הסדרי שהות להורים גרושים בחגים: איך לעשות זאת נכון?

הסדרי שהות בחגים

אם אתם נכנסים לחג עם הסכם עמום, עם ניסוחים כמו “בערב החג” או “נתחלק שווה בשווה”, ועם ציפייה שברגע האמת כולם יפעלו בהיגיון – אתם כנראה בדרך לוויכוח עם הגרוש/ה. בתקופת החגים הזמן הופך למשאב נדיר, הרגשות עולים, והמעבר בין שני בתים הוא לא עוד לוגיסטיקה של שבוע רגיל.

מאבקי משמורת ילדים או מאבקים בכל הנוגע לחלוקת הסדרי מפגש בין הורים במהלך תיק גירושין, שהנם בלתי פתורים, כמו גם הסדרי שהות, המופיעים בהסכם גירושין שהנם חסרי פירוט, או הסכמי גירושין העוסקים בחלוקת הזמנים אשר ההורים סוטים מהם אפילו בהסכמה, אך אינם מעוגנים בהסכם חדש – הנם פתח לצרות צרורות, ובתקופת החגים, מניסיון, הבעיות מתחדדות.

יתר על כן, הורה המבצע מעשה חד צדדי מספר שעות לפני החג, יכול לצאת וידו על העליונה – זמנית בלבד – שכן לא בכל מקרה אפשר לשים פעמינו לשופט תורן ולשנות את המציאות.

הבעיה מתחילה כשאין כללים ברורים שמכריעים מראש מי אחראי מתי, מאיפה אוספים, מתי מחזירים, ומה עושים כשיום חג “נבלע” בשבת או כשיש חול המועד בלי מסגרות. הסדרי שהות בחגים צריכים להיות כתובים כמו נוהל: פשוט, חד, בלי שטחים אפורים, ועם מנגנונים שמונעים פרשנות ומונעים מחטפים של הרגע האחרון.

למה דווקא בחגים הסכסוכים מתפוצצים?

תקופת החגים משמעותית ביותר אצלנו הישראלים, בין אם התא המשפחתי התפרק ובין אם לאו. יחד עם זאת הרגישות קיימת יותר כאשר התא המשפחתי מתפרק ובמיוחד בשלבים הראשונים של הליך הגירושין, או אז כל אחד מההורים רוצה כי הילדים יבלו עמו ועם משפחתו את החג.

בחג אין שגרה שמחזיקה את ההורים על מסילה. אין בית ספר שמסמן שעה קבועה, אין “ניפגש ביום שלישי אחר הצהריים”, ובמקום זה מופיעים משתנים שגורמים לכל משפט כללי להפוך לקרב: שעות כניסת חג ויציאת חג, נסיעות למשפחה מורחבת, ארוחות שמתחילות מוקדם או נמרחות עד הלילה, פקקים, לינות, ובחגים ארוכים גם ימי חול המועד שבהם הילדים בחופש אבל ההורים עובדים.

כשאין פירוט, כל צד בונה לעצמו היגיון שמתאים לו, ואז נוצרת התנגשות שמרגישה אישית למרות שהיא נולדה מניסוח גרוע.

נוסף לזה, חגים מעמיסים מטען רגשי: תחושת הפסד כשלא רואים את הילדים בליל חג, לחץ להראות “משפחה” מול הסביבה, ולעיתים גם רצון להחזיר לצד השני על מה שהיה בהליך הגירושין.

כאן בדיוק נכנסים המחטפים: הודעה כמה שעות לפני החג על שינוי, איחור “קטן” שמוחק ערב חג שלם, או ויכוח על שעה שנראה טכני אבל מתורגם אצל הילדים לפחד ולחוסר יציבות. אם המטרה היא להגן על הילדים ולהוריד את גובה הלהבות, הפתרון אינו עוד שיחה טעונה לפני חג – הפתרון הוא מתווה חג כתוב שמכריע מראש את רוב נקודות החיכוך.

רק התחשבות בזולת, שיתוף פעולה בין ההורים וראייה לטווח ארוך יאפשרו לבני הזג ולילדים הסתגלות חלקה וקלה יותר ומעבר נעים של החגים בפרט ושל הליך הגירושין בכלל.

במקום להאשים את האחר, מומלץ ליצור מתווה הסדרי שהות/ראייה בהם לא רק עקרונות כלליים אלא חלוקה מפורטת של החגים, לפי ימים ואפילו להתייחס לשעות הבאה והחזרה של הילדים – על מנת למנוע אי הבנות או עוגמת נפש.

מה נחשב “מתווה חג” בהסכם טוב:

מתווה חג הוא סט כללים שמחליף זמנית את זמני השהות הרגילים. הוא צריך לכלול רשימה ברורה של החגים הרלוונטיים, חלוקה מחזורית בין השנים, והכי חשוב – שעות מעבר קבועות ומוגדרות שמונעות משחקים.

