עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה!
כל אימת שבני זוג מתגרשים או מנהלים הליכי גירושין האחד כנגד השנייה, ואחד מהם מפעיל חברה קטנה בעלת אופי משפחתי, יכולה להעלות הטענה כי לאחר הערכת שווי החברה – יאוזן הרכוש באמצעות העברת מניות לבן הזוג השני, ולא באמצעות תשלומי איזון. טענה זו יכולה לעלות על ידי בן הזוג המנהל את החברה, אשר מעדיף להעביר מניות, ולא להוציא כסף מכיסו על מנת לקנות את חלקו של בן הזוג האחר.
מה קובעת ההלכה בעניין זה, האם בית המשפט לענייני משפחה, יעדיף העברת מניות בעין או ביצוע בפועל של תשלום על מנת להוציא את בן הזוג האחר מהחברה עצמה?
חלוקת רכוש בחברה משפחתית – אילו זכויות נכללות בחלוקה?
כאשר אחד מבני הזוג מחזיק במניות של חברה משפחתית, יש לבחון תחילה אם שווי המניות נכלל ברכוש המיועד לחלוקה בגירושין. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, מניות שנרכשו במהלך הנישואין נכללות ככלל באיזון המשאבים, גם כאשר הן רשומות על שם אחד מבני הזוג בלבד, ובן הזוג השני מעולם לא עבד בחברה או השתתף בניהולה.
כך למשל, אם הבעל הקים במהלך הנישואין חברה מצליחה בתחום המסחר, והאישה עבדה כשכירה במקום אחר, עשויה האישה להיות זכאית למחצית השווי בר האיזון של זכויות הבעל בחברה.
העובדה שהבעל פיתח את העסק, ניהל את העובדים וקיבל את ההחלטות העסקיות אינה שוללת כשלעצמה את הזכות לאיזון. יחד עם זאת, יש להבחין בין זכאות לחלק מהשווי הכלכלי של המניות לבין בעלות בפועל במניות, המעניקה גם זכויות הצבעה ומעורבות בענייני החברה.
המצב מורכב יותר כאשר החברה הוקמה לפני הנישואין, או כאשר המניות התקבלו בירושה או במתנה. נכסים אלה מוחרגים ככלל מאיזון המשאבים מכוח סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון. עם זאת, בנסיבות המתאימות עשויות להתעורר טענות לשיתוף בזכויות, או להשבחת ערך המניות במהלך הנישואין כתוצאה ממאמץ משותף. יש לבחון בין היתר את מקור ההשקעות, מעורבות בני הזוג בפיתוח העסק, אופן מימון הפעילות וההסכמות שהתגבשו ביניהם.
בחברה שבה מחזיק אחד מבני הזוג במניות לצד הוריו, אחיו או שותפים עסקיים, הבדיקה מתמקדת בזכויות השייכות לאותו בן זוג. אם הבעל מחזיק ב-40% ממניות חברה משפחתית, נקודת המוצא תהיה הערכת שווי אחזקותיו ובחינת החלק מתוכן הכפוף לאיזון. לבן הזוג השני אין זכות אוטומטית במחצית מניות החברה כולה, וזכויותיהם העצמאיות של בעלי המניות האחרים נשמרות.
חשוב גם להבחין בין חברה משפחתית במובן של עסק המוחזק בידי בני משפחה, לבין חברה משפחתית כהגדרתה לצורכי מס. המונח הראשון מתאר את מבנה הבעלות והניהול, ואילו השני הוא סיווג מיסויי בעל השלכות נפרדות. עצם קיומו של עסק משפחתי אינו מלמד בהכרח על סיווגו לצורכי מס.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 40 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
כיצד מבוצעת הערכת שווי של חברה משפחתית לצורך חלוקת הרכוש?
