גירושין של עובדי היי – טק
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
עובדי ההיי-טק לא רק נהנים בעבודתם. ישנם מספר חסרונות בולטים בעבודה בתחום ההיי-טק כגון: עבודה מאומצת סביב השעון, משרה העולה על 180 שעות בחודש ולעיתים מגיעה אף ל- 300 שעות בחודש, עבודה תחת לחץ ובשעות לא מקובלות, תנודתיות בשוק העבודה ובביקוש לעובדי ההיי-טק, תקופות של התפוצצות ה”בועה” וקושי במציאת מקום עבודה ועוד ועוד חסרונות.
מנגד, מדובר במשכורות גבוהות, בהפרשות סוציאליות מכובדות, ובסיכוי לאקזיט או לבונוסים שמנים, ובכלל, בתנאי עבודה מפנקים וטובים.
שעות העבודה הרבות מחד והלחצים המופעלים על עובדי ההיי-טק מאידך גוררים פגיעה באיכות החיים. הפגיעה באיכות החיים מביאה גם למצב של פגיעה בתא המשפחתי וכפועל יוצא מכך מגיעים גם הגירושין, מה שניתן לכנות כגירושי הייטק.
האיזון המקובל בין מקום העבודה לחיי המשפחה נפגע אנושות ויש פגיעה גם באיכות החיים של כל אחד מהצדדים, הן של הצד העובד והן של הצד התומך.
השוק הוא שוק של צעירים בלבד לכל היותר עד גיל 45, וקיים קושי של ממש למצוא עבודה מעבר לגילאים אלו. ההתפתחות הטכנולוגית מהירה ועובד מבוקש עשוי למצוא עצמו הרבה פחות מבוקש או אטרקטיבי, עקב שינויים שונים ועקב התפתחות טכנולוגיות שונות שאין הוא בקי בהן.
יתר על כן, ענף ההיי-טק מתאפיין בהתפתחויות מהירות ובתנודות קיצוניות. אדם אשר מועסק בחברת הזנק (סטרט-אפ) עשוי למצוא עצמו בלתי מועסק בטווח של מספר חודשים דבר שישפיע בהכרח על מצבו הכלכלי וכפועל יוצא מכך על מצבה של המשפחה. אם אדם שהשתכר 35,000 ₪ ברוטו, והתחייב למשכנתא של 8,000 ₪ בחודש יכול היה לעמוד בכך, הרי שסביר להניח שאם יפוטר ממקום עבודתו או שזה ייסגר – לא יוכל הוא לעמוד בתשלומים החודשיים בגין המשכנתא של הדירה.
מחד – ישנם מצבים בהם אנשי ההיי-טק זוכים למענקים לבונוסים לאופציות ולתנאי שכר מרחיקי לכת המאפשרים להם לקיים רמת חיים גבוהה ולהעניק למשפחתם פיצוי משמעותי על ההיעדרות מחיי היום יום.
מאידך – השינויים הינם מהירים ומשמעותיים ומי שהשתכר היטב בעבר יכול למצוא עצמו לאחר מספר חודשים או שנים מובטל אשר אינו מוצא מקום עבודה ההולם את כישוריו או נאלץ להתפשר משמעותית על תנאי השכר ביחס למה שהיה קודם. כל המצבים הללו פוגעים במרקם היחסים העדין בין בני זוג ויש בהם להביא למשבר ולעיתים אף להביא למצב של גירושין.
תנודות אלו ואורח החיים של אנשי ההיי-טק משפיעים רבות על חיי המשפחה ועל מערכת היחסים בין בני הזוג ומביאים לגירושין. בן או בת הזוג נדרשים להקריב קורבן לעיתים בדמות ויתור על קריירה מטעמם על מנת לאפשר לבן הזוג עובד ההיי-טק להתקדם בעבודתו ולפתח את עצמו, ובמיוחד כאשר הדבר כרוך לא רק בשעות עבודה מאומצות אלא גם בנסיעות תכופות לחו”ל והיעדרות מן הבית באירועים משמעותיים לילדים, או אז מלוא הנטל כמעט נופל על כתפיו של אחד מבני הזוג.
יתר על כן – לא אחת נדרשים אנשי ההיי-טק לעבור למגורים במקום אחר וחמור מכך – לבצע רילוקיישן לחו”ל, דבר שיש לו השפעה רבה על חייהם של שאר בני המשפחה המתנתקים מן הארץ, מקרובי המשפחה, מהחברים וממקום העבודה של בן הזוג השני.
