דמיינו מצב בו מחר חלילה תאבדו את היכולת לקבל החלטות או לטפל בענייניכם.
מי ידאג לכם ולרכושכם? בדיוק עבור תרחישים כאלה נועד ייפוי כוח מתמשך.
זהו כלי משפטי חדשני יחסית, המאפשר לתכנן מראש את עתידכם, כך שתוכלו לקבוע היום מי יקבל החלטות בשמכם וכיצד יתנהלו ענייניכם, אם יגיע יום שבו לא תוכלו לעשות זאת בעצמכם.
מדריך זה יסביר צעד-אחר-צעד את כל מה שצריך לדעת: מהו ייפוי כוח מתמשך, למי הוא מתאים, איך עורכים אותו, כמה הוא עולה, תשובות לשאלות נפוצות ועוד.
מהו ייפוי כוח מתמשך?
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל 18) לקבוע מראש כיצד ועל-ידי מי יטופלו ענייניו האישיים, הרפואיים והכספיים, במקרה שבעתיד הוא לא יוכל לטפל בהם בעצמו.
במסמך זה האדם (הקרוי הממנה) מייפה את כוחו של אדם אחר אחד או יותר (מיופה הכוח או מיופיי הכוח) לקבל החלטות ולבצע פעולות בשמו בתחומים שיוגדרו.
חשוב להבין: ייפוי כוח מתמשך שונה מייפוי כוח “רגיל” או חד-פעמי. ייפוי כוח רגיל – אפילו כזה שנערך בפני נוטריון – תקף בדרך כלל כל עוד הממנה כשיר וקיים, והוא עשוי להתבטל אוטומטית אם הממנה הופך לבלתי-כשיר משפטית.
לעומת זאת, ייפוי כוח מתמשך נועד להיכנס לתוקף דווקא במצב של אובדן כשירות או יכולת קוגניטיבית של הממנה. בכך הוא יוצר רצף והמשכיות בניהול העניינים של האדם, מבלי להזדקק למינוי אפוטרופוס באמצעות בית המשפט.
ייפוי הכוח המתמשך יכול להתייחס לשלושה סוגי עניינים עיקריים:
עניינים אישיים: לרבות נושאים הקשורים לרווחתו האישית של אדם, מקום מגוריו, צרכיו היום-יומיים, החלטות חיים כלליות וכן החלטות רפואיות שוטפות (טיפולים, ניתוחים, בחירת רופאים וכד’).
עניינים רכושיים: ניהול חשבונות בנק, נכסים, תשלומים, השקעות, התחייבויות כספיות וכו’.
עניינים רפואיים: החלטות בנוגע לטיפול הרפואי, תרופות, מוסדות בריאות וכיו”ב. למעשה עניינים רפואיים נחשבים חלק מהעניינים האישיים, אך נהוג לציין אותם במיוחד. יש אפשרות לערוך גם ייפוי כוח רפואי ספציפי בנפרד (באמצעות טופס של משרד הבריאות), אך ברוב המקרים עדיף וכדאי לכלול את ההנחיות הרפואיות בתוך ייפוי הכוח המתמשך הכולל, כדי לרכז את כל ההחלטות במסמך אחד.
הממנה יכול לבחור לכלול את כל התחומים הללו או רק חלק מהם במסגרת ייפוי הכוח.
המסמך גמיש לחלוטין: אפשר להגביל אותו לתחום מסוים (למשל רק לענייני רכוש, או רק לעניינים רפואיים) ולהוציא ממנו תחומים אחרים לפי רצון הממנה. בנוסף, הממנה רשאי לפרט הנחיות מקדימות – כלומר הוראות ספציפיות למיופה הכוח כיצד לפעול במצבים שונים.
למשל, הוא יכול לקבוע מראש העדפות כמו באיזו מסגרת רפואית לקבל טיפול, מי יהיה הרופא המטפל, רצון להישאר בבית ככל האפשר וכדומה. למעשה, ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך “לתפירת חליפה אישית” – הממנה תופר למידותיו את אופן הטיפול בו בעתיד, לפי ערכיו, אמונותיו ורצונותיו.
עוד מונח שכדאי להכיר הוא “אדם מיודע”: הממנה רשאי למנות במסגרת ייפוי הכוח אדם מיודע אחד או יותר – אלה אנשים (למשל ילד נוסף, קרוב משפחה או חבר) שמיופה הכוח יצטרך לעדכן אותם על החלטות ופעולות שלקח בשם הממנה. תפקיד ה”אדם המיודע” לספק שכבת פיקוח ובקרה: הוא יוכל לוודא שמיופה הכוח אכן פועל לטובת הממנה ועל פי רצונו.
אם הממנה רוצה בכך, הוא אף יכול לקבוע שמיופה הכוח ידווח ישירות גם לאפוטרופוס הכללי על פעולותיו. כלי ה”אדם המיודע” חשוב במיוחד כאשר ממנים מיופה כוח יחיד, כדי למנוע מצב של היעדר פיקוח לגמרי.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
מתי ייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף?
ייפוי כוח מתמשך אינו נכנס לתוקף מיד עם חתימתו (אלא אם צוין בו אחרת במפורש, דבר שאינו שכיח).
ברוב המקרים הוא “נשאר במגירה” ומחכה לזמן שבו הממנה לא יהיה מסוגל לקבל החלטות בעניינים שהייפוי כוח מכסה.
שלב הכניסה לתוקף מגיע כאשר הממנה חדל להבין בעניינים אלו, בדרך כלל עקב הידרדרות קוגניטיבית או מצב רפואי קשה.
אין צורך בהכרזת בית משפט על “פסול דין” – מספיק שהאדם אינו מבין באופן שמאפשר לו החלטה בעניינים הנ”ל. בשלב הזה, מיופה הכוח יפעל כדי להפעיל את ייפוי הכוח: לרוב הדבר מצריך חוות דעת רפואית עדכנית (למשל מרופא מומחה או פסיכוגריאטר) המעידה על אי-יכולת הממנה להבין בדבר.
לפי הנוהל, מיופה הכוח יעביר את האישור הרפואי ואת טפסי ההפעלה לאפוטרופוס הכללי, ויקבל ממנו אישור רשמי כי ייפוי הכוח נכנס לתוקף. מרגע קבלת אישור זה – מיופה הכוח מוסמך לפעול בשם הממנה בהתאם לסמכויות שניתנו לו במסמך.
בפועל:
ביום-יום, כניסת ייפוי כוח מתמשך לתוקף עשויה להיראות כך: נניח שאביכם המבוגר מינה אתכם כמיופי כוח שלו. כעבור שנים, הרופא המאבחן קובע שאביכם הגיע למצב דמנציה מתקדמת ואינו כשיר להבין בענייניו הכספיים והרפואיים.
אתם תעבירו את חוות הדעת הרפואית לאפוטרופוס הכללי (באמצעות טופס מקוון), ולאחר אישור הרשויות תוכלו לגשת עם האישור לבנקים, לקופות החולים, וכד’ – ושם יכירו בסמכותכם לקבל החלטות ולבצע פעולות בשם אביכם.
משך התוקף של ייפוי כוח מתמשך:
ייפוי כוח מתמשך ממשיך לחול מעת כניסתו לתוקף ועד שהממנה נפטר, אלא אם נקבע מראש מסלול אחר.
הממנה רשאי להגביל מראש את תקופת התוקף – למשל לציין שהייפוי כוח יהיה תקף למשך 5 שנים בלבד מרגע הפעלתו. הוא גם יכול לקבוע תנאים לפקיעת ייפוי הכוח (למשל, ייפוי הכוח יפקע אם מיופה הכוח עוזב את הארץ, וכדומה).
אם לא הוגבל, ייפוי הכוח המתמשך יישאר בתוקף ללא הגבלת זמן, עד פטירת הממנה (או ביטול המסמך, כפי שנראה בהמשך).
