אלימות כלכלית בין בני זוג היא דפוס מתמשך שבו בן זוג אחד שולט ביכולת של השני להשיג כסף, להשתמש בו או לשמור עליו, ומנצל את השליטה הזאת כדי לכפות, להפחיד או להעניש. היא קורית בכל מגזר ובכל רמת הכנסה, ופעמים רבות היא נמשכת גם אחרי הפרידה.
נכון ל- 2026 אין בישראל חוק ייעודי שמגדיר אלימות כלכלית. ועדיין, מי שנפגע ממנה אינו חסר הגנה. החוק למניעת אלימות במשפחה, דיני המזונות, חוק יחסי ממון ודיני הנזיקין נותנים כלים ממשיים, ובתי המשפט כבר השתמשו בהם.
להלן נעסוק בהגדרה ובסימנים שמאפשרים לזהות אלימות כלכלית, בהבדל בינה לבין ויכוח רגיל על כסף, בכלים המשפטיים שעומדים לרשותכם, בפסיקה של בתי המשפט ובתי הדין, ובצעדים המעשיים שכדאי לעשות כבר עכשיו.
מהי אלימות כלכלית? ההגדרה המקובלת
בספרות המקצועית מוגדרת אלימות כלכלית כמכלול התנהגויות שמכוונות לשלוט ביכולת של בן הזוג להשיג משאבים כלכליים, להשתמש בהם או לשמר אותם. ההגדרה נשענת על מחקר אמריקאי מ-2008 שפיתח סולם למדידת התופעה, וחוקרות בישראל ובעולם חילקו אותה בהמשך לשלושה דפוסים:
שליטה כלכלית: בן הזוג מחזיק לבדו בחשבונות ובכרטיסים, מקציב “דמי כיס”, דורש קבלות ועודף על כל הוצאה, ומסתיר מידע על ההכנסות, משיכות הכספים, החסכונות והחובות של המשפחה.
ניצול כלכלי: נטילת הלוואות או פתיחת עסק על שם בן הזוג בלי ידיעתו, החתמה על מסמכים בלי אפשרות לקרוא אותם, השתלטות על המשכורת או על הפנסיה, או בזבוז כסף שנועד לשכר הדירה ולחשבונות.
חבלה בפרנסה: מניעת יציאה לעבודה או ללימודים, לחץ להתפטר “כדי להתמסר לבית”, או הטרדה במקום העבודה עד שהעבודה אובדת.
שלושת הדפוסים יוצרים יחד תלות, והתלות לעיתים היא בדיוק מה שמקשה על בן הזוג החלש לעזוב. מי שאין לו גישה לכסף, שנושא חובות על שמו ושאיבד את מקור הפרנסה שלו, מתקשה לשכור דירה, לשלם לעורך דין ולפרנס את הילדים לבד. מניסיון אני יודעת שהפגיעה הכלכלית היא לעיתים קרובות מה שמשאיר אנשים בתוך קשר פוגעני במשך שנים.
התופעה מתחילה לא פעם בשלב מאוחר יחסית. בתקופת ההיכרות בן הזוג נדיב ומפנק, ורק אחרי הנישואים, המעבר לדירה משותפת או הלידה הראשונה מתחילות ההגבלות. בגלל ההדרגתיות, נפגעים רבים מזהים את הדפוס רק אחרי שנים, ומתביישים לשתף בו גם את האנשים הקרובים אליהם.
רוב הנפגעות הן נשים, אבל כדאי להבין שגם גברים חווים אלימות כלכלית. הכלים המשפטיים שיפורטו כאן עומדים לרשות כל בן זוג, נשוי או ידוע בציבור.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 40 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
סימנים לאלימות כלכלית בזוגיות
הסימנים מופיעים בדרך כלל בהדרגה, לעיתים קרובות הם מוצגים כדאגה או כ”ניהול אחראי” של הכסף. שאלו את עצמכם אם חלק מהמצבים הבאים מוכרים לכם:
- אתם צריכים לבקש כסף גם להוצאות בסיסיות, ולהסביר בדיוק למה.
