חיפוש

בית המשפט אסר על אב לרחוץ את בנו וקבע מפגשים בפיקוח

בספר מלכים א’, פרק ג’ מתואר המקרה הידוע כמשפט שלמה. סיפור המשפט מתואר בפסוקים ט”ז-כ”ח.

“אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ, וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו. […] וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: זֹאת אֹמֶרֶת, זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת, וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: קְחוּ לִי חָרֶב; וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם, וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת. וַתֹּאמֶר הָאישה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ, וַתֹּאמֶר: בִּי אֲדֹנִי, תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ; וְזֹאת אֹמֶרֶת: גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה, גְּזֹרוּ. וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר: תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ; הִיא אִמּוֹ.”

על-פי המסופר, המלך שלמה התבקש להכריע בדין בין שתי נשים אשר התגוררו יחדיו וילדו תינוק בהפרש של שלושה ימים זו מזו, ואחד התינוקות נפטר. שתי הנשים טענו לאמהוּת על התינוק הנותר בחיים.

המלך שלמה הקשיב לעדויות ופקד להביא בפניו חרב, ציווה לגזור את התינוק לשניים ולתת חצי ממנו לכל אישה. כששמעה אמו האמיתית של התינוק את פסק הדין המזעזע, העדיפה לוותר ולמסור את התינוק לחברתה ובלבד שלא יהרגוהו, ואילו השנייה קראה: “גם לי גם לך לא יהיה – גזוֹרוּ!”. בתגובה, הכריז שלמה על פסק הדין ומסר את התינוק לידי מי שהתגלתה כאמו האמיתית, שבתגובתה ביטאה חמלה על הילד ונכונות לוותר על המשמורת בו, והכל כדי לשמור על חייו.

ובהשאלה לדיני המשפחה

לעיתים, המאבק בין הורים על משמורת, הסדרי מפגש או הסדרי ראיה, ועל מה שאמור להיות הורות משותפת קורע את הילדים לשניים, ואפשר לומר שראיית טובת הקטין וגילוי של אהבה אמיתית כלפיו, תביא את ההורים או מי מהם לפחות, להרפות מן המאבק, לוותר, גם אם אין סיבה לוותר, כי כמו בכביש, צריך להיות חכם ולא צודק.

בית המשפט לעיתים נזקק לדון בשאלות תמוהות כגון האם רשאי אב לרחוץ את בנו?

המדובר במקרה זה בזוג הורים גרושים שלהם ילד אחד בלבד, אשר סובל משמעותית מהקונפליקטים בין הוריו ובצורה קיצונית. מהחומר שהובא בפני בית המשפט עלתה תמונה של קטין מפוחד השרוי במצב רגשי קשה, בעקבות הקונפליקט  המתמשך בין הוריו, כאשר קיימות טענות קשות, הן מצד גורמי החינוך המלווים את הקטין, והן מצד גורמי הרווחה, בדבר התנהלות בלתי נורמטיבית של האב, אשר רוחץ את  עיני הקטין, הסובל מאלרגיה בעיניו, במים וסבון, וזאת בניגוד להוראות רופא העיניים, וכן במהלך רחיצת הקטין, משפשף את גופו של הקטין ב”סקוץ'” עד לגרימת חבלה ממש.

הילד מצוי במשמורת האם ופוגש באב במסגרת הסדרי מפגש קבועים

בעקבות התלונה האחרונה, בוצעה חקירת ילדים לקטין על ידי המשטרה, והאב הורחק מן הקטין למשך שלושים ימים במסגרת הליך של צו הגנה. האב מצדו טען כי מצבו הרגשי הקשה של הקטין נובע מחשיפתו למתח השורר בבית האם  ובעלה.

