מרוץ הסמכויות

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

פעמיים רבות מוכרע גורל התיק לפי השאלה מי משני בני הזוג עשה את המהלך הראשון. לצעד זה יש משמעות גם טקטית וגם פסיכולוגית.

הדעה הרווחת היא כי לגבר עדיף להתדיין בבית הדין הרבני ואילו הערכאה העדיפה לאישה היא בית המשפט לענייני משפחה. לא תמיד דעה זו נכונה. ישנם מקרים מסויימים בהם לאישה עדיף שהדיון בעניינה ייערך בית הדין הרבני דווקא (ראה לעיל בפרק על פירוק השיתוף שם יש מידע והסבר על מהו מדור ספציפי המוענק לאישה ואשר אותו ניתן לקבל רק בבית הדין הרבני והוא מקנה יתרון גדול לאישה)

במקרים רבים מנסה גבר העומד בפני הליך הגירושין להזדרז ולהגיש את תביעתו לבית הדין הרבני ומבקש הוא לכרוך בתביעה את נושא הגירושין, מזונות האישה, מזונות הילדים, ומשמורתם.
את נושא הדירה יעדיף בדרך כלל הגבר להשאיר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה, כדי להפעיל לחץ על אשתו באמצעות הסיכון בפניו היא עומדת, שדירת המגורים עומדת להימכר לאלתר.

אישה תעדיף לתבוע את מזונותיה ואת מזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה, מאחר ובית המשפט פוסק – ברוב המקרים – מזונות גבוהים יותר, ומצמיד אותם למדד, בעוד שבית הדין הרבני פוסק ברוב המקרים – מזונות נמוכים יותר הצמודים לתוספת היוקר בלבד.

אישה גם תעדיף כי נושא הרכוש ידון בבית המשפט לענייני משפחה, שכן בית המשפט יעניק לה – ברוב המקרים – מחצית מכל רכוש בין אם הוא רשום על שמה ובין אם לאו, ואילו גורל הרכוש בבית הדין הרבני יוכרע בהרבה מקרים לפי צורת הרישום אף בלא כל קשר למאמץ המשותף ולתרומת האישה בניהול משק הבית ובגידול הילדים.

אמנם ההלכה האזרחית בדבר שיתוף בנכסים מחייבת את בתי הדין הרבניים, אולם ישנם מקרים בהם בתי הדין עוקפים הלכה זו ואינם מעניקים לאישה את מחצית הרכוש, ואישה הרוצה בכל זאת להילחם על הרכוש המגיע לה על פי הלכת השיתוף או על פי עקרון איזון המשאבים – צריכה לפנות לבג"צ, דבר הכרוך במלחמה קשה ובהוצאה כספית גבוהה.

מסיבה זו יעדיפו רוב הגברים – אלא אם מרבית הרכוש רשום על שם האישה, שהוא המקרה החריג – לדון בנושא הרכוש בבית הדין הרבני.
השוני בין הפסיקה שבין בתי הדין לבתי המשפט גורם לתופעה של "מרוץ סמכויות" וכל הקודם – זוכה. יש גם משמעות פסיכולוגית לשאלה מי עשה את הצעד הראשון בלא כל קשר למצב המשפטי. מי שעשה את הצעד הראשון מרגיש כי ידו על העליונה והוא בא עם בטחון רב למשא ומתן וכך משיג יתרון מסויים גם אם אין לכך בסיס משפטי מוצדק.

לא בכל מקרה שבו גבר הקדים וכרך בבית הדין הרבני את הנושאים הקשורים בגירושין הדבר פועל לרעת האישה, שכן על הגבר להוכיח ולעמוד בשלושה תנאים כדלקמן:

1. כנות תביעת הגירושין
2. כריכה כדין
3. כנות הכריכה

היה והגבר לא יצליח להוכיח את שלושת התנאים המצטברים – יערך הדיון בבית המשפט לענייני משפחה למרות שהגבר הקדים את האישה ולמרות שהגיש את התביעות לפניה. קיימים מקרים בהם למרות הגשת התביעות על ידי הגבר לבית הדין הרבני – תהיה הסמכות נתונה לבית המשפט למשפחה. כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו המיוחדות.

הגשת תביעות ליתר בטחון, ומיד לאחר מכן לפנות לגישור – זאת ההמלצה הטובה ביותר בדרך כלל. בכל מקרה בו יש ספק האם להגיש תביעה כדי "לתפוס את הסמכות" או לא להגיש כדי שלא להסלים את המצב – הנני ממליצה להגיש תביעה על מנת לוודא שהערכאה הרצויה לאותו לקוח (בין אם גבר ובין אם אישה) – תדון בנושא, ומיד לאחר הגשת התביעות – להציע לבן הזוג לפנות לגישור. יתרונותיו של הגישור מרובים – ועל כך בפרק הדן בגישור.
לאפשרות זאת יש יתרון גדול: הלקוח וידא והבטיח כי תביעתו תידון במקום המתאים לו (אם בית הדין ואם בית המשפט למשפחה). הצעה כזאת מאפשרת לפנות להליכי גישור בלי לקחת סיכון מיותר שבן הזוג השני "יקדים" אותך במרוץ הסמכויות.