חוות דעת פסיכו-גריאטרית לצוואה – מתי היא נדרשת ומה חשיבותה?

חוות דעת פסיכיאטרית לצוואה – כוללת שיחה, תשאול ומבחן קוגניטיבי

צוואה היא מסמך משפטי בעל חשיבות רבה, מאחר שבאמצעותו קובע המצווה – עורך הצוואה ומי שחותם עליה, מה ייעשה ברכושו לאחר מותו.

בתי המשפט מתייחסים ברצינות רבה לצוואתו של אדם, מתוך הרצון לכבד את רצונו לאחר מותו. ישנה חשיבות עליונה לרצונו של הנפטר ולכיבוד מטרותיו כפי שהובעו בצוואה שערך וחתם עליה.

עם זאת, למרבה הצער, יש לא מעט מקרים שבהם נוצלו אנשים על ערש דווי וחתמו על צוואה, מבלי שהבינו על מה הם חותמים ומדוע הם חותמים. ישנם מקרים בהם הופעל לחץ לא מידתי על אנשים על מנת שיורישו רכושם לאדם כזה או אחר, עד כדי שלילת הרצון החופשי.

כדי למנוע מצבים כאלה, קבע החוק כי יש להוכיח –כל אימת שיש ספק או פגם צורני בצוואה – שבעל הצוואה היה צלול בעת החתימה, חתם מרצונו החופשי והבין על מה הוא חותם, מדוע הוא חותם, מה “נפח” הרכוש שלו, מהן ההשלכות העשויות להיות להחלטות שקיבל וכיוצ”ב.

למידע המלא על עריכת צוואה>>

כיצד ניתנת חוות דעת פסיכיאטרית לצוואה?

חוות דעת פסיכיאטרית לצוואה היא מסמך רפואי-משפטי, הניתן על ידי פסיכיאטר או פסיכוגריאטר מומחה, שמטרתו להעריך את כשירותו הקוגניטיבית והנפשית של המצווה לערוך צוואה, במועד סמוך ככל האפשר למועד החתימה על הצוואה. ככל שהפער בין הבדיקה לבין החתימה מצטמצם – כך עולה משקלה הראייתי של חוות הדעת.

ההליך מתחיל בפגישה אישית בין המצווה לרופא, שבמהלכה מבוצעת הערכה קלינית מעמיקה. הערכה זו כוללת שיחה פתוחה לבחינת הרצף החשיבתי, יכולת ההתמצאות בזמן ובמקום, הכרת בני המשפחה, הבנת מושגים משפטיים בסיסיים הקשורים לצוואה (למשל: מהי צוואה, מה משמעות הורשה), וכן הבנה של נסיבות חייו הכלכליים והמשפחתיים. כמו כן מבוצע תשאול שיטתי בנוגע להיסטוריה רפואית, מחלות נוירולוגיות קיימות, נטילת תרופות או השפעות סביבתיות שיכולות להשפיע על כושר השיפוט.

בנוסף לכך, נערך מבחן קוגניטיבי פורמלי – לרוב אחד ממבחני הסינון המקובלים בתחום, כמו MMSE (Mini-Mental State Examination) או MoCA (Montreal Cognitive Assessment). מבחנים אלו בודקים רכיבים מרכזיים בתפקוד הקוגניטיבי כגון זיכרון קצר וארוך טווח, יכולת קשב וריכוז, כישורי שפה, יכולת חישוב, הבנה והפשטה.

החוות הדעת מתמקדת בשלוש שאלות מרכזיות:

1. האם המצווה מבין את טיב הפעולה המשפטית שהוא מבצע (עריכת צוואה)?

2. האם הוא מכיר את היקף רכושו ואת זהות היורשים הפוטנציאליים שלו?

3. האם הוא פועל מתוך רצון חופשי וצלול, ללא השפעה בלתי הוגנת, כפייה או מצוקה נפשית חריגה?

