הפסיקה בישראל ראתה ב“ידועים בציבור” מצב עובדתי המוכר לצרכים משפטיים כאלו ואחרים, בין ביחסים בינם לבין עצמם, ובין ביחסים בינם לבין זולתם, אך לא הכירה ביחס של אלו כיחס היוצר מעמד, דהיינו ידועים בציבור אינו סטטוס (ע”א 2000/97 לינדורן נ’ קרנית)
השאלה האם בני זוג חיו כ“ידועים בציבור” אם לאו, צריכה להיבחן לצורך הכרעה בעתירה לקבלת סעד מסוים, כגון הליך בבית הדין לעבודה בו מתבקש בית הדין להצהיר על ידועים בציבור לצורך זכאות לקבלת פנסיה/גימלה ממקום העבודה של הנפטר לידועה בציבור כאילו הייתה אלמנה. אין מקום ליתן פסק דין המכריז על בני זוג כידועים בציבור גרידא ובית משפט לא ייעתר לבקשה או לתביעה כזו.
תובענה למתן סעד הצהרתי אינה יכולה לעמוד בפני עצמה וללא עתירה נוספת בצידה הנובעת מקביעה עובדתית, כך בפסיקה למשל בתמ”ש (ת”א) 5028-05-16 ק. ש. נ’ ע. א. פ.
ידועים בציבור הם בני זוג, גבר ואשה, ולעיתים מאותו מין, גבר וגבר, אישה ואישה, שהחליטו לקשור גורלם האחד בשני, לקיים אורח חיים משותף כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין, אך מטעמים שונים השמורים עמם בדרך כלל, נמנעו הם מלמסד את יחסיהם זוגיים בנישואין דתיים או אזרחיים.
כך למשל כהן וגרושה מנועים מלהינשא בנישואין דתיים בבית הדין הרבני וכשבני זוג כאלה חוברים זה לזו אין הם יכולים להינשא בארץ לפחות, אך הם יכולים לחיות כידועים בציבור.
מכאן המושג “ידועה בציבור כאשתו” ו“ידוע בציבור כבעלה“. ההכרה המשפטית בבני זוג כ”ידועים בציבור” נועדה להשוות את מעמדם של בני זוג החיים יחד כנשואים, למעמדם של בני זוג נשואים לצרכים של ממש ולא רק לשם ההצהרה, ע”מש (חי’) 264/05 פלונית נ’ אלמוני.
שני תנאי סף לידועים בציבור
בפסיקה נקבעו שני תנאי סף לקיומה של מערכת יחסים בין ידועים בציבור: חיי משפחה וניהול משק בית משותף. ע”א 621/69 נסיס נ’ יוסטר
התנאי הראשון – “חיי משפחה” – מורכב מחיים אינטימיים, חיי אישות כבעל ואשה המושתתים על יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזו ע”א 6434/00 דנינו נ’ מנע.
אחד המבחנים המרכזיים בפסיקה לקיום “חיי משפחה” הינו תקופת חיים משותפים משמעותית. הרצון והמחויבות למסד קשר קבוע וארוך טווח הינו אחד מהמוטיבציות של בני זוג לקיים קשר נישואין פורמלי ולקבל על עצמם את מערך הזכויות והחובות הנובע ממעמד זה.
לפיכך, בניסיון לבחון אם אכן מערכת היחסים בין הצדדים מדמה מערכת יחסים של זוג נשוי (שרק במקרה זה יוכרו כ”ידועים בציבור“), יש להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים לעניין קביעות הקשר ומיסודו. תקופת חיים משמעותית מהווה אינדיקציה לאומד דעתם של הצדדים לקיים קשר קבוע ארוך טווח נושא חובות וזכויות הדדיות, ולפיכך הינה מרכיב בעל משקל רב בבחינת קיומם של “חיי משפחה” בע”מ 3497/09 פלוני נ’ פלונית.
התנאי השני – “משק בית משותף” – מכוון למקרים בהם אין המדובר בסתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים האחד בשני בקשר של גורל חיים.
גם בבחינת קיומו של ‘משק בית משותף’, יש להתחקות אחר מאפיינים הקיימים בניהול משק בית על ידי בני זוג נשואים, כמו, מגורים תחת קורת גג אחת, ניהול חשבון בנק משותף ועוד.
שני תנאים אלו – חיי משפחה ומשק בית משותף – להכרה בבני זוג כידועים בציבור, שזורים ושלובים אלה באלה, הם תנאים מצטברים והם בגדר מבחנים עובדתיים, ולכן השאלה אם פלונית היא ידועתו בציבור של אלמוני, היא שאלה עובדתית שיש להכריע בה בהתאם לתשתית הראייתית במקרה הספציפי הנדון ע”א 107/87 אלון נ’ מנדלסון.
המאפיינים של זוגיות של ידועים בציבור
ואלו הם חלק מן הפרמטרים אשר נקבעו בפסיקה לצורך הכרעה ביחסים שבין בני זוג כיחסי “ידועים בציבור”:
- מגורים משך שנים ארוכות תחת קורת גג אחת המשמשת להם מעון משותף, בה מעבירים עתותיהם לרבות ארוחות וסעודות משותפים.
- בני זוג היוצאים ומבלים יחד, לבד ועם אחרים, נוסעים נסיעות משותפות לחו”ל, נפגשים עם מכרים ובני משפחה.
- דואגים אחד למשנהו בין במימון ובין בביצוע מטלות הבית.
- מביעים דאגה האחד לשני ולמצבו ולהבטחת שלומו ובריאותו.
המבחן הינו על פי הפסיקה סובייקטיבי ודינמי. “אין לך מתכונת אחת של ‘חיי משפחה’ ב’משק בית משותף’ המצויה אצל כל הזוגות הנשואים. שונים הדברים מזוג לזוג לפי השוני בגילם, השכלתם, מזגם, השקפת עולמם, ארץ מוצאם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי, מצב בריאותם וגורמים רבים אחרים שלא נצליח למנותם ולמצותם”. תמ”ש (טבריה) 234-01-11 ס. ע. נ’ נ. א. כך נכונים הדברים באשר לידועים בציבור שחייהם מתאפיינים במרכיבים שונים שאינם אחידים.
שאלה למחשבה –
במקרה בו בני זוג קשישים חוברים זה לזו, ומחליטים להתגורר יחדיו, מנהלים משק בית משותף, מתגוררים יחדיו באותה דירה ומאחדים כתובות, מטיילים יחדיו, נפגשים עם חברים משותפים שלו ושלה, סועדים ארוחותיהם יחדיו, חולקים רגשות ומחשבות, מארחים את הילדים והנכדים של שניהם, אך לא מקיימים יחסי אישות מחמת חוסר יכולת הנובעת מהגיל המבוגר – האם מרכיב חסר זה יגרום לכך שאלו לא יחשבו ידועים בציבור?
ומה עם בני זוג שיש ביניהם אהבה אך מחמת סיבה רפואית אין ביניהם יחסי מין- אך כל שאר המרכיבים של זוגיות מתקיימים, מדוע שאלו לא יחשבו ידועים בציבור? האם המרכיב המיני חשוב כל כך שאין בלתו?
חיי זוגיות מתאפיינים בהרבה מרכיבים, ומדוע שדווקא חסרון של מרכיב אחד וקיומם של מרכיבים רבים אחרים יהיה כל כך אקוטי.
מדוע מרכיב זה נבדק כאשר נטענת טענה לידועות בציבור ואילו מרכיב זה כלל לא נבדק כאשר בני זוג הינם נשואים בין בנישואים כדת משה וישראל ובין בנישואין אזרחיים.
אמנם ההלכה היהודית קובעת כי העדר קיום יחסי אישות בין בני זוג מהווה מרידה מצידו של מי שמסרב לכך אך יחד עם זאת עובדה זו אינה מאיינת את הנישואין. היא מהווה עילת טובה במסגרת תביעת גירושין, אך אין היא מבטלת את הנישואין אפריורית.
מאמר זה נכתב על ידי עו”ד אלינור ליבוביץ ועל ידי גב’ נרמינה מיקאילוב, מתמחה.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916