תסקיר עו”ס בתיק דיני משפחה – משמעותו וחשיבותו

מהו התחום האחד והיחיד שבו נוטה בית המשפט לאמץ חוות דעת של עובדת סוציאלית או של מומחה בתחום הטיפולי – במקום להכריע בעצמו?

רק בתחום דיני המשפחה יכול ורשאי בית המשפט לתת החלטה או פסק דין על סמך תסקיר שנערך על ידי עובדת סוציאלית או על סמך חוות דעת של פסיכולוג או פסיכיאטר. אלו הם בעלי מקצוע מהתחום הטיפולי.

התיק קם ונופל על חוות הדעת שהוגשה על המלצותיה, ובית המשפט אמנם מפעיל שיקול דעת משל עצמו אך בחלק משמעותי ביותר של המקרים בית המשפט מאמץ לחיקו ולליבו את ההמלצות של פקידת הסעד.

להלן אתן דוגמאות למקרה בו העו”ס הינה הגוף המכריע, גם אם פורמלית בית המשפט צריך לאמץ וליתן תוקף לחוות הדעת שהוגשה לתיק בית המשפט.

• חלוקת הזמנים שבין ההורים – כיום אין יותר משמעות למילה “משמורת” והיא יצא מהלכסיקון ואינה מוזכר בשיח המשפטי. כאשר יש תביעה של צד אחד או שתי תביעות שבכל אחד מהן דורש הורה כי המשמורת תהא אצלו, כלומר הבית העיקרי יהיה הבית שלו, חלוקים ביניהם הצדדים מי יהיה ההורה העיקרי שאצלו יהיה הבית העיקרי, כלומר הבית שממנו יצאו הילדים ואליו יחזרו גם אם יהיו בקשרים עם ההורה השני.

מתי אין צורך בהזמנת תסקיר על ידי בית המשפט מהלשכה לשרותים חברתיים (רווחה)

ישנם הורים המסכימים מראש בין בהליך גישור ובין בהליך משפטי על אחריות הורית משותפת, שבעבר כונתה משמורת משותפת.  במקרה של הורים אלו אין צורך בהזמנת תסקיר על ידי בית המשפט.

מאחר והצדדים מסכימים סביר מאד להניח שבית המשפט יקבע הורות משותפת / חלוקת זמנים שווה או דומה ובפועל לא תהיה מחלוקת בין הצדדים המסכימים על הורות משותפת ושוויונית.

מתי בית המשפט מזמין תסקיר?

קודם כל, יש לציין שצדדים אינם יכולים לפנות ללשכת לשירותים חברתיים ולבקש כי יערך תסקיר בעניינם. רק בית המשפט לענייני משפחה יכול להזמין תסקיר מאת פקידת הסעד האחראית למשפחה.

שנית וכמפורט לעיל, כאשר יש הסכמות בין ההורים אין סיבה ואין כל צרך ודאי שלא הצדקה להזמין תסקיר ובית המשפט מאמץ את חלוקת הסדרי השהות בין ההורים.

כמה זמן לוקח עד שיש חוות דעת בפני בית המשפט הממליצה על חלוקת הזמנים בין ההורים?

הנושא יכול לארוך מספר חודשים, ולכן ככל שבני הזוג יכולים להגיע להסכמה הם חוסכים זמן וגם חוסכים חוסר ודאות בתוצאות ההליך המשפטי.

כך או כך, זהו מקרה אחד שבו בית המשפט ממנה פקידת סעד שתערוך תסקיר, בו יומלץ האם ההורים אמורים לגדל את ילדיהם באחריות משותפת שווה או שהסדרי השהות ביניהם ייטו לטובת אחד ההורים.

יש לציין שהמלצה כזו תשפיע על גובה המזונות ועל תשלומם מצד אחד לצד שני, אם בכלל.

זהו המקרה העיקרי בו מוזמן תסקיר, וכאמור לעיל בית המשפט יאמץ את המלצות התסקיר אם אם כן יוכח בפניו שהתסקיר שגוי.

