השופט גיא אבנון ב מ"י 65597-11-16 מביע ביקורת על בקשת המשטרה לעצור אדם בנסיבות שיתוארו להלן:
החשוד, נעצר ביום 29/11/16 בשעה 00:50 בחשד לביצוע עבירות של איומים כלפי גרושתו. היחידה החוקרת מבקשת את המשך מעצרו למשך 3 ימים ולפיכך הובא בפני שופט למתן החלטה בדבר המשך או אי המשך המעצר.
עיון בתיק החקירה מגלה כי יום קודם 28/11/16 התלוננה גרושתו של החשוד, וטענה כי לפני כחצי שנה, שעה שהחשוד היה אסיר בכלא מעשיהו, הוא התקשר אליה כועס על רקע של סכסוך קודם ביניהם, וביקש לדעת מה שלום בתם המשותפת.
ואלו היו דברי האישה בתלונתה למשטרה, המראים שלפחות לכאורה לא הייתה סיבה לעצור את הבעל, וודאי לא בנסיבות שהאיום לכאורה התקיים חצי שנה קודם.
…..אני התחלתי להתעצבן ואמרתי לו אם הוא יכנס איתי לעימותים הוא לא יראה את הילדה, מהסיבה שהוא אמר שאני חייבת לו אם אני רוצה או לא. והוא אמר לי שהוא לא מפחד מכלום, ושאני יכולה להקליט אותו, ואמר שמי שינסה להפריד בינו לבין הילדה הוא יהרוג אותו, וככה הוא חזר על זה שוב. ואין לו בעיה לחזור לכלא אחרי שהוא מכיר את הכלא. לא פניתי למשטרה מאחר וחשבתי שהוא אמר את זה תוך כדי שהוא עצבני, אבל היום אני רואה שזה כן משפיע….
לשאלת החוקרת האם קרה משהו בזמן האחרון, השיבה המתלוננת כי….. בדיון משמורת מיום 22/11/16, החשוד הגיש לבית המשפט כל מיני שקרים שאני חולת נפש, שניסיתי להתאבד, שאני לא כשרה להחזיק בילדה, מדובר בשקרים… ואז ביום חמישי האחרון, 24/11/16 נפגשנו בקניון לוד סנטר… שאלתי אותו למה הוא רשם עלי שקרים בבית המשפט… ואז הוא ענה לי מלחמה. שאלתי אותו אם הוא רוצה מלחמה ואז הוא אמר שהוא רוצה מלחמה נגדי ושהוא רוצה לקחת ממני את הילדה.
עינינו הרואות, האיום אליו מתייחסת המתלוננת בתלונתה, התרחש לכאורה לפני כחצי שנה, והמתלוננת לא מצאה לנכון באותו מועד להתלונן כנגד החשוד, הואיל וחשבה כי מדובר באמירה בעלמא, תוך כדי שיחה כעוסה וויכוח בין הצדדים. עתה, שעה שהצדדים נתונים במחלוקת מרה סביב שאלת המשמורת לגבי בתם המשותפת, מצאה המתלוננת עילה להתלונן כנגד החשוד.
בית המשפט קובע כי אין בהחלטה זו כדי לקבוע דבר וחצי דבר באשר לצדקת הטענות של מי מהצדדים, ובאשר לזכותה של המתלוננת לפנות לכל גורם רלוונטי, לרבות למשטרת ישראל, כשהיא סבורה כי כך ראוי לעשות. אך בית המשפט מביע ביקורת קשה על ההחלטה לעצור את החשוד ולהאריך את מעצרו.
שומה על משטרת ישראל לפעול בהתאם לחוק שעה שהיא קובעת את מעצרו של אדם, ושוללת את חירותו. תלונת המתלוננת איננה מגלה עילה כלשהי למעצרו של החשוד, ולו ברמה של עילה ראשונית למעצר.
תמוה כיצד ההין קצין משטרה להורות על מעצרו של החשוד, ותמוה עוד יותר מדוע הוגשה הבקשה להארכת מעצר החשוד בבית המשפט.
לכאורה, ובית המשפט מדגיש כי אינו קובע מסמרות בנושא, נראה כי מדובר במעצר שווא. אחר כל הדברים האלה, בית המשפט מורה על שחרורו של החשוד לאלתר וללא תנאים מגבילים כלשהם.
נוכח ההתנהלות החמורה בעצם מעצרו של החשוד ובהבאתו של החשוד לבית המשפט, בית המשפט מורה על העברת הפרוטוקול וההחלטה למפקד התחנה, מפקד מרחב שפלה ומפקד מחוז מרכז של משטרת ישראל.