- אין לכם גישה לחשבון הבנק או לאפליקציה, או שהסיסמאות שונו בלי ידיעתכם.
- כרטיס האשראי שלכם הוגבל או בוטל אחרי קנייה שלא מצאה חן בעיני בן הזוג.
- אתם לא יודעים כמה בן הזוג מרוויח, אילו נכסים יש לו ואילו חובות רובצים על המשפחה.
- ביקשו מכם לחתום על מסמכי בנק, ערבות או הלוואה בלי להסביר מה הם.
- אתם עובדים, והמשכורת שלכם עוברת ישירות לחשבון שאין לכם שליטה בו.
- לחצו עליכם להפסיק לעבוד או לוותר על קידום, ומאז אתם תלויים לחלוטין בהכנסה של בן הזוג.
- נכסים שנקנו במהלך הקשר נרשמו על שם בן הזוג בלבד, והחלטות על רכישות גדולות מתקבלות בלעדיכם.
- בן הזוג מאיים שתישארו “בלי שקל” אם תעזבו.
למשל, בתביעת גירושין שנדונה בבית הדין הרבני בנתניה תיארה אישה איך בעלה ביקש מפקידת הבנק לעדכן אותו על כל פעולה שלה בחשבון, הגביל את כרטיס האשראי שלה ל-3,000 ש”ח, וביטל אותו אחרי שקנתה לבנות כיסוי לטלפון. נחזור לתיק הזה בפרק הפסיקה.
אלימות כלכלית אחרי הפרידה
אחרי הפרידה, האלימות הכלכלית עוברת לרוב לכלים אחרים: עיכוב בתשלום מזונות הילדים, גרירת ההליכים המשפטיים כדי לשחוק את הצד השני כלכלית, הצגת הכנסות נמוכות מהאמת, והעברת כספים לבני משפחה.
כשאחד מבני הזוג נשאר בלי כסף לשכר טרחה, הלחץ לחתום על הסכם גירושין לא הוגן גדל, ולעיתים הוא מלווה בהתניה של הגט בוויתור על זכויות.
מניסיון, גם הילדים משלמים את המחיר!! כשההורה שאיתו הם גרים לא יכול לממן ציוד, חוגים או טיפול רפואי, הילדים חווים את המחסור ישירות, ולעיתים הופכים בלי לרצות לכלי במאבק בין ההורים.
כשיש פסק דין למזונות והתשלום לא מגיע, ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל, או לפנות למוסד לביטוח לאומי, שמשלם למי שעומדת בתנאי הזכאות את המזונות עד תקרה מסוימת ונכנס בעצמו לנעלי הזכאית בגבייה מהחייב.
איך מבדילים בין חסכנות/קמצנות לבין אלימות כלכלית?
חסכנות היא החלטה משותפת לחסוך, ושני בני הזוג יודעים לאן הולך הכסף. אלימות כלכלית היא שימוש בכסף כדי לשלוט באדם אחר.
שקיפות: האם שניכם יודעים מה נכנס ומה יוצא? באלימות כלכלית המידע מוסתר באופן שיטתי.
עצמאות: האם אתם יכולים לקנות משהו בסיסי בלי אישור, ובלי לחשוש מהתגובה?
דפוס: מריבה חד פעמית על הוצאה גדולה היא חלק מחיי זוגיות. אבל הגבלה קבועה שמלווה בביקורת, בהשפלה או בעונש היא כבר דפוס של שליטה מאיימת.
התוצאה: אחרי שנים של קשר, האם לשניכם יש חיסכון, זכויות פנסיה ואפשרות להתקיים? מצב שבו צד אחד נותר במצב שהוא בנפרד בלי חיסכון, בלי אשראי ובלי פרנסה – זה סימן אזהרה מובהק.
מה החוק בישראל קובע היום?
המונח “אלימות כלכלית” עדיין לא נכנס לספר החוקים. הצעות חוק בנושא עולות בכנסת מאז 2009. ב-2020 אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק ממשלתית שביקשה לאפשר לבית המשפט לתת צו למניעת אלימות כלכלית, ולהכיר בה כעוולה אזרחית שמזכה בפיצויים.
