על פי סדרי הדין – התובע הוא זה הפותח בהבאת הראיות מטעמו
סדרי הדין המקובלים בשיטת המשפט שלנו, מקנים לנתבע או לנאשם, בתור ברירת מחדל, את הזכות לומר את “המילה האחרונה” בהליך המשפטי. התובע הוא זה אשר אמון על הגשת הראיות מטעמו והוא פותח בהליך המשפטי, ואילו הנתבע או הנאשם הוא זה אשר צריך להגיב שני ולהציג את ראיותיו כתגובה. כל זאת נקבע מתוך מטרה לייעל את הליכי המשפט דרך ההבטחה שבעלי הדין יציגו את כלל הראיות הרלבנטיות אשר מצויות באמתחתם בפני בית המשפט במועד המתאים לכך, “כמקשה אחת”.
אחידות ההליך המשפטי
סדר הדין האמור נועד להגן על תקינות ניהול ההליך המשפטי, תוך הבטחת זכויות הנתבע (להרחבה על עניין זה, ראו למשל רע”א 17/1441 חברת אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע”מ נ’ אולמות ומסעדות דאוד בע”מ וכן (רע”א 19/1048 בוגנים נ’ בן יאיר.
חריגה מסדרי דין אלה תתאפשר אך במקרים מיוחדים, וכאשר מקרים כאלה מתקיימים – רשאי בית המשפט להתיר הבאה של ראיות מטעם התביעה לאחר שמיעת מסכת ההגנה אך זאת, מחמת הימצאותם של שיקולים כבדי משקל העומדים כנגד הטעמים שנמנו לעיל, שחשיבותם אינה נופלת משלהם (רע”א 81/361 אזולאי נ’ לביא.
כך למשל, שופט אשר בפניו מונחת בקשה להוספת ראייה לאחר שלב שמיעת טענות ההגנה רשאי להתחשב, במסגרת החלטתו, בשיקולים כמו: תרומת הראייה לגילוי האמת (רע”א 14/8366 רע”א 3863/15 להתחשב במועד של גילוי אודות קיום הראייה מחד והשלב בו מצוי ההליך המשפטי מאידך (רע”א 2137-02 ) ובמידת הפתעתו של התובע מטיעוניו או ראיותיו של הצד שכנגד (ע”א 97/4494 סלאח נ’ סלאח). זו כמובן אינה רשימה סגורה אלא דוגמאות בלבד לנושאים בהם על בית המשפט להפעיל שיקול דעת.
בהתייחס למקרים ייחודיים אלה, ההכרעה אם להתיר את קבלת את הראיות מסורה לשיקול הדעת הרחב של שופטי הערכאה הדיונית וערכאת הערעור פחות תתערב בסוגיה זו, רע”א 13/686 עמיעד מערכות מים בע”מ נ’ טי אס טי סינרג’י בע”מ.
מנגד כאשר הנתבע מודה בעובדות אך מעלה טענות הגנה כנגד העובדות שהודה בהן – עשוי להתהפך סדר הבאת הראיות.
החריג לכלל ההופך את סדר הבאת הראיות הוא כאשר מתקיים מקרה של הודאה והדחה
הן התקנות והן הפסיקות קובעות חריג לכלל לפיו יפתח התובע בהבאת הראיות, וזאת במקום בו: ‘הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע וטוען כי על פי דין, או מחמת עובדות שטען להן הנתבע, אין התובע זכאי לסעד המבוקש…’. העיקרון העומד בבסיס תקנה זו הוא שאם הודה הנתבע בעובדות המפורטות בכתב התביעה, אך הביא בכתב הגנתו עובדות אחרות שעליו להוכיחן, יפתח הנתבע בהבאת הראיות, שכן לתובע אין מה להוכיח.
העברת נטל השכנוע מכתפי התובע ברגיל – לכתפי הנתבע
מבחינה מהותית משמעות הדבר היא העברת נטל השכנוע אל כתפי הנתבע. אם בסופו של המשפט יימצא כי כפות המאזניים מעוינות ביחס לטענות הנתבע, יזכה התובע בתביעתו – שכן הנתבע הודה בעובדותיה (רע”א 3592/01 עיזבון המנוח סימן טוב מנשה ז”ל נ’ ע. אהרונוב קבלנות בניין (1988) בע”מ, ע”א 11100/02 חצור נ’ דותן.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916