ערעור על פסק דין בענייני משפחה הוא לא הזדמנות לפתוח את ההליך לגמרי מחדש, אלא כלי ממוקד לבחינה של טעויות משפטיות מהותיות שנפלו בהחלטה – שיכולות להשפיע ישירות על מזונות, משמורת, רכוש וזכויות חשובות אחרות שעשויות להיות קריטיות לעתידכם ועתיד יקיריכם.
תמצאו להלן מענה ברור לשאלות המרכזיות שמעסיקות כמעט כל מי ששוקל ערעור: באילו מצבים ניתן לערער, מתי מדובר בזכות ערעור ומתי נדרשת רשות, מהם לוחות הזמנים הקצרים והמחייבים, ומה ההבדל המהותי בין החלטה סופית להחלטת ביניים.
כבר כאן חשוב לי להבהיר שהזמן, סוג ההחלטה והערכאה שנתנה אותה הם גורמים שיכולים לקבוע אם הערעור יידון לגופו או יידחה על הסף, ולכן קבלת תמונה משפטית מדויקת בתחילת הדרך היא תנאי בסיסי לכל החלטה מושכלת.
באילו מצבים ניתן להגיש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה?
חשוב להדגיש שהמטרה המרכזית של ערעור היא לתקן טעויות משפטיות שנפלו בפסק הדין, ולא לקיים משפט חדש מהתחלה. כך גם כאשר מדובר על פסק דין בענייני משפחה אותו פסק שופט ביהמ”ש לענייני משפחה או דיין בבית הדין הרבני.
בדיני משפחה, ישנם שני סוגים עיקריים של החלטות שעליהן ניתן לערער.
* פסק דין סופי, שהוא החלטה שמסיימת את ההליך המשפטי כולו או חלק משמעותי ממנו. למשל, החלטה סופית בתביעת גירושין שקובעת את הסדרי המשמורת, חלוקת הרכוש ודמי המזונות.
* החלטת ביניים, שהיא החלטה שניתנת במהלך ההליך אך אינה מסיימת אותו. דוגמאות כוללות החלטה על מזונות זמניים, החלטה על הסדרי ראייה זמניים, או החלטה על בקשה לזימון עד.
מהו ההבדל בין ערעור על מזונות קבועים לבין ערעור על מזונות זמניים?
אמנם אנו מתייחסים כאן לנושא המזונות אך העניין יכול להיות רלוונטי לכל נושא בו דנים במסגרת תיק הגירושין:
ההבחנה בין שני סוגי הערעורים היא קריטית להבנת הזכויות והאפשרויות שלכם – ערעור על מזונות קבועים הוא ערעור על פסק דין סופי ולכן נקרא ערעור בזכות.
למשלם המזונות, שהוא האב בד”כ, יש את הזכות להגיש ערעור, והערכאה הבאה (בית המשפט המחוזי בד”כ) חייבת לדון בו.
לעומת זאת, ההחלטה הסדרי מזונות זמניים היא החלטת ביניים. אם רוצים לערער עליה, יש צורך קודם כל להגיש בקשת רשות ערעור. כלומר במקרה זה אין זכות ערעור אוטומטית, ובית המשפט צריך קודם כל להחליט האם לאפשר את הדיון בערעור.
ישנם מצבים בהם גם על ערעור של פסק דין סופי יש להגיש בקשת רשות לערעור, למשל כשבית המשפט המחוזי כבר דן בערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה ומדובר על בקשה לדיון שלישי בנושא בערכאה הגבוהה ביותר: בית המשפט העליון.
מהם המועדים להגשת ערעור בדיני משפחה?
זמן הוא גורם קריטי בהגשת ערעור, והחמצת המועד יכולה לסגור את הדלת בפניכם לצמיתות.
המועדים משתנים בהתאם לסוג ההחלטה ולערכאה שנתנה אותה.
