הסכם מזונות: כך לעשות אותו נכון, כולל דוגמא

מהו הסכם מזונות ומתי נכון לערוך אותו?

כשזוג מחליט להיפרד ויש ילדים משותפים, שאלת מזונות הילדים עולה כמעט מיד – ולרוב היא אחת המורכבות ביותר.

הסכם מזונות הוא מסמך משפטי מוסכם שבו שני ההורים קובעים ביניהם כמה ישלם אחד לשני עבור כלכלת הילדים, באיזה אופן, ועד מתי.

הסכם כזה, לאחר אישורו על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, הופך לצו שיפוטי לכל דבר – ניתן לאכוף אותו דרך ההוצאה לפועל, לבקש עיקול נכסים ועיכוב יציאה מהארץ אם אחד הצדדים מפסיק לשלם, ואין צורך לחזור לבית המשפט רק כדי להזכיר לצד השני את חובתו.

חשוב להבין שהסכם מזונות רלוונטי לא רק לזוגות יהודים נשואים שעוברים הליך גירושין רשמי. גם שני הורים שמעולם לא נישאו, גם ידועים בציבור שנפרדים, וגם זוגות שאחד מהם אינו אזרח ישראלי – כולם יכולים לגבש הסכם מזונות שיסדיר את המחויבות הכלכלית כלפי הילדים לאחר הפרידה. הזכות לקבל מזונות היא זכותו של הילד, ולא של ההורה המשמורן – עובדה שבית המשפט שומר עליה בקפידה, בלי קשר למה שהסכימו ביניהם ההורים.

מתי נכון לערוך הסכם מזונות?

התשובה הפשוטה: ברגע שיש הסכמה בין הצדדים. לא כל פרידה הופכת למלחמה. כשגם האב וגם האם מסוגלים לדון בצרכי הילדים כנקודת מוצא, הסכם מזונות מוסכם הוא תמיד הדרך הטובה יותר – הוא חוסך הליכים משפטיים ממושכים, מצמצם נזק רגשי לילדים, ומאפשר לשני ההורים להמשיך הלאה עם מסגרת כלכלית ברורה. כשאין הסכמה, בית המשפט יקבע – ואז אף אחד מהצדדים אינו שולט בתוצאה.

עם זאת, יש מקרים שבהם ההסכמה שבין ארבע עיניים אינה מספיקה. הסכם שנחתם בין ההורים אך לא הוגש לאישור בית המשפט אינו ניתן לאכיפה. אם האב מחליט חודשיים לאחר הפרידה שהוא מפסיק לשלם – האם לא תוכל לפנות להוצאה לפועל. היא תצטרך להגיש תביעת מזונות מחדש ולחכות לדיון. לכן, כל הסכם מזונות חייב לעבור אישור שיפוטי כדי שיהיו לו שיניים אמיתיות.

הליך גישור יכול להיות כלי יעיל במיוחד בדרך להסכם מזונות. במסגרת הגישור, ההורים מנהלים משא ומתן בעזרת מגשר ניטרלי, שמסייע להם למפות את צורכי הילדים, לבחון את היכולת הכלכלית של כל אחד מהם ולגבש מנגנונים ברורים לתשלום השוטף ולהוצאות חריגות.

התהליך מאפשר לדון גם בנקודות שלעיתים נשארות מחוץ לסכום החודשי הבסיסי, בנושאים כגון הצמדה למדד, חוגים, טיפולים רפואיים, קייטנות ושינויים עתידיים בזמני השהות. כאשר הגישור מצליח, ההסכמות מועלות על הכתב ומוגשות לאישור בית המשפט או בית הדין, כדי להעניק להן תוקף של פסק דין ואפשרות אכיפה מלאה.

מה חייב להופיע בהסכם מזונות?

הסכם מזונות טוב הוא הסכם שלא משאיר שאלות פתוחות. כל סעיף שנשמט היום עלול להפוך למחלוקת מחר. מניסיון, ההסכמים שחוזרים לבית המשפט לאחר שנה הם בדיוק אלה שניסחו את הדברים בצורה כללית מדי, שלא הגדירו מה קורה כשמשתנות הנסיבות, או שהניחו שהצדדים ידעו ביניהם.