ועדת תסקירים שהתכנסה בעניין המשפחה המליצה כי הקטין יישאר במשמורת האם, וכן  המליצה על קביעת הסדרי ראיה עם האב, בין פעמיים לשלוש פעמים בשבוע, ללא לינה. נקבע כי הילד חרד ומוצף, מצבו הרגשי חמור ומדאיג ודורש התייחסות טיפולית מיידית   המערבת ככל שניתן את הוריו. ללא התייחסות מתאימה הוא נמצא בסיכון רגשי ועלול  להגיע למצבים רגשיים קשים, אולי אף בלתי הפיכים.

שופט משפחה הוא גם פסיכולוג להלכה ולמעשה

ממצאי האבחון מצביעים על המציאות הקשה בין ההורים כתורמת באופן משמעותי לקשייו הרגשיים, לתחושת חוסר הביטחון שלו בעולם, ולקושי לתפקד באופן מותאם במציאות. תצפיות האינטראקציה מתקפות הן את הרושם באשר למצבו המדאיג והן באשר לקושי של כל אחד מההורים להיענות בצורה מותאמת לצרכיו הרגשיים של הילד.

דווקא האב הוא זה שיותר ער לקשייו הרגשיים הבולטים של הילד, אך האופן הגורף בו הוא מטיל  את כל האחריות לכך על האם ובן זוגה מעידה – לדעת בית המשפט – שאין הבנה זו של האב יכולה להיות מתורגמת ללקיחת אחריות ולעזרה לבנו, אלא יותר להתנגחות באם.

ככלל שני הורים אינם מצליחים להרגיע את החרדות המציפות את הבן ואינם נותנים לו תחושת ביטחון מספקת. הבן המשותף הוא ילד בסיכון רגשי בולט ואין  ספק כי לשני הוריו תרומה משמעותית לסיכון זה. אין בממצאי האבחונים עדות להיותו    בסיכון פיזי.

האבחון הקשה של הילד אינו  שולל אפשרות לפגיעה אך אין בו כל ממצא המצביע על היותו קורבן לפגיעה פיזית. גם ממצאי האבחון של האב אינם מצביעים על היותו מסוכן לבנו. אין בממצאי האבחון של האב כל סימן להיותו אלים, אימפולסיבי או מתקשה לשלוט בדחפיו.

יחד עם זאת, יש חלקים באבחון שאינם מאפשרים לשלול חד משמעית את האפשרות להתנהגויות לא אחראיות. בכל מקרה חשוב להזכיר כי אבחון פסיכו דיאגנוסטי אינו יכול בשום מקרה לתת  אינדיקציה חד משמעית לגבי סיכון, לומר בוודאות מה קרה בעבר או לנבא את העתיד.

שאלת המסוכנות צריכה להישקל על ידי בית המשפט הנכבד כאשר לנגד עיניו, בצד  ממצאי   האבחון וכן כל האינפורמציה הנוספת הרלבנטית הקיימת.

עוד חשוב להוסיף כי שאלת המשמורת והסדרי הראייה הינה משנית לשאלת מצבו הרגשי הקשה ביותר של הילד ויש לומר כי ללא רגיעה חלקית לפחות במתח הקשה בין ההורים (ואולי גם בין האם ובעלה – במידה וטענותיו של האב נכונות) התועלת של התערבות טיפולית תהיה חלקית.

האב לא שעה לבקשות פקידת הסעד להימנע מלקחת את הילד למקווה ולרחוץ אותו וביטא זלזול בבקשה

בתסקיר מיום 24/1/12, דיווחה עו”ס לחוק סדרי דין כי פנתה לאב וביטאה בפניו את המצוקה הנגרמת לקטין מלקיחתו למקווה בימי שישי ורחיצתו בניגוד לרצונו באמצעים הגורמים לו לסבל. האב טען כי לקטין לא נגרם כל סבל, ביקש כי “לא יתערבו לו בחיים”, ולאיומה של פקידת הסעד כי במידה ויימשכו התלונות, תיאלץ להמליץ על ביטול הסדרי הראיה בימי שישי, הגיב האב בכעס, ואיים כי אם יתבטלו ביקורי יום שישי, יפסיק הוא את כל הביקורים ולא יתקיימו הסדרי ראיה או הסדרי מפגש בינו לבין הקטין.