לאחר השלמת ההערכה, הרופא כותב חוות דעת רשמית הכוללת ממצאים קליניים, התרשמות כללית, תיאור התפקוד הקוגניטיבי של המצווה ומסקנה חד-משמעית באשר לשאלת כשירותו לצוות – נכון למועד הבדיקה. ככל שהבדיקה מבוצעת במקביל או בסמוך ביותר למועד עריכת הצוואה, מתחזקת חזקת התקינות של הצוואה, וניתן משקל רב יותר לאותנטיות של רצון המצווה.

חשוב לציין כי חוות דעת זו איננה רק מסמך טכני, אלא אמצעי מניעה חשוב ביותר מפני טענות עתידיות של השפעה בלתי הוגנת או העדר כשירות – במיוחד כאשר מדובר במצווים מבוגרים, חולים, או כאלו המצויים במצבי תלות או בידוד חברתי.

המשמעות המשפטית של כשירות רפואית לצוות

כשירות לעריכת צוואה אינה כשירות רפואית כללית או תפקודית גרידא, אלא נבחנת במשקפיים משפטיות-קונקרטיות. השאלה היא האם במועד עריכת הצוואה היה המצווה מסוגל להבין את משמעות הפעולה, את תוכן הצוואה, את השלכותיה, את היקף רכושו ואת זהות האנשים הקרובים לו, ולא האם הוא היה חולה, תשוש או סבל מירידה תפקודית כללית.

לכן, גם אדם מבוגר מאוד, חולה, ואף מי שמאושפז במחלקה גריאטרית – עשוי להיחשב כשיר לצוות, כל עוד מתקיימים תנאים אלו באותו רגע.

המשפט הישראלי אימץ גישה מהותית-פרטנית לשאלת הכשירות, לפיה אין מדובר במבחן רפואי טהור אלא ביכולת קוגניטיבית, רגשית ורצונית ממוקדת למעמד הצוואה.

בהתאם לכך, בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו ולא יפסול צוואה רק על סמך גיל מתקדם, מחלות כרוניות או נוכחות של ליקויים תפקודיים כלליים. נטל ההוכחה לקיומה של אי-כשירות מוטל על הטוען לכך.

האם מצווה חולה או מבוגר חייב לצרף חוות דעת רפואית לצוואתו?

שאלה מעניינת שאני נשאלת מעת לעת היא האם במסגרת תפקידו של עורך דין עליו להפנות את מי שעורך צוואה לקבלת חוות דעת מקצועית מאת פסיכוגריאטר, כאשר מי שעומד לחתום על הצוואה הוא קשיש או חולה, או שניהם גם יחד.

התשובה לכך אינה שחור או לבן.  אכן רצוי עד מאד שכל אימת שצץ לו ספק בדבר כשירות המצווה כי קודם לחתימה על צוואה ייבדק מי שעומד לחתום על צוואה על ידי רופא מומחה, אשר יחווה דעתו בדבר מצבו הקוגנטיבי וכשירותו לביצוע פעולות משפטיות לרבות חתימה על צוואה, אך החוק אינו מחייב זאת בצורה גורפת.

השפעת ליקוי קוגניטיבי, דמנציה ותחלואה נפשית

במקרים שבהם עולה טענה כי המצווה סבל מדמנציה, ירידה קוגניטיבית או תסמינים פסיכיאטריים (כגון פרנויה, דלוזיות, או דיכאון מג’ורי חמור), מתעוררת השאלה האם הליקוי פגע דווקא ביכולת לצוות.

מחקרים קליניים מלמדים כי ירידה קוגניטיבית אינה אחידה, וישנם מצבים בהם תפקודים מסוימים נפגעים בעוד אחרים נותרים שלמים. כך למשל, אדם יכול לסבול מבעיות זיכרון אך לשמר הבנה מושגית וכושר קבלת החלטות משפטיות. במילים אחרות: לא כל אדם עם אבחנה של דמנציה – פסול לצוות.

