כלל הפרידה הנקייה בגירושין – חסרונות ויתרונות

פעמים רבות נפרדים בני זוג שלהם רכוש מסוגים שונים, ואין כל דרך לבצע חיתוך מיידי של כלל הרכוש, בלא שייגרם נזק כלכלי לאחד מן הצדדים המתגרשים.

מכר דירה בגירושין

כך למשל, אם בני זוג מחזיקים בדירה של מחיר למשתכן, אשר טרם חלפו חמש שנים מיום שאוכלסה – אין הם יכולים למכור אותה בלא שיצטרכו לשלם קנסות עבור מימוש הדירה.

מי שרכש דירה במסגרת המבצע של מחיר למשתכן, מבצע אשר קיים כבר שנים וממומש בכל רחבי הארץ כמעט – חייב להחזיק בדירה כחמש שנים לאחר קבלת החזקה בה, ואם ינסה למכור אותה קודם לכן – יצטרך להחזיק מענקים או יתרונות כלכליים אחרים שהפיק במסגרת הפרוייקט של מחיר למשתכן והמשמעות היא שכל צד יצא עם פחות אמצעים על מנת לפתוח בחיים חדשים.

על כן זוגות שרכשו דירה במסגרת פרויקט מחיר למשתכן (או דירה בהנחה) מסכימים לעיתים בהסכם גירושין לממש את הדירה ולמכור אותה רק בחלוף חמש שנים מקבלת החזקה, דהיינו מקבלת המפתח לדירה.

אופציות לחלוקה בגירושין

דוגמא זו הינה דוגמא פשוטה יחסית, והמקרים המסובכים יותר הם אלו הנוגעים לחלוקת כספים. כך למשל אופציות המוחזקות בידי בני זוג מתגרשים, אמורות להיות מחולקות ביניהם, ועולה השאלה מהו המועד הנכון לבצע את ההפרדה הרכושית בין בני הזוג, מועד הקרע, מועד הגירושין או המועד בו המחיר של המניה יהיה הגבוה ביותר או המועד בו האופציות תבשלנה.

השאלות הנוגעות לאופציות בגירושין, אינן שאלות פשוטות, והפסיקה מתייחסת אחרת לכל מקרה ויש גם שוני בין הערכאות השונות כגון בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה או כל ערכאה אזרחית אחרת.

זכויות פנסיה עתידיות שטרם גמלו או הבשילו

כך גם באשר לזכויות פנסיה עתידיות. הנוהג הוא שאלו מאוזנות ביום שהן אמורות להיות משולמות למי מהצדדים המתגרשים. רק במקרים נדירים בית המשפט יצווה על היוון הפנסיה בניגוד להסכמת הפנסיונר העתידי. ברוב המקרים יורה בית המשפט על חלוקת הזכויות כאשר הן תהיינה נזילות ותגמולנה. רק במקרים מיוחדים יורה בית המשפט על יצירת היוון באשר לזכויות דחויות.

יפים לעניין זה הדברים אשר נקבעו בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ב- תמ”ש (ב”ש) 3288-03-14 בו נדרש בית המשפט להכריע האם איזון המשאבים בין בני הזוג יתבצע במועד הקרע כדרישת בן הזוג המחזיק בזכויות הפנסיוניות או במועד נדחה עם גמילת הזכויות כדרישת בן הזוג השני, בית המשפט קבע כי –

“בתחרות” שבין המסלול הראשון לבין המסלול השני, אין לקבוע מראש מהו “הכלל” ומהו “החריג”, ויש לבחון כל מקרה לגופו תוך הפעלת שיקול הדעת השיפוטי… סבורני כי במקרה שבפני אין לאזן את זכויות הצדדים (למעט דמי המחלה כפי שיפורט בהמשך החלטתי) לפי המסלול הראשון אלא דווקא לפי המסלול השני (היינו מועד גמילת הזכויות) ….”

יש לציין כי בכך יישם למעשה בית המשפט לענייני משפחה את הנחיית בית המשפט העליון בבג”ץ 7716/05.

**ראו עוד בנושא חלוקת זכויות סוציאליות – כאן:

חלוקת זכויות סוציאליות בגירושין

איזון משאבים על פי חוק

באשר לדרך איזון המשאבים, קובע סעיף 6 לחוק יחסי ממון, כי :

(ג) באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזו דרך יבוצע האיזון, יחליט בית המשפט או בית הדין לפי הנסיבות, ורשאי הוא לקבוע מועדי הביצוע, הבטחתו ושאר תנאיו, לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשיעורים.