חקירת המומחה בבית המשפט

ביום 6/3/12 התקיים דיון הוכחות, במהלכו נחקרו המומחה נדב וינטראוב, אשר הביע עמדתו כי המצב הרגשי של הילד מזעזע, אך התקשה להמליץ על הסדרי  הראיה הראויים בנסיבות. המומחה הבהיר כי הפסקת הסדרי ראיה הינה מאד בעייתית, וכי הקשר בין הילד לאב חשוב למרות הבעייתיות.

מסיבה לא ידועה, רק האב עבר בדיקת מסוגלות הורית והאם לא וזוהי תוצאה אסימטרית, שכן על שני ההורים לעבור בדיקת מסוגלות הורית במקרה של מחלוקות ביניהם.

למרות שהאב אינו מסוכן, יש אפשרות קיצונית לא לקיים הסדרי ראייה. לחילופין מוצע לקיים הסדרי ראייה בפיקוח ותלויי ומותנים בטיפול.

המומחה הבהיר כי האשם למצבו של הקטין רובץ לפתחם של שני ההורים ולמתח השורר     ביניהם, יותר מאשר הוא נובע מ”הפגיעות הפיזיות” הנטענות בבית האב.

האב עיקש ועומד על שלו ולא בהכרח בצדק.

האב, שהופיע ללא ייצוג, ניהל את חקירותיו בעצמו, והתבטא מספר פעמים באומרו כי ייטב לילד לשהות אצל משפחה אומנת, מאשר אצל האם.

בדיון ההוכחות הנוסף, האב הצהיר כי ימשיך לקרוא לקטין בשם הנוסף שהוא בחר לו – א’ – גם אם ביהמ”ש יאסור זאת וכן  טען כי יחדל ממנהגו לרחוץ את הקטין רק אם ייאמר לו ע”י רופא מומחה כי הדבר מזיק לקטין.

החלטת בית המשפט בנוגע למפגשים של הקטין עם אביו

מן הראוי היה כי הצדדים ישכילו להיעזר בסיוע הרב אשר הוגש להם  על ידי גורמי הרווחה, ויגיעו להבנות ולהסכמות עצמאיות, לשם צמצום הקונפליקט ולהפגת המתח העז, בו גדל הקטין נשוא הליך זה למן מועד לידתו ועד הלום.

מתח בלתי פוסק זה, בתקופת ההתהוות הקריטית של נפשו של הילד, נתן בקטין זה את אותותיו, עד אשר מומחה בית המשפט, הפסיכולוג הקליני, הגדיר את מצבו כ”מזעזע”, והעריך כי חלק מן הנזק הרגשי של הקטין כבר אינו הפיך.

שני ההורים מכירים בחשיבות הצורך בשיקום מצבו הרגשי  של הקטין,  ומביעים דאגה ממצבו, אלא שההורים אינם שמים לב לכך שעל מזבח צדקת טענותיהם מוקרבת טובת  הקטין, ילדם המשותף.

המומחה  עמד  על כך  כי לשני  ההורים  תרומה משותפת למצב הקשה של הקטין, וכי שני ההורים אחראים לאווירה רוויית המתח הסובבת את הקטין, בשל הסכסוך הבלתי פתור  ביניהם.

הקטין מבטא את המצוקה בצורה בלתי משתמעת לשתי פנים

אלגוריה למצב הבלתי נסבל בו מצוי הקטין ניתן למצוא בסיפור שהמציא הקטין במהלך האבחון הפסיכולוגי שנערך לו על החרק הקטן שצריך להשכין שלום בין חיות הטרף הגדולות, וליבו של בית המשפט נכמר למקרא הדברים.

האב סירב להתחייב שלא לרחוץ הקטין וטען שאינו יכול להיות כפוף לגחמות האם.

