עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
עורכי דין לגירושין ודיני משפחה צריכים לעיתים לקבוע אסטרטגיה אך להישמר היטב מפני הסתבכות בפלילים של הלקוח ובמיוחד שלהם.
עורכי דין העוסקים בדיני משפחה וגירושין, צריכים, בין היתר, אם כי לא רק, להנחות את הלקוח כיצד לנהוג, מה לעשות, עוד יותר מה לא לעשות, ובאופן כללי לגבש טקטיקת פעולה על מנת להוציא עבור הלקוח את המיטב מהסיטואציה הקיימת שהינה עגומה ממילא, הואיל ואנו עוסקים בגירושין ולא בייעוץ משפטי לאירועים חיוביים ומשמחים (כמו רכישת דירה, הקמת חברה, יזמות וכו’).
כך למשל, אם לקוח או לקוחה יאמרו לך שהם חושדים שבן או בת הזוג בוגדים ויש חשש לבגידה – מתפקידו של עורך הדין לבחון ביחד עם הלקוח, כיצד יוכיחו את הבגידה, ובאיזו דרך יתעדו את הבגידה, בהנחה שיש ערך לממצאים מעין אלו בתיק הגירושין הנדון.
כיום יש אינספור אמצעים לבדיקת ותיעוד בגידה, חוקיים ולא חוקיים. עורך דין לגירושין צריך להישמר כמו מפני אש, מהאפשרות שיתן ידו או אפילו ימליץ בלבד על מעשה בלתי חוקי שיכול לסבך את הלקוח, וכפועל יוצא מכך גם את עורך הדין בעצמו.
לא כל האמצעים כשרים לגילוי בגידה על מנת להשיג חיוב בגט
לדוגמא אם לאחר תקופה ארוכה שאין כל אינדיקציה לכך שבת הזוג בוגדת ואין כנגדה כל עילה מוכרת בדין המאפשרת לחייב אותה בגט פיטורין כלומר בגירושין, עולה האפשרות כי חוקר פרטי יצור קשר עם האישה וינסה לפתותה – על עורך הדין לגירושין לדעת היטב כי הוא מסתכן בכך שהוא משתף פעולה או חלילה יוזם פעולה בלתי חוקית מסוג זה ויוזם או מסייע בעבירת הדחה, למשל.
פסק הדין שאתאר להלן מדגים מהו הגבול הדק שאותו עורך דין לא יכול לחצות, וניתן בת”ע 27301-05-1
במקרה זה טוענת התובעת כי הייתה הידועה בציבור של אדם שנפטר למשך תקופה ארוכה וכי להם ילד משותף. עם פטירתו לא הוריש המנוח מאומה לתובעת וגם לא לבן המשותף. הצוואה שהותיר אחריו מעניקה שקל אחד בלבד לילדו של המנוח.
התובעת עתרה לבית המשפט בטענה לפיה הייתה הידועה בציבור של המנוח ולפיכך כל הנכסים שנצברו בתקופה המשותפת, הינם נכסים משותפים מכוח הלכת השיתוף בין ידועים בציבור.
יורשי המנוח הזוכים על פי הצוואה בעדים שהותיר אחרו, התנגדו לכך שהתובעת הינה ידועה בציבור וטענו כי הייתה חברתו בלבד ופילגש לצרכי מין אך לא מעבר לכך. כפועל יוצא מכך טענו שאין לה כל זכויות כספיות ו/או רכושיות וביקשו לדחות את תביעתה.
היורשים שכרו חוקר פרטי שהתחזה לנציג של עמותה שהייתה אמורה לסייע לתובעת. החוקר יצר קשרי ידידות עם התובעת והציע לה כי יחתום על תצהיר שיתמוך בגרסה שלה לפיה הייתה ידועה בציבור של המנוח. התובעת והחוקר פנו למשרדי עורך הדין של התובעת והחוקר הפרטי חתם על תצהיר בפני עורך הדין.
היורשים– הנתבעים הגישו את תצהיר העדות הראשית מטעמם ואזי התברר כי המצהיר הינו חוקר פרטי שמטרתו הייתה להפיל את התובעת בפח, ולהציגה כשקרנית ולהראות כי יכולה הייתה לגרום לאדם זר ליתן תצהיר לטובתה על מנת לזכות במשפט, דבר הפוגם בתום ליבה, ביושרה, באמינותה ובגרסת התביעה עצמה.
