משרד החינוך מאפשר חינוך ביתי על פי נוהליו
משרד החינוך מאפשר בתנאים מסויימים, להורים אשר שניהם מעוניינים בכך, לחנך את ילדיהם שלא במסגרת בית הספר אלא במסגרת הבית. אחד התנאים בהם על ההורים לעמוד היא תוכנית מסודרת בה הילדים זוכים לשיעורים בתחומים מסויימים, כמובן שבמקצועות הליבה אך לא רק וגם ספורט הינו מטלה שעל הילדים לעמוד בה.
כאשר יש מחלוקת בין הורים סביר להניח שהמהלך של בקשה לחינוך בייתי לא יצלח אך אם ההורים שניהם ב”ראש אחד” קיימת אפשרות כי יעמדו בתנאי משרד החינוך.
בעד ונגד חינוך בייתי
יש לציין כי מרבית הנימוקים הקיימים שוללים חינוך בייתי ורק מיעוט נימוקים קיים בעד החינוך הביתי.
נימוקים נגד חינוך ביתי
יש מי שיטען כי כי השמת הילדים בחינוך ביתי, אינה משרתת את טובתם, אלא את צרכי ההורים. יתכן מצב בו עקב סיטואציה של חינוך בייתי – התנהגות הילדים אינה תואמת ילדים אשר חווים מסגרת חינוכית רגילההמשיבה תטען כי לא מן הנמנע כי הילדים מקבלים השכלה, בין אם טובה יותר או פחות, אך מעבר לכך הם נסוגים אחורה, לעומת ילדים הפוקדים את בית הספר הרגיל.
במסגרת בית ספר רגיל ילדים נחשפים לצורך לתקשר עם ילדים אחרים, כמו גם עם מבוגרים מהם. העובדה שילדים נוהגים לפקוד בית ספר אינה משרתת רק את הצורך לרכוש השכלה בתחומים שונים, אלא לא פחות חשוב מכך – לפתח כישורים חברתיים ולהתמודד עם קשיים. יש בכך כדי להכין את הילדים לחיים האמיתיים ולחשוף אותם למציאות, במקום לבודד אותם במסגרת בייתית, שאין בה כדי לחשוף את הילדים לחיים ולמציאות הקיימת, לטוב ולרע.
אינטראקציות חברתיות של ילדים עם בני מינם מכשירות אותם לחיים מאוחר יותר, כבני אדם מבוגרים. כיצד יוכלו ילדים להתגייס לצה”ל בגיל 18 אם לא נחשפו לילדים בני גילם, כיצד יתמודדו הילדים עם הקשיים הכרוכים בגיוס, במרחק מן הבית, ועם כל האתגרים העומדים בפניהם במסגרת השירות הצבאי? כיצד יוכלו הילדים לפתח קשרים עם בני זוג עתידיים, אם כל מה שהם נחשפים לו הם הוריהם בלבד?
ילדים זקוקים לחיכוך עם ילדים אחרים, למגעים עם ילדים אחרים, למאבקים עם ילדים אחרים ולתחרות עם ילדים אחרים, מאחר וכל הדברים הללו מעצבים אצלם סט של התנהגויות שבלעדיהן יהיה להם קשה מאד להתמודד בעולם האמיתי. תפקידו של בית הספר הוא לא רק להקנות השכלה אלא הרבה מעבר לכך.
ילד שגדל לבד באוירה בייתית במסגרת חינוך בייתי אינו יודע להעריך מה ערכו משום שאין לו בסיס השוואתי ואין הוא יודע כיצד ילדים אחרים מתנהגים. ההשוואה היא אספקלריה חשובה ביותר להתפתחות. כישורים חברתיים חשובים לא פחות מהשכלה וחינוך ואין הם זמינים במסגרת חינוך בייתי.
ברירת המחדל הינה לימודים במסגרת חינוכית פורמלית, והחריג הינו לימודים במסגרת אחרת, לא כל שכן במסגרת בייתית. זכותו של כל ילד במדינת ישראל לקבל חינוך ראוי והולם, וזכות זו מצדיקה את הטלתה של חובת חינוך על כלל ילדי ישראל. יתר על כן חובת חינוך זו תפקידה להבטיח כי כל ילד יקבל חינוך ראוי על חשבונה של המדינה. חינוך ברמה גבוהה הניתן לכל והמושג במערכת בתי-הספר הציבוריים – הוא אמצעי ליצירת שוויון הזדמנויות בחברה, כמו גם למימוש ערכים נוספים.
הזכות של ההורים לבחור חינוך – ובענייננו, הזכות של ההורים לחנך את הילד בבית – עלולה להתנגש ולפגוע בזכות של הילד לקבל חינוך ראוי והולם.
הזכות של הילדים לחינוך – מתייחסת לזכותו של הילד בנפרד מזכותם של הוריו: האפשרות של הורים לבחור בעבור ילדיהם חינוך אחר מזה הניתן במוסדות הציבוריים פותחת פתח לפגיעה ברמת החינוך הניתן לילדים – הן מבחינת שעות הלימוד, הן מבחינת רמת הלימוד ואיכותו והן מבחינת תכני הלימוד.
עוד יש לציין כי ההורים אינם מחנכים במקצועם ברוב המקרים ובמסגרת כזו אין כל תוכנית לימודים מפוקחת, אין כל ידיעה האם האם או האב כשירים ללמד את כל המקצועות הנלמדים בחינוך הרגיל, וספק אם יכולים הם ללמד את כל המקצועות ו/או אפילו חלקם. כשם שמורים מקצועיים ומומחים – מלמדים הם מקצוע אחד או שניים לכל היותר, ואינם מלמדים מקצועות אחרים, כך יש להניח שההורים שניהם אינם כשירים ללמד אף אחד מן המקצועות, ודאי שלא את כולם, כך שהרעיון בכללותו פועל לרעת הילדים.
