פנסיה ואיזון משאבים: הסבר משפטי מלא

עקרון האיזון בין בני זוג על פי חוק יחסי ממון

על פי סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, זכויות שנצברו במהלך הנישואין נכללות במסת הנכסים הניתנת לאיזון בין הצדדים, אלא אם קיים הסכם ממון תקף הקובע אחרת. כאשר מדובר בזכויות פנסיוניות וסוציאליות, האיזון מורכב יותר מחלוקת כסף רגילה, משום שחלק מהזכויות עתידיות, חלקן אינן נזילות במועד הגירושין, וחלקן תלויות במועד פרישה, בתקנון הקופה או בהחלטות שיקבל בן הזוג החוסך בעתיד.

במסגרת איזון המשאבים נבחנות, בין היתר, זכויות כגון קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל, קרן השתלמות, פיצויי פיטורין, אופציות, מניות וזכויות פרישה נוספות. נקודת המפתח היא תקופת הצבירה: בן הזוג השני אינו זכאי בהכרח למחצית מכל הזכות הקיימת, אלא לחלק היחסי שנצבר במהלך החיים המשותפים ועד מועד הקרע.

בפועל קיימות שתי דרכים מרכזיות לאיזון זכויות פנסיוניות. הדרך הראשונה היא איזון דחוי, כלומר חלוקה במועד שבו הזכות תהפוך לנזילה או תשולם בפועל, למשל בעת פרישה לגמלאות או במועד שבו ניתן למשוך כספים מהקופה. דרך זו משמרת את הזכות כפי שהיא, אך משאירה קשר כלכלי עתידי בין בני הזוג גם לאחר הגירושין.

אפשרות שנייה היא היוון ואזי האיזון מבוצע מיידית תוך התחשבות כלכלית/מספרית כי מדובר בהקדמת תשלום

משמע אם הפנסיה עתידה להיות משולמת לעובד עוד כ- 10 שנים והעובד/בן או בת הזוג מסכימים להוון את התשלום ולבצע את האיזון מיידית, הרי שהתשלום שישולם יהיה נמוך יותר מאשר במקרה שבן הזוג יצטרך להמתין עוד 10 שנים.

כך למשל אם הערכת שווי הפנסיה תעשה לפי תוחלת החיים ממועד הפרישה ועד מועד הפטירה הצפוי, והשווי יוערך במיליון שקלים, הרי שאם יבוצע איזון מיידי דהיינו תשלום המתחשב בהיוון – הסכום שישולם בפועל יהיה נמוך יותר ויעמוד לצורך הדוגמא על 800 אלף ש”ח בלבד.

להיוון יש יתרון באשר אין הוא קושר את בני הזוג יחדיו לאורך שנים. החיסרון נובע מכך שמי שמחליט להוון נותר עם הרבה פחות כסף בהווה, ועם זכויות מוגדלות לעתיד לבוא.

החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו

מעבר לעקרון הכללי של איזון משאבים, יש להכיר את החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע”ד-2014. החוק נועד להתמודד עם הבעיה המעשית שנוצרה במשך שנים:

בן זוג לשעבר קיבל בפסק דין חלק מהפנסיה או מהחיסכון הפנסיוני של הצד השני, אך בפועל נותר תלוי בו עד למועד הפרישה או עד למועד מימוש הזכות. החוק מאפשר, במקרים המתאימים, לרשום את זכויות בן הזוג לשעבר אצל הגוף המשלם – קרן פנסיה, חברת ביטוח, קופת גמל או גורם המשלם פנסיה תקציבית – כך שהחלוקה לא תישאר רק הוראה בין בני הזוג, אלא תקבל ביטוי מול הגוף שאמור לשלם את הכספים בפועל.

המשמעות המעשית היא שפסק הדין או הסכם הגירושין צריכים להיות מנוסחים בזהירות רבה. אם ההוראות אינן ברורות, הגוף הפנסיוני עלול שלא לדעת כיצד לבצע את החלוקה, והצדדים עלולים למצוא את עצמם חוזרים לבית המשפט לצורך הבהרה, תיקון או מתן פסיקתא.

לכן חלוקת פנסיה בגירושין אינה מסתיימת בקביעה כללית שלפיה “הזכויות יחולקו בחלקים שווים”. צריך לקבוע מהי תקופת החיים המשותפים הרלוונטית, מהו מועד הקרע, מהו שיעור חלקו של בן הזוג לשעבר, ולאיזה סוג חיסכון מתייחסת ההוראה – קצבה עתידית, צבירה כספית, פיצויים, קופת גמל, קרן ותיקה, ביטוח מנהלים או פנסיה תקציבית.

מה צריך לכלול פסק הדין או הסכם הגירושין?