ההצעה עברה קריאה ראשונה, אבל הכנסת התפזרה לפני שהחקיקה הושלמה. ביולי 2023 נפלה הצעה פרטית בנושא בקריאה טרומית, ברוב של 54 מתנגדים מול 49 תומכים.
מי שנפגע/ת מאלימות כלכלית פועל היום באמצעות ארבעה כלים משפטיים קיימים:
צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה.
תביעת מזונות, כולל מזונות זמניים והליכים לחשיפת נכסים.
חלוקה לא שוויונית של הרכוש לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון, במקרים חריגים.
תביעת נזיקין נגד בן הזוג בגין הנזק שנגרם.
המשמעות של היעדר החוק היא שאין עדיין צו ייעודי שעוצר אלימות כלכלית, ואין עוולה מוגדרת שמזכה בפיצוי עליה. מי שנפגע צריך להתאים את המקרה שלו לאחד המסלולים הכלליים, ולהוכיח את התנאים שלו.
צו הגנה בגלל אלימות כלכלית
החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991, מסמיך את בית משפט השלום, את בית המשפט לענייני משפחה ואת בית הדין הדתי לתת צו הגנה. אחת העילות, בסעיף 3(3) לחוק, היא שהאדם “התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו”. זו העילה שמתאימה בדרך כלל לאלימות כלכלית: מי שנשלל ממנו כסף למחיה, או שכל הוצאה שלו מלווה באיום, אינו יכול לנהל את חייו באופן סביר.
הצו יכול לכלול הוראות שנוגעות ישירות לפגיעה הכלכלית. סעיף 2(א)(3) מאפשר לאסור על בן הזוג “לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו”, גם כשיש לו זכות באותו נכס. למשל, צו כזה יכול לאסור על בן זוג לקחת את מפתחות הרכב המשפחתי שבו בת זוגו נוסעת לעבודה. בנוסף, סעיף 2(ב) מאפשר לכלול בצו כל הוראה אחרת שבית המשפט רואה כדרושה לשלומו ולביטחונו של בן המשפחה.
אין צו במעמד צד אחד בעילה הזו:
צו הגנה רגיל אפשר לקבל גם בלי נוכחות הצד השני, ואז נקבע דיון בתוך שבעה ימים. סעיף 4(ג) לחוק קובע שצו לפי סעיף 3(3) יינתן רק במעמד שני הצדדים, למעט מצב שבו הצד השני הוזמן כדין ולא התייצב. לכן כדאי להגיע לדיון הראשון עם תיעוד מסודר: דפי חשבון שמראים את חסימת הגישה, הודעות, ועדים שראו את ההתנהלות מקרוב. כשיש גם אלימות פיזית, איומים או חשש לסכנה גופנית, חלות העילות האחרות בסעיף 3, ובהן אפשר לקבל צו גם במעמד צד אחד.
מי מגיש ואיך: בקשה לצו הגנה יכולים להגיש בן המשפחה שנפגע, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי, ובמקרים מסוימים עובד סוציאלי. הבקשה מוגשת עם תצהיר שמתאר את ההתנהגות, בצירוף הראיות. בדיון בית המשפט שומע את שני הצדדים ובוחן אם ההתנהגות מונעת בפועל ניהול סביר של החיים. ככל שהתיאור קונקרטי יותר, עם תאריכים וסכומים, כך קל יותר להוכיח את העילה.
משך הצו: צו הגנה תקף עד שלושה חודשים, ואפשר להאריך אותו עד שישה חודשים בסך הכול. מנימוקים מיוחדים אפשר להאריך אותו עד שנה, ובמקרים חריגים עד שנה נוספת.
בעת הליך הגירושין: תביעת מזונות, רכוש וחשיפת נכסים
הפרידה היא לעיתים קרובות הרגע שבו האלימות הכלכלית מחריפה: החשבון המשותף מתרוקן, הכרטיסים נחסמים, והמשכורת מופנית לחשבון אחר.