במקרה כזה, חוות דעת רפואית מקדימה הופכת לכלי קריטי להגנה על הצוואה, במיוחד כאשר מדובר בצוואות שמפלות בין יורשים, משנות הוראות קודמות או מעוררות סימני שאלה. ככל שהצוואה נערכת בסביבה רפואית (למשל, באשפוז), וככל שהמצווה נראה שברירי או מבודד – החשיבות של תיעוד כשירותו ברגע האמת גוברת.

הפסיקה ממליצה על הזמנת חוות דעת למי שחותם על צוואה כזו אך אינה מחייבת

בבע”מ 3777/12 פלוני נ’ פלונית נקבע על ידי כב’ השופט דנציגר:

“סבורני שצדק השופט י’ שנלר כאשר ציין כי מוטב יעשו עורכי דין העורכים צוואה בעדים אם יבחנו האם מתעורר חשש שהמצווה אינו כשיר לצוות, במיוחד כאשר מדובר במצווים באים בימים הסובלים מבעיות קוגניטיביות ובעיות רפואיות שונות… בדיקה רפואית מוקדמת כאמור… תסיר את החשש שמא הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה כיוון שהוא אינו כשיר לצוות… עם זאת יודגש כי כפי שציין השופט י’ שנלר, המחוקק לא קבע דרישה להצגת אישור רפואי בצוואה בעדים, וגם בפסיקה טרם התגבשה דרישה כזו”.

בדיקה רפואית אינה חובה אך מומלצת

משמע, חוק הירושה, אינו מחייב את המצווה לעבור בדיקה רפואית קודם לחתימה על צוואה אך מנגד, אם תהא חוות דעת כזו, יהיה קל יותר להתמודד עם התנגדות לצוואה בטענה של העדר כשירות לערוך צוואה ו/או כל פעולה משפטית אחרת.

לכן, ועל אף שאין דרישה בדין להמציא חוות דעת שכזו, אני סבורה שבנסיבות מסויימות ובהתקיים הנתון של אדם חולה או קשיש העומד לחתום על צוואה הרי שיש לקבוע כי על עורך הצוואה להקדים לחתימה על הצוואה – הפנייה של המצווה לבדיקה פסיכיאטרית, כדי שיהיה ברור מראש ולא בדיעבד, כי המצווה כשיר לערוך צוואה.

עריכת תעודה רפואית מקדימה לעריכת צוואה משמעותה, כי המצווה ייבדק על ידי פסיכיאטר/פסיכוגריאטר באופן מקדים לעריכת הצוואה וזה יחווה את דעתו בכתב לגבי כשירות המצווה לערוך את הצוואה למועד עריכתה או העדר כשירות זו.

החשיבות בעריכת תעודה רפואית מקדימה הינה רבה מאוד, שכן תעודה רפואית מתאימה תסייע לצמצם מקרים של מחלוקת לגבי תוקף הצוואה וכשירות המצווה, ועל כן עשויה היא למנוע סכסוכי ירושה ו/או לסייע לבתי המשפט להכריע בשאלת תוקפה של צוואה כזו או אחרת.

מנגד, היעדרה של חוות דעת עשוי להשאיר פתח לתקיפת הצוואה, במיוחד כשיש יורשים שנפגעו מהוראותיה.

צוואה נוטריונית

למרות החשיבות הרבה של הצוואה כמסמך משפטי ולמרות היתרון המשמעותי הגלום בעריכת תעודה רפואית מקדימה, המחוקק לא מצא לנכון לקבוע חובה חוקית, המחייבת עריכת תעודה רפואית מקדימה לעריכת צוואה.

יחד עם זאת כאשר עסקינן בעריכת צוואה נוטריונית, המחוקק ראה לנכון לקבוע בתקנות הנוטריונים שאישור פעולה משפטית באמצעות נוטריון (לרבות עריכת צוואה נוטריונית), כאשר עושה הפעולה שוהה בבית חולים או מרותק לביתו – מחייבת תעודה רפואית מקדימה לעשיית הפעולה וזאת בנוסח הקבוע בתקנות.