האב הביע את שאיפתו כי הקטין יעבור למשמורת שלו או אף יגדל במשפחה אומנת, כאומר: “לי  גם לך לא יהיה, גזורו” (מלכים א’, כ’, כ”ז), כשהוא מטיל את מלוא האחריות על מצבו של הקטין על האם, ועל האווירה המתוחה השוררת בינה לבין בעלה השני לו נישאה לאחר הגירושים.

בנוגע לשאלה כיצד תיקבע טובת הקטין, נקבע בפסיקה, כי בית המשפט נדרש לחזות את שעתיד להתרחש בעולמו של הקטין על יסוד אירועי  העבר

התעקשותו של האב גרמה לכך שהוא יפגוש בקטין בפיקוח על אף שלא נמצא כי הוא מסוכן לקטין ובכך יש משום אבסורד

בית המשפט קבע כי אין מנוס מלהטיל הגבלות על הסדרי הביקור. אפשר והאם צודקת, והתנהלות האב מסיבה לקטין נזק פיזי, ואפשר והאב צודק ואין כל פגם  באופן רחיצתו את הקטין. לא זו אבן הבוחן. אבן הבוחן היא שוועת הקטין, ויכולת  האחראים לו לקלוט אותה. דומה כי בכך כשל האב.

אם תגובתו לטענת הקטין כי רחיצתו בביתו או במקווה על ידי האב אינה נעימה לו (ודוק כי  אין המדובר בכורח המציאות לנוכח העובדה כי הקטין מצוי בבית האב שעות ספורות בלבד במהלך השבוע), הינה כי האם היא שמדברת מגרון הקטין, ולפיכך, אין בכוונתו לחדול  ממעשיו.

אם לנוכח הצעת פקה”ס לחדול מפעילות זו, מאיים האב בהפסקת המפגשים עם הקטין, ואם סבור האב כי ייטב לקטין אם יילקח מזרועות אמו, לאחר שנים בהן גדל במחיצתה, אל משפחה אומנת – דומה כי קיים כשל בסיסי בתפיסת האב את טובת הקטין. יש ליתן משקל לרצון קטין שאביו לא יקלח או ירחץ אותו.

התוצאה

לאור האמור לעיל, הורה בית המשפט לאב להימנע מרחיצת הקטין בעת שהותו עימו. לשם אכיפת ההגבלה, הורה בית המשפט כי למשך 90 ימים מהיום יתבצעו הסדרי ראיה תחת פיקוח, עליו תמליץ פקידת הסעד, במסגרתו לא תבוצענה רחיצות או שטיפות עיניים לקטין.

אם מסרב האב להסכין עם הגבלה זו, יתקיימו הסדרי הראיה במרכז קשר.

תוכן עניינים

לוגו נוסף - עורכת דין גירושין ומשפחה אלינור ליבוביץ'
רוצים להתייעץ?

38 שנות ניסיון כאן למענכם –
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