פרטי הצדדים והילדים

שמות מלאים ומספרי זהות של שני ההורים, שמות, תאריכי לידה ומספרי זהות של הילדים. שגיאה בפרט זהות יכולה לגרום לעיכובים בהוצאה לפועל.

סכום המזונות

הסכום החודשי הנקוב בשקלים – האם מדובר בסכום כולל לכלל הילדים או בסכום לכל ילד בנפרד. מומלץ לפרט את הסכום לכל ילד בנפרד, שכן כשאחד הילדים יגיע לגיל 18, יקל על שני הצדדים לדעת איזה חלק מהסכום פוקע. כדאי גם להגדיר האם הסכום כולל מדור בנפרד, או שמדובר במזונות כוללים.

מועד התשלום ואמצעי התשלום

עד איזה תאריך בכל חודש ישולם הסכום, לאיזה חשבון בנק, ומה האסמכתא לתשלום. קביעת תאריך ברור – למשל עד ה-1 לכל חודש – חוסכת מחלוקות מיותרות. מקובל לקבוע שאיחור של יותר מ-7 ימים ייחשב כפיגור ויאפשר לפנות להוצאה לפועל.

הצמדה למדד

הסכום יוצמד למדד המחירים לצרכן הידוע ויתעדכן אחת לשנה, לרוב בינואר. יש להגדיר מהו מדד הבסיס ואיך מבצעים את העדכון בפועל.

הוצאות חריגות

פירוט של מה נחשב הוצאה חריגה, מה הסף הכספי שמחייב הסכמה מוקדמת של שני הצדדים, ואיך מחלקים אותן. חשוב לציין גם מה קורה כשאחד הצדדים לא משתף פעולה – האם ניתן לפעול בלעדיו ולהציג קבלה בדיעבד?

שינוי נסיבות

סעיף שמאפשר לכל אחד מהצדדים לפנות לבית המשפט לבקשת שינוי הסכום אם יחולו שינויים מהותיים בנסיבות: פיטורין, מחלה קשה, עלייה משמעותית בהכנסה, שינוי בסדרי המשמורת, או צרכים חדשים של הילד שלא היו ידועים בעת כריתת ההסכם.

גיל 18 ומה שאחריו

האם המזונות פוקעים אוטומטית בגיל 18? האם מוסכם שימשכו אם הילד משרת בצבא או לומד בהשכלה גבוהה? הרבה יותר קל להסכים על כך היום, כשהיחסים יחסית שפויים, מאשר לחזור לבית המשפט כשהילד בן 18 ושני ההורים שוב מתוחים.

איך קובעים את סכום המזונות?

גובה המזונות נקבע לפי צרכי הילד, הכנסות ההורים, גיל הילדים וחלוקת זמני השהות. גם לערכאה הדנה בתיק יש משמעות, משום שבתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה עשויים ליישם מסגרות חיוב שונות.

על פי ההלכה היהודית, האב מחויב במזונות ילדיו עד גיל 15, ובתי הדין נוהגים להאריך את החיוב עד גיל 18. בבית המשפט לענייני משפחה, עד גיל 6 החיוב מוטל בעיקרו על האב. מגיל 6 ועד גיל 18, הנטל מתחלק בין ההורים לפי הכנסתם היחסית וזמני השהות בפועל.

לדוגמא, אב המשתכר 16,000 שקל נטו ואם המשתכרת 8,000 שקל מייצגים יחס הכנסות של כ-67% לעומת 33%. כאשר יש להם שני ילדים בגילאי 9 ו-12, השוהים 70% מהזמן אצל האם, בית המשפט יעריך את צורכיהם הכוללים, לעיתים בטווח של 4,500 עד 6,500 שקל בחודש, בהתאם לרמת החיים ולראיות. חלקו של האב יחושב לפי יחס ההכנסות, תוך התחשבות בזמן שהילדים שוהים עמו.

