מרכז גישור בדיני משפחה

א’ - ה’ : 18:00 - 09:00
03-6969916
תובל 40, רמת גן
עו"ד אלינור ליבוביץ

מחפשים עורך דין לענייני משפחה?

הגעתם למקום הנכון אלינור ליבוביץ עו"ד גישור, גירושין, דיני משפחה, צוואות וירושות

    על הממשק בין מבחנים למסוגלות הורית לבין הצורך בשימוש במרכז קשר לשם קיומם של הסדר מפגש בין הורה לבין ילדיו

    מהי בדיקת מסוגלות הורית

    בדיקת מסוגלות הורית הינה תהליך אבחוני מקיף ביותר, שמטרתה לאתר חוזקות וחולשות של כל אחד מההורים, וליקויים בתפקודו כהורה, והיא נעשית במספר מכונים הקיימים ברחבי הארץ, בהם יש שילוב בין פסיכולוגים לפסיכיאטרים, שכל אחד מהם מבצע אבחון מהזווית שלו.

    המדובר בכלי המשמש את בתי המשפט לענייני משפחה, את בתי הדין הרבניים ואת העובדים הסוציאליים וכן את בית המשפט לנוער כדי לקבל החלטה במקרים מורכבים אודות המשמורת, הסדרי המפגש והאם נדרש במקרה הספציפי פיקוח אם לאו, ואיזה פיקוח. כך למשל פיקוח יכול להיעשות על ידי קרובי משפחה ולאו דווקא במרכז קשר.

    במקרים לא מורכבים בהם יש מחלוקות בין הורים על חלוקת הסדרי המפגש בין האב לאם לא ישלח בית המשפט את הצדדים לאבחון של מסוגלות הורית, ולא אחת נקבע כי אין להורות על עריכת בדיקת כזו כעניין שבשגרה אלא במקרים מורכבים.

    משמע תלונות של הורה על משנהו שאינן משמעותיות לא תיבדקנה בבדיקת מסוגלות הורית ורק אם יש חשש של ממש ליכולת תפקוד או מסוכנות הורית רק אז ימליץ בית המשפט בפני ההורים על בדיקת מסוגלות הורית. בסמכות בית המשפט לחייב  הצדדים ביצוע מסוגלות הורית ולא רק להמליץ.

     

    מתי בדיקת מסוגלות הורית תוביל לקבלת המלצה על מפגשים במרכז קשר במקום מפגשים חופשיים

    אין חולק שיש לבחון בצורה עמוקה ויסודית את הממצאים של הבדיקה והתאמתם לנסיבות המשתנות. לא כל ליקוי בתפקוד ההורי שנמצא בבחינת מסוגלות הורית, יש בו כדי לקבע קיום מפגשים מפוקחים בין הורה לקטין.

    מסקנה שכזו עלולה למנוע מהורים להסכים לבצע בדיקת מסוגלות הורית שכן הם יחששו מהממצאים וברור שאף הורה אינו מושלם ובכל אדם יש פגמים לרבות בהורות. לא כל פגם מצדיק השמה במרכז קשר, פיקוח או מגבלת. מטבע הדברים אף הורה אינו מושלם וכל הורה עושה טעויות. ההבדל הוא כמובן במינון הטעויות ובאופיין.

    יש לציין כי הורה מכה או מסוכן צריך לראות את ילדיו במרכז קשר וזאת עד למצב בו ההדרכה שיקבל תניב פירות והמסוכנות או האלימות תרוסנה ותיעלמנה.

    לכך יש להוסיף, כי מפגשים במרכז הקשר מעצם טיבם וטבעם נועדו לתת מענה זמני ולא להוות מקום קבוע לשנים על גבי שנים למפגשים בין הורה לקטין וגם זאת למעט במקרים חריגים בהם נדרשת הגנה מתמשכת לקטין לשם מניעת פגיעה פיזית או נפשית.

    יש לזכור, כי מרכז הקשר הינו משאב מוגבל שהמדינה מעמידה לרשות אזרחיה משאב אשר אמור לתת מענה לקטינים הזקוקים להגנה. קביעה כי מפגשים בין הורה לקטין יתקיימו במרכז קשר מקום בו אין לכך הצדקה, הינה פגיעה קשה בזכויות אדם ובזכות להורות ולקשר חופשי עם ילדך.

    הגבלה מסוג זה עלולה לגרום לפגיעה קשה בציבור שלם של קטינים והורים, הממתינים לקביעת מפגשים במרכז קשר במקרים המתאימים ונזקקים לכך ואינם מקבלים את השירות הראוי רק בשל העובדה שנוצר פקק מחמת השימוש במרכז קשר לצרכים לא נכונים ו/או מיותרים

     

    מרכז קשר אינו דבר שבשגרה אלא נשק יום הדין

    לא בכדי פסק במרץ 21 כב' השופט סארי ג'יוסי כי מפגשים במרכז הקשר הינם "נשק יום הדין" ר' רמ"ש 44364-01-21 ב' נ' ב': "החלטה לפיה ילדים יוכלו לפגוש את הוריהם במרכז-קשר אינה ברירת-מחדל היא "נשק יום-הדין".

