הסתלקות מעיזבון היא הדרך שהחוק נותן ליורש שלא רוצה את חלקו בירושה, כולו או חלקו. היא מוסדרת בסעיף 6 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965, וחלה גם על מי שיורש על פי דין, כשאין צוואה, וגם על מי שזכה לפי צוואה. במקרה השני מדברים בדרך כלל על הסתלקות מצוואה.
ברוב המשפחות ההסתלקות נעשית מסיבה פשוטה: אחד ההורים נפטר, והילדים רוצים שההורה שנשאר יחזיק לבד בדירה. לחוק יש כמה כללים נוקשים: לטובת מי מותר להסתלק, עד מתי, באיזו צורה ומה קורה אם מתחרטים. טעות באחד מהם עלולה להעביר את החלק למי שלא התכוונתם, או לבטל את ההסתלקות כולה.
מה זו הסתלקות מעיזבון ומה המשמעות שלה?
יורש שמסתלק מודיע בכתב שהוא מוותר על חלקו בעיזבון. לשון החוק:
סעיף 6. (א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.
(ב) מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
(ג) הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול-דין טעונה אישור בית המשפט.
(ד) הסתלקות על תנאי – בטלה.
המשמעות המעשית של “כאילו לא היה יורש מלכתחילה”: מי שמקבל את החלק במקום המסתלק נחשב כמי שקיבל אותו ישירות מהמנוח, ומבחינה משפטית אין כאן מתנה מהמסתלק. המסתלק, מצדו, לא יכול לחזור אחר כך ולטעון לזכויות בחלק שעליו ויתר.
אפשר להסתלק מכל החלק או מחלק ממנו, למשל ממחציתו. אין צורך בהסכמה של מי שלטובתו נעשית ההסתלקות, ואין צורך לנמק אותה.
הסתלקות שונה מהעברת חלק בעיזבון לפי סעיף 7 לחוק. בהעברה, היורש נשאר יורש ומעביר בהסכם בכתב את מה שיקבל בחלוקה. ההבדל הזה חשוב גם מול נושים וגם מול רשות המסים.
הסתלקות מצוואה לעומת הסתלקות מירושה על פי דין
ההבדל המרכזי הוא ממה אפשר להסתלק:
ירושה על פי דין: היורש מקבל שיעור מכלל העיזבון, ולא נכסים מסוימים. לכן הוא יכול להסתלק מכל חלקו או מאחוז ממנו, אבל לא מנכס בודד, כמו הדירה בלבד או הרכב בלבד.
ירושה לפי צוואה: אם הצוואה ייחדה ליורש נכס מסוים, למשל “את הדירה ברחוב הרצל אני מוריש לבני”, הוא יכול להסתלק מהדירה ולשמור את שאר מה שקיבל. אם הצוואה נתנה לו רק שיעור, כמו “מחצית מכל רכושי”, גם כאן אין הסתלקות מנכס אחד.
שאלה נוספת היא לאן הולך החלק כשההסתלקות לא מכוונת לאדם מסוים. בירושה על פי דין, החלק מתווסף לשאר היורשים לפי חלקיהם (סעיף 15 לחוק). בירושה לפי צוואה, הוראת הצוואה לטובת המסתלק מתבטלת אם המצווה לא קבע מי יזכה במקומו (סעיף 50), ומה שיקרה לחלק תלוי בשאר הוראות הצוואה, ולעיתים בכללי הירושה על פי דין. לכן לפני הסתלקות מצוואה בודקים בדיוק לאן החלק יגיע.
לטובת מי אפשר להסתלק?
יש שתי דרכים:
הסתלקות כללית: לא מציינים לטובת מי. החלק מתחלק בין כל שאר היורשים.
הסתלקות לטובת אדם מסוים: מותרת רק לטובת בן הזוג של המוריש, ילד של המוריש או אח של המוריש.
המילים החשובות הן “של המוריש”. בן שמסתלק מעיזבון אביו לטובת אמו או לטובת אחותו פועל בתוך הרשימה. אותו בן לא יכול להסתלק לטובת אשתו, לטובת הבת שלו, שהיא נכדת המנוח, או לטובת סבתו, כי אף אחת מהן איננה בת זוג, ילדה או אחות של המוריש. מי שרוצה שחלק יגיע לנכד או לקרוב אחר צריך לרשת אותו קודם ולהעביר אותו אחר כך, או לפעול בהסכם בין היורשים, ושתי הדרכים עלולות לגרור מס.