בהסכם חשוב להסדיר הוצאות חריגות, ובהן טיפולים רפואיים מיוחדים, טיפולים פסיכולוגיים, חוגים, קייטנות, ספרי לימוד, טיולים שנתיים ואירועי בר או בת מצווה. כדאי לקבוע אילו הוצאות דורשות אישור מראש, מהו הסף הכספי המחייב הסכמה ואיך מתחלק התשלום.

אפשר להסכים על מזונות גבוהים מהסכום שהיה נפסק בבית המשפט, כל עוד ההסכמה משרתת את צרכי הילד. סכום שאינו מספק צרכים בסיסיים עלול להביא להתערבות של בית המשפט.

רצוי לכלול סעיף הצמדה למדד המחירים לצרכן, כדי לשמור על ערכו הריאלי של התשלום, ולקבוע עדכון שנתי.

כדאי גם להבחין בין רכיב המדור, הכולל שכר דירה והוצאות דיור, לבין רכיב הכלכלה, הכולל מזון, ביגוד, חינוך, פנאי ובריאות שגרתית. פירוט הרכיבים מצמצם מחלוקות ומבהיר מה נכלל בסכום החודשי.

אישור הסכם מזונות בבית המשפט או בבית הדין

הסכם מזונות שלא אושר על ידי ערכאה שיפוטית – אינו ניתן לאכיפה. שני ההורים יכולים לחתום על מה שרוצים, אך ללא חותמת בית המשפט, מדובר בהבטחה בלבד. מרגע שבית המשפט מאשר את ההסכם, הוא הופך לפסק דין לכל דבר. ניתן להגיש אותו להוצאה לפועל, לבקש קנסות פיגורים, ולדרוש אמצעי לחץ נגד הצד שאינו משלם – עד כדי עיכוב יציאה מהארץ.

בישראל קיימות שתי ערכאות שיכולות לאשר הסכם מזונות: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. הבחירה ביניהן לרוב טקטית ותלויה בהסדרים הכוללים של הגירושין. כשמדובר בזוג יהודי שמתגרש, ההסכם מאושר לרוב במסגרת הסכם הגירושין הכולל. כשמדובר בזוג שמעולם לא נישא, הסמכות היא של בית המשפט לענייני משפחה בלבד.

מה בית המשפט בודק? בראש ובראשונה – טובת הילד. השופט אינו מאשר אוטומטית כל הסכם שהצדדים מסכימים עליו. תפקידו לוודא שהסכם המזונות אכן עונה על צרכי הילד הקטין, ושהסכום אינו מנותק מהמציאות. לעיתים, כשגיל הילדים צעיר מאוד, בית המשפט מזמין את פקיד הסעד לחוות דעת. אם בית המשפט סבור שהסכום אינו מספק – הוא רשאי לסרב לאשר את ההסכם ולהחזיר את הצדדים לשולחן המו”מ עם הנחיות ספציפיות.

התהליך עצמו, כשאין מחלוקות פתוחות, אינו ארוך. מגישים לבית המשפט את ההסכם החתום, קובעים דיון קצר שבו שני הצדדים מאשרים שחתמו מרצונם, והשופט נותן תוקף של פסק דין. כשהכל מסודר, ההליך יכול להסתיים בכמה שבועות. כשיש ספקות, כשאחד הצדדים מתחרט, או כשנדרשים מסמכים נוספים – זה יכול להתמשך.

גם לאחר שהסכם אושר, הוא אינו חצוב בסלע. כל אחד מהצדדים יכול לפנות לבית המשפט בבקשה להפחתת המזונות או גם הגדלתם – אך זאת רק אם חל שינוי נסיבות מהותי שלא היה צפוי בעת החתימה. ירידה חדה בהכנסה, פיטורין, מחלה, או מעבר לחו”ל הם דוגמאות לנסיבות שיכולות להצדיק בחינה מחדש.