ערעור על פסק דין סופי של בית המשפט לענייני משפחה שניתן על ידי שופט צריך להיות מוגש תוך 45 ימים מיום שנקבע פסק הדין. זהו המועד הסטנדרטי והנפוץ ביותר, והוא חל על רוב פסקי הדין המהותיים בענייני משפחה.
אולם, ישנם מועדים שונים למצבים ספציפיים:
ערעור על פסק דין של רשם בית המשפט לענייני משפחה צריך להיות מוגש תוך 15 ימים בלבד. זהו מועד קצר משמעותית, והוא חל כאשר הרשם הוא זה שקיבל את ההחלטה ולא שופט.
בקשת רשות ערעור (אנחנו מקצרים וקוראים לה בר”ע) על החלטת ביניים של בית המשפט לענייני משפחה צריכה להיות מוגשת תוך 30 ימים מיום שנקבעה ההחלטה.
אי עמידה במועדים יכולה לגרום לדחיית הערעור על הסף ללא בחינה מהותית של טענותיכם. עם זאת ראוי להדגיש כי ניתן להגיש בקשה לדחיית מועד ערעור/בקשת רשות ערעור מבית המשפט ולצרף נימוקים הולמים.
איך ניתן לערער על פסק דין של בית הדין הרבני?
הליכי הערעור בבית הדין הרבני שונים מעט מאלו שבבית המשפט לענייני משפחה, והם כפופים לסדרי דין אחרים:
ערעור על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי מוגש לבית הדין הרבני הגדול שבירושלים. זוהי הערכאה הגבוהה ביותר במערכת בתי הדין הרבניים, והיא מורכבת מדיינים בכירים ומנוסים.
המועד להגשת ערעור על פסק דין סופי של בית הדין הרבני הוא 30 ימים מיום מתן פסק הדין, שהוא מועד קצר יותר מזה שבבית המשפט לענייני משפחה.
הזמן להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים גם הוא קצר יותר מאשר בבית משפט לענייני משפחה: 10 ימים.
בנוסף, על פסק דין של בית הדין הרבני הגדול לא ניתן לערער בדרך הרגילה בתוך מערכת בתי הדין הרבניים, אך במקרים חריגים ביותר ניתן להגיש עתירה לבג”ץ. ראו בהרחבה כאן על ערעור לבית הדין הרבני הגדול.
[אציין כי במשרד שלנו עוסקים גם בערעורים על החלטות בתי הדין הרבניים, ומכירים לעומק את המערכת הייחודית הזו ואת הניואנסים המשפטיים שלה].
איך נקבע האם לאשר בקשת רשות ערעור בתיק גירושין?
כאשר מגישים בקשת רשות ערעור, במיוחד אם מדובר על תיק גירושין שהרגישות בו לכל תת-נושא גבוהה, בית המשפט בוחן האם מתקיימים תנאים מסוימים המצדיקים את הדיון בערעור.
הקריטריונים משתנים בהתאם לסוג הערעור. במקרה של בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים כמו מזונות זמניים, בית המשפט ישקול האם היעדר דיון מידי בנושא הערעור יגרום נזק ממשי לצדדים.
במקרה של ערעור נוסף, כלומר ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בערעור (ערעור בגלגול שלישי), הקריטריונים הם מחמירים יותר.
כיוון שכאן כבר היה דיון נוסף על פסק דין סופי שנתן ביהמ”ש לענייני משפחה, בית המשפט העליון יעניק רשות ערעור רק במקרים חריגים ביותר שבהם יש חשש לעיוות דין חמור, או כאשר יש חשיבות משפטית עקרונית מיוחדת לדיון בנושא שחורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. הרחבתי על עניין זה – כאן>.
אם שוב נחזור לנושא גובה המזונות, הסיכויים לאישור בקשת רשות ערעור בערעור לעליון נמוכים יחסית, כי בית המשפט לענייני משפחה קבע את גובה המזונות בהסתמך על כל הנתונים הנדרשים וביהמ”ש המחוזי בדק את פסק הדין מבחינה משפטית: האם אין בו טעויות משפטיות.
למרות זאת, עדיין ישנו סיכוי קטן לכך שגם ביהמ”ש המחוזי לא התייחס לטעות משפטית מהותית או שאלה משפטית חשובה, וישנו בסיס ראוי להגשת הבקשה.
באילו נושאים סיכויי הערעור גבוהים יותר?
ההחלטה אם לערער תלויה במידה רבה ב”סוג הסוגיה” שעל הפרק. ערכאת הערעור אינה מתייחסת לכל נושאי הגירושין באותה מידה של פתיחות:
משמורת וזמני שהות (התערבות נמוכה) – זהו התחום ה”חסין” ביותר. מאחר שנושאים אלו נשענים על התרשמות ישירה מההורים ועל טובת הילד כפי שהיא נתפסת בחדר הדיונים, בתי המשפט המחוזיים נוטים כמעט תמיד לאשר את החלטת הערכאה הראשונה. התערבות תתרחש רק אם הוכח שהשופט התעלם באופן בוטה ובלתי מוסבר מהמלצות חד-משמעיות של תסקיר עו”ס או מומחה שמונה.
חלוקת רכוש ואיזון משאבים (התערבות בינונית-גבוהה)- כאן מדובר לרוב בסוגיות משפטיות של פרשנות חוק יחסי ממון. אם שופט החליט להחריג נכס מסוים מהאיזון (כמו דירה מלפני הנישואין או ירושה) בניגוד לפסיקה העדכנית, לערכאת הערעור קל הרבה יותר להתערב. זהו תחום שבו הכללים ברורים יחסית, וטעות משפטית ביישום כוונת השיתוף היא עילה קלאסית לערעור.
מזונות ילדים (התערבות בינונית) – בתי המשפט לא ימהרו להתערב בשינוי של כמה מאות שקלים לכאן או לכאן, שנמצאים בתוך מתחם הסבירות. עם זאת, מאז מהפכת בע”מ 919/15, אם הערכאה הראשונה לא יישמה נכון את נוסחת חישוב המזונות (יחס ההכנסות מול זמני השהות), או שלא נימקה מדוע חרגה מהכללים – לערעור יש פוטנציאל הצלחה גבוה יותר.
חוסר הנמקה (התערבות גבוהה) – זהו “כרטיס כניסה” טוב יחסית (אולי הטוב ביותר) בערעור. אם שופט נתן פסק דין בנושא רכוש או מזונות מבלי להסביר איך הגיע למספרים או למה העדיף גרסה אחת על פני השנייה, ערכאת הערעור עשויה לבטל את פסק הדין או להחזירו לתיקון רק בשל הפגם הזה, מבלי להיכנס בכלל לשאלה מי צודק.
מהי בקשה לעיכוב ביצוע ומהן הסוגיות המיוחדות בנושא כשמדובר על דיני משפחה?
חשוב להבין: גם אם אתם מגישים ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנושא כלשהו, הדבר אינו מונע את כניסת פסק הדין לתוקף.
פסק הדין ניתן לביצוע כבר לאחר שניתן, וההורה שזכה בו יכול לבצע את ההוראות שבפסק הדין גם אם הצד השני הגיש ערעור. לכן, אם רוצים למנוע את ביצוע פסק הדין עד לסיום הדיון בערעור, יש להגיש בקשה נפרדת לעיכוב ביצוע.
אם לדוגמה מדובר על האב הגיש בקשה להפחתת מזונות והאם רוצה לערער על הסכום הנמוך יותר, זכותה להגיש בקשת עיכוב ביצוע ולשמור על גובה המזונות שנקבעו לפני שהוחלט על ההפחתה.
אם טרם הוגש ערעור, יש להגיש את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה (או בית הדין הרבני) שנתן את פסק הדין המקורי.
אם כבר הוגש ערעור, יש להגיש את הבקשה לבית המשפט שאליו הוגש הערעור, כלומר בית המשפט המחוזי או בית הדין הרבני הגדול. בית המשפט בוחן שני תנאים מצטברים עיקריים כדי להחליט אם להיעתר לבקשה:
-סיכויי הערעור. על המבקש לעיכוב ביצוע להראות שסיכויי הערעור להתקבל גבוהים באופן משמעותי.
-מאזן הנוחות והנזקים. בית המשפט שוקל מה יהיה הנזק שייגרם למערער אם פסק הדין יבוצע לפני שהערעור יתקבל, לעומת הנזק שייגרם לצד השני אם פסק הדין לא יבוצע והערעור בסופו של דבר יידחה.
בעניינים משפחתיים, ובפרט בנושאי משמורת ילדים והסדרי ראייה, לבקשת עיכוב ביצוע יש משמעות מיוחדת ואף קריטית. בתי המשפט מבינים שלסוגיית המשמורת יש חשיבות רבה מבחינה רגשית והיא אינה עוסקת רק בכספים או ברכוש. אם מדובר על משפט העוסק במשמורת, העברת הילד מהורה להורה כל כמה חודשים בהתאם לתוצאות הערעורים יכול לגרום לו נזק רגשי חמור, ולכן בתי המשפט נוטים להיות זהירים במיוחד בעניינים אלה.
כיצד נעשית הגשת ערעור בפועל?
ערעור נחשב הליך מורכב שדורש הכנה מקצועית יסודית.
השלב הראשון הוא ניסוח הערעור, שהוא מסמך משפטי מפורט המציג את טענות המערער ואת הטעויות שנפלו בפסק הדין. הערעור צריך לכלול את פסק הדין המלא עליו מערערים, את כל כתבי הטענות מההליך המקורי, פרוטוקולים רלוונטיים מהדיונים, וכל מסמך אחר שיכול לתמוך בטענות הערעור. הערעור מוגש בשלושה עותקים, ובמקרים מסוימים בית המשפט עשוי לדרוש עותקים נוספים.
יחד עם הגשת הערעור, יש לשלם אגרת ערעור שנקבעת בחוק. הסכום משתנה בהתאם לסוג התיק ולסכום הכסף השנוי במחלוקת במקרים של תביעות כספיות.
בנוסף, על המערער להפקיד ערבון בהתאם לטבלה המפורטת בתקנות, והערבון נועד להבטיח את תשלום הוצאות המשפט במקרה שהערעור יידחה. לאחר הגשת הערעור, בית המשפט שולח העתק לצד השני, והוא זכאי להגיש תשובה לערעור תוך 45 ימים בהליכי משפחה. אם הוגשה תשובה, המערער יכול להגיב לה בתוך זמן שנקבע.
איך נראים ערעורים טובים לעומת ערעורים גרועים?
בעיניי המקצועיות, ערעור טוב הוא ערעור ממוקד, קר, ומדויק. הוא לא מספר מחדש את סיפור הגירושין, לא מבקש “צדק רגשי”, ולא מנסה לשכנע שהשופט לא הבין את הדינמיקה בין הצדדים.
ערעור טוב מצביע על נקודות משפטיות חדות, מראה כיצד טעות מסוימת השפיעה בפועל על התוצאה, ומכבד את גבולות ההתערבות של ערכאת הערעור.
לעומתו, ערעור גרוע הוא כזה שמבוסס בעיקר על תחושת עוול, חזרה על טענות שכבר נדחו, או ניסיון לערער על קביעות עובדתיות ומהימנות.
מניסיוני, ערעורים עם סיכוי אמיתי אינם בהכרח אלה שבהם התוצאה קשה יותר לצד המערער, אלא אלה שבהם ניתן להצביע בבירור על שגיאה משפטית שניתנת לתיקון.
איך להחליט האם כדאי לערער על פסק דין?
כדי לקבל החלטה מושכלת האם לערער על פסק דין שאינו מניח את הדעת מבחינתכם או האם לקיימו כלשונו בכל זאת, יש לבצע לקחת בחשבון מספר גורמים לפני קבלת ההחלטה.
סיכויי הערעור:
אדגיש שוב, ערעור אינו אומר קיום המשפט מחדש ודיון בכל הנושאים בהם עסק המשפט. הערעור מתמקד בטעויות משפטיות ולא במחלוקת עובדתית.
אם פסק הדין על גובה המזונות, למשל, מבוסס על שיקול דעת שיפוטי סביר של השופט ועל קבלת עדויות באופן תקין, גם אם התוצאה לא מספקת אתכם, סיכויי הערעור להתקבל נמוכים. אנו בוחנים את פסק הדין היטב ומשקפים בפניכם את סיכויי ההצלחה של הגשת הערעור.
השיקולים הכלכליים:
הגשת ערעור כרוכה בעלויות משמעותיות. יש לשלם אגרה, להפקיד ערבון, ולשלם שכר טרחה לעורך דין.
בנוסף, קיים סיכון שאם הערעור יידחה, בית המשפט יחייב את המערער בהוצאות המשיב. לכן, אם הסיכון הכלכלי גבוה ואתם עשויים לאבד את מה שהרווחתם בפסק הדין המקורי, יש לשקול היטב אם כדאי להמשיך בהליך.
השיקולים הרגשיים והזמן שההליך ייקח:
הליך ערעור יכול להימשך חודשים, והוא דורש השקעה רגשית ומנטלית משמעותית. יש לשקול בינכם לבין עצמכם האם יש לכם את הכוח הנפשי להמשיך במאבק הזה, בהתחשב בסיכויים ובסיכונים.
הדיון בערעור
לאחר שכל המסמכים הוגשו, בית המשפט קובע מועד לדיון.
חשוב לדעת שלא תמיד יתקיים דיון בעל פה בערעור. במקרים רבים, בית המשפט בוחן את הערעור על בסיס המסמכים בלבד, ללא צורך בהופעת הצדדים.
עם זאת, במקרים מורכבים או כאשר בית המשפט רואה צורך, ייקבע דיון בעל פה שבו עורכי הדין של שני הצדדים יוכלו להציג את טענותיהם. בדיון זה לא מובאות עדויות חדשות, והמיקוד הוא על הטיעונים המשפטיים.
מניסיון, לעיתים שופטי בית המשפט המחוזי עשויים להציע לצדדים פשרה שתסיים את הסכסוך בצורה מוסכמת, לעיתים תוך לחץ מסוים באמצעות הצבת תמונה של מה שעשוי לקרות אם יידרשו לשבת ולכתוב פסק דין מנומק. בסופו של דבר יכולה להתקבל אחת מכמה החלטות אפשריות.
*הוא יכול לדחות את הערעור ולאשר את פסק הדין המקורי, כלומר להותיר את פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה על כנו.
*הוא יכול לקבל את הערעור ולבטל את פסק הדין המקורי, כלומר לבטל את פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה כולו או חלקו.
*הוא יכול לשנות את פסק הדין, כלומר להותיר חלקים מפסק הדין המקורי אך לשנות חלקים אחרים.
*הוא יכול להחזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה להמשך דיון, כאשר נמצאו פגמים בהליך או כאשר יש צורך בבירור עובדתי נוסף.
האם כדאי להחליף עורך דין לצורך הערעור?
זוהי שאלה מורכבת, ויש לה מספר היבטים. ראשית, חשוב להבין שהגשת ערעור דורשת מומחיות שונה מייצוג סטנדרטי בבית המשפט. עורך דין שמנוסה בערעורים מכיר לעומק את הפסיקה הרלוונטית, יודע להצביע על טעויות משפטיות, ומנוסה בניסוח טיעונים משכנעים לערכאת הערעור.
לא כל עורך דין שמטפל בתיקי משפחה בערכאה הדיונית מומחה גם בערעורים, ולעיתים יש יתרון משמעותי בפנייה לעורך דין שהשתפשף היטב בתחום זה.