מזונות זמניים: כאשר אחד מבני הזוג מפסיק להעביר כספים למחיית המשפחה, חוסם את הגישה לחשבון המשותף או מותיר את הצד השני ללא אמצעים בסיסיים, ניתן לבחון הגשת תביעת מזונות ובקשה לפסיקת מזונות זמניים.
מזונות ילדים נועדו להבטיח את צורכיהם השוטפים, ואילו אישה נשואה עשויה להיות זכאית גם למזונות אישה, בהתאם לדין החל ולנסיבות המקרה. הבקשה למזונות זמניים מאפשרת לקבל החלטה על תשלום חודשי עוד לפני ההכרעה הסופית בתביעה.
לצורך הגשת הבקשה יש לפרט את צורכי המחיה, ההכנסות וההוצאות, ולצרף תצהיר ואסמכתאות כגון תלושי שכר, דפי חשבון וקבלות. בית המשפט בוחן, בין היתר, את יכולותיהם הכלכליות של הצדדים, צורכי הילדים ורמת החיים המשפחתית.
במקרים חריגים שבהם ההמתנה להשלמת הליך יישוב הסכסוך עלולה לגרום נזק ממשי, ניתן לבקש סעד דחוף גם במהלך תקופת עיכוב ההליכים. האפשרות לקבל מזונות זמניים חשובה במיוחד כאשר מניעת הכספים משמשת אמצעי לחץ על בן הזוג שנפגע, למשל כדי לכפות עליו לוותר על זכויות רכושיות או להסכים לתנאי פרידה מקפחים.
חשיפת נכסים: במקרים רבים של אלימות כלכלית, בן הזוג שנפגע אינו יודע מהו היקף הרכוש המשפחתי, כמה כסף נצבר בחשבונות, אילו חסכונות קיימים או מהן הכנסותיו האמיתיות של הצד השני.
במסגרת ההליכים המשפטיים ניתן לדרוש גילוי מסמכים פיננסיים, ובמקרים המתאימים לבקש צווים לקבלת מידע מבנקים, מחברות ביטוח ומגופים פיננסיים נוספים. המידע עשוי לכלול תנועות בחשבונות, תלושי שכר, דיווחי הכנסה, חסכונות פנסיוניים, הלוואות והעברות כספים חריגות.
לחשיפת המידע יש חשיבות כפולה: היא מסייעת לקבוע את היקף הזכויות הכלכליות של בני הזוג ואת סכומי המזונות, ועשויה גם לספק ראיות להתנהלות הפוגענית עצמה.
כך, למשל, העברות כספים לחשבון פרטי שהוסתר מבן הזוג, נטילת הלוואות ללא ידיעתו או ריקון חשבון משותף עשויים להיות רלוונטיים לבירור הטענות. כאשר קיים חשש ממשי להברחת נכסים, ניתן לבחון גם בקשה לעיקול זמני או לצו מניעה שיגביל פעולות ברכוש עד להכרעה המשפטית. חשוב להגיש בקשות ממוקדות ומנומקות, משום שחשיפת מידע פיננסי כפופה לבחינת הרלוונטיות והפגיעה בפרטיות.
צווים לשמירת הרכוש: כשיש חשש שנכסים יוברחו, אפשר לבקש עיקול זמני, צו מניעה שאוסר על מכירת נכס, או צו עיכוב יציאה מהארץ.
חלוקה לא שוויונית של הרכוש:
סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג מאפשר לבית המשפט, כשמתקיימות “נסיבות מיוחדות”, לקבוע שאיזון המשאבים לא ייעשה מחצה על מחצה. הפסיקה משתמשת בסמכות הזו במשורה, כפי שיפורט בהמשך.
שימו לב: בתי המשפט פועלים לאט. בקשות לקבל כבר בתחילת ההליך סכום על חשבון חלוקת הרכוש נדחות לא פעם, והמזונות הזמניים נקבעים לפי אומדן ראשוני. מי שמתכנן לעזוב צריך להיערך כלכלית מראש, ככל שהדבר בטוח, ולהניח שהדיון הראשון בבית המשפט לא יפתור את המצב שלו.
בהקשר של אלימות כלכלית, אחת השאלות המרכזיות היא כיצד השפיעה ההתנהגות הפוגענית על יכולתו של בן הזוג שנפגע לצבור רכוש ולפתח עצמאות כלכלית.
למשל, כאשר במשך שנים נמנע מאישה לעבוד, ללמוד מקצוע או להתקדם בעבודתה, בעוד בעלה המשיך לפתח קריירה ולצבור זכויות כלכליות, עשויה להתעורר הצדקה לבחון חלוקת רכוש שתביא בחשבון את הפער שנוצר. החוק מאפשר לבית המשפט להתחשב גם בכושר ההשתכרות העתידי של כל אחד מבני הזוג ובנסיבות שהובילו לפערים ביניהם.
עם זאת, עצם הוכחתה של אלימות כלכלית אינה מבטיחה חלוקה לא שוויונית. בית המשפט בוחן את חומרת ההתנהגות, משכה, השפעתה על מצבו הכלכלי של הנפגע והקשר שלה לצבירת הרכוש המשפחתי.
לכן, חשוב להציג ראיות המלמדות על הפגיעה לאורך השנים, כגון התכתבויות המעידות על מניעת עבודה, מסמכים המלמדים על ויתור כפוי על הזדמנויות תעסוקתיות ותיעוד של שליטה בכספים. במקרים המתאימים ניתן להסתייע גם בחוות דעת מקצועית להערכת פערי ההשתכרות. המטרה היא לבסס בפני בית המשפט מדוע נסיבות המקרה מצדיקות חריגה מעקרון החלוקה השווה, ומהו היקף החריגה המבוקש.
תביעת נזיקין: מה צריך להוכיח
תביעת נזיקין נגד בן זוג הנוקט באלימות כלכלית מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, וסמכותו בתביעות כאלה אינה מוגבלת בסכום. כדי לזכות בפיצוי צריך להוכיח שלושה דברים: את ההתנהגות הפוגענית עצמה, את הנזק שנגרם, ואת הקשר בין השניים. כשהנזק הוא נפשי, בית המשפט ממנה בדרך כלל מומחה שבודק את מצבו של התובע וקובע אם הוא נובע מההתנהגות שתוארה. כשנגרם נזק כלכלי ישיר, כמו חובות שנלקחו על שם בן הזוג או הכנסה שאבדה בגלל מניעת עבודה, צריך להציג מסמכים שמראים את הסכומים. ככל שהתיעוד נאסף מוקדם יותר, בזמן שהדברים קורים, כך קל יותר להוכיח את התביעה שנים אחר כך.
במסגרת התביעה יש לפרט את מעשי האלימות הכלכלית, את התקופה שבה התרחשו ואת סכומי הפיצוי המבוקשים בגין כל אחד מרכיבי הנזק. הפיצוי עשוי לכלול הפסדי השתכרות, הוצאות שנגרמו בעקבות ההתנהלות הפוגענית, פגיעה בכושר ההשתכרות העתידי ונזקים נפשיים מוכחים.
חשוב להבין שעצם קיומם של פערים כלכליים בין בני זוג או מחלוקות בניהול הכספים המשותפים אינו מקים בהכרח עילת תביעה. יש להראות שההתנהגות מקימה עילה משפטית המזכה בפיצוי, למשל כאשר אחד מבני הזוג הפעיל כפייה ושליטה כלכלית שגרמו לנזק ממשי. אפשר להגיש תביעת נזיקין גם ללא גירושין, ובמקרים שבהם מתנהלים במקביל הליכים רכושיים, יש להביא בחשבון את הסעדים המתבקשים בכל הליך ולמנוע כפל פיצוי.
*ראו מידע נוסף בהרחבה כאן:
פסיקת בתי המשפט ובתי הדין בנושא אלימות כלכלית
בתי המשפט ובתי הדין כבר נתנו סעד על פגיעה כלכלית בין בני זוג: חלוקה לא שוויונית של רכוש במקרים קיצוניים, הפטר מחובות שנוצרו בכפייה ופיצוי בנזיקין על התעללות מתמשכת. בבית הדין הרבני, טענה לאלימות כלכלית כעילה לגט נדרשת להוכחה ממשית. להלן:
בע”מ 7272/10 פלונית נ’ פלוני: חלוקה לא שוויונית בגלל אלימות
בעל שהורשע בניסיון לרצוח את אשתו ביקש לקבל מחצית מזכויות הפנסיה שלה. בפסק דין מ-7 בינואר 2014 קבעה שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז שזכויות הפנסיה של האישה יוצאו מאיזון המשאבים, מכוח סעיף 8 לחוק יחסי ממון. בפסק הדין הודגש שיש לבחון אם האלימות הייתה אירוע בודד או מסכת מתמשכת, ושסטייה מחלוקה שווה שמורה למקרים חריגים של אלימות קיצונית.
המשמעות לנפגעי אלימות כלכלית: הדרך לחלוקה לא שוויונית קיימת, והרף שלה גבוה מאוד, ותיעוד של דפוס מתמשך לאורך שנים שווה הרבה יותר מתיאור של אירוע קשה אחד.
בית הדין הרבני בנתניה: אלימות כלכלית כעילה לגט
בתיק 1012834/1, תבעה אישה גירושין בטענה לאלימות כלכלית קשה: הגבלת כרטיס האשראי וביטולו, דרישה מפקידת הבנק לדווח לבעל על כל פעולה שלה, וניתוק ממשפחתה. הבעל טען שהוא מעוניין בשלום בית ושההגבלות נועדו למנוע חובות.
דייני הרוב התרשמו שההגבלות נבעו מדאגה להתחייבויות המשפחה ושהמצב השתפר מאז פתיחת ההליך, וקבעו שלא הוכחה טענת “מאיס עלי” שמצדיקה חיוב בגט. דיין המיעוט סבר שיש לחייב את הבעל בגט. בית הדין המליץ לבעל להסכים לפירוד בדרכי שלום.
הלקח: בבית הדין הרבני טענה לאלימות כלכלית צריכה להיות מוכחת היטב ומחוברת לעילת גירושין מוכרת. תחושה קשה אינה מספיקה, ומסמכים ועדויות מכריעים. בתיק כזה כדאי להביא דפי חשבון שמראים את ההגבלות לאורך זמן, הודעות שבהן בן הזוג מתנה הוצאות באישורו, ועדויות של בני משפחה שראו את ההתנהלות.
פש”ר 46079-07-18: הפטר מחובות שנוצרו בכפייה
אם לשניים, שבעלה לשעבר פתח עסק על שמה והשתמש בשיקים שלה, צברה חובות של כ-263 אלף ש”ח ושהתה במקלט לנשים נפגעות אלימות. בפסק דין מדצמבר 2022 נתנה השופטת אורלי מור-אל מבית המשפט המחוזי בתל אביב הפטר מיידי מכל החובות. השופטת הפנתה למודל שגיבש הממונה על הליכי חדלות פירעון לנשים שנקלעו לחובות בגלל כפייה ואלימות במשפחה, וקבעה שראוי להחיל את עקרונותיו גם על תיק שנפתח לפני שהמודל הופעל.
למי שנשארה עם חובות שנוצרו בכפייה, זה פסק דין חשוב: הוכחה של האופן שבו נוצר החוב יכולה לקצר משמעותית את הדרך להפטר/פשיטת רגל.
תלה”מ 48940-07-20: פיצוי על התעללות מתמשכת
אישה תבעה פיצויים מבעלה לשעבר על התעללות פיזית, נפשית ומינית ועל בידודה ממשפחתה, לאורך יותר מ-30 שנות נישואים. בפסק דין מיולי 2022 קבע שופט בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה, רן ארנון, שהוכחה מסכת אלימות לאורך כל שנות הנישואים. מומחה שמינה בית המשפט קבע לאישה נכות נפשית של 40%, והיא קיבלה פיצוי של 160 אלף ש”ח ועוד 15 אלף ש”ח הוצאות.