כמובן, עם מות הממנה – כל ייפוי כוח מתמשך מתבטל אוטומטית. לאחר פטירה כבר לא מדובר בענייני הממנה אלא בענייני עיזבון, ושם ייכנסו לפועל צוואה או דיני הירושה הרגילים.
חשוב להדגיש: מיופה כוח לא מוסמך להמשיך לפעול אחרי מות הממנה, והוא גם לא יכול לקבוע מה ייעשה בנכסי המנוח (למשל לא יכול לכתוב צוואה עבור הממנה או לשנות מוטבים בביטוח חיים – פעולות כאלה אסורות לחלוטין במסגרת ייפוי כוח מתמשך).
כמו כן, תפקיד מיופה הכוח יפקע אם מיופה הכוח עצמו לא יוכל עוד למלא את התפקיד – למשל עקב מותו, הפיכת עצמו לבלתי-כשיר או כל סיבה אחרת שמונעת ממנו לטפל בענייני הממנה. כדי למנוע בעיה כזו, נהוג למנות מיופה כוח חליפי (או יותר) במסמך, שיוכל להיכנס לנעליים במקרה והראשון לא יוכל לפעול.
למה ייפוי כוח מתמשך כל כך חשוב?
ייפוי כוח מתמשך הוא במידה רבה חלופה מודרנית וגמישה להליך אפוטרופסות המסורתי.
עד לתיקון החוק שהכניס את ייפוי הכוח המתמשך (תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית, בשנת 2016), האפשרות הנפוצה לטפל בענייניו של אדם שאיבד כשירות הייתה לפנות לבית המשפט ולבקש למנות לו אפוטרופוס.
האפוטרופוס הוא אדם (או תאגיד) שממונה ע”י בית המשפט כדי לקבל החלטות עבור אדם שאינו מסוגל עוד לנהל את ענייניו. אלא שהליך אפוטרופסות כרוך בבירוקרטיה ובהוצאת ענייני הפרט החוצה: הוא דורש הגשת בקשה רשמית לבית המשפט, חוות דעת מומחה, דיון בפני שופט ומעורבות ישירה של המדינה (באמצעות האפוטרופוס הכללי) בפיקוח על ניהול העניינים.
לעיתים קרובות בקשה למינוי אפוטרופוס מוגשת ללא הסכמת או ידיעת האדם עצמו, אם מומחה רפואי קובע שאינו מסוגל להבין ולנהל את ענייניו. בפועל, אנשים מופתעים לגלות שבמקרה של הידרדרות קוגניטיבית, אפילו בן זוג או ילד לא יכולים אוטומטית לנהל את ענייניהם בלי לעבור דרך בית המשפט.
ייפוי כוח מתמשך נועד למנוע את הצורך בהליך האפוטרופסות ולתת לאדם שליטה מקסימלית על עתידו גם במצב של חוסר כשירות.
להלן היתרונות המרכזיים של ייפוי כוח מתמשך מול אפוטרופסות:
בחירת האדם המטפל: באפוטרופסות, בית המשפט הוא שמחליט את זהות האפוטרופוס (לרוב ימנה בן משפחה קרוב, אך לא בהכרח זה שהאדם היה בוחר), ולעיתים המינוי עלול לעורר מחלוקות במשפחה.
בייפוי כוח מתמשך, הממנה בעצמו בוחר מראש מי יהיה מוסמך לפעול עבורו – אדם שהוא סומך עליו במאת האחוזים. בכך נמנעים מאבקים משפחתיים פוטנציאליים בעתיד.
שמירה על כבוד האוטונומיה של הממנה: ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לקבוע מראש איך יתנהלו חייו. זה שומר על כבודו ועל רצונו גם כשהוא כבר לא יכול לתקשר אותו.
מנגד, בהליך אפוטרופסות, האדם לעיתים מאבד לגמרי את קולו – ההחלטות מתקבלות ע”י אחרים ולפי אמות מידה כלליות.
חיסכון בפרוצדורה משפטית ובירוקרטית: אפוטרופסות היא פרוצדורה מורכבת: דיונים בבית משפט, מינוי אפוטרופוס, חובת דיווח שנתית למדינה, הגבלות שונות ועוד.
ייפוי כוח מתמשך חוסך את כל התהליך המשפטי הכבד הזה. המסמך מייתר את הצורך לפנות לבית משפט כאשר מגיע המשבר; מספיק להפעיל את המסמך המאושר. כך נחסכים זמן, טרחה ועלויות של הליכים משפטיים עתידיים.
גמישות והתאמה אישית: אפוטרופוס שמונה ע”י בית משפט חייב לפעול תחת כללי החוק והפיקוח, ולעיתים ידיו כבולות (למשל פעולות מעל סכום כסף מסוים יחייבו אישור בית משפט). בייפוי כוח מתמשך, הממנה יכול לאפשר למיופה הכוח מרחב פעולה רחב יחסית ולהתאים את הסמכויות לפי הצרכים הספציפיים שלו. זהו כלי “ביניים” גמיש, בניגוד למעבר החד מ-100% כשירות ל-0% (פסול דין) שקורה באפוטרופסות.
שקט נפשי למשפחה: ייפוי כוח מתמשך מעניק ביטחון למשפחה ולממנה. המשפחה יודעת מראש מה יקרה אם מצב יקשה, במקום להיות מופתעת ולרוץ לבית משפט. גם הממנה עוד בהיותו צלול זוכה לשקט נפשי שהוא השאיר הנחיות ברורות ואדם מתאים לטפל בו. אנשים רבים מדווחים שזה מפיג חרדה מעצם המחשבה על “מה יהיה אם…”.
**חשוב לומר שאין פה כוונה “לבטל” את מוסד האפוטרופסות – עדיין יש מצבים בהם אפוטרופוס יידרש (למשל אם אדם כבר לא כשיר ולא ערך ייפוי כוח מתמשך מראש). אבל המסר הוא שעדיף לדאוג מראש ולקבוע ייפוי כוח מתמשך, מאשר להשאיר את גורלכם בידי בית המשפט ופקידות המדינה.
מניסיוני כעורכת דין בתחום מזה כמעט 4 עשורים, ייפוי כוח מתמשך הוא פתרון פורץ דרך שמעניק לאדם שליטה על עתידו, גם במצבים הקשים ביותר. הוא חוסך לבני המשפחה התרוצצות בבתי משפט, מונע סכסוכים מיותרים, ובעיקר מבטיח שהדברים ינוהלו בדיוק כפי שהאדם רצה כאשר היה כשיר.
למי מתאים ייפוי כוח מתמשך?
יש הטועים לחשוב שרק קשישים חולים צריכים ייפוי כוח מתמשך. טעות! למעשה כל אדם מבוגר (18+) יכול להפיק תועלת מכלי זה, ללא תלות בגיל או במצב הבריאותי הנוכחי.
החיים בלתי צפויים – תאונות דרכים, אירועים רפואיים פתאומיים, אפילו פיגועי טרור – עלולים, חלילה, לפגוע בכושר השיפוט של אנשים צעירים ובריאים לכאורה. ממש כפי שעריכת צוואה מומלצת לכל אדם בבגרות (כי גם צעיר עלול למות באופן בלתי צפוי), כך עריכת ייפוי כוח מתמשך מומלצת לכל אדם בוגר, כי גם צעיר עלול לאבד כשירות זמנית או קבועה.
המציאות מלאה בדוגמאות: בחור צעיר שעבר תאונת אופנוע קשה ונכנס לתרדמת; אישה באמצע החיים שלקתה בשבץ פתאומי ואיבדה יכולת דיבור; חולה קורונה שחווה סיבוך קשה והורדם בהליך רפואי למשך שבועות – אף אחד מהם לא “צפה” מראש את המצב.