התובעת הגישה לבית המשפט בקשה לפסילת התמלילים וטענה כי החוקר הדיח אותה לדבר עבירה ושידל אותה להגיש תצהיר שקר לבית המשפט. התובעת גם טענה למצגי שווא ותרמית שהוצגה כלפיה על ידי החוקר.
בית המשפט מצא כי התנהלותו הכוללת של החוקר הפרטי מהווה הפרה של חוק הגנת הפרטיות.
היורשים טענו כי גם אם החוקר בצע עבירה אתית אין בכך לגרום לפסילת הראיות וכי התמליל מראה שהתובעת אינה בוחלת בכל אמצעי כדי להשיג את מטרתה והיא הגישה תצהיר של אדם, אשר לא הכיר אותה בזמן שהייתה חברתו של המנוח שנפטר, עורך הצוואה, וידעה היטב כי הוא חותם על תצהיר כוזב לטובתה. דבר זה פוגם באמינותה ומראה כי היא מוכנה לעבור עבירות חמורות להשגת תביעותיה הכוזבות.
בית המשפט רואה בחומרה רבה את התנהלות החוקר הפרטי אשר חתם על תצהיר שקרי בפני עורך הדין ביודעו שהוא כוזב. וגם הדיח את התובעת לדבר עבירה.
זה באשר לחוקר הפרטי.
עכשיו בואו נניח שתי הנחות בנוגע לעורכי הדין לגירושין אשר טיפלו בסכסוך המשפטי בין הידועה בציבור – לכאורה – לבין המנוח:
האחת – כי החוקר הפרטי שנשלח להפיל בפח את התובעת, עשה זאת לא רק על דעת מי ששכר אותו (היורשים) אלא גם עורך הדין היה שותף למזימה – במקרה כזה גם עורך הדין יכול היה להיות מואשם בעברות פליליות ואתית.
שנית – כי יוזמת התובעת להשיג תצהירי כזב נעשתה על דעתם של עורכי הדין שלה, וכאשר הם החתימו את החוקר הפרטי על תצהיר הם היו מודעים לכך שהוא אינו אמת.
במקרה כזה גם עורכי הדין של התובעת היו עוברים עבירה אתית ופלילית כאחת.
הדוגמא שלעיל מראה עד כמה הפיתוי להסתבך גדול ועד כמה עורכי הדין לגירושין צרכים להישמר על נפשם.
אמנם ברור שעורך דין המייצג בתיק גירושין או סכסוך במשפחה או סכסוך בין יורשים צריך לבנות ולבדוק אסטרטגיה, טקטיקה ותוכנית פעולה. יש צורך להיות אקטיבי ולא רק פאסיבי, לקבל החלטות ולבצע מעשים מסוימים.
הציפייה מעורכי הדין היא ליוזמה והדרכה מתאימים. אולם יש הבדל גדול בין שכירת שירותי חוקר פרטי על מנת לעקוב לצורך גילוי האם מתקיימת בגידה, כאשר הבילוש נעשה ברשות הציבור ולא בחדרי חדרים תוך פגיעה בפרטיות, שזוהי פעולה חוקית ולגיטימית בתיק גירושין או ירושה – לבין שליחת חוקרת שתפתה את הבעל או חוקר שיפתה את האישה כדי להציג מצג בדבר בגידה, ממצא רב משמעות.
ממצא כזה גורר אחריו הפסד זכויות מוחלט של האישה לרבות הזכות למזונות אישה והזכות לכתובה ותוספת כתובה.
אם הבעל נתפס בבגידה קיים סיכוי גבוה כי יחויב בסכום הכתובה בבית הדין הרבני, ואף מההיבט הפסיכולוגי הדבר משפר את מצבה המשפטי של האישה.
למרות הכל מצופה מעורכי הדין לגירושין ומעורכי הדין העוסקים בדיני משפחה וירושה לשמור על החוק בדקדקנות ולא להתפתות לפתור את הסכסוך בדרכים מפוקפקות על גבול החוקי או מעבר לכך.