ניב יחזקאלי
קרא עוד
לפני שאתחיל קודם כל חשוב לי לומר שאלינור בנאדם. כבר מהפגישה הראשונה היה לי חיבור וכימיה איתה. היא מאוד סובלנית, קשובה, נעימה, ישרה לא חיפשה לקחת את התיק אלא ללכת בדרך היפה בלי משפטים ובלאגן. היה לי מענה לכל שאלה שרק רציתי בכל שעה ובכל זמן אלינור עורכת דין מהשורה הראשונה. אבל צנועה שאין להסביר עורכת דין מנוסה עם סופררר הבנה וניסיון במה שהיא עושה אלינור הביאה אותי למקום אחר בחיים ואיפשרה לי להתחיל את החיים שלי מחדש ממקום בטוח וחזק.
יובל גולדברגר
קרא עוד
משרד מצוין. מקצועי מיומן וישר עם ניסיון של עשרות שנים
דרור דקל
קרא עוד
מקצועית, אמינה, מחירים הוגנים מאוד
אורי דן
קרא עוד
כשיצאתי לפנסיה, הבנתי שאני נכנס לפרק חדש בחיי - וזהו השלב שעליי להתכונן לעתיד. שלב זה כלל עריכת צוואה. כדי להבטיח שכל בני המשפחה יקבלו את המגיע להם, פניתי אל משרדה של עו"ד אלינור ליבוביץ. תודה על העזרה והסיוע המשפטי והמקצועי.
דנה לוין
קרא עוד
פרידה מבן הזוג היא לא פשוטה אף פעם. עם זאת, הצוות המקצועי של עו"ד אלינור ליבוביץ ליווה אותי ברגישות לאורך כל הליך הגירושין, סייע לי, תמך בי ועזר לי בכל שלב. אין ספק, הם סייעו והביאו לתוצאות הטובות ביותר עבורי ועבור משפחתי. תודה רבה על המקצועיות והרגישות!
ליה ברקוביץ
קרא עוד
כדי להבין האם בעלי ואני אכן צריכים להתגרש, פניתי אל עו"ד אלינור ליבוביץ - והתחלנו בהליך גישור. כך, הצלחנו לגשר על הפערים, להתכונן לעתיד המשותף - ולהבין כיצד נבנה את הפרק הבא בחיינו היטב ומבלי לפגוע בילדים המשותפים שלנו. תודה!
י עוז
קרא עוד
עורכת דין מנוסה בטירוף בדיני משפחה, יודעת להבחין בין העיקר לטפל. הראתה מסירות ורגישות יוצאת דופן לכל פרט ופרט בתיק שהסתיים בהצלחה. תודה רבה
שירה צדיק
קרא עוד
תותחית-על, מקצועית, כמו אנציקלופדיה בתחום דיני משפחה. יודעת הכל ונותנת מעצמה תמיד מכל הלב. תודה רבה על האדיבות והנכונות!
אביחי צרפתי
קרא עוד
משרד עורכי דין אלינור ליבוביץ הוא מהמובילים במשרדי עורכי הדין בארץ, ניסיון רב השנים, האכפתיות והמקצועיות של עוה"ד ליבוביץ מביא את משרדה למצוינות. כך צריך לנהוג עורך דין, במקצועיות ורגישות ללקוחותיו. ממליץ בחום.
תיקי פראטר
קרא עוד
ממליצה בחום על עו"ד לייבוביץ! עו"ד ותיקה, מנוסה, אכפתית ותמיד זמינה ללקוחות. יש לה רעיונות יצירתיים והיא תמיד חותרת לסיים הליכי גירושין בהסכם לטובת כל הצדדים המעורבים.
הקודם
הבא
לוגו נוסף - עורכת דין גירושין ומשפחה אלינור ליבוביץ'
צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

38 שנות ניסיון בתחום לשירותכם. לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עורכת דין אלינור ליבוביץ’ – מחלוצות עורכי הדין לענייני משפחה וגירושין בישראל, עם ניסיון מקצועי עצום של 38 שנים (!) ברציפות

למשרד ניסיון מצטבר של טיפול באלפי תיקים בדיני משפחה, גירושין וירושה – כולל הצלחות תקדימיות בשורת תחומים, לרבות: מזונות, משמורת, ידועים בציבור, ניכור הורי ועוד.

עו”ד ליבוביץ’ ניהלה במשך שנים ארוכות בהצלחה את פורום דיני משפחה וגירושין באתר “וואלה!”. היא העבירה הרצאות במסגרת רשמית של לשכת עורכי הדין למאות עו”ד וחנכה דורות של עורכי דין בתחום לאורך השנים.

במשרד חיים ונושמים כל ניואנס של דיני המשפחה. ראינו כבר את כל הסרטים. טיפלנו בכל הסוגיות. פירקנו את כל סוגי המוקשים ועמדנו בכל אתגר – מה שהקנה למשרד מעמד מיוחד של אוטוריטה בתחום.

אלינור ליבוביץ' עורכת דין גירושין ומשפחה
דילוג לתוכן