במצבים כאלה, ייפוי כוח מתמשך יכול היה לאפשר לבן/בת זוג או להורה לקבל החלטות בהיעדרם, בקלות יחסית. בלי זה – המשפחה צריכה לפנות לבית משפט בבקשה דחופה למינוי אפוטרופוס, תהליך שלוקח זמן ועשוי להיות מורכב.
למעשה, כמעט כל אחד ואחת זקוקים לייפוי כוח מתמשך כחלק מתכנון החיים. כמובן, ככל שאדם מתבגר או אם הוא מתמודד עם מחלות העלולות לפגוע בכשירות (דמנציה, אלצהיימר, פרקינסון וכד’), החשיבות גוברת. אך שוב – אין גיל מינימום שבו “כדאי להתחיל” לחשוב על זה, מלבד עצם הדרישה שהממנה יהיה מעל 18 וכשיר להבין את משמעות המסמך.
צעירים רבים בני 30–40 בוחרים כיום לערוך ייפוי כוח מתמשך, במיוחד אם יש ברשותם נכסים/עסקים, או אם יש להם משפחה לדאוג לה. זהו מעין “תעודת ביטוח” לחיים – אתם מקווים שלעולם לא תצטרכו להפעיל אותה, אבל היא שם למקרה הצורך.
עוד קהל יעד בולט הוא בעלי משפחות וילדים: הורים שרוצים לוודא שבן/בת הזוג יוכלו לדאוג לילדים ולנכסים המשותפים אם משהו יקרה; או אנשים יחידים (רווקים/גרושים) שרוצים למנות מבעוד מועד אדם קרוב (אח, חבר, הורה) שיהיה מוסמך לעזור להם אם יידרש.
גם בעלי עסקים נוהגים לערוך ייפוי כוח מתמשך, כדי שמישהו יוכל להמשיך לנהל את העסק במקרה של אי-כושר זמני שלהם.
מי יכול לערוך ייפוי כוח מתמשך?
כדי שייפוי כוח מתמשך יהיה תקף וחוקי, יש למלא אחר מספר תנאים:
כשירותו של הממנה:
ראשית, רק אדם שמבין את משמעות ייפוי הכוח, מטרותיו ותוצאותיו – יכול לערוך אותו. התנאי הבסיסי הוא שהממנה עצמו יהיה כשיר בעת החתימה, כלומר שיש לו יכולת להבין את טיב הפעולה. החוק דורש במפורש שהממנה יידע מה הוא חותם, יעשה זאת בהסכמה חופשית, ללא לחץ או השפעה בלתי הוגנת.
אם קיים ספק לגבי כשירותו המנטלית של הממנה בזמן העריכה, ניתן ואף רצוי לצרף חוות דעת רפואית שמאשרת שהוא צלול ומבין (עורכי דין לעיתים יבקשו זאת כאמצעי הגנה, במיוחד במקרה של קשישים או אנשים עם מגבלות, כדי למנוע טענות עתידיות שהמסמך נערך בחוסר כשירות).
עורך דין מוסמך:
ייפוי כוח מתמשך אפשר לערוך רק בפני עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת והוסמך לכך על-ידי האפוטרופוס הכללי. לא כל עורך דין רשאי לערוך ייפוי כוח מתמשך – רק מי שעבר השתלמות מקצועית ייעודית בתחום.
בעת החתימה, אותו עורך דין גם חותם על המסמך ומצהיר שהסביר לממנה את כל המשמעויות, את החלופות (כגון אפוטרופסות), אילו עניינים אפשר לכלול בייפוי הכוח וכו’. למעשה, עורך הדין משמש כ”שומר סף” שתפקידו לוודא שהמסמך נעשה כהלכה, בהבנה מלאה ותוך התאמה לחוק.
שימו לב: החוק אוסר על עורך הדין המוסמך לערוך ייפוי כוח מתמשך אם יש לו עצמו עניין אישי במסמך. לדוגמה, עו”ד לא יכול לערוך ייפוי כוח מתמשך לקרוב משפחתו אם הוא עצמו ממונה שם כמיופה כוח – זה ניגוד עניינים מובהק.
כמו כן, מסמך ייפוי הכוח חייב להיות מופקד אצל האפוטרופוס הכללי (באמצעות עורך הדין, כפי שנסביר), ולא ניתן “לנצל” עו”ד לא מוסמך או נוטריון לערוך ייפוי כוח כזה – המסמך פשוט לא יוכר.
אופן העריכה והחתימה:
עריכת ייפוי הכוח דורשת מפגש (לרוב יותר מאחד) בין הממנה לבין עורך הדין המוסמך. בפגישה הראשונה עורך הדין יברר את רצונותיו של הממנה, ייעץ לגבי בחירת מיופי כוח וסמכויות, ויסביר את ההשלכות.
פעמים רבות הממנה ייקח זמן לחשוב בין פגישות, במיוחד סביב שאלת זהות מיופה הכוח והיקף הסמכויות. אין צורך בעדים נוטריוניים כמו בצוואה;
עורך הדין המוסמך הוא זה שלפניו נחתם המסמך, והוא מאשר בחתימתו שהכול התבצע כנדרש. עם זאת, מיופה/מיופי הכוח עצמם צריכים גם כן לחתום על הצהרה שהם מוכנים למינוי.
ניתן לבצע זאת בנוכחות עורך הדין או בנפרד, אבל ללא הסכמתם בחתימה – המינוי לא יושלם.
חשוב לציין: אף אדם לא יכול “להיכפות” כמיופה כוח בלי שהסכים לכך מרצונו. לכן, יש לתאם מראש עם האדם שתרצו למנות ולוודא שהוא מוכן לקחת את התפקיד. לרוב, מיופי הכוח חותמים על כתב הסכמה המצורף לייפוי הכוח, ועורך הדין דואג לצרף זאת בהפקדה.
הפקדה אצל האפוטרופוס הכללי:
לאחר שייפוי הכוח נחתם כדין, חובה להפקיד אותו במשרד האפוטרופוס הכללי (יחידת משרד המשפטים שאמונה על ניהול ייפויי כוח מתמשכים) – ורק אז הוא יקבל תוקף משפטי בעת הצורך.
ההפקדה מתבצעת כיום באופן מקוון: עורך הדין מעלה את המסמך החתום למערכת הממוחשבת הייעודית של משרד המשפטים. הממנה עצמו יתבקש לאשר את ההפקדה גם מצידו – ניתן לעשות זאת באופן דיגיטלי דרך אתר gov או בפגישה פרונטלית בלשכת האפוטרופוס הכללי (בתיאום).
רק לאחר שצד הממנה וצד עורך הדין אישרו והפקידו, יישלח אליכם אישור רשמי כי ייפוי הכוח נקלט במרשם הארצי.
ראוי להדגיש: אם לא מפקידים את ייפוי הכוח המתמשך במרשם האפוטרופוס הכללי, הוא פשוט לא ייכנס לתוקף ביום הדין. המסמך לא “תופס” בלי ההפקדה, כי חוקית הוא לא קיבל מעמד רשמי. לכן חלק קריטי מתפקיד עורך הדין הוא לדאוג להפקדה ולוודא שהלקוח (הממנה) השלים כל מה שנדרש מצידו בתהליך ההפקה.
מרגע שהמסמך מופקד, האפוטרופוס הכללי ישמור אותו במרשם מאובטח. ראוי לציין שממועד ההפקדה ועד כניסתו לתוקף, האפוטרופוס הכללי שולח לממנה תזכורת אחת לשלוש שנים – על מנת לוודא שהממנה עדיין שלם עם תוכן ייפוי הכוח ולא רוצה לעדכן או לשנות אותו. זהו מנגנון חשוב: הוא מאפשר “תיקון מסלול” אם חל שינוי נסיבות משמעותי.