אחת המחלוקות המשמעותיות ביותר בהליכי חלוקת רכוש בחברה משפחתית נוגעת לשווי החברה. בניגוד לדירה, שניתן להעריך באמצעות עסקאות נדל”ן דומות, לחברה פרטית אין בדרך כלל מחיר שוק גלוי. שוויה עשוי להיות מושפע מהכנסותיה, רווחיותה, נכסיה, התחייבויותיה, המוניטין שצברה ויכולתה להמשיך להפיק רווחים בעתיד.
מניסיוני, לצורך הערכת השווי נהוג להיעזר במומחה כלכלי, ולעיתים ממנה בית המשפט מומחה מטעמו.
המומחה בוחן בין היתר דוחות כספיים, מאזנים, דוחות רווח והפסד, תנועות בחשבונות החברה, הלוואות בעלים, התחייבויות לבנקים, נכסים עסקיים ונתונים על פעילות החברה בשנים שקדמו לפירוד. בהתאם לאופי העסק, ניתן להשתמש בשיטות הערכה שונות, ובהן היוון תזרימי מזומנים עתידיים, השוואה למכפילי שווי של חברות דומות או הערכת השווי הנכסי הנקי.
חשוב להבין כי מחזור ההכנסות של החברה אינו מעיד בהכרח על שוויה. חברה שמגלגלת מיליוני שקלים בשנה עלולה להיות בעלת שווי נמוך בשל חובות כבדים, רווחיות חלשה או תלות משמעותית בלקוח מרכזי. מנגד, חברה קטנה שמחזיקה בזכויות מסחריות בעלות ערך, בנכסי מקרקעין או בפעילות רווחית ויציבה עשויה להיות שווה הרבה יותר מההון העצמי הרשום במאזניה.
בחברה משפחתית יש משמעות מיוחדת גם לתלות בבעל המניות שמנהל את הפעילות. כאשר הצלחת העסק נשענת במידה רבה על קשריו האישיים, מומחיותו או המוניטין האישי שלו, נדרש לבחון את השפעתם על השווי הכלכלי של החברה. כמו כן, כאשר מדובר באחזקת מיעוט, יש לבדוק את זכויות השליטה, אפשרויות מכירת המניות והמגבלות הקבועות בתקנון ובהסכמים בין בעלי המניות.
סוגיה נוספת היא המועד הקובע להערכת השווי. בדרך כלל יש לבחון את שווי הזכויות בהתאם למועד שנקבע לצורך איזון המשאבים, שלעיתים קרובות יהיה מועד הקרע בין בני הזוג. כאשר החברה המשיכה לצמוח או הפסידה מערכה לאחר אותו מועד, עשויה להתעורר מחלוקת בשאלה כיצד יש להתייחס לשינויים אלה, ובפרט כאשר הצמיחה נובעת מפעילות שבוצעה לאחר הפרידה.
יש לבחון גם את השלכות המס האפשריות של ביצוע האיזון. השאלה אם להפחית משווי המניות חבות מס עתידית תלויה בנסיבות, באופן מימוש הזכויות ובהוראות הדין והפסיקה. אין מקום להניח שכל מס תיאורטי שיחול בעת מכירת מניות בעתיד יופחת אוטומטית משווי הזכויות לצורך הגירושין.
פירוק שיתוף בחברה משפחתית – כיצד ניתן לבצע את החלוקה בפועל?
לאחר שנקבע שווי הזכויות בחברה המשפחתית והיקף הזכאות של כל אחד מבני הזוג, יש להחליט כיצד לבצע את החלוקה. בשלב זה עולה השאלה האם להעביר מניות לבן הזוג השני, לפצות אותו בכסף, או למצוא פתרון אחר שיאפשר הפרדה רכושית תוך שמירה על פעילות העסק.
האפשרות המקובלת במקרים רבים היא איזון כספי: בן הזוג שמחזיק במניות ממשיך להחזיק בהן, ומשלם לבן הזוג השני את הסכום המגיע לו במסגרת איזון המשאבים. פתרון זה מתאים במיוחד לחברה משפחתית קטנה שבה אחד מבני הזוג מנהל את הפעילות, מכיר את הלקוחות ונושא באחריות העסקית. הוא מאפשר לשמור על רציפות הניהול ולצמצם את החיכוך בין בני הזוג לאחר הגירושין.