טעות שחוזרת הרבה: אחד הילדים רוצה שחלקו יעבור לאמו, ומגיש הסתלקות כללית. אם שאר האחים לא מסתלקים, החלק שלו לא עובר לאם לבדה, ומתחלק בינה לבין האחים. מי שרוצה שהחלק יגיע להורה שנשאר בחיים כותב בתצהיר במפורש שההסתלקות היא לטובתו.
חריג: מי שנהרג במלחמת חרבות ברזל
בשנת 2024 נוסף לחוק סעיף 6א. כשהמוריש מת בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה שהחלו ב-7 באוקטובר 2023, או שהיה חייל, שוטר, סוהר או שומר שנספה בתקופה הזו, אפשר להסתלק לטובת מעגל רחב בהרבה:
כל קרובי המוריש המנויים בסעיף 10 לחוק, כלומר גם ההורים, הנכדים, האחיינים, הסבים והסבתות וצאצאיהם, וכן לטובת בן הזוג לשעבר של המוריש ולטובת ילד שהמוריש ראה בו את ילדו. התקופה מוגדרת בחוק, ואפשר להאריך אותה בצו.
עד מתי אפשר להסתלק מעיזבון?
החלון נפתח ביום הפטירה ונסגר כשהעיזבון חולק. אי אפשר להסתלק מראש, בחייו של המוריש: ויתור על ירושה של אדם חי בטל לפי סעיף 8 לחוק. ואי אפשר להסתלק אחרי שהיורש כבר קיבל את חלקו.
בדרך כלל מגישים את תצהיר ההסתלקות יחד עם הבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, וכך הצו כבר משקף אותה. יש עוד שני מצבים שבהם הזכות להסתלק נעלמת: כשהיורש כבר העביר או שעבד את חלקו בהסכם בכתב, וכשנושה שלו עיקל את החלק (סעיף 7(ג) לחוק).
הסתלקות מירושה לאחר מתן צו ירושה
צו ירושה וצו קיום צוואה רק מצהירים מי היורשים. הם לא מחלקים את הרכוש, ולכן אפשר להסתלק גם אחרי שניתנו. במקרה כזה מגישים את תצהיר ההסתלקות יחד עם בקשה לתיקון צו הירושה או צו קיום הצוואה, כדי שהצו המתוקן יתאים להסתלקות.
*על הסמכות לתקן את הצו כתבתי במאמר למי נתונה הסמכות לתקן צו ירושה.
השאלה הקשה היא מתי העיזבון נחשב “מחולק”. כשכספים כבר שוחררו ליורשים, או כשהזכויות בדירה כבר נרשמו בטאבו על שמם, ייתכן שהחלון נסגר. אחרי החלוקה, העברת החלק ליורש אחר כבר לא תהיה הסתלקות, והיא עלולה להיחשב מתנה או מכר עם השלכות מס. לכן מי שהצו כבר בידיו בודק את מצב העיזבון לפני שהוא חותם.
תצהיר הסתלקות מירושה: איך עושים את זה בפועל?
הסתלקות נעשית רק בכתב. הודעה בעל פה, הבטחה בתוך המשפחה או מכתב שלא הוגש לא מספיקים! לפי תקנה 16 לתקנות הירושה, התשנ”ח-1998, הודעת ההסתלקות נמסרת בתצהיר ומפרטת:
- את פרטי הזהות של המסתלק;
- את שיעור ההסתלקות, כל החלק או חלק ממנו;
- אם ההסתלקות לטובת בן הזוג, ילד או אח של המוריש, את האדם שלטובתו היא נעשית.
על התצהיר חותמים בפני עורך דין שמאמת אותו. לרשם לענייני ירושה יש טופס מוכן בשם “תצהיר בדבר הסתלקות מעיזבון”. את התצהיר מגישים לרשם, ואם התיק הועבר לבית המשפט לענייני משפחה, למשל בגלל התנגדות, מגישים אותו לבית המשפט. ההסתלקות נכנסת לתוקף עם הגשת התצהיר. על ההליך מול הרשם אפשר לקרוא במאמר הרשם לענייני ירושה.
ההסתלקות חייבת להיות בלי תנאי. הסתלקות “בתנאי שאמא תשאיר לי את הדירה בצוואה” או “בתנאי שאקבל את חלקי בחזרה בעתיד” בטלה לפי סעיף 6(ד). גם הסכמה כזו בעל פה, לצד תצהיר נקי, היא מקור קבוע לסכסוכים בין אחים.