בחגים ארוכים הוא חייב להתייחס בנפרד לחג ראשון, חול המועד וחג שני, ולהבהיר אם שבת שחלה בתוך החג נספרת כחלק מהחג לצורך החלוקה. המתווה גם צריך לדעת להתמודד עם החיים עצמם: מה קורה כשיש אירוע משפחתי מרכזי אצל אחד ההורים, מה קורה כשאחד ההורים מתכנן נסיעה בחג, ומה עושים במקרה של אי הסכמה נקודתית בלי לרוץ לבית משפט בדקה ה-90.

איך צריך להיראות הסכם גירושין בהתייחס לחלוקת הזמנים בין ההורים? כמה עצות ממני

-ההסכם צריך להיות בשפה פשוטה ברור ובסיסי מאד ללא שאפשר יהיה לפרש את חלוקת הזמנים ושאר ההסדרים אלא בצורה אחת בלבד.

-יחד עם זאת מוצע להוסיף סעיף המאפשר גמישות האחד כלפי השניה ולהיפך בכל הנוגע להסדרי השהות.

-מוצע כי בלא כל קשר לחלוקת הזמנים בימי החול תהיה חלוקת זמן שוויונית של הילד עם כל אחד מהוריו במהלך החגים.

-מוצע לעשות הבחנה בהסדרי השהות בין ילד צעיר לבוגר מבחינת צרכיהם ופעולותיהם בימות החג, דהיינו, השתתפות בקייטנות, תנועות נוער, קורסים העשרה והשלמה לימודיים מחד ומנגד התחשבות בעובדה שילד בגיל העשרה נזקק לחיי חברה.

-מוצע להעמיד את הילדים בפני עובדה, שכן ההורים הם אלו הקובעים לילדים את הסדרי החיים ואין לאפשר לילדים לשחק ולזגזג בין ההורים.

-יחד עם זאת, בהתייחס לסעיף הקודם יש להתחשב בילדים בגיל ההתבגרות המעוניינים לבלות בערבים ובלילות של החגים עם חבריהם על מנת שלא לפגוע בהשתלבות החברתית שלהם.

-חובה להימנע כמעט בכל מחיר מעירוב הילדים במלחמה שבין ההורים לרבות בכל הנוגע לחלוקת הסדרי המפגש בין הילדים לבין ההורים במהלך החגים.

-יש לתת משקל ולהתחשב בחלוקת החגים בבית המקיים אורח חיים מסורתי על מנת לאפשר לילדים לחוות את חגי ישראל כהלכתם ובחגים אחרים בהם הטקסים פחות משמעותיים לתת עדיפות להורה השני. ממילא כל שנה מתחלפים החגים בין ההורים.

הפרת הסדרי שהות בחגים ע”י אחד מההורים – מה עושים?

הפרת הסדרי שהות בחג אינה “אי הבנה קטנה” ואינה מתמצה בעוגמת נפש רגעית. כאשר קיימת החלטה שיפוטית או הסכם גירושין מאושר, כל שינוי חד־צדדי בחג – איחור בהחזרת הילדים, שינוי שעת מעבר, החזקה מעבר למוסכם או סירוב להעביר – עשוי להיחשב כהפרת הסדרי שהות.

ברגע שמתרחשת הפרה בחג, חשוב להבין שהתגובה שלכם בשעות הראשונות קובעת הרבה יותר ממה שנדמה. פעולה אימפולסיבית או הסלמה רגשית עלולות לפגוע בכם בהמשך, גם אם אתם הצד שנפגע. הצעד הראשון הוא תיעוד מסודר: שמרו הודעות, תכתובות, זמני איסוף והחזרה, וכל פרט שממחיש מה הוסכם ומה קרה בפועל. בחגים, גם איחור של שעה או שתיים עשוי להיחשב משמעותי, משום שהוא פוגע בליבת זמן השהות.

אם קיימת החלטה שיפוטית או הסכם מאושר, מומלץ לפנות מיד לייעוץ משפטי ולא לנסות “לסדר את זה לבד”. במקרים רבים ניתן לשלוח פנייה מסודרת ומדודה לצד השני, שמבהירה כי מדובר בהפרה, מבלי לאיים ומבלי להלהיט את המצב. לא פעם עצם הידיעה שההתנהלות מתועדת ומטופלת משפטית עוצרת הפרות נוספות עוד במהלך החג.

כאשר ההפרה נמשכת או חוזרת על עצמה, ניתן לשקול פנייה דחופה לבית המשפט או לבית הדין, גם אם החג בעיצומו. בתי המשפט מודעים לכך שבחגים הנזק אינו ניתן “לתיקון בדיעבד”, ולכן במקרים מתאימים יינתנו סעדים מהירים, לרבות הוראות אופרטיביות, קביעת פיצוי בזמני שהות עתידיים ואף סנקציות. יחד עם זאת, פנייה כזו צריכה להיעשות באופן מדוד, ורק כאשר ברור שאין פתרון אחר.