מצב כזה יש שיפגע בחיי המשפחה ויביא את הצדדים לגירושין. כל המפורט לעיל משפיע, לא אחת, על אנשי ההיי-טק בכיוון של עריכת חשבון נפש מקצועי, כלכלי ואישי ועל כן אין זה מפתיע כי בענף ההיי-טק שיעורי הפרידות והגירושין הם מהגבוהים ביותר בישראל.
בלא מעט מן המקרים, ההכנסות הגבוהות מענף ההיי-טק, בצירוף האפשרות לאקזיט צפוי, לבונוס נכבד או הצעת עבודה חדשה, בעוד שבן הזוג השני, אינו מכניס כספים משמעותיים למשק הבית המשפחתי או אינו מצליח בקריירה שלו – מביאים לקרע בין הצדדים ולאחריו לא ירחק היום בו הקרע יביא גם להליכים משפטיים ולגירושין.
השאלה היא מהו העיתוי הנכון להביע את הרצון להתגרש ולהיפרד מבן הזוג האחר. האמרה סוף מעשה במחשבה תחילה נכונה במקרה זה לא פחות מאשר במקרים אחרים ואולי גם יותר. אדם החושב קדימה ומתכנן את צעדיו יכול לצאת נשכר מתכנון הגירושין, עוד בטרם הודיע לבן הזוג האחר על רצונו זה.
על פי הפסיקה בארץ – בן או בת הזוג הינם שותפים הן לצבירות הסוציאליות (ביטוח מנהלים קרן פנסיה קופת גמל ועוד ועוד) וזכאים למחצית מכל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין. על כן, אם אחד מבני הזוג מגיעים למסקנה שאין תקנה לחיי הנישואין וכי הפתרון הנכון הוא גירושין – רצוי ונכון לתכנן צעד זה כדי לנסות ולחלוק כמה שפחות עם בן הזוג השני.
במקרים רבים מגיש בן או בת הזוג שאינם עובדי היי – טק ושהקריירה שלהם אינה צפויה להתפתח היטב – תביעה בגין מוניטין אישי או נכסי קריירה או פערי השתכרות. בתי המשפט בשנים האחרונות החלו להכיר בלגיטימיות של תביעות מעין אלו, ולעיתים ובמקרים המתאימים זוכה בן הזוג שנותר מאחור לפיצוי בגין נכסי קריירה ומוניטין אישי של הצד השני.
מנגד ישנם מקרים בהם אנשי היי-טק הפסידו את מקום עבודתם מכל סיבה שהיא, בין אם פוטרו ובין אם בשל אי הצלחת הסטרט-אפ וחוסר יכולת לגייס כספים נוספים לשם הזרמת חמצן לחברה – ואזי רמת החיים יורדת.
במקרה כזה, המשבר הוא כמעט ובלתי נמנע שכן רמת החיים יורדת ומערכת זוגית שלא הייתה טובה – תוביל בהכרח לגירושין ולטענות מטענות שונות כלפי בן הזוג שירד בהשתכרותו, החל מתלונות על רמת החיים שירדה משמעותית וכלה בתלונות על התנהגותו בבית ויחסו לילדים.
לצורך ההדגמה, נביא סיפור מן החיים הקורה לעיתים מזומנות בוורסיה זו או אחרת.
רונית ויששכר נשואים 20 שנה. יששכר מהנדס חומרה עבד בחברה אמריקאית שיש לה סניף, בין היתר, בישראל. יששכר כעובד ותיק השתכר היטב ומשכורתו הגיעה ל- 40,000 ₪ לאחר 15 שנות עבודה באותה חברה. רונית לעומתו עבדה בחצי משרה כפקידה במשרד עורכי דין, ולא צברה זכויות מלבד פנסיית החובה, ומשכורתה הינה 5,000 ₪ ברוטו.
יששכר היה עובד שעות ארוכות, טס לחו”ל במסגרת העבודה מספר פעמים בשנה, ומיעט לשהות בבית, בידיעה ברורה שרונית מטפלת היטב בילדים והבית מאורגן על ידה על הצד הטוב ביותר.