הסתלקות של קטין, חסוי או מי שיש לו ייפוי כוח מתמשך
כשהיורש הוא קטין, אדם שמונה לו אפוטרופוס, מי שייפוי כוח מתמשך שנתן כבר נכנס לתוקף או מי שהוכרז פסול דין, ההסתלקות טעונה אישור של בית המשפט לענייני משפחה. ההורים או האפוטרופוס מגישים בקשה, ובית המשפט בודק אם ההסתלקות לטובת היורש. כשלאדם מונה תומך בקבלת החלטות, מציינים זאת בהודעת ההסתלקות (תקנה 16(ג) ו-(ד)). על הכלי עצמו כתבתי במאמר ייפוי כוח מתמשך.
למה מסתלקים מירושה/צוואה? המצבים הנפוצים
הסתלקות מירושה לטובת אמא או אבא
זה המקרה השכיח. נניח שבני זוג החזיקו בדירה בחלקים שווים, ואחד מהם נפטר בלי צוואה. מחצית הדירה שלו היא העיזבון. לפי סעיף 11 לחוק, בן הזוג שנשאר מקבל את המיטלטלין של משק הבית, כולל המכונית, ומחצית משאר העיזבון, והילדים מתחלקים במחצית השנייה. התוצאה: ההורה מחזיק בשלושה רבעים מהדירה, והילדים יחד ברבע. כשהילדים מסתלקים לטובתו, הוא נשאר הבעלים היחיד, יכול למכור או למשכן בלי החתימה שלהם, ואף אחד מהם לא יוכל לתבוע ממנו בעתיד פירוק שיתוף.
לפני שמסתלקים כדאי לחשוב גם על ההמשך. אם ההורה יתחתן שוב או יכתוב צוואה שונה, החלק שעליו ויתרתם לא בהכרח יחזור אליכם. ההסתלקות מעיזבון של הורה אחד לא פוגעת בזכות לרשת את ההורה השני.
הסתלקות מירושה לטובת אח
אחים מסתלקים לטובת אח או אחות שמצבם הכלכלי קשה יותר, שטיפלו בהורה בשנים האחרונות או שגרים בדירה ורוצים להמשיך לגור בה. ההסתלקות אפשרית, כי האח הוא ילד של המוריש.
שיקולי מס
יורש שכבר מחזיק בדירה, או שמתכנן לקנות דירה, יכול להעדיף לא לקבל חלק בדירת ירושה, בגלל ההשפעה על מס הרכישה ועל הפטור ממס שבח שלו. כאן ההסתלקות לטובת קרוב מותר היא לעיתים הפתרון הפשוט. פרטים בפרק על המיסוי בהמשך.
הסתלקות מירושה כשיש חובות
צריך להבחין בין חובות של המנוח לבין חובות של היורש.
חובות של המנוח: יורשים לא משלמים את חובות המנוח מכיסם. עד לחלוקה הם אחראים לחובות רק בנכסי העיזבון (סעיף 126 לחוק), וגם אחרי חלוקה שנעשתה כסדרה האחריות מוגבלת. לכן עיזבון עם חובות לא מחייב תמיד הסתלקות. מה שכן מסוכן הוא לחלק את העיזבון בלי להזמין את הנושים ובלי לשלם את החובות הידועים: במקרה כזה כל יורש עלול להיות אחראי עד שווי כל העיזבון (סעיף 128).
חובות של היורש: מי שיש לו נושים ומסתלק מהירושה כדי שהם לא יגיעו לחלקו לוקח סיכון. בית המשפט העליון קבע בעניין סיטין (ע”א 4372/91) שגם הסתלקות כפופה לחובת תום הלב, והסתלקות שנועדה לסכל את זכויות הנושים עלולה להתבטל. ההסדר שבו אח בחובות מסתלק לטובת אחיו, והם מסכמים בעל פה שהחלק יוחזר אליו כשיצא מהחובות, חשוף לשני סיכונים: הנושים יכולים לתקוף את ההסתלקות, וההבטחה בעל פה קשה להוכחה ולאכיפה. במקביל, נושה שמעקל את החלק לפני ההסתלקות חוסם אותה.
האם אפשר לחזור מהסתלקות או לבטל אותה?