ביטול ושינוי
כל עוד ייפוי הכוח לא נכנס לתוקף (כלומר, הממנה עוד צלול וכשיר), הממנה יכול לבטל אותו מתי שירצה. הביטול דורש הודעה כתובה לאפוטרופוס הכללי על ביטול המסמך (יש טופס מיוחד לכך) – לאחר ההודעה, ייפוי הכוח המתמשך בטל ואין לו תוקף.
אפשר גם לערוך שינוי/עדכון חלקי במסמך: למשל להוסיף הנחיות מקדימות. עדכון כזה נעשה ע”י הגשת טופס מתאים לאפוטרופוס הכללי ויצירת מסמך מתוקן שייחתם שוב מול עורך דין.
לא ניתן לשנות דברים מהותיים במסמך לאחר הפקדתו – למשל להוסיף מיופה כוח חדש או להחליף מיופה כוח, או לשנות את תנאי הכניסה לתוקף שכבר הוגדרו. שינויים כאלה יחייבו עריכת ייפוי כוח חדש לגמרי.
לאחר שייפוי הכוח נכנס לתוקף (כלומר הממנה כבר לא כשיר), הוא עצמו כבר לא יכול לבטל או לשנות (כי אינו כשיר). עם זאת, אם מתברר שמיופה הכוח פועל שלא כשורה או בניגוד לאינטרס הממנה, לבני המשפחה ולאפוטרופוס הכללי יש אפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את ייפוי הכוח או להחליף את מיופה הכוח.
בית המשפט מוסמך להתערב ולבטל ייפוי כוח מתמשך לאחר כניסתו לתוקף, אם מצא שהמיופה לא ממלא תפקידו כראוי או שנוצר צורך מסיבה אחרת (מקרה די נדיר, אך קיים כמנגנון הגנה).
*מובן שמומלץ לפנות לעורך דין מנוסה ומוסמך בתחום ייפויי כוח מתמשכים כדי לערוך את המסמך. מניסיון אישי – מדובר במסמך עם השלכות כבדות משקל, שיש לנסחו באופן מדויק, מסודר ומקצועי ובהתאם לדרישות החוק על מנת להימנע מעוגמת נפש בעתיד.
את מי ניתן למנות כמיופה כוח?
בחירת מיופה הכוח היא לב ליבו של ייפוי הכוח המתמשך. זה האדם (או האנשים) אשר בידיו תופקד האחריות על ענייניכם, אם וכאשר לא תוכלו לטפל בהם בעצמכם. לכן חשוב לבחור בזהירות ובשיקול דעת. הנה כמה היבטים מרכזיים לחשוב לי לציין כאן:
קרוב משפחה או גורם מקצועי?
לרוב, אנשים בוחרים למנות כמיופי כוח את קרוביהם: בן/בת זוג, ילדים בוגרים, אחים, או כל קרוב משפחה אחר שבו הם נותנים אמון מלא. היתרון ברור – אלו האנשים המכירים אתכם הכי טוב ודואגים לכם מטבע הדברים.
עם זאת, החוק אינו מגביל את הבחירה לקרובי משפחה בלבד. אפשר בהחלט למנות גם אדם מחוץ למשפחה, כגון חבר ותיק, או אפילו איש מקצוע אמין (יש מי שממנים את עורך הדין שלהם, רואה חשבון משפחתי, וכדומה).
הכלל המנחה: בחרו במי שאתם סומכים עליו שיפעל לטובתכם ולרצונכם. אם אין אדם כזה בסביבה הקרובה, עדיף אולי לוותר לגמרי מאשר למנות מישהו “כי צריך”.
חשוב לדעת – אסור למנות בתור מיופה כוח גורם שיש לו אינטרס אישי בענייניכם העלול ליצור ניגוד עניינים. למשל, מטפל סיעודי בתשלום או מנהל בית אבות שאתם לקוחותיו – מינוי כזה עלול להיפסל בשל חשש לניגוד עניינים. בדרך כלל עורך הדין יעזור לכם לוודא שהבחירה תקינה אתית וחוקית.
גיל וכשירות של מיופה הכוח:
כמובן, מיופה הכוח עצמו חייב להיות בגיר וכשיר. לא ניתן למנות קטין. גם אדם שמונה לו אפוטרופוס (כלומר שהוא עצמו לא כשיר) לא יכול לשמש מיופה כוח לאחרים. כשממנים אדם מבוגר מאוד, צריך לקחת בחשבון שגם מצבו עלול להשתנות – ולכן כדאי למנות גם חליפי.
מיופה כוח יחיד או כמה?
החוק מאפשר למנות יותר ממיופה כוח אחד. ניתן לקבוע שהם יפעלו במשותף (כל החלטה דורשת הסכמה וחתימה של שניהם/כולם) או בנפרד (כל אחד מוסמך לפעול לבדו בשם הממנה).
אפשרות נוספת היא הגדרת תחומי אחריות: למשל, למנות בן זוג כמופקד על ההחלטות הרפואיות, ובן אחד כמופקד על ענייני הכספים. או: למנות את שני הילדים המשותפים – אחד יטפל בענייני בנק וחשבונות, והשנייה בענייני הבריאות והסיעוד.
יש גמישות מלאה באופן חלוקת התפקידים. כמו כן, כאמור, מומלץ למנות מיופה כוח חליפי – אדם שיכנס לנעלי המיופה הראשי אם הוא לא יוכל להמשיך (למשל במקרה פטירה או מחלה שלו). ניתן גם לקבוע סדר חליפות: מיופה כוח ראשי, ואם אינו יכול אז פלוני כחליפי ראשון, ואם גם הוא לא – אלמוני כחליפי שני, וכן הלאה.
קבלת החלטות: יחד או לחוד?
אם מיניתם כמה מיופיי כוח לתחום חופף, חשוב לקבוע מנגנון קבלת החלטות: האם הם חייבים לפעול ביחד (כלומר חתימה משותפת על כל פעולה, מה שמבטיח ביקורת הדדית אבל עלול לסרבל), או שכל אחד מוסמך לפעול לחוד (מה שיותר זריז אבל נותן עצמאות רבה לכל אחד).
אפשר גם לשלב – למשל ששניהם יחד למכור דירה, אבל כל אחד לחוד לשלם חשבונות שוטפים. כמו כן ניתן לקבוע מנגנון הכרעה למקרה של חילוקי דעות – למשל לקבוע שבן א’ יכריע אם שני המיופיים (נגיד שני הילדים) חלוקים ביניהם.
אם לא קובעים מנגנון, החוק כברירת מחדל מאפשר לכל אחד מהמיופים לפעול בנפרד, אך דורש הסכמה משותפת לפעולות מהותיות מאוד. עדיף להגדיר במפורש כדי למנוע בלבול.
הסכמת מיופה הכוח
נזכיר שוב: אין למנות אדם לתפקיד כה אחראי בלי לדבר איתו מראש ולקבל את הסכמתו המלאה. מיופה כוח שנודע לו במקרה שמינו אותו עלול לסרב ברגע האמת, ואז ייפוי הכוח יתרוקן מתוכן. לכן נהלו שיחה גלויה עם המועמדים שלכם לתפקיד, ודאו שהם מבינים מה האחריות כוללת ומוכנים לשאת בה כשיגיע הזמן.
תקשורת ויחסים טובים בין מיופיי כוח (במינוי מרובה)
אם אתם ממנים מספר אנשים במשותף, קחו בחשבון את מערכת היחסים ביניהם. האם הם מסתדרים? אם יש מתיחות גדולה, אולי עדיף לבחור רק אחד או להפריד תחומי אחריות. ייפוי כוח מתמשך לא אמור להצית סכסוכים, אלא למנוע אותם. היו ריאליים לגבי הדינמיקה המשפחתית.
