בהליכי גירושין, סילוק אחד ההורים מהבית נתפס בדרך כלל כצעד קיצוני השמור למצבים של אלימות, איומים או סכנה פיזית מיידית. זכות הקניין, ובפרט הזכות להמשיך ולהתגורר בדירה הרשומה על שם שני בני הזוג או אחד מהם, נחשבת לזכות יסוד שבתי המשפט נזהרים מאוד מלפגוע בה.
אלא שהמקרה שנדון זה מכבר בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים מציב חריג משמעותי לכלל זה: החלטה להרחיק אב מהבית בתוך ימים ספורים, לא בשל אלימות, אלא בשל מצוקה נפשית קשה של קטין, עד כדי חשש ממשי לחייו. פסק הדין מחדד את גבולות סמכותו של בית המשפט, את המשקל שניתן לטובת הילד במצבים קיצוניים, ואת נקודת האיזון העדינה בין זכויות ההורה לבין החובה להגן על קטין המצוי בסיכון.
השופט גורודצקי מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים הורה לאב לשלושה ילדים למצוא לעצמו מקום מגורים אחר בתוך 5 ימים וכפה עליו לעזוב את הבית וזאת למרות שלא הייתה קביעה בדבר אלימות במשפחה או איומים.
המצב הנפשי הרעוע של הקטין הביא להחלטה כה דרמטית
המניע לכך היה מצבו הנפשי של אחד הילדים, הקטן מבניהם שהינו כבן תשע שנים, אשר סובל סבל בלתי ניתן לתיאור מהמחלוקות שבין ההורים, עד כדי סיכון גופו שלא לדבר על נפשו.
בית המשפט קבע קטיגורית כי המשך מגורי ההורים תחת קורת גג אחת כאשר הילדים חשופים לדינמיקה ביניהם, הינו דבר הפוגע בצורה קשה במצבו הנפשי של הילד הצעיר, שאיים כי יהרוג את עצמו. את עיקר האשם תלה בית המשפט באב ובהתנהגותו.
ההחלטה מפתיעה משהו נוכח העובדה כי סילוק ממקום מגורים, ודאי כאשר קיימת זכות קניינית יקרה אך ורק כאשר יש סכנה ברורה ומיידית למי מבני הבית. בתי המשפט אינם נוטים להרחיק בצו הגנה גברים רק בשל אוירה קשה בבית, ואין בכך די שבני הזוג מסוכסכים כדי להוות עילה לסילוק מי מהם מהבית בצו שיפוטי.
ההחלטה שלפנינו חריגה
האם פנתה לפתחו של בית המשפט במאי 19, והגישה מסמך שנחתם על ידי פסיכיאטר מהמרכז לבריאות הנפש של משרד הבריאות בו נכתב כי בנה הצעיר סובל ממצוקה שעלולה להביא לאובדנות וכי הוא ״בסיכון גבוה״.
הקביעה התבססה על כך שהילד שתה אקונומיקה שהועברה לבקבוק מי שתייה שהושאר על השיש במטבח וכי בהמשך, איים הילד להתאבד באמצעות הכנסת כבלי חשמל לפיו וחיבור לשקע, על מנת למות ממכת חשמל. אין ספק שזוהי תגובה קיצונית של ילד לסכסוך הגירושין שבין הוריו.
לטענת האם, הבן הקטן סובל ממצוקה נפשית והגיע למצב מזעזע של מחשבות אובדניות. היא הוסיפה כי כפי שמצוין במסמכים הרפואיים, הקטין אמר שהוא מרגיש רע בגלל מריבות בלתי פוסקות בין ההורים וכי קשה לו לחיות בבית ולכן הוא חושב למות.
זכות הקניין של האב
כידוע, לבעלים של דירה יש זכות קניין בה וזכות הקניין הוכרה כזכות חשובה ביותר, זכות יסוד המוגשת בחוק אשר יש לה מעמד. אפשר לפגוע בזכות יסוד רק בצורה מידתית ורק במקרים מיוחדים המצדיקים זאת, כגון אלימות במשפחה.
במקרה שלפנינו לא נטען כי האב אלים או מאיים או מסוכן פיסית. הבקשה להרחקה מבוססת על מצבו הנפשי של הבן הקטן, אשר מידרדר ככל שחולף הזמן.
האם בקשת האם הינה לטובת הילדים או טקטיקה בהליכי גירושין?
האב טען מצידו כי הרחקתו מהדירה תפגע בזכות הקניין שלו וכי אין קשר בין מצב הילדים לבין הסכסוך בינו לבין האם. לדבריו, האם הציבה לעצמה מטרה לסלק אותו מהבית כצעד טקטי לשם ״סלילת דרך״ לתביעת מזונות ועל מנת להשיג הישגים בהליך הגירושין מולו.
ידוע שסילוק מהבית הינה טקטיקה ידועה וישנן לא מעט תלונות שווא כנגד גברים בעיקר, והכל על מנת ליצור מצב בו ידו של הצד המסולק על התחתונה.
זכות הקטין לחיים
המסמכים הרפואיים ״זועקים בעד עצמם״ ועולה מהם כי נדרשת היפרדות מיידית של ההורים. ״כל דחייה של ההיפרדות מעצימה את הסיכון והסיכוי כי הקטין יפגע בעצמו, חלילה, בדרך זו או אחרת״, כמו כן הבהיר בית המשפט כי שמירה על הקטין וזכויותיו היא חלק מתפקידו של בית המשפט.
עוד כתב השופט כי האב מגלה חוסר יכול בסיסית להבין את מצב הקטינים ומטיח האשמות בלתי פוסקות כלפי האם.
הוא ציין כי האם עתרה להרחקת האב מהדירה או לחלופין לאפשר לה לעבור לדירה אחרת. לדבריו, בין שתי האפשרויות יש להעדיף את האפשרות הראשונה. ״ילדים קטינים אינם חפץ מיטלטל אותו נושאים ממקום למקום״, כתב השופט בהקשר זה.
אמנם, האב ביקש להביא בחשבון את זכויותיו אך זכות הקטין לחיים גוברת על כל זכות של האב, חשובה ככל שתהיה.
לפיכך, קבע השופט כי המשמורת הזמנית תינתן לאם והאב יעזוב את הבית בתוך 5 ימים.
מסקנה מהמקרה
אכן אין ספק כי זוהי החלטה חריגה וכי בדרך כלל אדם לא יסולק מביתו כאשר אין סכנה ברורה ומיידית או הפרעה חמורה לשגרת החיים בשל התנהגות מי מהצדדים.
מנגד גם הנסיבות של המקרה הינן חריגות, ולא בכל תיק – וטוב שכך – יש לקטין רצונות אובדניים.
בסופו של דבר, פסק הדין ממחיש כי במקרים חריגים וקיצוניים, בהם מצבו הנפשי של קטין מציב סכנה ממשית לחייו, טובת הילד וזכותו לחיים גוברות גם על זכויות יסוד משמעותיות כמו זכות הקניין.
אף שמדובר בהחלטה חריגה שאינה משקפת את דרך המלך, היא מדגישה כי בית המשפט לא יירתע מנקיטת צעדים דרסטיים כאשר הראיות מצביעות על צורך מיידי בהגנה על קטין – גם אם המשמעות היא פגיעה זמנית בזכויות של אחד ההורים.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