כאשר מאזנים זכויות פנסיוניות, פסק הדין או ההסכם צריכים להיות ישימים ולא רק צודקים ברמה העקרונית. יש לפרט את זהות הגוף הפנסיוני, סוג הזכות, תקופת הצבירה המשותפת, מועד תחילת השיתוף, מועד הקרע, שיעור הזכאות של בן הזוג לשעבר, והאם החלוקה תבוצע בעתיד מתוך הקצבה או באמצעות היוון ותשלום מיידי. ככל שקיימות כמה קופות או כמה מקומות עבודה לאורך השנים, חשוב להפריד ביניהם ולא להסתפק בניסוח כללי שעלול ליצור מחלוקת בשלב הביצוע.

בנוסף, רצוי להתייחס במפורש לשאלות שעלולות להפוך בהמשך לסכסוך נוסף: מה יקרה אם החוסך ימשוך כספים לפני הזמן, יעבור בין קופות, יפרוש מוקדם, ידחה את פרישתו, יקבל פיצויי פיטורין, יבחר במסלול קצבה מסוים או ילך לעולמו לפני מימוש הזכות.

במקרים מתאימים יש לצרף חוות דעת אקטוארית או להפנות אליה בגוף ההסכם, כדי שהמספרים, שיעורי החלוקה והנחות החישוב יהיו ברורים. רשות המסים מציינת כי בהליכים מסוימים להעברת כספים מקופת גמל לבן זוג לשעבר נדרשים, בין היתר, פסק הדין או פסיקתא, דוח יתרה לחלוקה ממערכת המסלקה הפנסיונית, ולעיתים גם חוות דעת אקטוארית ואישורי הקופות הרלוונטיות.

הכלל החשוב הוא פשוט: הסכם טוב צריך לדבר בשפה שבית המשפט, האקטואר והגוף הפנסיוני יכולים ליישם. ניסוח עמום אולי מספיק כדי לסיים את המשא ומתן בין בני הזוג, אך הוא עלול להיכשל דווקא בשלב שבו צריך להפוך את ההסכמה לכסף ממשי. לכן בהסכמי גירושין הכוללים פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים או פנסיה תקציבית, יש להקפיד על הוראות ביצוע מדויקות, ולא רק על הצהרה כללית בדבר חלוקה שוויונית.

היבטי מס וביצוע מול הקופה

חלוקת זכויות פנסיוניות בגירושין אינה מסתיימת בפסק הדין או בהסכם הגירושין. לאחר שנקבע חלקו של בן הזוג לשעבר, יש לוודא שההוראות ניתנות לביצוע מול הגוף שמחזיק את הכספים או משלם את הקצבה. כאן נכנסים לתמונה קרן הפנסיה, קופת הגמל, חברת הביטוח, הגוף המשלם פנסיה תקציבית ולעיתים גם רשות המסים.

הבעיה המעשית היא שפסק דין כללי מדי עלול להיות נכון מבחינה עקרונית, אך קשה לביצוע מול הקופה. הגוף הפנסיוני צריך לדעת בדיוק מה לחלק, מאיזו תקופה, באיזה שיעור, מאיזה רכיב, ובאיזה מנגנון. יש הבדל בין חלוקת קצבה עתידית לבין העברת כספים מקופת גמל לחשבון חדש על שם בן הזוג לשעבר. יש גם הבדל בין רכיב תגמולים, רכיב פיצויים, קרן ותיקה, ביטוח מנהלים ופנסיה תקציבית. כל אחד מהם עשוי להיות כפוף לכללי ביצוע ומיסוי שונים.

בהעברת כספים מקופת גמל לבן זוג לשעבר, רשות המסים דורשת במקרים מסוימים דוח סכום צבירה לחלוקת חיסכון פנסיוני ממערכת המסלקה הפנסיונית, הידוע כדוח יתרה לחלוקה. כאשר מונה אקטואר, ייתכן שגם חוות דעתו תידרש לצורך הסדרת ההעברה. בנוסף, נדרש לוודא כיצד יטופל המס: האם ההעברה פטורה, האם חלה תקרת פטור, האם נדרש אישור פקיד שומה, ומה יקרה אם לא יוצגו לקופה המסמכים הנדרשים. לפי רשות המסים, בהיעדר דוח יתרה לחלוקה או הוראות מתאימות מפקיד השומה, ייתכן ניכוי מס בעת העברת הכספים.

לכן, כבר בשלב ניסוח ההסכם או פסק הדין, צריך ומומלץ לחשוב על שלב הביצוע.

מה תפקיד האקטואר בחלוקת פנסיה בגירושין?

בתיקי גירושין הכוללים זכויות פנסיוניות, אקטואר נדרש בדרך כלל כדי לחשב את שווי הזכויות שנצברו בתקופת החיים המשותפים. תפקידו אינו רק “לחלק את הפנסיה לשניים”, אלא להבחין בין תקופות צבירה, סוגי זכויות, רכיבי פיצויים, קצבאות עתידיות, היוון, מס, תוחלת חיים ולעיתים גם פנסיה תקציבית או זכויות פרישה מיוחדות.

כאשר מבקשים לבצע איזון מיידי, חוות הדעת האקטוארית הופכת חשובה במיוחד, משום שהיא מתרגמת זכות עתידית לסכום נוכחי. ללא חישוב מקצועי, אחד הצדדים עלול לוותר על סכומים משמעותיים או להסכים לקיזוז שאינו משקף את הערך הכלכלי האמיתי של הזכות.

איך מתייחס בית המשפט למצב בו אדם מחליט שלא לפרוש במועד המיועד לכך (62 לאישה ו- 67 לגבר) בכל הנוגע לחלוקת הפנסיה בין בני הזוג?

לכך מתייחס בית המשפט בתמ”ש 34675-03-15 בנסיבות אלה, בהן האישה בוחרת לדחות את  מועד פרישתה מעבודה למועד לא צפוי, למרות זכאותה לעשות כן זה מכבר, וזאת בנסיבות בהן לנתבע אין כל השפעה על קבלת החלטה זו ואימתי תאירע בעתיד, וגם נוכח אי התחשבות בפנסיה הרעיונית של הנתבעת – עשויה החלטת האישה להוביל את הצדדים לתוצאה לא שוויונית בה לאישה הכנסה מעבודה שוטפת בתוספת למחצית מקצבת הפנסיה של התובע, ואזי הכנסתה תהיה כפולה משלו.

כלומר האישה שעדיין עובדת ומחליטה שלא לצאת לגמלאות מקבלת משכורת שוטפת וכן מחצית מהפנסיה של הבעל בשל הזכות לאיזון משאבים בין בני זוג.

לעומת זאת הבעל נותר עם מחצית הפנסיה שלו בלבד ללא איזון או קיזוז במידה ואין הוא עובד למחייתו אלא פרש באופן מוחלט לגמלאות.

בית המשפט מאמץ את האפשרות להביא בחשבון פנסיה רעיונית כדי ליצור איזון

על מנת לשאוף לתוצאה צודקת והוגנת ובכדי לערוך איזון במועדי הפרישה הלא שוויוניים, מצא בית המשפט כי יש לקבל את הצעת התובע לחישוב הפנסיה הרעיונית של הנתבעת ולהורות כי המומחה יערוך תחשיב רעיוני של חלקו של התובע בפנסיית הנתבעת לו הייתה פורשת במועד הקובע, ולקזז מחלקה של הנתבעת בפנסיה המוקדמת של התובע את חלקו של התובע בפנסיה הרעיונית שלה.

ראו לעניין זה תמ”ש (י-ם) 30831-03-12 א.ה נ’ ה ; וכן תמ”ש (ת”א) 48482/07 ש.מ נ’ א.מ; תמ”ש (נצ’) 55595-02-12 ח.נ נ’ ד.נ.

המשמעות של פנסיה רעיונית היא שבית המשפט אינו מסתפק תמיד בשאלה אם בן הזוג פרש בפועל. במקרים מתאימים הוא בוחן מה הייתה הקצבה שהיה יכול לקבל אילו מימש את זכותו לפרוש במועד שבו היה זכאי לכך.

החישוב אינו נועד להעניש את מי שבחר להמשיך לעבוד, וגם אינו שולל ממנו את הזכות להחליט מתי לפרוש. מטרתו למנוע מצב שבו דחיית הפרישה יוצרת יתרון כלכלי חד-צדדי: צד אחד מקבל בפועל גם הכנסה מעבודה וגם חלק בפנסיה של האחר, בעוד שהצד השני אינו נהנה עדיין מחלקו בזכויות הפנסיוניות של בן הזוג שעודנו עובד.

לכן, כאשר קיים פער בין מועדי הפרישה של הצדדים, או כאשר אחד מהם דוחה פרישה למרות שכבר הגיע למועד שבו הוא זכאי לקצבה, עשוי בית המשפט להורות למומחה לערוך תחשיב של פנסיה רעיונית.

תחשיב זה בודק מה היה חלקו של בן הזוג האחר אילו הפנסיה הייתה משתלמת כבר באותו מועד, ולאחר מכן ניתן לקזז את הסכום הרעיוני מחלקו של אותו בן זוג בפנסיה הממשית המשולמת לצד השני. הפסיקה הכירה באפשרות זו במקרים שבהם בלעדיה תיווצר תוצאה בלתי שוויונית, במיוחד כאשר הפנסיה של צד אחד כבר מחולקת בפועל והפנסיה של הצד השני נדחית למועד לא ידוע.

עם זאת, פנסיה רעיונית אינה מופעלת באופן אוטומטי. בית המשפט יבחן את נסיבות הפרישה, גיל הצדדים, מקורות ההכנסה שלהם, השאלה אם דחיית הפרישה נעשתה משיקולים ענייניים, הפער הכלכלי שנוצר בפועל והיכולת לבצע קיזוז מדויק באמצעות מומחה.

טעויות נפוצות באיזון פנסיה בין בני זוג

איזון פנסיה בגירושין עלול להיראות פשוט על הנייר, אך בפועל מדובר באחד החלקים הרגישים ביותר בחלוקת הרכוש. ניסוח לא מדויק, חישוב חלקי או ויתור שנעשה בלי הבנה כלכלית מלאה יכולים לגרום להפסד משמעותי שנים אחרי סיום ההליך. אלה הטעויות המרכזיות שמניסיוני כדאי להיזהר מהן:

• ניסוח כללי מדי בהסכם הגירושין – משפט כמו “הפנסיה תחולק שווה בשווה” אינו מספיק. צריך לקבוע מועד קרע, תקופת צבירה רלוונטית, שיעור זכאות, זהות הקופות והוראות ביצוע שהגוף הפנסיוני יוכל ליישם.
• התעלמות מתקופת הצבירה המדויקת – בן הזוג השני זכאי בדרך כלל לחלק שנצבר במהלך החיים המשותפים, ולא בהכרח למחצית מכל הפנסיה. יש להפריד בין זכויות שנצברו לפני הנישואין, במהלך הנישואין ולאחר מועד הקרע.
• הסתמכות על יתרה עדכנית בלבד – יתרה בקופה אינה תמיד משקפת את השווי האמיתי של הזכות. בפנסיה יש משמעות לקצבה עתידית, תנאי פרישה, מס, תוחלת תשלום ולעיתים גם לזכויות שאירים.
• ויתור על חוות דעת אקטוארית – כאשר קיימות זכויות משמעותיות, כמה קופות, פנסיה תקציבית או מחלוקת על היוון, חוות דעת אקטוארית יכולה להיות ההבדל בין חלוקה נכונה לבין טעות יקרה.
• קיזוז פנסיה מול נכס אחר בלי להבין את השווי האמיתי – לעיתים צד אחד מוותר על חלקו בפנסיה בתמורה לדירה, רכב או כסף נזיל. לפני קיזוז כזה צריך להבין מהו הערך המהוון של הפנסיה ומה יישאר לאחר מס והנחות אקטואריות.
• אי התייחסות למקומות עבודה וקופות ישנות – במהלך שנות הנישואין ייתכן שנצברו זכויות בכמה קרנות, ביטוחי מנהלים, קופות גמל, קרנות השתלמות או רכיבי פיצויים. קופה שנשכחה עלולה לשנות את תמונת האיזון.
• היעדר הוראות למקרה של פרישה מוקדמת או דחיית פרישה – אם אחד הצדדים פורש מוקדם, דוחה את הפרישה או ממשיך לעבוד למרות זכאות לפנסיה, הדבר עשוי להשפיע על מועד התשלום ועל האיזון בפועל.
• אי רישום הזכויות מול הגוף הפנסיוני – גם לאחר פסק דין או הסכם, צריך לוודא שהחלוקה ניתנת לביצוע מול הקרן, חברת הביטוח או הגוף המשלם. אחרת עלול להיווצר פער בין מה שנקבע משפטית לבין מה שישולם בפועל.

פנסיה ואיזון משאבים – לסיכום:

איזון פנסיה בגירושין מחייב הרבה יותר מחלוקה טכנית של זכויות. יש לקבוע בין היתר את מועד הקרע, לזהות את כל הקופות והזכויות, להפריד בין תקופות צבירה, להחליט אם האיזון יבוצע במועד הפרישה או בדרך של היוון, ולנסח הוראות שניתן לבצע מול הגוף הפנסיוני.

כאשר אחד הצדדים דוחה פרישה, כאשר קיימת פנסיה תקציבית, או כאשר הזכויות מפוזרות בין כמה גופים, יש חשיבות מיוחדת לחוות דעת אקטוארית ולניסוח משפטי ברור ומדויק. טיפול נכון בשלב ההסכם או פסק הדין יכול למנוע שנים של מחלוקות לאחר הגירושין.

אלינור ליבוביץ’, מומחית בדיני משפחה, גירושין ירושה ופנסיה

תוכן נוסף הקשור לנושא המאמר:

חלוקת פנסיה בגירושין: המדריך המקצועי המלא

חלוקת זכויות סוציאליות בגירושין

חלוקת נכסי קריירה במהלך הגירושין