במקביל, חשוב לא לערב את הילדים ולא להפוך אותם לשליחים או עדים לסכסוך. גם כאשר נעשה לכם עוול ברור, כל ניסיון “להחזיר” דרך הילדים עלול להתפרש לרעתכם בהמשך. המטרה אינה לנצח בחג אחד, אלא לבנות תיעוד והתנהלות שמבהירים מי פועל באחריות ומי מפר.

תיאום הורי כפתרון מעשי לסכסוכי חגים

כאשר קיימת תקשורת לקויה או סכסוך מתמשך סביב הסדרי שהות, חגים הופכים לנקודת פיצוץ קבועה. במצבים כאלה, תיאום הורי הוא כלי יעיל בהרבה מפנייה חוזרת לבית משפט.

מתאם הורי מוסמך יכול להכריע במחלוקות נקודתיות סביב חגים – שעות מעבר, חלוקת חול המועד, שינויים חד־פעמיים – ולמנוע הידרדרות להסלמה משפטית. זהו פתרון שמאפשר תגובה מהירה, שומר על יציבות לילדים, ומוציא את ההורים ממעגל של “מי ינצח בחג הזה”.

האם אפשר לחוג את החגים עם הגרוש או הגרושה?

מעטים הם ההורים שיכולים לבלות ולקיים את החגים יחדיו, המדובר במקרים בודדים ונדירים ואין קושי להבין מדוע לאחר הגירושין או אפילו לאחר הפירוד הפיסי כל צד מעוניין לעשות את החגים עם משפחתו ללא הצד השני.

עת הורים מתגרשים נקבעת המשמורת אצל אחד מההורים או משמורת משותפת. כך או כך, נהוג כי את החגים מחלקים בין ההורים בצורה שיוויונית, ללא קשר לשאלת המשמורת. פסק דין למשמורת הילדים יכול ויינתן בדרך של פסק דין או בדרך של הסכמות הבאות לידי ביטוי בהסכם גירושין.

חשוב מאוד לשים לב, כאשר באים לערוך הסכם גירושין, לעובדה כי בפירוט חלוקת החגים ישנם חגים קצרים בני יום אחד או יומיים, וישנם חגים המתפרסים על פני שבעה ימים, כשבין החג הראשון לחג השני ישנם ימי חול המועד.

רצוי מאוד לדאוג לפרט אצל מי הילדים נמצאים בחג הראשון, אצל מי בחג השני, כאשר בשנה שלאחר מכן כמובן שהחלוקה תתחלף בין ההורים, וכן לציין מתי מתבצעת העברת הילדים מההורה האחד להורה השני בחול המועד.

חג גובר על שבת או שבת גוברת על חג?

הכלל לפיו חג גובר על שבת מוכר, אך היישום שלו מורכב יותר ממה שנדמה.

כאשר שבת חלה בתוך חול המועד, נהוג להתייחס אליה כחלק מתקופת החג לצורך החלוקה, ולא כשבת רגילה לפי הסדרי השהות השוטפים.

במקרים של חגים חלקיים – ערב חג ביום חמישי, חג ביום שישי, או חגים קצרים הצמודים לסוף שבוע – נדרשת הסדרה מפורשת: האם ערב החג הוא לב החג או יום רגיל, האם שישי נחשב חג או חלק מהשגרה, ומה קורה עם השבת שלאחר מכן. ללא קביעה ברורה מראש, כל צד מפרש את הכלל “חג גובר על שבת” אחרת, והוויכוח כמעט מובטח. לכן, בהסכם טוב, אין להסתפק בכלל – אלא לפרק אותו לדוגמאות אופרטיביות.

לטובת הילדים מומלץ שהחלוקה תעשה בצורה הנעימה וההוגנת ביותר

כמובן שניתן לחשוב על כל חלוקת זמנים אחרת במהלך החגים או בכלל, שעדיפה על ההורים או שההורים סבורים שלאור גילם של הילדים, הדבר יהיה לטובתם.

כך למשל אם אחד ההורים מתכנן חופשה רציפה בת מספר ימים בחג בטבריה, באילת או בכל אתר נופש אחר, לא מן הנמנע כי עדיף לחלק את החג באופן שהילדים ישהו עם כל הורה מספר ימים רצוף שיכלול את החג ואת מחצית מימי חול המועד ברציפות לאחר החג.

מצופה מההורה השני להתחשב וגם אם ההסדר המקורי שונה ואחד ההורים צריך לוותר על ימים בודדים מהזמן שלו עם הילדים– מוצע שלא לקלקל לילדים את החוויה שהם יכולים לחוות בנסיעה לחופש מחוץ לבית עם ההורה השני, ודאי אם המדובר בנסיעה לחופשה בחו”ל כאשר הילדים יכולים לחוות חוויות חדשות ומעניינות עם אחד ההורים.

כל עוד הכל נעשה בהסכמה וברוח טובה בין ההורים הרי שגם הילדים יצאו נשכרים וגם ההורים עצמם.

חלוקת זמני שהות בחגים – לסיכום:

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

**זקוקים לייעוץ פרטני בעניין הסדרי שהות? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את כל שנות ניסיוני כעורכת דין בכירה בתחום למענכם. אשמח לסייע!