אפשרות אחרת היא לבצע את האיזון באמצעות נכסים אחרים. לדוגמא, בן זוג המחזיק במניות חברה בעלות שווי משמעותי עשוי להשאיר בידיו את מלוא הזכויות העסקיות, בעוד שבן הזוג השני יקבל זכויות בדירה, כספים או נכסים אחרים במסגרת ההתחשבנות הכוללת. פתרון כזה עשוי להיות מתאים כאשר שווי החברה גבוה, אך לבעל המניות אין די כסף נזיל לתשלום מיידי.
במקרים מסוימים ניתן לשקול גם העברת מניות בפועל או מכירתן, בכפוף למבנה החברה ולזכויות בעלי המניות. אולם בחברה שבה קיימים שותפים נוספים, יש לבדוק אם התקנון או הסכמי בעלי המניות מגבילים את העברת המניות, מעניקים זכות סירוב ראשונה או דורשים אישורים מיוחדים. כאשר בני הזוג כבר מחזיקים במניות משלהם, ניתן לבחון רכישה של חלקו של אחד מהם בידי האחר.
פירוק השיתוף בזכויות בחברה אינו מחייב את פירוק החברה עצמה. במקרים רבים ניתן להפריד בין האינטרסים הכלכליים של בני הזוג ולהותיר את החברה פעילה. פירוק החברה והבאת פעילותה לסיום כפופים לדינים ולתנאים נפרדים, ועשויים להיות כרוכים בפגיעה בעובדים, בנושים, בשותפים ובשווי העסק.
סעיף 6 לחוק יחסי ממון מאפשר לבצע איזון בכסף, בעין או בשווה כסף, ומעניק לבית המשפט או לבית הדין סמכות לקבוע את דרך הביצוע ותנאיה. החוק אף מורה להתחשב בצורך למנוע ככל האפשר פגיעה בהמשך תפקודו התקין של תאגיד ואובדן מקור פרנסה סבירה של אחד מבני הזוג.
דוגמא מספרית:
נניח שבעל מחזיק בכל מניותיה של חברה שהקים במהלך הנישואין, ושוויין לצורך איזון המשאבים הוערך ב-3 מיליון ש”ח. בהנחה שמלוא השווי כפוף לאיזון ושאין נכסים או חובות נוספים המשנים את התוצאה, האישה תהיה זכאית במסגרת האיזון ל-1.5 מיליון ש”ח. ניתן לבחון תשלום סכום זה בכסף או באמצעות נכסים אחרים, כך שהבעל יוכל להמשיך להחזיק במניות החברה ולנהל אותה. החישוב מפשט שאלות של מס ועלויות ביצוע שעשויות להשפיע על הסכום הסופי.
בתמ”ש 20644/96 סטריק נ‘. סטריק דן והכריע כב’ השופט גייפמן (בשבתו עוד בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב בטרם מינויו לבית המשפט המחוזי) בשאלה זו כשמדובר היה בחברה משפחתית, של בני זוג שעמדו בפני גירושין, והיה צורך לאזן את הרכוש הזה כמו את יתרת הרכוש בין הצדדים.
בית המשפט קבע כי בחברה משפחתית קטנה, המהווה מעין חברת יחיד – אין לחלק את המניות בעין, עם הגירושים, אלא יש להורות לבעל המניות להעביר לבת זוגו את שווי המניות ליום הפירוד, בתוספת ריבית והצמדה כחוק.
הטעמים לכך הינם שלושה, וזאת כדלקמן:
האחד: בחברה משפחתית קטנה רישום מחצית המניות ע”ש האישה עלול להביא
למריבות אין סופיות בהפעלת החברה ולשיתוק פעילות החברה.
השני: הדבר עלול להביא לכך ששווי זכויות האישה בחברה ירד ערכם כתוצאה מדפוסי התנהגות שינקוט הבעל.
השלישי: הוא הסדר ממוני הקושר את בני הזוג לאחר הפירוד אינו רצוי וראוי וכי עדיף לנקוט בדרך של חלוקה מהירה סופית ושלמה של רכוש בני הזוג.
ברע”א 1681/04 דן כב‘ השופט רובינשטיין בשאלה זו וקבע כי:
“….בפסקי-דין לא מעטים נדרשו בתי-המשפט לבעייתיות שבהעברת בעלות במניות חברה משפחתית לידי בן-הזוג. זו ברורה ומדברת בעדה: עסק משפחתי אינו יכול להתנהל ככלל בשעה של מריבה אישית גדולה בין בעליו, ושעה שכל אחד מהם מושך את העגלה לכיוונו בדרך ניהולו ובגישתו העסקית. חברה משפחתית שהגיעה למצב של פירוק שיתוף בשל סכסוכי משפחה עדיף לה, בסברה הישרה, שתגיע לביצועו של החיתוך שעה אחת קודם. ואכן, הפסיקה הצביעה – מחד גיסא – על הנזקים העלולים להיגרם לחברה המשפחתית כתוצאה מהעברת בעלות במניות, ונקבע כי זיכויו של בן-הזוג גם באספקטים הניהוליים של המניה -עלול להביא לשיבוש חמור והרסני של החברה וכי זכות לשיתוף בנכסים אינה מקנה זכות לחדור לחברה פרטית, שמתנהלת תוך הרמוניה ושיתוף פעולה בין חבריה ובין מנהליה” . במקום אחר התייחס בית-המשפט לחשש שרישום המניות על שם בת-הזוג ה”פ (ת”א) 39/89 ברנוביץ נ’ ברנוביץ “…עלול להביא למריבות אין סופיות בהפעלת החברה, ולשיתוק פעולות החברה” ………. לעתים תקנות החברה אינן מאפשרות כלל את העברת המניות לבן-הזוג (תמ”ש (ת”א) 15360/96 סטולר נ’ סטולר, ועצם ההעברה יכולה לעלות כדי כפייתו של שותף לא רצוי על שאר בעלי המניות. כל אלה דברים נכוחים הם. מאידך גיסא, נזקקו בתי-המשפט לנזק העלול להיגרם לאישה מרישום המניות על שמה: “בחברה משפחתית… אין זה רצוי לרשום מחצית מניות ע”ש האישה, שאינה רצויה בה. הדבר גם עלול להביא לכך ששווי זכויות האישה בחברה ירד…”
ראינו אם כן, שבית המשפט יעדיף חלוקה נקיה והפרדת הרכוש המשותף אגב גירושין, ולא ליצור סיטואציה בה בני זוג שהתגרשו ממשיכים להיות בעלי מניות בחברה משפחתית.
חלוקה והפרדה כאלו מחייבים תשלום מבן הזוג האחד לאחר של שווי מחצית המניות. יחד עם זאת חסרונה של גישה זו יכול להביא לכך שבן הזוג אשר נאלץ לפדות את מניותיו מהאחר אגב גירושין – יכול שיישאר בלי רכוש או מזומנים, מאחר ושילם עבור ערכן של המניות את כל אשר היה לו.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 40 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
מה קורה כאשר שני בני הזוג מנהלים יחד את החברה המשפחתית?
כאשר שני בני הזוג מחזיקים במניות החברה ומשתתפים באופן פעיל בניהולה, הגירושין עלולים ליצור קושי עסקי נוסף. מחלוקות אישיות עשויות להשפיע על החלטות ניהוליות, על חלוקת רווחים, על העסקת עובדים ועל היחסים עם ספקים ולקוחות. במקרים חמורים, כאשר שני הצדדים מחזיקים בזכויות הצבעה שוות, סכסוך מתמשך עלול להביא לשיתוק מנגנוני קבלת ההחלטות בחברה.
