עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה!
בהתקיים אילו נסיבות יכול מערער לבקש עיכוב ביצוע, בניגוד לכלל הקובע כי פסקי דין שניתנו יש לקיים ולבצע?
הכלל הוא כי משניתן פסק דין יש לקיים אותו ולבצע אותו, והגשת ערעור בדרך כלל אינה מעכבת או משהה את ביצוע וקיום פסק הדין שניתן.
מה צריך מערער על מנת שיזכה בעיכוב ביצוע?
בבש”א 219/96 ישקר בע”מ וא’ נ’ חברת השקעות דסיקונט בע”מ פ”ד מט (5), 284, 288 נקבע כי בית המשפט יכול ורשאי להפעיל את שיקול דעתו ולעכב את ביצוע פסק הדין כאשר שני תנאים עיקריים מתקיימים – במצטבר:
א. על המבקש להראות כי יש לו סיכויים טובים לזכות בערעור
סיכויי הערעור הינם דבר סובייקטיבי לחלוטין, וכל מערער מאמין כי סיכוייו גבוהים, שאחרת לא היה מגיש ערעור. יחד עם זאת על מי שמגיש ערעור ועיכוב ביצוע לפרט מדוע סיכוייו טובים ומדוע שגה בית המשפט דלמטה בפסק דינו המקורי.
ב. על המבקש להראות כי אם יבוצע פסק הדין יקשה מאוד להשיבו לקדמותו
זהו כבר עניין אובייקטיבי, כאמור לעיל, אם מדובר בפינוי דירה הרי שאין אפשרות להשיב מצב לקדמותו, וזאת בניגוד לפסק דין כספי, במידה ואכן ניתן לגבות את הכספים בחזרה מן הזוכה.
זהו הכלל ואולם לכלל זה יש חריגים, וחריגים אלו מתקיימים כאשר לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יבוצע פסק הדין.
אם מדובר בפסק דין כספי, דהיינו פסק דין שקובע כי צד אחד ישלם לצד שני סכום כסף כלשהו – כי אז קשה לטעון שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם הכסף יעבור מיד ליד, שכן תמיד אפשר לנסות ולגבות את הכספים בחזרה, אם פסק הדין יתהפך וישונה.
לעומת זאת כאשר מדובר בפינוי של דירה, על פי פסק דין, במידה וזו תפונה, והדירה תימכר או תעבור לאחר – לא ניתן יהיה להשיב מצב לקדמותו.
במקרה של פינוי מקרקעין – בית המשפט נוטה לעכב ביצוע של פסק דין עד לשמיעת הערעור.
בהתאם לתקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד–1984, בית המשפט שנתן את ההחלטה, רשאי לעכב את ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור ו/או לתקופה קצרה מזו.
אם בית משפט קמא אכן נתן עיכוב ביצוע – מוקפא ביצועו של פסק הדין עד למתן החלטה אחרת בערעור ו/או עד למועד אחר אשר ייקבע.
אם בית משפט קמא לא נתן עיכוב ביצוע יכול המערער לפנות לבית המשפט שלערעורים שאליו הגיש את הערעור על מנת לקבל עיכוב ביצוע.
בהתאם לתקנה 468 בסמכותו של בית משפט לערעורים ליתן עיכוב ביצוע לאחר שבית המשפט אשר נתן את פסק הדין מסרב לעכב את ביצועו.
עיכוב ביצוע פסק דין בענייני משפחה לעומת עיכוב ביצוע בהליך אזרחי רגיל
הבסיס דומה, הרגישות שונה
גם בהליך אזרחי רגיל וגם בענייני משפחה, עצם הגשת ערעור אינה מקפיאה את פסק הדין. מי שרוצה לעצור את הביצוע צריך להגיש בקשה לעיכוב ביצוע. ככלל, בית המשפט בוחן שני שיקולים עיקריים: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות – כלומר מה הנזק שייגרם אם פסק הדין יבוצע עכשיו לעומת הנזק שייגרם אם הביצוע יעוכב.
בהליך אזרחי רגיל, נקודת המוצא פרקטית יותר: האם ניתן להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל. בפסק דין כספי, למשל, קשה יותר לקבל עיכוב ביצוע, משום שבדרך כלל אפשר להשיב כסף לאחר הערעור. לעומת זאת, בפינוי מנכס, הריסת מבנה, העברת זכויות או פעולה חד-פעמית שקשה להפוך – הסיכוי לעיכוב גבוה יותר.
בענייני משפחה, אותם מבחנים קיימים, אך היישום עדין בהרבה. בית המשפט בוחן גם את ההשפעה על ילדים, היציבות המשפחתית, מזונות, זמני שהות, מגורים, פירוק שיתוף בדירת מגורים, איזון משאבים, קשר הורי ושאלות שעלולות לייצר שינוי רגשי או מעשי שקשה לתקן בהמשך. לכן מאזן הנוחות מקבל אופי אנושי ומשפחתי יותר, ולא נשאר רק כלכלי.
במזונות, הנטייה היא לעכב ביצוע רק במקרים חריגים. הסיבה פשוטה: מזונות נועדו לקיום שוטף, בעיקר של ילדים. גם אם הערעור מעלה טענות רציניות, בית המשפט ייזהר מאוד לפני שיעצור תשלום שמיועד למחיה יומיומית. לכל היותר אפשר לעיתים לבקש עיכוב חלקי, פריסה, הפקדה, ערובה או פתרון ביניים.
בענייני ילדים, עיכוב ביצוע נבחן בזהירות מיוחדת. פסק דין על זמני שהות, מעבר מקום מגורים, מסגרת חינוכית או קשר עם הורה עשוי להשפיע מיד על חיי הילד. לכן בית המשפט לא בודק רק מי צודק בערעור, אלא גם מה יקרה לילד בתקופת הביניים עד ההכרעה.
בענייני רכוש משפחתי, ההשוואה להליך אזרחי רגיל קרובה יותר, אבל עדיין יש ייחוד. כאשר מדובר במכירת דירת מגורים, חלוקת כספים ורכוש, מימוש נכס משפחתי או העברת זכויות, בית המשפט ישאל אם ביצוע מיידי ייצור מצב בלתי הפיך או יפגע באחד הצדדים בצורה קשה. לעיתים הפתרון יהיה עיכוב חלקי, צו איסור דיספוזיציה, הפקדת כספים בקופת בית המשפט או ביצוע הדרגתי.