אין פרופורציה בין מצבו הכלכלי של אב לבין פסיקת מזונות ילדים
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
האם יש הבדל בפסיקה בין מזונות ילדי עשירים לבין מזונות ילדים שאינם מהעשירון העליון?
הלכה פסוקה היא, כי בבואו להחליט על גובה המזונות הראוי, רשאי בית המשפט לאמוד את סכום ההוצאות גם על פי שיקול דעתו וניסיון חייו כשופט שבתוך עמו הוא יושב, ולאו דווקא על פי המפורט בכתב התביעה (ע”א 687/83 מזור נ’ מזור פ”ד לא(3) 25 וכן ע”א 93/85 שגב נ’ שגב פ”ד לט(3) 825).
כלל זה הינו בעל משקל מיוחד כשמדובר במשפחה הנמצאת בעשירונים העליונים, כיון שהיקף ההוצאות האפשריות רחב יותר ומרחב התמרון בקביעת המזונות רחב יותר.
לכאורה, היינו מצפים כי מזונות של ילד לאב עשיר יגיעו לסכום נכבד יותר שיש לו קשר להכנסתו, אך הלכה תיאורטית לחוד – ומציאות לחוד. בפועל לילדי עשירים נפסקים מזונות ילדים אך מעט גבוהים יותר מאשר הממוצע, אך אין הם משקפים את רמת החיים לה הורגלו ו/או את יכולתו של האב.
מזונות במשמורת משותפת ומזונות במשמורת בלעדית אצל האם כאשר האב המשתכר משכורת רגילה, העולה במעט על השכר הממוצע במשק:
אב משתכר 10,000 ₪ נטו ויש לו שלושה ילדים. כמה ישלם מזונות ילדים אם המשמורת לאם וכמה ישלם מזונות במצב של משמורת משותפת?
לאחר בחינת מספר פסקי דין מובילים שניתנו בתקופה האחרונה, אפשר לצאת מהנחה כי אם המשמורת אצל האם, ישלם האב מזונות ילדים בסך של 4,500 ₪ מזונות ועוד 1,500 ₪ למדור בצירוף מחצית מכל הוצאה חינוכית, לימודית או רפואית.
לאב כזה יוותרו כ- 3,000 ₪ למחייתו לכל היותר, לאחר התחשבות גם בהוצאות החריגות שקיימות בגין ילדים.
אם הילדים מצויים במשמורת משותפת ובחלוקת זמנים שווה בין ההורים, ניתן להעריך בצורה גסה כי מזונות הקטינים יעמדו על 4,000 ₪ כולל המדור.
מנגד, האב ייאלץ להוציא כספים כאשר הילדים במחיצתו, והנני מעריכה את ההוצאה כגבוהה יותר מהפער, ועל כן למעשה מצבו הכלכלי של האב יהיה גרוע יותר במצב זה של משמורת משותפת ותשלום מופחת של מזונות ילדים, כאשר הוא צריך לכלכל את הילדים מחצית מהזמן.
מזונות במשמורת משותפת ומזונות במשמורת בלעדית אצל האם כאשר מדובר באב המשתכר 50,000 ₪ נטו לחודש:
למרבה ההפתעה, ההפרש בין מזונות ילדים שמשולמים על ידי גבר/אב המשתכר משכורת סבירה לבין מזונות ילדים המשולמים על ידי אב המשתכר משכורת גבוהה מאד- אינו משמעותי כל כך.
יודגש כי המזונות אינם נפסקים באחוזים מהמשכורת אלא לפי צרכי הילדים.
עוד יודגש, כי מזונות משולמים לפי צרכי הילדים ולא לפי עושרו של האב.
במשמורת בלעדית אצל האם, ישלם אב כזה עבור שלושה ילדים סך של 7,500 ₪ כלומר 2,500 לכל ילד, וממשכורתו יוותר סכום העולה על 42,000 ₪.
במשמורת משותפת, ההפחתה תהא פחות משמעותית נוכח פערים בהשתכרות בין ההורים והנני מעריכה כי ההפחתה בגין משמורת משותפת תהא כ- 600 ₪ בגין כל ילד, והמזונות יעמדו על 1,900 ₪ לערך, כך שלאב יישאר סך של כ- 44,000 ₪ נטו ממשכורתו.
מסקנה:
עולה אם כן, כי אין הפרש משמעותי בין אב המשתכר משכורת גבוהה מאד לבין אב, ממוצע ולמטה מכך לעניין מזונות ילדים.
המזונות אינם נגזרים באחוזים מן המשכורת ואין התייחסות משמעותית בפסיקה לאב שמצבו הכלכלי מצוין, אלא הדגש מושם על צרכי הילדים, ומכאן שהפער בין הורה עשיר לממוצע הינו מינורי ביותר.
למעשה, גם אב אשר משתכר שכר מינימום, הינו אסיר או עני, והכנסתו אינה עולה על 4,500 ₪ – ישלם לא פחות מ- 1,400 ₪ למזונות עבור ילד המצוי במשמורת בלעדית של האם ועל כך יוסיף גם חלק יחסי במדור.
אם המשמורת תהא משותפת מן הסתם יעמדו המזונות על כ- 800 ש”ח לכל הפחות, כאשר רק במעט מאד פסקי דין נקבעים מזונות כה נמוכים בהתחשב בהכנסה נמוכה ובקיומה של משמורת משותפת.
מצאנו אם כן, שעדיף לילד של הורה עשיר או אמיד, להסכים על המזונות במסגרת של הסכם גירושין כולל שיושג בין ההורים, במשא ומתן או בגישור או באמצעות עורכי דין. מה שמסתמן הוא, כי אם המחלוקת הינה אך ורק בנושא המזונות – לא משתלם ולא כדאי לפנות לפתחו של בית המשפט בתביעת מזונות. בהסכם תוכל אם הקטין להגיע למזונות ילדים גבוהים יותר, סכום המשולם על ידי האב.
אמירה זו כמובן יש לקבל בהסתייגות מאחר וכל מקרה לגופו ויתר על כן אם המחלוקת הינה גם בענייני רכוש ואיזון משאבים, ולא רק בענייני מזונות ילדים – המלצה זו אינה בהכרח נכונה או מתאימה.
