון והזמנת הצדדים
   בית המשפט יזמן את הצדדים לדיון, במסגרתו יידרש המשיב ליתן הסבר מדוע לא יוטלו עליו סנקציות של קנס או מאסר. הדגש הוא על אכיפה הצופה פני עתיד, ולא על ענישה בדיעבד.

מהו ההליך לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט?

אצטט מפסק הדין שניתן בתלה”מ 57257-06-19:

“כבר בשלב הזה ניתן לומר בבירור כי הסעד שנתבקש אינו מתאים להליך שבפני. כידוע קנס שנפסק בהתאם לפקודה נפסק לפקודת אוצר המדינה ולא לטובת הצד אשר הפרו כלפיו החלטה כלשהי….

על פי הדין הליך לפי פקודת בזיון בית המשפט הוא הליך אכיפה חיצוני מאחר והסנקציה בעקבותיו – קנס ומאסר – עשויה להיות קשה ופוגעת, לכן מקובל לראות בו הליך שיורי, לאחר שההליכים האחרים האפשריים נבחנו או מוצו” (רע”א 3888/04 שרבט).

עוד ובנוסף יש לזכור כי על מנת לאכוף פסק דין או צו כלשהו עליהם להיות ברורים וחד משמעיים שכן “…אין אוכפים מכוח פקודת הביזיון, אלא צווים והחלטות שמובנם חד-משמעי ושאינם ניתנים ליותר מפירוש אחד” (רע”פ 7148/98 עזרא נ. זלזניאק).

עוד כידוע מטרת הליך בזיון בית המשפט היא להביא לאכיפה של החלטה שיפוטית במצבה הצופה פני עתיד ולא הענשתו סתם של המפר.

הקנס בהליכי ביזיון הוא אך ורק לטובת אוצר המדינה ולא לתובע/ת

עוד מדגיש בית המשפט כי לתובעת כשל תודעתי באשר היא סברה שהיא זו שתקטוף את פירות ההפרה לכאורה בעוד הקנס הינו לטובת אוצר המדינה ולא לטובתה.

בית המשפט מוסיף וקובע כי כשיש בעיה מהסוג המתואר לעיל בקיומו ובביצועו של הסכם גירושין בכלל ובקיום הסדרי שהות או הסדרי מפגש מצופה קודם כל שעורך הדין המייצג יפנה למשנהו וינסה לפתור את הבעיה ולאחר מכן למתאמת ההורית, אך אין להגיש בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט במקום שבו ניתן לפתור את הבעיה באמצעות הגשת סעד בעניינו של קטין.

לפיכך נקנסה התובעת ב- 10,000 ₪ על מנת להרתיע אותה מלנקוט לעתיד בהליכי סרק, על אף שבית המשפט היה מודע למצבה הכלכלי הלא שפיר של התובעת מצא הוא לנכון לפסוק הוצאות ריאליות המשקפות את ההוצאה שהיה צריך לשלם האיש/הנתבע בהליך מיותר זה.

מסקנה: ביזיון בית משפט בהליכי משפחה – מהו ההליך ומה הוא איננו?

המקרה שתואר לעיל ממחיש היטב מדוע בתי המשפט מסתייגים מהפעלת סעיף 6 בהליכי משפחה.

עיניכם הרואות – בהליכי משפחה, ובמיוחד כאשר מעורבים קטינים, בתי המשפט נוקטים זהירות יתרה בשימוש בהליכי ביזיון. בניגוד להליכים אזרחיים רגילים, מערכת דיני המשפחה מציעה שורה של מנגנוני אכיפה פנימיים וגמישים יותר: פניות למתאמת הורית, בקשות למתן הוראות משלימות, שינוי זמני שהות או סעד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

הליך ביזיון אינו מיועד להתמודד עם חיכוכים יומיומיים, איחורים נקודתיים, או מחלוקות פרשניות בנוגע לאופן יישום הסכם גירושין. כאמור, זהו הליך חריג, שיורי וקיצוני, שמופעל רק כאשר קיימת הפרה ברורה ומתמשכת של החלטה חד-משמעית, ולא כאמצעי לחץ או “כלי ענישה” בין הורים.

שימוש לא זהיר בהליך עלול לפגוע באמינות המבקש, להחריף את הסכסוך, ובמקרים לא מעטים – להביא לחיוב בהוצאות משמעותיות, דווקא נגד מי שפנה לבית המשפט.

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, משפחה, ירושה וגישור 

**זקוקים לייעוץ פרטני בנושאים הקשורים לביזיון בית המשפט? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את כל שנות ניסיוני בתחום למענכם. אשמח לסייע!