ביום מן הימים לאחר 20 שנות נישואין, יששכר הכיר בחורה במסגרת עבודתו, קשר עמה קשרים רומנטיים, והחליט כי אינו יכול לחיות בשקר וכי הוא מעוניין להתגרש מרונית ולבנות את חייו עם הבחורה הצעירה שהכיר במקום העבודה, שאותה העריך עד מאד, בהיותה מתכנתת מוכשרת, ועמה היו לו נושאי שיחה ותחומי עניין משותפים. יששכר לא רצה לבגוד ולנהל רומן מחוץ לנישואין, והעדיף לסיים את הנישואין בהסכם שיושג באמצעות גישור.
יששכר הגיע ביום מן הימים לבית והודיע לרונית כי בכוונתו להתגרש ממנה, והדבר נפל עליה כרעם ביום בהיר. רונית לא הרגישה מאומה וייחסה את הירידה ביחסי האישות בין הצדדים לשחיקה של הנישואין ולשעות העבודה הארוכות והמאומצות של בעלה. יששכר אמר לרונית כי הוא מציע פניה משותפת לגישור, וכי הוא מציע לה מחצית מכל מה שקיים, ואף ישלם מזונות ילדים בסכום מכובד.
רונית, בעצת חברה טובה, פנתה מיד לעורכת דין העוסקת בתחום דיני משפחה וגירושין, לצורך התייעצות, והובהר לה כי עליה להגיש מיד מספר תביעות כדי להגן על זכויותיה, ועל מנת שלא תצא בנזק מחיי הנישואין ובמיוחד נוכח העובדה כי הקדישה את כל מרצה וזמנה למשפחה וכי לא פיתחה קריירה, לא למדה וכושר ההשתכרות שלה מוגבל.
הובהר לרונית כי קיימים פערים ניכרים בין פוטנציאל ההשתכרות שלה ושל יששכר וכי בנוסף לחובות שחלות על יששכר לפרנס את ילדיו, ולשלם להם מזונות ילדים– עליו לפצות את רונית בגין הפערים ביניהם, דהיינו בגין המוניטין האישי ונכסי הקריירה שצבר יששכר.
רונית הגישה לא רק תביעת מזונות אשה, תביעת מזונות ילדים, תביעת משמורת, אלא גם תביעה לחלוקה לא מאוזנת של הנכסים המוחשיים של הצדדים, וזאת בגין פערי המוניטין האישי ביניהם, ובשל פוטנציאל ההשתכרות הגבוה של יששכר, כאשר לדעתה של רונית הכנסתו תלך ותגדל עם השנים.
רונית מיהרה לעשות כן בעצת עורכת דינה שהבהירה לה שבעטיו של מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה – חשוב מאד שעניינה ידון בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני.
בית המשפט לענייני משפחה מינה רואה חשבון שהעריך את הפערים בין הצדדים, את פוטנציאל ההשתכרות של כל צד, ואת המוניטין האישי של הצדדים.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט לענייני משפחה, לאור הממצאים של רואה החשבון – כי כלל הזכויות הסוציאליות והחסכונות שנצברו יחולקו שווה בשווה בין הצדדים, ובנוסף לכך – כי רונית תקבל 65% מן הבית ואילו יששכר רק 35% משוויו של הבית, וזאת על מנת לגשר על הפער הקיים בין בני הזוג, בגין המוניטין האישי ונכסי הקריירה.
בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, ליצור איזון שאינו שווה בשווה נוכח הסמכות שהוקנתה לו על פי סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשלג – 1973.
תוצאה כזו לא הייתה מושגת בבית הדין הרבני, ולפיכך יצאה רונית נשכרת מכך שמיהרה לפעול ולא המתינה בחוסר מעש. לולא הייתה פועלת רונית כפי שפעלה – הייתה מקבלת מן הסתם רק מחצית משוויו של הבית והחסכונות הכספיים ולא הייתה מקבלת פיצוי בגין פוטנציאל ההשתכרות העודף של יששכר.
יתר על כן בית המשפט לענייני משפחה קבע גם כי האופציות, המניות וההטבות הנוספות של יששכר כגון ימי מחלה שלא נוצלו ימי חופשה וכיוצ”ב – גם הם שייכים לה, ואף קבע כי בונוסים שיתקבלו אצל יששכר במהלך השנתיים הקרובות – נובעים מעבודתו בתקופת החיים המשותפת, ועל כן רונית תקבל מחצית גם מסכומים שיתקבלו לאחר מועד הקרע, אך נוצרו בשל ההשקעה של יששכר בעבודה בתקופת החיים המשותפת.