אין מתכון לזוגיות מנצחת אבל יש כמה עקרונות שאפשר לאמ
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
יעידו על כך מומחים מכל התחומים: פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים זוגיים, קואצ’רים וכל סוגי המטפלים למיניהם – אין רשימת מכולת להצלחה בזוגיות. מה שנכון לזוג אחד אינו נכון לזוג אחר, ולהיפך. אין אפשרות לחזות אלו נישואין יצליחו ואלו יכשלו, ומתי.
אין רשימת עשה ואל תעשה בנישואין. ישנם מקרים בהם זוג בעלי מוצא והשכלה דומים, בעלי תחומי ענין משותפים ואף אהבה גדולה – נכשלים או מסיימים את נישואיהם, ולעומת זאת, זוג שלכאורה מעט מאד מחבר ביניהם – משכילים לנהל מערכת זוגית טובה ומפרה במשך עשרות שנים.
נפש האדם ומערכות יחסים בין אנשים הם אניגמה אחת גדולה, ואין דרך לחזות ולצפות הצלחה או כישלון בנישואין.
יחד עם זאת, ברור שאין לראות בזוג נשוי נפש אחת בלבד, העושה חושבת ומבצעת הכל יחדיו, בלא הכרה שמדובר בשתי ישויות נפרדות, הגם שהרבה מחבר ביניהן. מנגד, יתר עצמאות, ותחומי ענין נפרדים לחלוטין, גם הם לא יטיבו עם הנישואין.
היטיב לתאר את המצב, המשורר חליל ג’ובראן באלו המילים:
ואז דברה אלמטירה שוב:
ומה דברך על הנישואין, הנביא?
ויען ויאמר: יחדיו נולדתם, ויחדיו תהיו לעד –
יחדיו, עת כנפי המוות הלבנות
יפיצו ימיכם אל דממת הנצח של האלוהים.
אך שימו מרחבים בזה היחד
ותנו לרוח השמים לחולל בינותיכם.
אהבו זה את זו, אך אל תכבלו את האהבה –
ותהי ים הומה בין חופי נשמותיכם.
מזגו איש לכוס רעותו, אך אל תשתו מכוס אחת.
פרסו מפתכם זה לזו, אך אל תאכלו מכלי אחד.
זמרו וחוללו יחדיו ויגיל לבבכם,
אך תנו ויהא כל אחד לעצמו,
כמיתרי הנבל שלעצמם הם גם בנגנם יחדיו.
תנו את לבבכם, אך אל יהא איש אחראי ללב האחר,
כי רק יד החיים תכיל את לבבכם.
עימדו יחדיו, אך אל תהיו צמודים,
הן גם העמודים נושאי המקדש ניצבים ולא ייגעו, והאלון והאלה – אמיריהם זה בצלה של זו, לא יגבהו.
” מתוך הנביא/חליל ג’ובראן.
ובמילים הפשוטות שלי:
אם בני זוג היו מסוגלים לתת לכל אחד להיות עם עצמו מחד, ומאידך גיסא להיות יחד, אך לא להיצמד כל הזמן האחד אל השנייה, ולחנוק מרוב אהבה
אם בני זוג היו מסוגלים לטפח את אהבתם ולהזין אותה מחד, ומנגד לא לקחת את החמצן האחד מן השני
אם בני זוג יכולים היו לטפח נושאים משותפים, לגדול ולהתפתח יחד, אך בו זמנית לאפשר גם מרחב גדילה עצמית האחד לשני
אם בני זוג היו מסוגלים לראות באחר אדם הבונה יחד עמך את התא המשפחתי ולא אדם שיש להתחרות בו כל הזמן
אם בני זוג היו משכילים להיות ביחד ולחוד ולהבין את המינון הנכון לכל משפחה בנוגע לביחד וללחוד
אם בני זוג לא היו עסוקים תדיר במלחמות אגו, בטיפוח תחושת הקיפוח, ובהתחשבנות קטנונית בנוגע למטלות משק הבית וגידול הילדים אלא היו מבינים שבתרומה לבן הזוג האחר – הם גם בונים את עצמם
אם כל אחד מבני הזוג יכול היה לתת ולקבל ולדעת לעשות זאת תוך הותרת בן הזוג השני עם הרגשה טובה ולא בתחושת ניצול
אם בני זוג היו מבינים כי התפתחות הינה הדדית ולא האחד על חשבון השני
אם בני זוג היו מבינים שיש להשקיע באהבה, בזוגיות ובחברות מידי יום ולא לקחת דברים כמובנים מאליהם תוך זלזול בתרומת הצד השני לתא המשפחתי ובאמצעות הקטנת האחר….
אם בני זוג היו מעלים על נס את החברות שקיימת בנישואין ראשונים, שאין לה תחליף, במקום לחשוב שבחוץ יש המון אפשרויות נוספות…. אם קצב החיים המטורף שאנו חווים, והנגישות האינסופית לבני זוג אחרים ברשתות החברתיות הרבות ובאתרי האינטרנט, לא היו מותירים את מרבית בני האדם עם תחושת פספוס כשהם נמצאים במסגרת זוגית……….
כי אז היו הרבה פחות מקרים של גירושין, הרבה פחות ילדים לתא משפחתי הרוס, והרבה פחות תאים משפחתיים אלטרנטיביים המאפיינים את הדור שלנו.