    עמדה לפיה כל מורכבות ביחסי הורים-ילדים תגרום להעברת המפגשים למרכז-קשר, עלולה לפגוע אנושות לא רק בטובתם של הילדים שהופנו למרכז-הקשר מבלי שיהא צורך בכך, כי אם גם בטובתם של ילדים שחייבים את המפגשים עם הוריהם במרכז-הקשר ואלו לא יקבלו מפגשים אלו בשל עומס יתר במרכזי הקשר.

    כמו כן, ריבוי הכרעות, אשר מעבירות את המפגשים בין הורים לבין ילדיהם למרכזי הקשר במקרים לא מתאימים, עלול ליצור, והלכה למעשה, אף יוצר עומס כבד מנשוא על כתפי העובדים במרכזי הקשר, וכפועל-יוצא נפגעים אותם ילדים, אשר זקוקים למפגשים במתכונת זו כאוויר לנשימה.

    קיבוע מפגשים במרכז קשר ובפיקוח מלא, מקום שלא מוכח הצורך בכך, וללא אפשרות של שינוי בעתיד, אינו רצוי לא רק בהיבט של הורה שיהיה במצב של תסכול מהמגבלות המוטלות על הקשר שלו עם ילדיו, אלא גם ובעיקר מבחינת טובת הקטינים שעלולים לקבל תדמית לא נכונה על אביהם בשל המגבלה על המפגשים שבין ההורה לילדים. מה גם שאפשרות ההתקשרות מוגבלת במרכז קשר מאחר והכל נעשה תחת פיקוח ולמעשה אין פרטיות וקשה לנהוג בהתנהגות טבעית במצב כזה.

    אין ספק כי זמני שהות עם שני ההורים, הינם זכות של הילד וגם זכות של כל אחד מההורים. אין מדובר רק בזכות של ההורים או בבחירה של מי מהוריו. זמני השהות, אופיים, איכותם ותוכנם הינם בעלי חשיבות משמעותית להתפתחותו התקינה של הקטין, ויש לקבוע בזהירות וברגישות ותוך איזון מכלול רחב של שיקולים.

    בהתחשב בעקרונות המפורטים לעיל מצא לנכון בית המשפט לענייני משפחה בצפת בתלה"מ 48737-03-19,19919-12-19 להורות על הוצאת המפגשים ממרכז הקשר לאחר תקופה ממושכת בה אב פגש בבתו במרכז קשר בשל תלונות חוזרות ונשנות של האם על מסוכנותו.

     

    מרכז הקשר מהווה ‘תחנה זמנית’ לקראת קשר עצמאי בין הילד להוריו

    מטרתו של מרכז הקשר אינה להוות מקום של קבע עבור מפגשי הורים וילדים. התקווה היא כי ההכוונה והייעוץ של פקידי הרווחה ישפרו את הקשר בין הילד להורה, ויאפשרו בהמשך הדרך קשר עצמאי ביניהם.

    בתקופה הראשונה המפגשים נערכים בתוך חדר סגור ומסורג תוך פיקוח צמוד של פקידי הסעד. אך במשך הזמן, ובכפוף להתקדמות הקשר בין הילד להורה, פקידי הסעד נותנים יד חופשית יותר ומפחיתים את התערבותם בהדרגה.

    לאחר כחצי שנה, פקידי הסעד עורכים תסקיר מסכם אשר כולל חוות דעת מקצועית באשר להמשך הצורך בשהות במרכז הקשר. התסקיר מוגש לבית המשפט.

    במידה ובית המשפט משתכנע כי כבר לא קיים לילד סיכון במפגשים חופשיים עם ההורה – הוא מאפשר להורה להיפגש עם הילד מחוץ למרכזי הקשר. התהליך הוא הדרגתי.

     

    סירוב ההורה המשמורן לאפשר את קיום הסדרי הראייה

    אחת הסיבות הנפוצות לצורך במרכזי הקשר: סירוב של ההורה המשמורן לאפשר להורה הלא-משמורן לראות את הילד, בטענות של סיכון הקטין. בחלק מן המקרים מדובר באמת בטענות מוצדקות, אך בהרבה מקרים מדובר בהשמצות חסרות בסיס.

    לא מעט פעמים, הורה שבמשך השנים היה טוב ומיטיב לילדיו הופך במהלך סכסוך הגירושין לחשוד באלימות פיזית, מינית או נפשית כלפי ילדיו. בית המשפט, כמובן, עושה כל שלאל ידו בכדי לברר את אמיתות החשדות, אך לא תמיד ניתן לנקות את החשד לגמרי ובחלק מן המקרים זה מוביל להסדרי ראייה במרכז קשר, לפחות לתקופה מוגבלת.