זהו מקרה הנוגע לעריכת צוואה נוטריונית, ורק כאשר המוריש מצוי בנסיבות המתוארות לעיל, בבית חולים או מרותק לביתו, אולם תקנה זו לא חלה על עריכת צוואות אחרות.

**כאשר הצוואה הינה נוטריונית ואין תעודה רפואית כמתחייב על פי החוק הרי שהנטל יעבור לצד המבקש לקיים את הצוואה ולא יוטל על הצד המתנגד לצוואה

יש לציין, כי אי צירוף תעודה רפואית מקדימה על ידי נוטריון בעת עריכת צוואה נוטריונית אינה מהווה פגם מהותי בצוואה וזו לא תיפסל ללא תנאי, אלא שזה מהווה פגם צורני בצוואה ומשמעותו, כי נטל ההוכחה יתהפך לחובת מבקש קיום הצוואה, אשר יהא עליו להוכיח את אמיתות הצוואה וכי זו נערכה ברצון חופשי, בגמירות דעת של המצווה ושיש לקיימה למרות המחדל ואי צירוף התעודה הרפואית באופן מקדים לעריכת הצוואה.

למרות שאין כל חובה חוקית מוגדרת בדין לעריכת תעודה רפואית מקדימה לעריכת הצוואה, בפסיקות רבות שניתנו בבתי המשפט אלה ממליצים על כך ורואים בכך חשיבות רבה במקרים המצדיקים זאת.

משכך, בכל מקרה שבו עושה הצוואה הינו אדם מבוגר ו/או חולה ו/או בכל מקרה שיש לעורך הצוואה ספק או חוסר ידע אודות מצב המצווה אז מומלץ מאוד בטרם עריכת הצוואה כי המוריש ייבדק כאמור לעיל ותיעשה בעניינו חוות דעת רפואית מקדימה ועצמאית, אשר תפרט את מסוגלותו וכשירותו של המוריש לערוך צוואה לאותו המועד או את העדר הכשירות.

חשוב, כי הצוואה תיערך באותו המועד, ממש באותו יום, שבו נערכה חוות הדעת ו/או התעודה הרפואית בעניין המצווה ו/או ללא דיחוי לאחר מכן ואולם בסמוך מאד.

בצוואה נוטריונית יש להקפיד הקפדה יתירה על כללים מסוימים

מקריאת החוק והפסיקה בעניין זה על נוטריון המאשר עשיית צוואה לוודא כשרותו של המצווה שבפניו לצוות ולוודא כי מבין הוא באופן מלא את משמעות הפעולה שלו ופועל מרצונו החופשי.

יתר על כן ככל שהמצווה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, על הנוטריון לאשר עריכת הצוואה בכפוף להצגת תעודה רפואית בפניו באשר לכשרות המצווה ועליו לצרפה לאישור שניתן על ידו.

ככל שהמצווה סובל מאילמות, חרשות או עיוורון, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי מפורש באישור הנוטריון לצד הבהרה באשר לאופן בו שוכנע הוא שהמצווה הבין משמעותה של הפעולה המבוצעת, עריכת הצוואה,  על ידו למרות הלקות הקיימת.

*חשוב: עורכי דין המתמחים בענייני ירושה חייבים לפתח רגישות להיבטים רפואיים, ולא רק משפטיים. במקרים בהם המצווה הוא אדם קשיש, חולה, בודד או כזה שעלול להיות מושא לתקיפה עתידית של הצוואה, יש לנקוט בגישה מניעתית: לתעד שיחה מקדימה, לשקול הבאת עד נוסף, ולשקול בחיוב הפניה לבדיקה רפואית נלווית (גם אם הדבר כרוך בתשלום והיערכות מוקדמת). כך מגנים מראש על תוקף הצוואה ומקטינים את הסיכון לסכסוכי ירושה כואבים.

**זקוקים לייעוץ פרטני בענייני צוואות וירושות? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את כל שנות ניסיוני בתחום למענכם. אשמח לסייע!!