בנסיבות אלה חשוב לבחון בנפרד את זכויות הבעלות של כל אחד מבני הזוג ואת תפקידו בפעילות העסקית. לדוגמא, ייתכן ששניהם רשומים כבעלי מניות בחלקים שווים, אך רק אחד מהם מנהל בפועל את החברה ומחזיק בקשרים העסקיים המרכזיים. מצב אחר הוא חברה שבה כל אחד מבני הזוג אחראי לתחום פעילות שונה, והמשך ניהולה מחייב שיתוף פעולה שכבר אינו אפשרי.
אחת הדרכים להסדרת המחלוקת היא רכישת מניותיו של אחד מבני הזוג בידי האחר, לאחר קביעת שווי מוסכם או הערכת שווי מקצועית. במסגרת ההסדר ניתן לקבוע את סכום התמורה, מועדי התשלום, הבטוחות הנדרשות, אופן העברת השליטה והסדרת ערבויות אישיות והתחייבויות עסקיות. במקרים אחרים ניתן לשקול מכירת הזכויות לצד שלישי, בכפוף למגבלות החלות על החברה.
כאשר מתעוררות טענות בדבר ניצול כוחו של אחד מבעלי המניות, הדרת האחר מקבלת החלטות, מניעת מידע או פגיעה בלתי הוגנת בזכויותיו, עשויה להיות רלוונטית גם עילת קיפוח בעלי מניות לפי סעיף 191 לחוק החברות. הסעיף מאפשר לבית המשפט, כאשר מתקיימים התנאים הקבועים בו, לתת הוראות להסרת הקיפוח או למניעתו, לרבות הוראות הנוגעות לרכישת מניות.
עם זאת, יש להבחין בין סכסוך הנוגע לאיזון משאבים במסגרת גירושין לבין סכסוך בין בעלי מניות מכוח דיני החברות. עצם הגירושין או קיומו של סכסוך אישי אינם מוכיחים כשלעצמם קיפוח בעלי מניות. כל מסלול נבחן לפי הזכויות, העובדות והעילות המשפטיות הרלוונטיות.
בכל הסדר של היפרדות עסקית יש להביא בחשבון גם את זכויותיהם של בעלי מניות נוספים, את התחייבויות החברה ואת האפשרות להמשיך בפעילותה. הפרדה רכושית מוצלחת צריכה להסדיר גם את השליטה, האחריות וההתחייבויות שנותרו לאחר הפרידה.
איך ניתן להגן על הזכויות בחברה משפחתית במהלך הגירושין?
כאשר אחד מבני הזוג שולט בפעילות החברה ובמידע הכספי שלה, חשוב להבטיח שהערכת השווי תתבסס על תמונה כלכלית מלאה. יש לבחון בין היתר את הדוחות הכספיים, תנועות חריגות בחשבונות החברה, משיכות בעלים, העברת כספים לבני משפחה, עסקאות עם חברות קשורות ושינויים בלתי מוסברים בהכנסות או בהוצאות.
לא כל פעולה חריגה מעידה על ניסיון להסתיר רכוש, אך כאשר מתעורר חשד מבוסס לפגיעה בזכויות, ניתן לבקש גילוי מסמכים ובנסיבות המתאימות גם סעדים זמניים.
סעיף 11 לחוק יחסי ממון מעניק לבית המשפט או לבית הדין סמכות לנקוט אמצעים לשמירת זכויות רכושיות, כאשר אחד מבני הזוג ביצע פעולה העלולה לסכל את זכויות האחר או קיים חשש סביר שיעשה זאת. הסמכויות כוללות, בין היתר, מתן הוראות למסירת מידע, העמדת ערבויות והגבלת פעולות מסוימות. לכן, במחלוקת הנוגעת לחברה משפחתית, יש חשיבות מיוחדת לבדיקה מוקדמת של מצבה הכלכלי ולנקיטת צעדים משפטיים מתאימים לפני שנגרם נזק שקשה יהיה לתקנו.
**זקוקים לייעוץ פרטני? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את 40 שנות ניסיוני כעו”ד גירושין למענכם. אשמח לסייע!