סעיף 6(ד) הוסיף וקבע, כי “בהחלטתו לפי סעיף קטן (ג) יתחשב בית-המשפט או בית-הדין בכל הנסיבות הקשורות במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג ובטובת ילדיהם הקטינים, ובאופן שימנע ככל האפשר –

(3) פגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג.

סעיף 8 לחוק יחסי ממון

סעיף זה מאפשר סטיה מהכלל שלעיל המבוטא בסעיף 6 לחוק אך ורק במקרים המצדיקים זאת.

סעיף 8 לחוק יחסי ממון מאפשר לבית המשפט ב”נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת” לסטות מהכלל שנקבע בסעיף 5 לחוק; ודוק, מטרתו של סעיף 8 לחוק יחסי ממון, הינה להקנות לבית המשפט שיקול דעת לביצוע איזון משאבים צודק בין בני זוג, מתוך גמישות והתחשבות בשיקולים של צדק והוגנות (ע”א 1915/91 יעקובי נ’ יעקובי, פ”ד מט(3) 529).

*עוד על איזון משאבים בגירושין – כאן:

איזון משאבים בגירושין: איך לבצעו בצורה מהירה, פשוטה וקלה?

כלל הפרידה הנקייה

כלל זה קובע כי ככל שניתן, עדיף לבצע חיתוך והפרדה רכושית מלאה וסופית בין בני זוג מתגרשים על מנת שלא להותירם כרוכים זה בזו לעד ובמיוחד כאשר אין להם רצון להמשיך את הנישואין והם מעוניינים בגירושין.

כלל “הפרידה הנקייה” (Clean Break) שעיקרו ניתוק כל קשר כלכלי בין בני זוג אחר מועד הקרע, על אף היתרונות הברורים הגלומים בו, אינו  כלל מקודש בהליך איזון המשאבים.

במרבית המקרים אם אין מדובר בכספים נזילים ו/או בנכסי מקרקעין, סביר להניח כי בית המשפט ימצא לנכון לחרוג ממנו ובמיוחד כאשר יש בו לקפח באופן בלתי סביר מי מהצדדים, היינו כאשר מנגד לרצון לאיזון כולל וסופי קיים ועומד שיקול אחר בעל ערך משמעותי כגון שוויון מהותי נכון וראוי בין בני הזוג.

כך למשל אם ייווצר מצב בו דירת בני הזוג שווה לצורך הדוגמא מיליון ₪ וגם הזכויות הפנסיוניות שיש לאזן שוות את אותו סכום – יכולה לעלות טענה מצד אחד הצדדים המתגרשים – תשאיר/י לי את הדירה וקח/קחי לך את כל הזכויות הסוציאליות.

טענה זו יכולה להיות שובת לב אך בפועל היא גורמת נזק כלכלי לצד המוותר על חלקו בדירה אשר בפועל הוא מהוון את הזכויות הפנסיוניות שלו – מראש.  אין הצדקה לכך אלא אם כן לצד המוותר על מחצית הדירה יש עוד כספים ו/או רכוש ממקורות חיצוניים, שאין הוא צריך על פי חוק לחלוק עם בן הזוג השני באשר הם אינם ברי איזון.

אולם אם כלל הרכוש של בני הזוג הם זכויות + דירה אין כל סיבה הגיונית להותיר צד אחד עם הדירה שזהו כסף נזיל, ואת הצד השני עם זכויות עתידיות שטרם גמלו והוא לא יכול לממש אותן גם אם הוא מעוניין, מאחר ואינו זכאי לגבות את הפנסיה שלו בטרם יצא לגימלאות.

כב’ השופט גייפמן כותב במאמרו “זכויות פנסיה ונכסי פרישה אחרים – כנכסים בני חלוקה או בני איזון בין בני זוג“, הפרקליט מא (א-ב), בעמ’ 124-125:

“למרות שלבית המשפט יש שיקול דעת רחב לבחור, במסגרת הסדרי הביצוע, בין החלופות השונות: מימוש במועד הבשלת הזכויות, חיוב בסכום חד פעמי במועד חלוקת הרכוש בין בני הזוג על פי תחשיב של אקטואר, וחיוב בתשלומים ממועד חלוקת הרכוש – רצוי הוא שרק במקרה חריג ייקבע מועד אחר, שאינו מועד הבשלת הזכויות, למימוש הזכויות של בן הזוג התובע. חריג זה יש להחילו בהסכמת הצדדים או כאשר בן הזוג הנתבע הינו עתיר נכסים, בה בשעה שבן הזוג התובע נתון בקשיים כספיים חמורים או נזקק לכסף למחייתו”.