     

    ישנה ביקורת רבה על הקלות הבלתי נסבלת שבה נשלחים הורים וילדים למרכזי הקשר

    הטענה המרכזית היא כי ישנה קלות בלתי נסבלת בהחלטה לשלוח הורה, וכי הורים רבים נשלחים למרכזי הקשר ללא שום סיבה מוצדקת. לפי הביקורת, ילדים והורים נורמטיביים רבים נידונים למפגשים מלאכותיים ומעיקים שפוגעים מאד בטיב הקשר ביניהם.

    הטענות הן קשות, אך מנגד עומד החשש הכבד מפני פגיעה בילדים במקרים בהם התלונות כן מוצדקות.

    כך או כך, במקרים שיש בהם סיכון לקטין הצורך במרכזי הקשר הוא בלתי ניתן לערעור, והוא האמצעי היחיד המאפשר לילד לקיים קשר עם ההורה.

     

    הורה שמוגבל למפגשים במרכז קשר עם ילדיו צריך להיות סבלני ולא ללכת עם הראש בקיר נגד ההחלטה

    גם במקרה שבית המשפט מורה על הסדרי הראייה במרכז קשר – זה לא סוף העולם. ההגבלות והפיקוח בהחלט מעיקים, אך על ידי התנהלות נכונה ניתן לעבור את התקופה הזו בהצלחה.

    חשוב מאד להישמע להמלצות פקידי הסעד ולפעול בהתאם להוראות בית המשפט, גם אם ההורה שנאלץ לעשות שימוש במרכז קשר חושב שנעשה לו עוול גדול ועל לא עוול בכפו הוא תחת פיקוח.

     

    מרכז הקשר מיועד לשמש למטרות הבאות:

    מקום מפגש בין הורה לילד כאשר נדרש פיקוח מקצועי על המפגש, או כאשר קיים סיכון לילד במפגש בינו לבין ההורה.

    מקום מקצועי היכול לתת אבחון על הקשר בין ההורה הלא-משמורן לילד לצורך קביעת חלוקת זמני השהות של הילד עם ההורה במקרה שההורים נפרדים.

    מקום המאפשר להורה שלא היה בקשר עם ילדו לחדש את הקשר, תוך הדרכה והכוונה, וזאת כשלב ביניים לפני קביעת זמני שהות.

    מקום המשפר את הקשר בין הורים לילדיהם לאחר שנפגע בעקבות משבר גירושין, פירוד או אלימות במשפחה

    מקום המסייע להורים במניעת עימותים בעת המעבר של הילדים מהורה להורה.

    מקום מפגש בין אבות לילדיהם כאשר הילדים שוהים עם אמם במקלט לנשים נפגעות אלימות, ונדרש מפגש בין האב לילדים במסגרת מוגנת ובפיקוח.

    המפגשים במרכז ייערכו בהסכמת שני ההורים, או באמצעות הפניה מטעם אחד מהגורמים הבאים:

    בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי, המוסמכים גם לקבוע כי כל מפגש של ההורה עם ילדו ייערך במרכז הקשר, כאשר הם סבורים שיש טעם לכך.

    בית משפט לנוער, הדן בהליך של נזקקות.

    עובד סוציאלי על פי חוק (פקיד סעד) או עובד סוציאלי מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית המטפלת במשפחה.

    המפגש במרכז הקשר מתרחש בדרך כלל פעם בשבוע ונמשך כשעה עד שעתיים.

    צוות המרכז מפקח על המפגשים ומדווח על מהלכם לפקידת הסעד, הכותבת לבית המשפט דוחות תקופתיים על הקשר.

    במרכז הקשר חותמים ההורים על תקנון מחייב ובו הכללים הנהוגים במרכז הקשר והתנהגות הצדדים במהלך הפגישות.

    אם ההורים מתנהגים באופן שאינו תואם את הכללים הנוהגים במרכז, או שהפגישות מתנהלות באופן הפוגע בקטין, בהורה השני או באחד מאנשים הצוות במרכז, בסמכותם של העובדים הסוציאליים להמליץ לערכאה השיפוטית על הפסקת המפגשים. זהו כמובן צעד קיצוני ולא שגרתי.

     

    ערעור על החלטה להפנות למרכז קשר

    הורה שסבור כי ההחלטה לחייב אותו לפגוש את ילדו במרכז קשר שגויה, יכול לערער על ההחלטה.

    על החלטה של עובד המחלקה לשירותים חברתיים ניתן להגיש ערר.

    על החלטה של בית המשפט לענייני משפחה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור  או ערעור לבית המשפט המחוזי.

    על החלטת בית הדין הדתי הרלבנטי ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לערכאה המוסמכת דהיינו בית הדין הרבני הגדול.

    על ההחלטה של בית משפט לנוער אפשר לערער לבית המשפט המחוזי.

     

    עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

    כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן 

    יצירת קשר: 03-6969916

    רוצים להתייעץ?

    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!




      חווים אלימות במשפחה? אני כאן כדי לעזור!

      לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

      מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

        חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים