על הנוהג של בית הדין הרבני לרשום הערה בפסק דין על הצורך בבירור בשל חשש ניאוף
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
עד היום, אם במהלך הליך גירושין בבית הדין הרבני, הדיינים או מי מהם היו מתרשמים כי האישה ביצעה מעשה של בגידה, יכול היה בית הדין לקיים בירור בעניין, וכתוצאה ממנו רשאי היה בית הדין להטיל על האישה איסור להינשא בעתיד למי שהתגרשה ממנו (“הבעל”), וכן למי שנקבע כי קיימה עמו יחסי אישות בתקופת הנישואין (“הבועל”), בבחינת “אסורה על בעלה ועל בועלה“.
המגבלה נרשמת על גבי הגט וברשימה של בתי הדין.
הבירור היה נעשה גם אם הבעל היה מודיע שאין לו עניין בבירור זה וגם אם הצדדים היו מכריזים על גירושין בהסכמה ללא שאלת האשם בגירושין.
לעומת זאת, גבר המקיים יחסי אישות עם אישה פנויה אינו אסור עליה, וגם אם בית הדין הרבני אינו רואה בחיוב בגידה של גבר באשתו – אין בכך כדי לאסור עליו להינשא בעתיד לאותה אישה. שונים הם פני הדברים בכל הנוגע להתנהגות אישה. אם בגדה היא במהלך הנישואין – הינה אסורה גם על בעלה וגם על המאהב (בועלה).
לפני כשלוש שנים, עתרו לבג”ץ מספר ארגוני זכויות נשים נגד פרקטיקה זו, בטענה שהיא בלתי חוקית. בעתירה נטען כי בתי הדין הרבניים לא מוסמכים לברר טענות ניאוף ו-בגידה שכלל לא הועלו על ידי בני הזוג ולהטיל הגבלות על צד שלישי (“הבועל”) שאיננו צד להליך הגירושין.
מנוסח העתירה עולה כי בירור הטענה שלא לצורך פוגע בזכות לפרטיות ואף בשוויון בין בני הזוג, משום שתוצאותיו של ניאוף ומעשה בגידה לפי ההלכה חמורות יותר ביחס לנשים מאשר בנוגע לגברים כפי שהוסבר לעיל.
גרסת ארגוני הנשים:
גם אם יש לבתי הדין סמכות לערוך בירורים לצורך הטלת מגבלת נישואין, טענו הארגונים כי ההליכים מתנהלים בניגוד לכללי הצדק הטבעי, שכן לא ניתנת זכות טיעון ראויה למי שעלולים להיפגע מההחלטה, וראוי גם שהעניין יידון בפני שלושה דיינים.
גרסת בתי הדין הרבניים:
בתי הדין הרבניים והיועמ”ש לממשלה טענו, בין היתר, כי הסמכות הייחודית של בתי הדין לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, מאפשרת לדון בכושרו של אדם להינשא ובמגבלות שחלות עליו לפי דין תורה.
ההנחיות החדשות של נשיא בית הדין הרבני הגדול:
כתוצאה מכך, בעקבות העתירה וההידברות שנעשתה בין הצדדים בעידודו של נשיא בית המשפט העליון, פרסם לאחרונה נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב יצחק יוסף: “הנחיות לעניין הליך לקביעת הגבלה על בני זוג גרושים להינשא בעתיד.”
בהנחיות, נפרשׂו קווים מנחים למקרים שבהם יהיו בתי הדין רשאים לקיים בירורים לצורך הטלת מגבלת נישואין “לבעל ולבועל”. לפי ההנחיות, מגבלת הנישואין תירשם ברבנות רק לאחר שיתקיים בירור שיכלול העלאת טענות והבאת ראיות.
במסגרת בירור זה, תינתן זכות טיעון לבני הזוג וכן לצד השלישי – שחשוד בקיום יחסי אישות, שעלול להיות מושפע מתוצאות ההליך, וכן יוכלו הצדדים לבקש שהבירור ייערך בפני שלושה דיינים.
בעקבות ההנחיות החדשות, החליטו הנשיא בדימוס אשר גרוניס, השופט ניל הנדל והשופטת דפנה ברק- ארז כי העתירה מיצתה את עצמה.
לבקשת העותרים, שביקשה ליצור סימטריה בין נשים לגברים בלשון – ההנחיות נוקטות לשון כללית (“בן זוג”).
העתירה נמחקה נוכח ההנחיות החדשות, אך, עם זאת בית המשפט העליון, הבהיר כי טענותיהם העקרוניות של העותרים שמורות להם, במידה שיחליטו לעתור שוב לאחר שייבחן בפועל יישום ההנחיות החדשות. אין אלא של לקוות כי הליכי גירושים, יוכלו לדלג על ברור האשמות של צדדים האחד כלפי השני וכי ההליכים המשפטיים יסתיימו בהסכם ממון כולל או בהליך גישור, וכך תיחסך מהצדדים אי הנעימות הגדולה הכרוכה בברור של בגידה וניאוף.