פסק הדין מראה שבני זוג יכולים לתבוע זה את זה בנזיקין על התעללות מתמשכת, גם שנים אחרי הגירושין. המסלול הזה רלוונטי גם כשחלק מההתעללות היה כלכלי, ומומחה מטעם בית המשפט הוא לרוב חלק מרכזי בהוכחת הנזק.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 40 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
עצות חשובות לגבי חובות, חשבון משותף והבנקים:
בדקו מה רשום על שמכם: הלוואות וערבויות שנלקחו על שמכם מופיעות במאגר נתוני האשראי. אפשר לבקש מלשכות האשראי את הנתונים עליכם, ולגלות התחייבויות שלא ידעתם עליהן.
חובה בחשבון משותף: ככלל, כל בעלי חשבון משותף אחראים כלפי הבנק ליתרת החובה שבו, גם כשרק אחד מהם משך את הכסף. מינוס שנוצר בידי בן הזוג יכול להפוך לחוב שלכם.
חשבון משותף הוא סיכון: בחשבון משותף, שיקים שחזרו נספרים לכל בעלי החשבון, גם למי שלא חתם עליהם. בן זוג שמושך שיקים ללא כיסוי עלול להביא להגבלת החשבון, וההגבלה תחול על שניכם.
אמנת זמינות פיננסית: מאז 2016 פועלת בהובלת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אמנה וולונטרית שבה משתתפים הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וגופים נוספים, לסיוע לנפגעות ולנפגעי אלימות.
במסגרתה ניתן סיוע בפתיחת חשבון חדש, ביציאה מחשבון משותף ובגריעת בעלים ממנו, בהסדרי חוב ובבירור עיקולים, בהקפאת משכנתה בחתימת צד אחד ובביטול כרטיסי אשראי. עד 2022 נעזרו בה כ-1,650 נשים, והיא הורחבה ל-169 מרכזים לטיפול ולמניעה של אלימות במשפחה. הפנייה נעשית בדרך כלל דרך הגורם המטפל.
מסלול ייעודי בחדלות פירעון: הממונה על הליכי חדלות פירעון מפעיל צוות ייעודי לתיקים של נשים שנקלעו לחובות בגלל כפייה ואלימות במשפחה. הכניסה למסלול דורשת אימות חיצוני של האלימות, למשל אישור של גורמי הרווחה. לכן כדאי לצרף כבר לבקשה מסמכים מגורמי הרווחה, מהמקלט או מהמרכז המטפל, שמתארים את האלימות ואת הדרך שבה נוצרו החובות.
לסיכום:
אלימות כלכלית יכולה להתקיים גם במשפחות שנראות כלפי חוץ מתפקדות לחלוטין. היא עשויה להתבטא בהגבלת הגישה לכספים, בפיקוח כפייתי על הוצאות, ביצירת חובות ובפגיעה ביכולת לעבוד ולהתפרנס.
במקרים רבים, השליטה הכלכלית מתפתחת בהדרגה ויוצרת תלות שמקשה על הנפגעים לקבל החלטות עצמאיות, להתנגד להתנהגות הפוגענית ולעיתים אף לסיים את הקשר הזוגי.
ראינו כי הדין הישראלי מעמיד לרשות נפגעי אלימות כלכלית מספר מסלולי פעולה, ובהם בקשה לצו הגנה, תביעת מזונות, סעדים לשמירת זכויות רכושיות ובמקרים המתאימים גם תביעת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו. בחירת הדרך המשפטית מחייבת בחינה של נסיבות המקרה, הראיות הקיימות ומצבם הכלכלי של בני הזוג.
לכן, בכל מקרה שבו מתעורר חשד לאלימות כלכלית, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בדיני משפחה, להבין את מלוא הזכויות והאפשרויות העומדות לרשותכם ולגבש דרך פעולה שתאפשר להגן על האינטרסים הכלכליים שלכם ועל עצמאותכם האישית.