כדאי לזכור שמיופה הכוח יישא על כתפיו אחריות כבדה ואולי גם משימות לא פשוטות רגשית. לא כל אחד יכול לטפל בענייני הורה או אח אהוב בהתדרדרות בריאותית, למשל.
לכן מעבר לאמון, שקלו גם את יכולתו המעשית של האדם: קרבה גיאוגרפית (האם יוכל להיות נוכח פיזית כשצריך?), זמינות (אדם השקוע בקריירה תובענית אולי יתקשה), חוסן מנטאלי וכדומה. לפעמים נכון יותר למנות את הבן שגר בארץ ולא את הבן שגר בחו”ל, למרות ששניהם אחראים ואוהבים במידה שווה.
נקודה מעשית חשובה: ניתן ורצוי לתת למיופה הכוח מידע מקדים והדרכה עוד לפני שייפוי הכוח מופעל. לדוגמה, לעבור איתו על הנכסים, חשבונות הבנק, פוליסות הביטוח, רשימת התרופות וכד’.
כך, אם וכאשר יידרש לפעולה, הוא לא יצטרך לחפש מידע בחשכה. ככל שתשתפו אותו (בהדרגה ובצניעות המתאימה) במצב העניינים הנוכחי, כך הוא יהיה ערוך טוב יותר לעתיד.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
אילו סמכויות והוראות אפשר לכלול במסמך ייפוי כוח מתמשך?
ייפוי כוח מתמשך הוא כלי גמיש בהתאמה אישית, כפי שתואר. נפרט את סוגי העניינים וסמכויות ההחלטה שניתן – ואף רצוי – לכלול במסמך, לטובת תכנון מיטבי:
עניינים רכושיים
ניתן להעניק למיופה הכוח סמכויות נרחבות לגבי ניהול כל נכסי הממנה – למשל לנהל חשבונות בנק, לבצע תשלומים שוטפים, להשקיע כספים, למכור או להשכיר נכסים, לטפל בעסק של הממנה (אם יש), לעסוק בפנסיות וביטוחים וכו’.
לחילופין אפשר לצמצם את ההרשאה לפרטים מסוימים – למשל לאפשר פעולות עד סכום מוגדר, או רק פעולות מסוג מסוים (נגיד, רק לנהל חשבון עו”ש ותשלומים, אבל לא למכור נכסים בלי אישור נוסף).
כלל אצבע: אם אתם סומכים על מיופה הכוח, עדיף לתת לו יד חופשית יחסית בעניינים הרכושיים, כדי שיוכל לפעול בזריזות וללא סרבולים בירוקרטיים לטובתכם. אפשר לקבוע מגבלות סכום כדי למנוע ניצול – למשל לדרוש אישור בית משפט למכירת נכס גדול אם זה מטריד אתכם – אבל זכרו שכל מגבלה כזו עלולה להאט תהליכים חיוניים. מצאו את האיזון הנכון.
עניינים אישיים
זה תחום רחב שכולל היבטים של אורח חיים, טיפול וכל החלטה שאינה כספית גרידא. למשל: היכן הממנה יגור (בבית, אצל אחד הילדים, במוסד כלשהו); מי יטפל בו פיזית ביום-יום (מטפל, בן משפחה); החלטות לגבי פעילות חברתית, חינוך ילדים תחת חסותו (אם יש), סידורי הלנה וכו’.
בתחום זה אנשים נוהגים לכלול הנחיות מקדימות מגוונות: לדוגמה – “אם מצבי יידרדר, רצוני להישאר בבית ולא לעבור למוסד, כל עוד זה אפשרי”; או “אני מבקש שביתי רחל תהיה אחראית על כל הסידורים עבורי, כי אני סומך עליה והיא מבינה את רצונותיי”; או “אני מבקש להמשיך לממן מתנות יום הולדת לנכדיי בסך X מדי שנה, גם אם כבר לא אהיה צלול”; ועוד.
הנחיות כאלה מדריכות את מיופה הכוח בבואו לפעול. ככל שתהיו יותר ברורים לגבי רצונותיכם – כך ייקל על מיופה הכוח לבצע אותם לטעמכם.
עניינים רפואיים
חלק משמעותי מהעניינים האישיים הוא הנושא הרפואי. כאן אפשר לפרט הנחיות בנושאי בריאות: איזה טיפולים אתם רוצים או לא רוצים לקבל, העדפה של מוסדות רפואיים, גישות לטיפול (למשל רפואה קונבנציונלית מול משלימה), מיהו הרופא המטפל המועדף (אם יש), וכדומה.
שימו לב שיש נושאים רפואיים רגישים במיוחד – הנחיות סוף-חיים (הנחיות לפי חוק החולה הנוטה למות) – שלהם יש הסדר ספציפי בחוק נפרד. ייפוי כוח מתמשך לא מאפשר למיופה הכוח לקבל עבורכם החלטות לגבי הפסקת טיפול מציל חיים, החייאה, וכד’.
אם ברצונכם להשאיר הנחיות בתחומים אלה, יש למלא בנוסף טפסים ייעודיים (צוואה רפואית/הנחיות מקדימות לפי חוק החולה הנוטה למות). עדיין, במסגרת ייפוי הכוח אפשר למשל למנות את מיופה הכוח כמי שילווה וייצג אתכם מול ועדות רפואיות וידאג שההנחיות האלה יכובדו, אם ערכתם כאלה.
אבל חשוב לדעת את ההבדל: ייפוי כוח מתמשך רפואי רגיל – לא כולל החלטות סוף-חיים (מטעמי אתיקה).
מגבלות מובנות בחוק
אפילו אם מאוד תרצו, יש דברים שהחוק לא מאפשר למיופה הכוח לעשות בשמכם, ויש דברים שמותר רק אם הזכרתם אותם מפורשות בייפוי הכוח. נדגים כמה:
*מיופה כוח לא יכול לערוך עבורכם צוואה או לשנות את יורשיכם – זה אסור לחלוטין. הוא גם לא יכול, למשל, למסור ילד שלכם לאימוץ, להשתתף בבחירות עבורכם, או לבצע פעולות שאופיין אישי מובהק (כמו להתחתן או להתגרש במקומכם, או לתת/לקבל גט).
*ישנן פעולות שרק אם כתבתם במפורש שאתם מרשים – מיופה הכוח יוכל לעשותן. למשל: לתת תרומות ומתנות בשמכם, או הלוואות – מותר למיופה הכוח רק בגבולות שתקבעו במסמך (למשל “אני מתיר למיופה כוחי לתת מתנות עד סכום X לשנה לאדם Y”).
בלי הוראה מפורשת, הוא לא יוכל לתת אף מתנה או תרומה מעבר למה שמקובל וקטן (מתנות קטנות נהוגות, כמו זר פרחים לאירוע – מותרות גם בלי הוראה).
דוגמא נוספת: בדיקה או אשפוז פסיכיאטרי – חייבת להיות הרשאה מפורשת בייפוי הכוח לכך, אחרת מיופה הכוח לא יוכל להסכים לאשפז אתכם אם תהיו במצב נפשי קשה.
וכן, אם בזמן האשפוז אתם מתנגדים – נדרש הליך מיוחד עם חתימת פסיכיאטר (נספח מיוחד למסמך) כדי להתגבר על ההתנגדות.
אלו פרטים טכניים, אך עיקר העיקרון: פעולות שפוגעות בזכויות יסוד או יוצאות מגדר הרגיל – דורשות הרשאה מפורשת. עורך הדין ידריך אתכם אילו נושאים כאלו רלוונטיים למצבכם.
*יש פעולות שגם אם כתבתם במפורש שאתם מרשים, עדיין יידרשו אישור מבית משפט לפני הביצוע.
למשל, עסקאות משמעותיות במקרקעין (מכירת דירה), או מתן מתנות/הלוואות גדולות מאוד (מעל 100,000 ש”ח) – גם עם הרשאה, בית המשפט יצטרך לאשר את המהלך. זאת כדי להגן מפני ניצול לרעה של מיופה כוח. באופן דומה, פעולות כגון משכון נכסים, ויתור על ירושה בשמכם, הלוואה בסכומים גדולים וכד’ – יחייבו בירור ואישור רשויות (האפוטרופוס הכללי או בית המשפט).
כמובן, אין למיופה הכוח שום סמכות אם לא נתתם אותה – כלומר, אם לא כתבתם שום דבר על מתנות, הוא לא יכול לתת מתנות בכלל בלי אישור בית משפט.
*חובת נאמנות ודיווח: מיופה כוח חב חובת נאמנות לממנה – עליו לפעול לטובתו, תוך שמירה עד כמה שניתן על רצונו והנחיותיו. החוק מחייב את מיופה הכוח לערוך רישום של פעולותיו ולשמור תיעוד, והוא גם מחייב אותו לדווח ל”אדם מיודע” שהוגדר (אם הוגדר) או לאפוטרופוס הכללי, כפי שקבע הממנה במסמך.
כלומר, אם ציינתם אדם מיודע, מיופה הכוח יצטרך לעדכן את אותו אדם בהחלטות ופעולות שביצע בשם הממנה. האדם המיודע אף זכאי לדרוש ולקבל מידע כזה בכל עת.
*העדפת רצון הממנה: נקודה חשובה אחרונה – גם לאחר שייפוי הכוח הופעל, אם הממנה עדיין מסוגל להביע דעה או רצון כלשהו (למשל אדם דמנטי שעדיין אומר מה הוא רוצה ברגע מסוים), על מיופה הכוח לנסות להתחשב ברצון העכשווי של הממנה.
אם יש התנגשות בין מה שהממנה אומר עכשיו (גם אם שיקול דעתו פגום) לבין מה שכתוב בהנחיות המקדימות, החוק קובע שההנחיות שכתב הממנה גוברות – אבל רק אם הממנה הצהיר במסמך שיש להעדיף את ההנחיות על פני אמירותיו בעתיד.
ובכל מקרה, בנושאים אישיים מהותיים ובריאותיים מהותיים – אסור למיופה הכוח לפעול בניגוד לרצון העכשווי שמשמיע הממנה.
תהליך עריכת ייפוי כוח מתמשך – שלב אחר שלב
כעת נפרט כיצד נראה בפועל תהליך ההכנה והעריכה של ייפוי הכוח המתמשך, מהרגע שמחליטים “ללכת על זה” ועד לקבלת האישור הסופי. חשוב לזכור: עו”ד ייפוי כוח מתמשך מנוסה ילווה אתכם בכל שלב, כך שאמנם נפרט כאן, אבל אינכם לבד בהתמודדות – ואתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ מקצועי ואישי שמבוסס על ניסיון מקצועי עצום.
שלב 1: פגישת ייעוץ והיכרות
אתם פונים לעורך דין מוסמך לייפוי כוח מתמשך (רצוי בעל מומחיות בדיני משפחה/ירושה). בפגישה הראשונה עוה”ד יסביר לכם באופן כללי על ההליך, ישאל על מצבכם המשפחתי, הבריאותי והכלכלי, וישמע מכם מה מטרותיכם ומי הייתם רוצים שישמש מיופה כוח.
מטרת הפגישה למפות את הצרכים שלכם. כבר כאן תקבלו הדרכה אילו החלטות עליכם לקבל: את מי למנות? לאילו תחומים? אילו רצונות ספציפיים תרצו לקבע? עוה”ד יסביר את האפשרויות – למשל מה ההבדל בין למנות את שני הילדים יחד לבין רק אחד, אילו סוגי הוראות מקובלות בתחום הרפואי וכו’. לאחר פגישה זו, לרוב תיקחו זמן לחשוב ו”לשקול עם הלב” את ההחלטות.
אם אתם זוג נשוי, ייתכן שפגישה כזו תיעשה יחד – רבים מבני הזוג עורכים במקביל ייפויי כוח מתמשכים, כל אחד ממנה את בן/בת זוגו כמיופה כוח ראשון, ואז את הילדים וכדומה. (אגב, עריכה זוגית יכולה לחסוך זמן וכסף, כפי שנציין בהמשך).
שלב 2: גיבוש המסמך וניסוח ההוראות
לאחר שהחלטתם על הפרטים המהותיים, עורכת הדין תנסח עבורכם טיוטת מסמך ייפוי כוח מתמשך. הטיוטה תכלול את פרטי הממנה והמיופה/ים, פירוט הסמכויות שניתנות, ההוראות המקדימות שתרצו לכלול, פרטי האדם המיודע (אם יש), ותנאים נוספים (למשל הגבלת תוקף, תנאי כניסה לתוקף ספציפיים אם תרצו וכד’).
זהו מסמך יחסית ארוך, כי הוא בנוי גם כתבנית שקבע משרד המשפטים (טופס מקוון) וגם מהתוספות הפרטניות שלכם. ייתכן שתעברו על הטיוטה עם עוה”ד כדי לוודא שהכול משקף את רצונותיכם. במידת הצורך תשנו ותלטשו.
אל תהססו לשאול שאלות ולהתעמק בפרטים – זה המסמך שלכם והוא חשוב מאין כמותו, אז עדיף לחדד עכשיו מאשר להצטער אחר כך.
שלב 3: חתימה על ייפוי הכוח
כשתהיו מרוצים מהטיוטה, תקבעו פגישה לצורך חתימה רשמית. עורך הדין ינחה אתכם היכן לחתום (החתימה היא בד”כ על גבי הטופס האלקטרוני שמודפס, או אלקטרונית בעזרת כרטיס חכם).
*אין צורך בעדים חיצוניים – עורך הדין המוסמך עצמו משמש כעד וכמאשר. כמו כן, מיופיי הכוח חותמים על הצהרה שהם קיבלו הסבר על תפקידם ומסכימים לשמש בתפקיד.
לרוב דואגים להביא את מיופה הכוח לפגישה זו לחתום, או שולחים לו מראש את הטפסים לחתימה בפני עורך דין אחר (אישור חתימה). בכל אופן, ללא חתימת מיופה הכוח על הסכמתו, לא ניתן להפקיד את ייפוי הכוח.
במעמד החתימה, עורך הדין גם יחתים אתכם (הממנה) על הצהרה משפטית שהיא חלק מהטופס, המאשרת שאתם מבינים את משמעות ייפוי הכוח ונתתם אותו מרצונכם החופשי, ללא לחץ או ניצול של מצבכם.
עוה”ד יוודא שכל המסמכים הנלווים מוכנים: אם צריך חוות דעת כשירות – שצורפה; אם יש נספחים של הנחיות שלא נכנסו בטופס – שצורפו ונסרקו; צילום ת.ז. וכד’. לאחר החתימות, עוה”ד יחתום בעצמו במקום המיועד ותאשר שהיא הסבירה לכם את כל הנדרש (חובה חוקית).
שלב 4: הפקדת המסמך
כעת, עורך הדין ייכנס למערכת הממוחשבת של האפוטרופוס הכללי ויעלה את ייפוי הכוח המתמשך החתום. רק לעורכי דין מוסמכים יש גישה למערכת זו. ההפקדה היא אלקטרונית – למעשה “שולחים” למרשם את הקובץ עם המסמך (בחתימה דיגיטלית).
לאחר שעוה”ד מפקיד, אתם (הממנה) תקבלו הודעה לטלפון/מייל עם קישור לאישור ההפקדה. אם יש לכם חשבון במערכת ההזדהות הממשלתית, תוכלו לאשר בלחיצת כפתור שהמסמך הופקד בהסכמתכם.
לחילופין, אם אינכם מסתדרים דיגיטלית, אפשר לגשת פיזית למשרדי האפוטרופוס הכללי במחוז שלכם ולחתום בפני פקיד על אישור ההפקדה. זה דורש זימון תור מראש אבל בדרך כלל תור קצר.
עורכי דין רבים (כולל במשרדנו) מסייעים ללקוחות לבצע את האישור הדיגיטלי במקום, בעת הפגישה, כדי לחסוך טרחה – התהליך מקוון לחלוטין ולא מסובך עם הדרכה נכונה.
לאחר שגם עוה”ד וגם הממנה אישרו והפקידו, נותר רק להמתין לאישור מן האפוטרופוס הכללי. בדרך כלל בתוך כמה ימים (ולכל היותר עד 21 יום) מתקבל במייל מכתב אישור שהייפוי כוח “נרשם במרשם ייפויי הכוח המתמשכים”.
עותקים מהאישור נשלחים גם למיופה הכוח ולעו”ד. לעיתים האפוטרופוס מעיר שיש להשלים פרט חסר או לתקן משהו – ואז עוה”ד יטפל בכך. ברוב המקרים, אם עו”ד מנוסה ערך, האישור מגיע חלק.
בשעה טובה, מרגע האישור – ייפוי הכוח המתמשך שלכם מוכן ותקף “בהשהיה” עד ליום הפעלתו. מומלץ לשמור אצלכם עותק חתום של ייפוי הכוח (עו”ד שומר חובה עותק נייר מקורי אצלו לפחות 7 שנים), ואת אישור ההפקדה שקיבלתם.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
כמה עולה ייפוי כוח מתמשך? (מחיר והוצאות)
אחת השאלות הנפוצות היא כמה צריך לשלם עבור הכנת ייפוי כוח מתמשך. התשובה משתנה בהתאם למורכבות המקרה ולמדיניות שכר הטרחה של כל עורך דין, אך נפרט כאן את טווחי המחירים המקובלים בשוק ואת הגורמים המשפיעים.
טווח מחירים מקובל (נכון ל-2024/5)
עבור עריכת ייפוי כוח מתמשך לאדם יחיד, המחיר נע בדרך כלל בין 2,500 ל-5,000 ₪ (לא כולל מע”מ). עבור בני זוג שמעוניינים לערוך ייפויי כוח במקביל, נהוג לתת מחיר כולל הנמוך ממחיר שני יחידים בנפרד – לרוב בטווח 4,000 עד 7,500 ₪ לזוג (לא כולל מע”מ).
במחירים אלו כלולים כל שלבי התהליך (פגישות, ניסוח, חתימות, הפקדה וכו’).
חשוב לציין שלשכת עורכי הדין פרסמה “המלצת מחיר מינימלי” לייפוי כוח מתמשך – 5,000 ₪ לאדם יחיד, 7,500 ₪ לזוג, לפני מע”מ. עם זאת, המלצה זו אינה מחייבת, ובפועל לא מעט עורכי דין גובים גם פחות מכך בהתאם לתחרות ולשיקוליהם.
למעשה, השוק חופשי למחיר, כל עוד נשמרת סבירות. גם המחירים מעל לטווח הנ”ל קיימים – במיוחד אם מדובר בעו”ד בעלי מוניטין רב, או מקרים עם מורכבות מיוחדת – העלות יכולה להגיע גם ל-8,000–10,000 ש”ח ויותר.
גורמים המשפיעים על העלות
כמה פרמטרים עיקריים שקובעים איפה בדיוק במחירון תיפול הצעת המחיר שלכם:
מורכבות המקרה: אם העניינים שלכם פשוטים (נניח, אדם יחיד, ללא נכסים מרובים, מייפה כוח את אשתו וילדיו הבוגרים בלי הוראות מורכבות) – הטיפול די שגרתי וזול. אבל אם יש לכם נכסים מרובים, עסקים, רצונות מיוחדים מורכבים (למשל הנחיות נדירות, כמה וכמה מיופיי כוח בתפקידים שונים) – הדבר יצריך מהעו”ד יותר שעות עבודה וחשיבה, ולכן יעלה יותר.
מספר הפגישות ועבודת התיאום: בדרך כלל התהליך כולו מצריך 2 עד 3 מפגשים עם עוה”ד. אם הלקוח מתלבט מאוד ונדרשות פגישות נוספות או שינויים רבים בטיוטה – המחיר עשוי לעלות בהתאם להשקעת הזמן.
מספר מיופיי הכוח: ככל שמערבים יותר אנשים (למשל 3 מיופיי כוח ו-2 חליפיים) – הניסוח מסתבך מעט ודורש מחשבה, וכן צריך לתאם חתימות מכולם. זה מגדיל קצת את המורכבות ולכן עלול להעלות את המחיר. עם זאת, בד”כ מדובר בתוספת שולית.
היקף השירות הנוסף: בדקו תמיד מה כלול במחיר. ברוב המקרים, הצעת המחיר כוללת את כל מה שקשור בעריכת ייפוי הכוח המתמשך: ייעוץ ראשוני, ניסוח מסמך, פגישת חתימה, הפקדה באפוטרופוס הכללי – הכול כלול.
אולם אם למשל תידרש חוות דעת רפואית שתסופק באמצעות עוה”ד, או שירות נוטריון עבור חתימת מיופה כוח מרחוק – ייתכן ואלה יהיו בתוספת תשלום (או על חשבונכם מול גורם חיצוני). לכן שאלו מראש.
באופן דומה, אם תבקשו בהמשך מהעו”ד לעדכן את המסמך אחרי שנה-שנתיים, רובם יגבו על כך שכר טרחה נוסף בהתאם להיקף השינוי. אין מניעה לשאול כבר בהתחלה מה המדיניות לשינויים עתידיים.
טיפ: עריכה זוגית. אם את/ה נשוי/אה ויש צורך ששניכם תערכו ייפוי כוח – בררו על דיל זוגי. כמעט כל עו”ד יציע הנחה משמעותית לזוג שעושה יחד, משום שרבות מהפגישות וההסברים חופפים, וחלק מהניסוחים דומים. למשל, אם מחיר יחיד הוא 4,000 ₪, ייתכן שלזוג יוצע 6,500 ₪ (במקום 8,000).
טיפ נוסף: לא לדחות לרגע האחרון: אם תמתינו לרגע משבר, אולי כבר לא תוכלו לערוך ייפוי כוח (כי האדם לא כשיר). ואז תיאלצו להיגרר לאפוטרופסות שהינה תהליך יקר בהרבה!
לכן מנעו עלויות כבדות בעתיד על-ידי השקעה מתונה עכשיו. זהו אחד המסרים החשובים – מחיר ייפוי הכוח המתמשך זניח ביחס לחיסכון בעלויות משפטיות אם לא יהיה מסמך כזה ויהיה צורך בהליכים בבית משפט בעתיד.
שאלות נפוצות ותשובות חשובות
האם ייפוי כוח מתמשך מחליף צוואה?
לא. ייפוי כוח מתמשך פועל בזמן שהאדם בחיים (אך לא כשיר). ברגע שהאדם נפטר, תוקף ייפוי הכוח מסתיים, ואז נכנסת לתמונה הצוואה (או ירושה על פי דין אם אין צוואה). ייפוי כוח מתמשך אינו מסמך שעוסק בחלוקת רכוש לאחר המוות – לשם כך צריך צוואה.
למעשה החוק אף מונה במפורש שפעולת עריכת צוואה לא יכולה להיעשות על-ידי מיופה כוח, כדי להבהיר שתחום הירושה נפרד. לכן מומלץ מאוד שכל אדם יערוך גם צוואה (לתרחיש פטירה) וגם ייפוי כוח מתמשך (לתרחיש אי-כשירות בחיים) – שני המסמכים משלימים זה את זה בתכנון העתיד.
