מה הסיכוי שבית המשפט העליון יתן זכות לערעור בגלגול שלישי?
הגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה
כאשר בית המשפט לענייני משפחה נותן פסק דין באחת מן הסוגיות הרלוונטיות לדיני המשפחה והגירושין, דהיינו במזונות אישה או מזונות ילדים, חלוקת רכוש ואיזון משאבים בין בני זוג, משמורת, הסדרי ראיה או אחריות הורית משותפת – רשאי הצד שרואה עצמו נפגע מפסק הדין להגיש ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי.
ערעור זה הינו בזכות, ואין צורך לבקש רשות כדי להגיש ערעור. את הערעור יש להגיש בתוף 45 יום מיום שבוצעה המסירה של פסק הדין, או מהיום שנודע על פסק הדין מחמת “כלל הידיעה”.
בבית המשפט המחוזי יש להפקיד ערבון כפי שייפסק, כתנאי לשמיעת הערעור. הערעור צריך להיות מפורט ומנומק עובדתית ומשפטית.
בשלב הראשון מוזמנים הצדדים לקדם ערעור בפני דן יחיד. במהלך דיון כזה ינסה שופט/ת בית המשפט המחוזי לפשר בין הצדדים ולנסות להביאם להסכמות. היה והדבר לא הסתייע בידו, ייקבע הדיון לערעור בפני שלושה שופטים מחוזיים מנוסים ובקיאים בדיני המשפחה בכלל ובנשוא הערעור בפרט.
על המערער להגיש עיקרי טיעון 14 ימים קודם לדיון, ועל המשיב/ה להגיש עיקרי טיעון 7 ימים לאחר מכן.
וכאן תישאל השאלה מה קורה אם מי מהצדדים אינו שבע רצון מתוצאות הערעור, שהרי ניתן לפתוח את פסק הדין ולשנותו, ולעיתים הדבר קורה, ולעיתים מזומנות יותר בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור מותיר את פסק הדין המקורי על כנו, דהיינו אינו משנה את פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה.
מי שלא מרוצה מתוצאות הדיון יכול להגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור, ובה הוא עותר כי בית המשפט העליון ימצא שיש הצדקה לדיון פעם שלישית באותה סוגייה ממש השנויה במחלוקת.
נטייתו של בית המשפט העליון הינה שלא להיעתר לבקשה להתיר ערעור על פסק דין שניתן בערעור
הלכה פסוקה היא כי בדרך כלל בית המשפט העליון אינו נעתר לבקשה כזו. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת רק במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר”ע 103/82 חניון חיפה בע”מ נ. מצת אור (הדר חיפה) בע”מ.
כאשר מדובר בפסיקת מזונות לא ייעתר בית המשפט בדרך כלל ליתן רשות ערעור שכן “פסיקת מזונות היא בעיקרה שאלה עובדתית הכרוכה בברור העובדות לרבות הכנסות שני ההורים. שאלות אלו מטבען תלויות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ואין הן מצדיקות מתן רשות ערעור בגלגול שלישי” (בע”מ 2952/06 פלוני נ. פלונית.
ועוד: “שיעור המזונות …תלוי בנסיבות כל מקרה, ואין מקום להתערבות בו בגלגול שלישי” ( בע”מ 1610/06 פלוני נ. פלוני).
ראינו אם כן, שרשות ערעור ניתן, רק כאשר מתקיימת שאלה עקרונית בעלת עניין ציבורי, ורשות כזו לא ניתנת במקרה שבו סכום המזונות חורג למעלה או למטה מהרצוי או המקובל, ורק במקרה של סטייה מהותית מההיגיון והסביר יתכן ובית המשפט העליון ייעתר לדון מחדש בפסק דין, שניתן בבית המשפט לענייני משפחה, ואשר בית המשפט המחוזי כבר בחן אותו ונתן את פסיקתו.
ועולה אם כן, שבחלק הארי של המקרים אם כי לא בכולם – הסיכויים להגיע לבית המשפט העליון הינם קטנים בסוגיות שבדיני משפחה וגירושין.
בית המשפט העליון נוקט בגישה מחמירה בכל הנוגע למתן רשות ערעור בגלגול שלישי, מתוך רצון לשמור על סופיות הדיון ולמנוע הארכת הליכים מיותרת.
ככלל, ערעור נוסף יתקבל רק כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית בעלת השלכות רוחביות או כאשר נדרש תיקון עיוות דין חמור, אשר לא ניתן לתיקון בדרכים אחרות (ר”ע 103/82 חניון חיפה בע”מ נ’ מצת אור (הדר חיפה) בע”מ).
בית המשפט אינו מתערב בעניינים עובדתיים פרטניים, כמו קביעת גובה מזונות ילדים, אלא במקרים חריגים בהם קיימת סטייה חריגה מההלכה הפסוקה או שיקול דעת שגוי מובהק (בע”מ 2952/06 פלוני נ’ פלונית). במרבית המקרים, יש להניח כי החלטת בית המשפט המחוזי תעמוד בעינה, אלא אם מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות נוספת.
תוכן נוסף בנושא:
בית המשפט המחוזי קיבל בקשת רשות ערעור על פסיקת מזונות בנוגע לאשה והתערב בהחלטה זמנית
ערעור ובקשת רשות ערעור על בית המשפט לענייני משפחה ועל בית הדין הרבני האזורי