דוגמא להסכם מזונות: נוסח בסיסי

להלן נוסח לדוגמא של הסכם מזונות. מדובר בנוסח מפשט להמחשה בלבד – הסכם פרטני חייב להיות מותאם לנסיבות הספציפיות של כל משפחה ולהיערך בליווי עורך דין.

הסכם מזונות

נערך ונחתם בתאריך: _____________ במקום: _____________

בין: _____________ (שם האב), ת.ז. _____________, מרחוב _____________ (להלן: “האב”)

לבין: _____________ (שם האם), ת.ז. _____________, מרחוב _____________ (להלן: “האם”)

הואיל ובני הזוג הינם הורי הקטינים:

1. _____________ (שם הילד הראשון), נולד ב-_____________, ת.ז. _____________
2. _____________ (שם הילד השני), נולד ב-_____________, ת.ז. _____________

(להלן ביחד: “הקטינים”)

הואיל ובני הזוג נמצאים בהליכי פרידה ורוצים להסדיר את מזונות הקטינים בהסכמה;

לפיכך הוסכם, הותנה והוצהר בין הצדדים כדלהלן:

1. תשלום מזונות

1.1 האב ישלם לאם עבור מזונות הקטינים סך כולל של _________ ש”ח לחודש (_____ ש”ח לקטין הראשון ו-_____ ש”ח לקטין השני), החל מתאריך _____________.

1.2 התשלום ייעשה בהעברה בנקאית עד ה-1 בכל חודש לחשבון הבנק של האם: בנק _____, סניף _____, חשבון מספר _____________.

2. הצמדה למדד

2.1 סכום המזונות יוצמד למדד המחירים לצרכן הידוע ויתעדכן אחת לשנה, בחודש ינואר, לפי שינוי המדד בשנה החולפת. מדד הבסיס הוא המדד שפורסם בחודש _____________.

3. הוצאות חריגות

3.1 הוצאות רפואיות, חינוכיות ואחרות שאינן נכללות בסכום הבסיסי החודשי (כגון ניתוחים, טיפולי שיניים, חוגים, קייטנות, טיולים שנתיים, בר/בת מצווה) יחולקו בין הצדדים _____________ (שווה בשווה / לפי יחס: __% אב ו-__% אם).

3.2 הוצאה חריגה מעל סך ________ ש”ח תדרוש הסכמה מוקדמת של שני הצדדים, שתינתן בכתב.

4. שינוי נסיבות

4.1 כל אחד מהצדדים יהיה רשאי לפנות לבית המשפט המוסמך לבקשת שינוי סכום המזונות, אם יחולו שינויים מהותיים בנסיבות הרלוונטיות.

5. פקיעת מזונות

5.1 חובת תשלום המזונות תפקע עם הגיע כל קטין לגיל 18, או עם נישואיו, לפי המוקדם.

5.2 [הצדדים מסכימים / אינם מסכימים] כי המזונות ימשכו גם לאחר גיל 18 בעת שירות צבאי או לימודים אקדמיים, בסכום של ________ ש”ח לחודש.

חתימת האב: _________________  תאריך: _____________

חתימת האם: _________________  תאריך: _____________

*נוסח זה מובא לצורך המחשה בלבד. אין להשתמש בו ללא התאמה אישית על ידי עורך דין.

סיכום

הסכם מזונות טוב הוא מסגרת חיים שתקבע כיצד יתנהלו שני ההורים סביב כסף וצרכי הילדים לשנים הקרובות. ניסוח מדויק, סעיפים שמכסים גם את התרחישים הפחות נעימים, ואישור בית משפט – שלושה תנאים שכל הורה שמתגרש חייב לדאוג שיתקיימו.

הסכם שנכתב בחיפזון, שנשען על תום לב בלי לגבות אותו במסמך מפורט, עלול להוביל לסכסוכים חדשים.

**זקוקים לייעוץ פרטני בעריכת הסכם מזונות ואישורו? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את עשרות שנות ניסיוני בתחום למענכם. אשמח לסייע!