שנית, לעיתים קיים חוסר נוחות בהמשך העבודה עם עורך הדין שטיפל בתיק בערכאה הראשונה, בייחוד אם יש תחושה שהוא לא הצליח להציג את המקרה באופן הטוב ביותר או שהיו טעויות בניהול התיק.
פנייה לעורך דין חדש יכולה לספק פרספקטיבה חדשה ולזהות נקודות שלא הודגשו מספיק.
מצד שני, יש גם יתרון בהמשך העבודה עם עורך הדין המקורי, שכן הוא מכיר את כל הפרטים הקטנים של התיק, את ההיסטוריה המשפחתית, ואת הניואנסים שעלולים להישכח בהעברת המידע לעורך דין חדש.
מה קורה אם הערעור נדחה ואיך ממשיכים הלאה?
אם הערעור נדחה, פסק הדין המקורי נותר בתוקף, והצדדים חייבים לפעול לפיו. יתכן גם שהמערער יידרש לשלם הוצאות משפט למשיב, בהתאם להחלטת בית המשפט.
במקרים מסוימים, כאשר מדובר בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, ניתן עדיין לנסות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אך כאמור, הסיכויים לקבלת רשות הערעור נמוכים משמעותית ונדרשים תנאים מחמירים.
מבחינה מעשית, לאחר דחיית הערעור, אני ממליצה להתמקד בקידום הילדים ובשיקום החיים. הליכי משפט ממושכים לוקחים מחיר רגשי וכלכלי כבד, ולעיתים הגיע הזמן לסגור את הפרק המשפטי ולהתמקד בעתיד.
במקרים שבהם יש שינוי משמעותי בנסיבות לאחר פסק הדין, כמו שינוי במצב הכלכלי, העברת מקום מגורים, או שינוי בצרכי הילדים, ניתן תמיד להגיש תביעה חדשה לשינוי ההסדרים.
חשוב לכם לדעת שפסקי דין בענייני משפחה, במיוחד בנושאים כמו משמורת ומזונות, ניתנים לשינוי כאשר הנסיבות משתנות.
מדוע חשוב לקבל ייעוץ מקצועי לפני החלטה על ערעור?
החלטה על הגשת ערעור היא החלטה מורכבת שדורשת הערכה מקצועית מעמיקה. לא כל תחושת עוול מצדיקה ערעור משפטי, ולא כל טענה תוביל להצלחה בערכאת הערעור.
עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובערעורים יכול לבצע ניתוח מקצועי של פסק הדין, לזהות את נקודות החוזק והחולשה, ולהעריך באופן ריאלי את סיכויי ההצלחה. הוא יכול גם להסביר לכם את העלויות הצפויות, את משך הזמן הצפוי להליך, ואת ההשלכות האפשריות של המשך ההליך המשפטי על המשפחה ועל הילדים.
**אנחנו מציעים ייעוץ מקיף לכל מי ששוקל הגשת ערעור בדיני משפחה וירושה.
מאמינים שתפקידנו הוא לא רק לייצג את הלקוחות בצורה הטובה ביותר, אלא גם לסייע להם לקבל החלטות מושכלות שמשרתות את האינטרסים שלהם ושל משפחתם הלאה.
במקרים שבהם אנו סבורים שהערעור אינו בעל סיכויי הצלחה גבוהים או שהעלות הרגשית והכלכלית אינה משתלמת, אנו אומרים זאת בגלוי.
**זקוקים לייעוץ פרטני בעניין ערעור על פסק דין בענייני משפחה? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את ארבעת עשורי ניסיוני בתחום למענכם. אשמח לסייע!
**תוכן הקשור בנושא שעשוי לעניין אתכם:
מקרה חריג בו התערב ביהמ”ש של ערעורים בממצאים עובדתיים של ביהמ”ש לענייני משפחה
מדוע בית המשפט המחוזי הגדיל את המזונות בערעור ולא הפחיתם וזאת למרות הלכת 919/15