איך מוכיחים שהמלצות התסקיר שגויות?

אפשר להזמין פקידת הסעד לחקירה ולנסות להפריך את ממצאיה ואת מסקנותיה.  ישנם מקרים בהם החקירה מותירה את המסקנה על כנה, וישנם מקרים בודדים יחסית בהם חקירת פקידת הסעד מביאה למסקנה כי שגתה. כמובן שכל מקרה לגופו.

עוד דוגמאות בהן יש צורך בתסקיר ובית המשפט פונה לעובדת הסוציאלית על מנת להמליץ על פתרון בסוגיה מסוימת – זאת מלבד התפקיד השגרתי של עו”ס להכריע מהי חלוקת הזמנים השגרתית בין ההורים על בסיס שנתי (כולל חלוקה חגים, מועדי ישראל וחופשות). המלצה על חלוקת זמנים בין ההורים בימי שיגרה היא התפקיד החשוב ביותר שיש לפקידת סעד המנסחת תסקיר המתייחס למשפחה הגרעינית השרויה בסכסוך גירושין.

• ויכוח על מקום לימודים או מקום מגורים – כאשר אחד ההורים רוצים לעבור למקום מגורים אחר, ורוצה להעביר את הילדים למוסדות חינוך אחרים ולמקום מגורים מרוחק יותר מהקיים.  במקרה כזה אין לבית המשפט כלים להכריע בעצמו, אז הוא נעזר בעו”ס אשר נותנת חוות דעת והמלצות האם טובת הקטינים להעביר את מקום המגורים ומקום הלימודים אם לאו.

• ויכוח על זרם חינוכי – כאשר אחד ההורים מעונין לרשום את הילדים למסגרת חינוכית שונה מאשר מסגרת הלימודים שהיתה מקובלת בין הצדדים, או שזוהי הפעם הראשונה בה נרשם ילד למסגרת חינוכית והצדדים אינם מסכימים ביניהם על אופי החינוך, חרדי, דתי לאומי, חילוני, אנטרופוסופי, דמוקרטי וכו. ישנם מקרים בהם הורים מתווכחים על זהות של בית ספר בלא שיש הבדלים תהומיים בין בתי הספר.

• להתחסן או לא להתחסן – כאשר יש מחלוקת בנוגע לשאלה האם לחסן או לא לחסן בחיסונים מקובלים כנגד פוליו, כנגד קורונה או מתן חיסון טטנוס בשל נפילה (דחף).

• נסיעה לחו”ל עם אחד ההורים – טיול לחו”ל עם הילדים עוד מקרה בו מתערבת פקידת סעד תוך מינוי של בית המשפט הוא המקרה בו הורה אחד מסרב לאפשר להורה האחר לקחת את הילדים לחו”ל, ואין זו שאלה של בטחונות אלא שאלה עקרונית האם זו טובת הילד.

• לינה של הילד – לינה בבית אחד ההורים בדרך כלל בביתו של האב. לנשים רבות קשה לשחרר את הילדים ללינה אצל האב, במיוחד ככל שהילד רך יותר בשנים. ישנה דעה הגורסת כי כל עוד הילד יונק הילד לא ישן אצל האב אבל גם זאת עד גבול מסוים, ונשים כיום יכולות לשאוב שכן יש מכשור מתקדם לעניין זה. רצוי לגלות גמישות בעניין זה אחר וממילא הוא זמני ביותר.

• ניתוק מלא או חלקי מאחד ההורים – פקידת הסעד יכולה להיות בעלת משמעות מרובה, כאשר היא מאמינה שאחד ההורים אינו צריך להיות בקשר עם הילדים, או שצריך להיות בפיקוד במרכז קשר. המלצה כזו הינה גורפת וקשה להורה המורחק, ובדרך כלל בנוסף להמלצת פקידת סעד ישלח בית המשפט במקרה קיצוני כזה את בני הזוג לבדיקת מסוגלות הורית וכן לבדיקת מסוכנות ככל שעולה טענה כזו.