ככלל, לא. מרגע שתצהיר ההסתלקות הוגש, המסתלק כבר אינו יורש, והגישה המקובלת בפסיקה היא שחרטה לבדה לא מספיקה, גם אם צו הירושה עוד לא ניתן. החוק לא קבע מנגנון חזרה, והוא דורש שההסתלקות תהיה ודאית ובלי תנאים.
בית המשפט יבטל הסתלקות רק במקרים חריגים, כשמוכח פגם ברצון של המסתלק: הטעיה, כפייה, עושק או ניצול, או הבטחה שבזכותה הסתלק ושהופרה. נטל ההוכחה כבד, במיוחד כשהמסתלק בגיר ועבר זמן רב מהחתימה. לכן את כל השאלות שואלים לפני החתימה.
האם יש מס על הסתלקות מעיזבון?
ירושה עצמה לא חייבת במס בישראל. הסתלקות שנעשתה כדין לטובת בן זוג, ילד או אח של המוריש נחשבת חלק מהירושה: מי שלטובתו הסתלקו מקבל את החלק ישירות מהמנוח, ולכן לפי הגישה המקובלת אין כאן מכירה, ואין מס שבח או מס רכישה בגלל ההסתלקות. זה היתרון שלה על פני מתנה שנותנים אחרי הירושה, שאותה מדווחים לרשות המסים ושעשויה להיות כרוכה במס.
המצב משתנה כשמקבלים תמורה על ההסתלקות, כשהיא חלק מהסכם בין יורשים, או כשההעברה נעשית אחרי שהעיזבון חולק. במצבים כאלה רשות המסים עשויה לראות בפעולה עסקה. מי שמחזיק בדירה או מתכנן לקנות דירה בודק איך החלק בירושה ישפיע על המס שלו לפני שהוא מחליט אם לרשת או להסתלק.
הסתלקות או הסכם חלוקת עיזבון?
הסתלקות מתאימה כשיורש רוצה לוותר על חלקו, כולו או חלקו, לטובת בן הזוג, ילד או אח של המוריש. כשהמשפחה רוצה חלוקה אחרת, למשל הדירה לאח אחד והכסף לאחר, הכלי הוא בדרך כלל הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים. הסכם כזה גמיש יותר, אבל הוא דורש ניסוח זהיר ובדיקה של השלכות המס.
**זקוקים לייעוץ פרטני בעניין הסתלקות מצוואה/ירושה? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את 40 שנות ניסיוני כעורכת דין ירושה למענכם. אשמח לסייע!
שאלות נפוצות על הסתלקות מצוואה/מעיזבון
אפשר להסתלק לטובת נכד?
לא. נכד איננו בן זוג, ילד או אח של המוריש. החריג היחיד הוא מוריש שנהרג במלחמת חרבות ברזל, שאז החוק מתיר הסתלקות גם לטובת צאצאים רחוקים יותר.
צריך את ההסכמה של מי שלטובתו מסתלקים?
לא. ההסתלקות היא פעולה של המסתלק בלבד, והיא נכנסת לתוקף עם הגשת התצהיר.
אפשר להסתלק רק מהדירה?
רק אם הצוואה הורישה לכם את הדירה כנכס נפרד. בירושה על פי דין, או כשהצוואה נתנה לכם שיעור מכלל הרכוש, אפשר להסתלק מכל החלק או מאחוז ממנו, ולא מנכס אחד.
אפשר להסתלק אחרי שניתן צו ירושה?
כן, כל עוד העיזבון לא חולק. מגישים את תצהיר ההסתלקות עם בקשה לתיקון הצו.
אפשר לוותר על הירושה עוד בחייו של ההורה?
לא. לפי סעיף 8 לחוק הירושה, ויתור על ירושתו של אדם שנעשה בחייו בטל. הסתלקות אפשרית רק אחרי הפטירה.
הסתלקתי ואני מתחרט. מה אפשר לעשות?
אם התצהיר כבר הוגש, חרטה לא מספיקה. נשארת רק תביעה לביטול ההסתלקות, וזו מצליחה רק כשמוכח פגם כמו הטעיה, כפייה או עושק.
לפני חתימה על תצהיר הסתלקות כדאי לבדוק את מבנה העיזבון, את לשון הצוואה אם יש, את מצב החובות ואת השלכות המס. עו”ד אלינור ליבוביץ’ מלווה יורשים בהסתלקות מעיזבון, בבקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה ובתיקון צווים.