חינוך ביתי יכול להתאים לשנים הראשונות של בית הספר היסודי, אך אין אף הורה שיכול מבחינת כישורים ללמד את הילדים את כל מקצועות הליבה החשובים ביותר כגון: לשון, אנגלית, מתמטיקה, היסטוריה, תנך ועוד. אין אף מורה שהינו מוכשר ללמד את כל המקצועות בחטיבה ובתיכון, לא כל שכן האב שאין לו כל הכשרה מקצועית ואין לו השכלה בתחום החינוך, ודאי שלא בכל המקצועות כולם. כך שבסופו של יום בהכרח תיפגע רמת הלימודים ואיכות החינוך של הילדים.
נוסף על היות החינוך אינטרס חזק של הפרטים בחברה – הורים וילדים כאחד – החינוך הוא גם אינטרס של המדינה. טובת הכלל והאינטרס הציבורי יכולים לשמש הצדקה עצמאית להטלת חובת חינוך, שכן החינוך טוב לא אך לפרט עצמו, כי אם גם לציבור האזרחים והתושבים בכללותו.
חינוך מטעם המדינה בא להגשים כמה מטרות, ביניהן חינוך לדמוקרטיה ולערכים של כיבוד זכויות אדם; הקניית מיומנויות בסיסיות; והעברת ידע המאפשר פיתוח סולידריות חברתית, כגון היסטוריה למשל אך לא רק. החינוך הוא הבסיס לעיצוב דמותו של האזרח ולהקניית ערכים הומניים ודמוקרטיים – ערכים של שיתוף-פעולה וסולידריות חברתית, התחשבות בזולת ותרומה לזולת, צדק ושוויון זכויות. מערכת החינוך אמורה לשקף במטרותיה ובפעולותיה את התרבות הלאומית שהחברה שואפת אליה. חינוך ביתי אינו יכול לספק מטרות אלו. ילדים צריכים לרכוש גם סט של ערכים ולא רק השכלה.
עוד יש להביא בחשבון את סוגיית הסוציאליזציה (שחבור) שכן אחת הבעיות הגדולות בחינוך בייתי היא שילדים אינם מקבלים מספיק חשיפה חברתית, ואין כל דרך להבטיח כי לילדים תהיה אינטראקציה עם בני גילם.
עמידה בזמנים – זוהי משימה אשר מצריכה משמעת עצמית ומקצועית, ולוח זמנים נוקשה יחסית, ואין כל ערובה כי האב יכול לספק מסגרת כזו עבור הילדים.
העדר תמיכה – חינוך בייתי עשוי להיות מבודד, והילדים יכולים להרגיש בדידות בעטיו. אין לילדים מסגרת תומכת אשר פותרת בעיות כאשר מתקיימות כאלה. במסגרת החינוך הביתי – אין פסיכולוג או יועץ בית ספר, להם תפקיד חשוב כמעט עבור כל תלמיד ותלמיד.
חינוך בייתי עשוי להתאים בגילאים צעירים יותר וכששני ההורים מסכימים על כך. מאחר והאם אינה מסכימה לכך, אין כל אפשרות לחרוג מן הנוהלים של משרד החינוך, ולאשר מסגרת חינוך זו אשר כלל אינה מסגרת. ויודגש כי גם אם הילדים יקבלו השכלה ברמה טובה עדיין אין הם נחשפים לילדים אחרים, אין הם מתמודדים עם בעיות שעליהם להתמודד איתן, וחשוב מכך – אין הם מקבלים ערכים חשובים ביותר, שחשיבותם אינה נופלת מההשכלה עצמה.
יתירה מזאת – בחינוך ביתי אחד מן ההורים צריך לוותר על עבודה מחוץ לבית, ולעיתים משמעות הדבר היא כי יש מפרנס אחד בלבד, וכי זה שנותר בבית יכול לחוש מתוסכל מכך שהוא תקוע בבית ולא מתקדם מקצועית.
נימוקים בעד החינוך הביתי
יתרונות החינוך הבייתי באים לידי ביטוי בקשרים חזקים יותר עם ההורים השוהים עם הילדים מרבית הזמן, בחום ובאמפטיה שהילדים יכולים לספוג מן ההורה.
בחינוך בייתי מתקיימת שליטה מלאה על החומר הלימודי שהילד נחשף אליו, וכמו כן גם על ההתקדמות והתוצאות שלו.
מתקיים חופש בחירה בשיטת הלימוד ובתכנית הלימודים.
חינוך בייתי מאפשר את חיזוק הקשר המשפחתי על ידי שיתוף של דעות ורעיונות.
ברור שיתקיים חיסכון בזמן הנסיעה הלוך וחזור לבית הספר. …
הסביבה הביתית פחות מלחיצה מהסביבה הבית-ספרית ולכן ייתכן גם שיפור ברמת הריכוז.
ככלל נראה שהמערכת סבורה כי עדיף שילדים ילמדו במסגרת בה הם נחשפים לילדים אחרים, חיים את החיים הרגילים, ומתמודדים עם קשיים ובעיות שיש בכל מסגרת לכל אדם. במהלך שנות עבודתי הרבות בתחום דיני המשפחה נתקלתי לא פעם במחלוקת בין הורים אודות החינוך הביתי, ונראה לי כי ילדים זקוקים למסגרת חברתית לא פחות מאשר לחינוך מגוון. לחריגים מסגרת זו יכולה להתאים ובמיוחד אם שני ההורים מסכימים על כך.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916