בסופו של דבר, אם חוות הדעת של פקידת הסעד אינה מקובלת על ידי אחד הצדדים, הוא רשאי לא רק להזמינה לחקירה אלא גם לעתור למינוי של מכון שיבדוק את המסוגלות ההורית של כל אחד מהצדדים.

מעמדו של תסקיר על פי הפסיקה

נאמר לא אחת בפסיקה, שגם אם תסקיר אינו בגדר חוות דעת מומחה כגון חוות דעת רופא או פסיכיאטר או מהנדס או רואה חשבון – יש לו מעמד מיוחד, ונדרשים נימוקים כבדי משקל בכדי לסטות מהמלצותיו (ראו פסיקה שאוזכרה בנקודה זאת בסעיף 7 לבקשה).  בבקשת רשות ערעור 10010-09-23 קבע כב’ השופט שרעבי בערכאת הערעור כי “שככל שהתסקיר נחזה להיות יסודי, מעמיק ומפורט, הסטיה מהמלצותיו תהא בגדר חריג, ונדרשים כאמור נימוקים משמעותיים לכך”.

וכך נכתב בפסק דינו של כב’ השופט זגורי בתמ”ש 24846-03-15:   “תסקיר סעד נערך מכוח חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים) התשט”ו – 1955 (להלן : “חוק סדרי דין”). סעיף 2 לחוק סדרי דין מקנה לבית המשפט סמכות להורות על הכנת תסקיר מקום שעניינו של קטין עומד להכרעה. לצד סמכות הזמנת תסקיר סעד ניצבת הסמכות להורות על חקירתו של העו”ס לסדרי דין על התסקיר שהוכן.

תסקיר איננו בגדר חוות דעת מומחה, כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל”א- 1970, אולם לתסקיר מוענק מעמד מיוחד בחיקוקים שונים וכבר נקבע שיש לתת לו משקל יתר, בדומה למומחה, הוא גורם אובייקטיבי וניטראלי, הממלא חובתו בהתאם לחוק ועל פי החלטות בית המשפט (ע”א 3554/91 פלוני נ’ היועמ”ש …; בע”מ 5072/10 פלוני נ’ פלונית, בע”מ 4259/06 פלונית נ’ היועץ המשפטי לממשלה, ……..; עמ”ש (מחוזי ת”א) 55785-02-12 ק.ש.נ’ ע.ש., …

לפיכך ולכאורה, ככל שהתסקיר מבוסס על ממצאים, ראיות, חוות דעת וכיו”ב, בימ”ש ייטה לאמצו ולהיפך, ככל שמדובר על תסקיר המבוסס יותר על הערכות ו/או דעות אישיות, גם אם מקצועיות, כך ייקל על בית המשפט לדחות מסקנותיו והמלצותיו”.

האם יש להתכונן לפגישה אצל פקידת הסעד הנערכות לצרכי תסקיר?

 התשובה לכך מובנת מאליה ועליכם להתכונן לפגישה תוך קבלת הדרכה מעורך הדין כדי להשיג את המטרה שלכם.

מלבושים נקיים ומסודרים

עליכם להופיע בלבוש נקי ומסודר לפגישה עם פקידת הסעד כי אין תחליך לרושם ראשוני ומאחר ו”הבגד עושה את הבן אדם”.  אין מה לעשות וזוהי תמימות לטעון אחרת – לבוש נקי, מכובד ומסודר יוצרים לך תדמית מסויימת. אין המדובר בלבוש מפואר של חליפות או בגדי שרד אך ההופעה אמורה להיות במיוחד נקיה ומסודרת.

תוכן השיחה והמסרים המועברים

עליכם להתבטא בצורה רגועה ככל שניתן גם אם עמדת הצד השני מקוממת ומרגיזה.  לדוגמא גבר יכול להתקומם על טענת אשתו/גרושתו כי הילדים צריכים לישון אך ורק בבית האם והוא יסבור ולעיתים בצדק רב כי אין לכך הצדקה וכי המטרה של האם אינה מטרה “נקיה” אלא תלוית אנטרס.

הגם שהדבר מקומם אין להתבטא בצורה קיצונית כלפי האם, רצוי שלא להשמיץ אותה או לספר עליה סיפורי זוועה. צריך ליצור רושם שיש לך יכולת להכיל אותה ואתה מבין אותה למרות שהיא טועה ובגדול וגורמת לך עוול.

אם אין סיבה טובה לכך, אל תציג אותה כאם גרועה ומזיקה, ותנסה לשדר מסר כי אתה מאמין שברבות הזמן תוכל להסתדר איתה במסגרת של הורות משותפת.

חשוב מאד לא להיראות אלים או עם פוטנציאל לאלימות ולנסות להעביר רושם של בן אדם נורמטיבי ורגיל בכל ההיבטים עם שיגרת חיים רגילה, אהבה לילדים ויכולת ברורה לטפל בהם.

רצוי לתת דוגמאות בהם אתם טובים ולא דוגמאות בהם הצד השני גרוע.

איך פועלת  העובד/ת הסוציאלי/ת על מנת לכתוב תסקיר סעד עם המלצות אופרטיביות?

העובדת הסוציאלית אוספת את המידע הנוגע למשפחה הגרעינית, הן באמצעות שיחה עם כל אחד מן ההורים, מפגשים עם הילדים עצמם, ולעיתים עם אנשים נוספים מהמשפחה הגרעינית. העו”ס משוחחת עם הגורמים הקשורים ממוסדות החינוך של הילדים, עם המורה המחנכת, עם המורה המייעצת, עם גורמים בטיפת חלב ככל שרלוונטי, עם המורים המקצועיים ועוד גורמים הקשורים לילדים.  במידה והילדים מטופלים בטיפול פסיכולוגי או רגשי או כל טיפול אחר כגון רכיבה בסוסים תתקיים שיחה בין העו”ס לבין הגורם הטיפולי.

העו”ס תיפגש עם בני המשפחה הנוספים (הורים של ההורים, אחים של ההורים) ככל שיש בכך צורך ותיפגש עם כל ילדי המשפחה.

העו”ס תעשה נסיון להתרשם כיצד מתפקדת המשפחה, האם יש בעיות בתפקוד המשפחה, האם יש לילדים בעיות חברתיות או חינוכיות, ומה היא מערכת היחסים של כל הורה עם כל ילד ושל הילדים בינם לבין עצמם.

ההמלצות, לאחר איסוף חומר משמעותי, יוגשו לבית המשפט שיש לו סמכות לאמץ את כל חוות הדעת והמלצותיה באופן מלא או חלקי.  ברוב המקרים תאומץ חוות הדעת ללא הסתייגות אולם יש מקרים בהם בית המשפט לא יקבל את ההמלצות והחלטתו תהיה שונה.

חשוב להיפגש עם עוה”ד אשר מייצג אותך לפני פגישה עם פקידת הסעד ודאי שלפני קיומה של ועדת החלטה, שאליה מתקבצים מספר רב של עובדים סוציאליים על מנת לקבל ממצאים של משתתפים רבים ולא של דמות אחת.

בוועדות החלטה ישנם משתתפים מקצועיים רבים מהתחום הטיפולי וחשיבות ההכנה גם למפגש עם עובדת סוציאלית וגם עם ועדת התסקירים חשובה ביותר ואין להפריז בחשיבות ההכנה לקראת המפגש הוא מפגש מכריע שבסופו יתנו המלצות, שלא תמיד יישאו חן בעיניכם.

הסבר אפוא מהו תסקיר, מהי ועדת החלטה, איך מתנהגים בסיטואציה כזו שהינה זרה לכם ולמעשה לכל אחד, הם חשובים ביותר ויכולים להיות גורליים.

**זקוקים לייעוץ פרטני? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את 37 שנות ניסיוני בתחום למענכם. אשמח לסייע!