האם ניתן לערוך ייפוי כוח מתמשך ללא עורך דין (בעזרת טפסים בלבד)?
לא באמת. החוק דורש חתימה בפני עורך דין מוסמך – וזה לב התקפות של המסמך. אין אפשרות חוקית לתפוס חבר או קרוב משפחה ולערוך מסמך פרטי בבית; זה לא יוכר. אפילו עו”ד שלא עבר הכשרה – לא יכול לערוך; ולא נוטריון; ולא שופט. רק עו”ד שהוסמך במיוחד.
לכן אין “עשה זאת בעצמך” אמיתי בתחום הזה (למעט הנושא הרפואי הצר כמו שהסברנו, אבל הוא מצומצם). ניסיונות לעקוף את זה באמצעות ייפוי כוח נוטריוני רגיל לא יצלחו, משום שייפוי כוח רגיל לא שורד אי-כשירות, בעוד ייפוי כוח מתמשך נועד במיוחד לכך. בקיצור – פנו לעורך דין ירושה המתמחה בייפוי כוח מתמשך ובעל הניסיון המתאים, זו הדרך היחידה והבטוחה.
איך מוודאים שמיופה הכוח לא ינצל אותי או יפעל לרעתי?
שאלה חשובה ומובנת. ראשית, הבחירה הנכונה של אדם אמין היא קו ההגנה הראשון. אם מיניתם מישהו ישר דרך ואוהב, רוב הסיכויים שיפעל לטובתכם. שנית, כדאי מאוד להשתמש בכלי של “אדם מיודע” – כך מיופה הכוח יודע שמישהו נוסף מקבל דיווח על מעשיו. מעצם הידיעה שיש עין מפקחת, הוא ייטה להקפיד יותר. שלישית, אפשר כאמור להגביל סמכויות בתחומים רגישים (למשל לדרוש אישור בית משפט למכירת בית, כך שמיופה הכוח לא יוכל “למכור לכם את הבית מתחת לרגליים” ללא בקרה).
מעבר לכך, החוק מטיל על מיופה הכוח חובות נאמנות וביצוע לפי רצון הממנה – אם יסטה ויעשה מעשים שלא לטובתכם, בני משפחה אחרים או היועמ”ש יכולים לפנות לבית המשפט לבטל את ייפוי הכוח ולנקוט צעדים נגדו. נכון שבשונה מאפוטרופוס, אין פיקוח שוטף מובנה של המדינה על מיופה כוח (אין דוחות שנתיים חובה וכו’), אבל הרעיון הוא שאדם שבחרתם ושאתם סומכים עליו – תקבלו את זה שהוא לא תחת מעקב 24/7. במידת הצורך, תמיד ניתן כאמור לערב את בית המשפט.
האם מיופה הכוח מקבל שכר על עבודתו?
ברירת המחדל – לא. מיופה כוח מקרב המשפחה בד”כ ממילא עושה זאת מתוך דאגה טבעית. עם זאת, החוק מאפשר לממנה לקבוע ששכר מסוים ישולם למיופה הכוח מתקופת הפעלת ייפוי הכוח ועד סיומו.
אפשר למשל לקבוע שמיופה הכוח יקבל שכר חודשי מסוים או אחוז מנכסי הממנה עבור טרחתו. אם רוצים זאת, יש לציין במפורש בייפוי הכוח את שיעור או אופן החישוב של התגמול. ללא ציון – ההנחה שאין שכר, אך מיופה הכוח כן זכאי כמובן להחזר הוצאות סבירות שהוציא מכיסו לצורך מילוי תפקידו (למשל דלק לנסיעות עבורכם, תשלומי אגרות וכד’).
חשוב להדגיש ששכר למיופה כוח הוא עניין רגיש – מתנגדים פוטנציאליים במשפחה עלולים לטעון שזה מדרבן את המיופה לפעול ממניעי בצע. מצד שני, לפעמים זה מוצדק – בעיקר אם ממנים גורם מקצועי חיצוני או כשיש עבודה מרובה (למשל ניהול עסק). שקלו זאת עניינית, ובעצה עם עוה”ד.
ערכתי ייפוי כוח מתמשך; האם אני צריך גם ייפוי כוח כללי/נוטריוני נוסף?
ברוב המקרים, אין צורך ביותר מזה. ייפוי כוח מתמשך יכול לכלול גם הוראה שהוא ייכנס לתוקף באופן מיידי ויימשך גם לאי-כשירות (אם ממש רוצים להשתמש בו גם עכשיו). אבל ברירת המחדל היא שהוא “רדום” עד אובדן כשירות.
לכן, אם אתם רוצים שבן משפחה יוכל לעזור לכם עוד כעת כשאתם כשירים (למשל לטפל בבנק כי אתם בחו”ל או מוגבלים בתנועה), ניתן במקביל להוציא ייפוי כוח נוטריוני רגיל לצורך פעולה שוטפת. זה לא פוגע ולא מתנגש – הנוטריוני תקף מיד אבל יתבטל אם תהיו לא כשירים; והמתמשך לא תקף כעת אבל ייכנס בעת אי-כשירות. עם זאת, רבים לא מוציאים נוטריוני כלל – פשוט מחכים שאם חלילה תהיה אי-כשירות, אז המיופה יתחיל לפעול, ועד אז מסתדרים לבד. זה תלוי בצרכים שלכם.
מה קורה אם הממנה מתגרש ממיופה הכוח (שהוא/היא בן/בת הזוג)?
שאלה מעניינת – החוק למעשה אינו קובע אוטומטית שייפוי הכוח מתבטל במקרה של גירושין בין הממנה למיופה (בניגוד לחוק הירושה שבו צוואה בטלה אוטומטית לגירושין). עם זאת, בפועל ברוב המקרים אם בני זוג נפרדו – סביר שהממנה כבר לא ירצה שהאקס/ית ינהל את ענייניו, והוא יכול ומן הראוי שיבטל את ייפוי הכוח ויעשה חדש.
אם לא ביטל, והמסמך המקורי נשאר – ייתכן שבמועד הפעלתו זה ייצור מורכבות משפטית וביהמ”ש יצטרך להכריע (אין תקדים שידוע לי). לכן, אם מיניתם את בן/בת זוגכם ואז התגרשתם – מומלץ בחום לבטל את המסמך ולערוך חדש בהתאם למצב המשפחתי המעודכן.
לסיכום:
סקרנו בהרחבה את נושא ייפוי כוח מתמשך מכל היבטיו, המדריך נכתב תוך התבססות על הידע והניסיון של עו”ד אלינור ליבוביץ’, עורכת דין לענייני משפחה וירושה בעלת כמעט 40 שנות ניסיון.
אך ייתכן שיש לכם שאלות נוספות המיוחדות למצבכם. אז בכל מקרה של ספק, עדיף להתייעץ ישירות עם עורך דין מומחה – ומשרדנו ישמח לעמוד לשירותכם.
תחום ייפוי הכוח המתמשך מצריך גם ידע משפטי וגם רגישות אנושית – להבין את תמונת חייכם ולעזור לכם לתכנן את העתיד בצורה הטובה ביותר עבורכם.
עו”ד ליבוביץ’ נחשבת אוטוריטה בתחום, וליוותה אישית מאות משפחות בעריכת ייפוי כוח מתמשך מאז נכנס לתוקפו החוק בשנת 2016.
הניסיון המצטבר הזה מבטיח הסברים מקצועיים, דוגמאות מהשטח וטיפים מעשיים, כדי שאתם תוכלו לקבל החלטות מושכלות בביטחון מלא.
נשמח להשיב על כל שאלה וללוות אתכם בתהליך עריכת ייפוי כוח מתמשך בהתאם לצרכים שלכם. פנו אלינו לייעוץ ללא התחייבות, וקבלו את השקט הנפשי שמגיע לכם ולעתיד משפחתכם!!