ראינו אם כן שבדרך כלל בית המשפט יאזן אך ורק נכסים נזילים ולא יכפה איזון באשר לרכוש עתידי שאינו נזיל, משמע לא יכפה על צד שאינו מעוניין בכך היוון כפוי.

חסרונות האיזון הדחוי

כמובן שקיימים חסרונות רבים בשיטה של איזון זכויות דחוי, שהם למעשה יתרונותיה של השיטה של איזון זכויות מיידי וחד פעמי.

בשיטה של איזון דחוי נשמר למעשה קשר בין הצדדים על אף שהתגרשו זה מזו. בעוד שהשיטה של תשלום מיידי כלומר איזון מיידי של כלל הזכויות – מקל על הפירוד של בני הזוג ומאפשרת אף ניתוק כלכלי מוחלט ביניהם ומאפשרת שיקום של כל צד בנפרד מבן זוגו ממנו התגרש. (תמ”ש 21382/01);

השיטה של איזון מיידי וחיתוך הקשר הכלכלי מונעת פתיחת ההסדר הכלכלי ביניהם בעתיד בעת הפרישה ובתוך זה לעשות כל חודש חישובים לגבי חלקו של אחד מהצדדים בפנסיה של האחר.

להיוון הזכויות יתרונות כפי שקבע בית המשפט בתמ”ש (י-ם) 21382/01 “הדרך של היוון מאפשרת את הכריתות המוחלטת של היחסים הכלכליים בין הצדדים”.

מנגד, כמבואר לעיל, איזון מיידי של זכויות דחויות עשוי להותיר צד אחד עם אפס כספים נכון למועד הגירושין ויהיה עליו לחכות שנים עד לקבלת הפנסיה, אמנם במלואה, אך במועד דחוי.

במתח שבין היוון מיידי שמשמעותו סיום הקשרים הכלכליים לבין שיתוף דחוי – יש בכל מקרה לבחור את הדרך הטובה ביותר עבור הלקוח הספציפי המיוצג על ידי המשרד, ואין עקרון על שהינו נכון לכל מקרה ומקרה.

טבלה: סוגי נכסים בהליך איזון משאבים ואופן הטיפול בהם

תשובות שאלות נפוצות: מה גולשים שואלים על איזון משאבים במצבים מורכבים?

האם אפשר לוותר על חלק בפנסיה בתמורה לדירה?
כן, אך רק אם יש הסכמה מודעת ומאוזנת. חובה להבין את שווי הפנסיה לעומת ערך הדירה, ובמקרים כאלה חשוב לשלב חוות דעת אקטוארית כדי לאזן נכון.

איך מחלקים אופציות שעדיין לא הבשילו?
תלוי בתנאי האופציה – לפעמים ניתן להעריך שווי עתידי ולהאזן מראש, ולפעמים הצד שלא מחזיק באופציות יקבל את חלקו רק בעת מימוש בפועל. מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה ואף בכלכלן המכיר הסוגייה.

האם אפשר להכריח בן זוג לבצע היוון של פנסיה עתידית?
ברוב המקרים לא. בית המשפט יאפשר היוון רק במקרים חריגים, למשל כאשר בן הזוג השני במצב כלכלי קשה או כאשר יש הסכמה בין הצדדים.

האם כדאי למכור דירה למרות קנס מחיר למשתכן?
לא תמיד. לעיתים הקנס גבוה מהתועלת. במקרים רבים מוטב להמתין עם המכירה עד חלוף חמש השנים – או להגיע להסכמות חלופיות (כגון שימוש משותף או השכרה).

האם כל נכס או זכות סוציאלית מתחלקים חצי־חצי?
לא בהכרח. החוק מדבר על איזון, אך ההסכם בין הצדדים יכול לקבוע אחרת. גם שווי שונה בין רכוש נזיל לזכויות עתידיות יכול להשפיע על הדרך שבה מתבצע האיזון בפועל.

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי