מדוע כדאי לפנות לעו”ד בעת גירושין ולא לנסות לייצג את עצמך?
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.i
התשובה לכך היא פשוטה – הסיכוי לעשות טעויות הרות גורל – בייצוג עצמי – הוא גדול
זיוה ואדיר זוג נשוי, החלו לריב בשנה השנים עשר לנישואין, וחייהם זה עם זו הפכו לאומללים. המריבות לא נחסכו גם מהילדים אשר היו עדים לצעקות עלבונות ולאלימות מילולית.
אדיר, אשר עובד שנים רבות בעירית מקום מגוריו, מכיר אנשים רבים, ושמע סיפורים לא מעטים במהלך השנים, כיצד גברים “אכלו אותה” בגירושין. אדיר התייעץ עם שניים מחבריו הטובים בעיריה ואלו אמרו לו כי עליו “לרוץ” לבית הדין הרבני, מאחר ובית הדין הוא לטובת הבעל בכל המקרים, ולפתוח תביעת גירושין.
אדיר עשה את טעות חייו ולא פנה לעורך דין אפילו לא ליעוץ ראשוני. למחרת בבוקר מיהר לבית הדין הרבני, והגיש תביעת גירושין על גבי טופס שיש בבית הדין הרבני, שם ביקש שבית הדין יעסוק בגירושין, בחלוקת הרכוש של בני הזוג, במשמורת הילדים ובמזונות שלהם.
זיוה הייתה המומה כאשר קיבלה את תביעת הגירושין מבעלה. היא אמנם הייתה ערה לכך שמצבם הזוגי לא תקין אך לא האמינה כי יש צורך לפרק את הנישואין וחשבה שאם תבליג ותוריד מעט מכבודה תעבור התקופה הקשה, שכן זיוה הייתה ממשפחה מסורתית אשר שמה את התא המשפחתי כבעל ערך עליון, ולמרות הקשיים לא חשבה להתגרש.
זיוה מיהרה בוכיה לאמה כאשר קיבלה את תביעת הגירושין והאם קבעה פגישה מיידית אצל עורכת דין לגירושין המתמחה בדיני משפחה ממשרד העוסק בדיני גירושין. זיוה ואמה היו משוכנעות שמצבה של זיוה מבחינה משפטית גרוע ביותר גם בגלל שבעלה “הקדים אותה במרוץ הסמכויות” וגם מפני שהעניין יהיה בבית הדין הרבני, שעליו שמעו כי הוא “טוב יותר לגבר”.
במהלך הפגישה, הרגיעה עורכת הדין את זיוה ואמרה לה כי לא רק שבעלה לא הקדים אותה, אלא הוא אף עשה טעות טקטית משמעותית, כאשר לא התייעץ עם עורך דין לגירושין אלא עשה טעות נוספת כאשר הגיש תביעה לבית הדין הרבני, מכמה וכמה סיבות.
עורכת הדין הגישה עבור זיוה תביעה דווקא בבית הדין הרבני, שבה ביקשה מזונות אישה, שלום בית, ומדור ספציפי.
זיוה תמהה על הטקטיקה של עורכת הדין שלה שלא פנתה לבית המשפט לענייני משפחה, אך סמכה עליה מאחר וראתה את האכפתיות שלה מחד ואת ניסיון החיים של מאידך. זיוה אפשרה לעורכת הדין להוביל את המהלכים המשפטיים וסמכה עליה.
בדיון הראשון בבית הדין הרבני, עמד אדיר וטען את טענותיו כלפי זיוה. בית הדין שאל את אדיר מדוע הוא חפץ בגירושין וזה הסביר כי יש הרבה מריבות בין הצדדים. כשנשאל על ידי הדיינים ממה נובעות המריבות הסביר אדיר כי לא תמיד יש ארוחה חמה בבית כשהוא חוזר מן העבודה, וכי זיוה אינה מכבדת את הוריו וממעטת לבוא לבקר אותם.
זיוה תודרכה על ידי עורכת דינה לומר כי מעדיפה לשקם את הזוגיות ולא לפרק, כי מרבית טענותיו של אדיר אינן נכונות, ובכל מקרה כי תהיה מוכנה לפנות ליעוץ זוגי ולהפנים את הביקורת, אם אדיר יהיה מעוניין גם בכך.
זיוה אמרה כאשר נשאלה על ידי הדיינים, שהיא מאמינה שאם הצדדים יפנו ליעוץ זוגי הרי שיוכלו לעבוד על בעיותיהם המשותפות וכי לפי השקפת עולמה לא מפרקים תא משפחתי על שטויות ודברים קטנים, כמו קיומה או העדרה של ארוחה חמה, וכי גם היא עצמה עובדת מחוץ לבית ואינה מתבטלת.
בית הדין הרבני הבהיר בהחלטתו כי לאדיר אין עילת גירושין כנגד זיוה, ומנגד צידד בעמדתה של זיוה שעל הזוג לפנות ליעוץ מקצועי על מנת לפתור את בעיותיו.
זיוה קיבלה צו למדור ספציפי, צו המונע את מכירת הבית, ואף קיבלה השלמת מזונות מעבר להשתכרותה. זיוה יצאה וידה על העליונה, למרות שהדיון היה בבית הדין הרבני. אדיר הבין כי אין הוא יכול בבית הדין הרבני לגרום לזיוה למכור את הדירה ולהיפרד.
לו אדיר היה מקבל יעוץ משפטי מעורך דין מקצועי, היה הוא מבין שעליו להגיש תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים המשותפת דווקא בבית המשפט לענייני משפחה (למרות המיתוס שבית המשפט יותר טוב לנשים) ולא להגיש תביעה בבית הדין הרבני אם אין לו עילת גירושין אמיתית המוכרת על פי הדין העברי (כמו בגידה למשל או מעשה כיעור). תביעה לפירוק שיתוף הייתה מתקבלת בבית המשפט לענייני משפחה מאחר ועל פי חוק המקרקעין כל שותף זכאי בכל עת לפרק את השיתוף בדירה, ועל כן אדיר יכול היה לכפות את מכירת הדירה על זיוה גם בניגוד לרצונה ולהסכמתה.
אדיר בחר לפעול בעצמו, הסתמך על מיתוס שבבית הדין הרבני יותר טוב לגבר, וכתוצאה מכך, לא השיג מאומה, ויתר על כן הוא שיפר את מצבה של זיוה. בלית ברירה נאלץ אדיר לוותר על רצונו להתגרש, ופנה – לא בלב שלם – לטיפול זוגי.
הכוונה נכונה על ידי בעל מקצוע מנוסה ומיומן – דהיינו, עורך דין לגירושין הייתה מעמידה את אדיר במצב משפטי ועובדתי טוב יותר, ויתכן שיכול היה לכפות על זיוה את הגירושין.
