חובת הורים לשמור על רכוש ילדיהם והאיסור לעשות בו שימוש

על חובת הורים לשמור על רכוש השייך לילדיהם הקטינים ועל האיסור לעשות בו שימוש כלשהו בלי אישור מראש של בית משפט לענייני משפחה

אם הורה רשם על שמו נכס שנקנה מכספים של קטין שהתקבלו במסגרת פיצוי השייך לקטין, מה יפסוק בית משפט באשר לבעלות בנכס, במידה והנושא יגיע לבירור משפטי?

 פסק דין חדש ומעניין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באילת על ידי כב’ השופט מוטי לוי, קובע כי שימוש שעשתה אם בכספי פיצויים, שימוש שבו רכשה שני נכסים ורשמה אותם רק על שמה, והעבירה מחצית על שם בעלה השני, בעוד הפיצוי שהתקבל היה מיועד לה ולבתה הקטינה גם יחד – הינו שימוש בניגוד לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ויש לבטל את פעולת המתנה שניתנה לבעל.

על פסק הדין הזה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, על ידי בעלה של האם, הנני מייצגת את האם בערעור, ואעדכן בהמשך  מה תוצאות ההליך.

מעשה שהיה כך היה:

האשה קיבלה פיצויים בסכום לא מבוטל נוכח פיגוע בו הלך לבית עולמו בעלה, ואבי בתה שהיתה אז פעוטה.

הפיגוע התרחש ב-29 בינואר 2007 כאשר מחבל מתאבד מארגון הג’יהאד האיסלאמי חדר מירדן, נכנס למאפייה בשכונת שחמון בעיר אילת, ופוצץ את עצמו. בפיגוע נרצחו 3 אזרחים ישראלים ביניהם בעלה של האשה, שהיתה אז אשה צעירה ואם לילדה קטנה.

ארגון “שורת הדין” תבע את הג’יהאד בשם משפחות הנרצחים, זכה ואף והצליח למצוא כספים בבנק בסין.  האם קיבלה לרשותה סכום מכובד וקנתה שני נכסים שנרשמו על שמה, וכאמור מחציתם הועברו על שם הבעל.

בית המשפט ביטל את פעולת ההעברה על שם הבעל, והאשה נותרה עם כל נכסי המקרקעין.

קבע בית המשפט כי:

“עולה אם כן שחלק של סכום הפיצויים שהופקד בחשבונה של האם הוא של הבת כזוכה על פי התביעה לפיצויים….על פניו מדובר ב 50% מהסכום שהתקבל. אין לפני מידע אחר. אין לפני מידע שהסכום יועד לאם בלבד ואלו לבת שולם סכום אחר או נוסף. לו ממש בסברה זו היה הדבר מקבל ביטוי בחשבון הבנק של האם והיו שני סכומי פיצוי נפרדים לאם ולבת….”.

בנוסף קבע בית המשפט לעניין העדר זכות האם לעשות שימוש בכספי הפיצוי אשר מחציתם של הבת:   

“אין לפני כל ראיה שעסקאות המקרקעין המדוברות -ביחס אליהן אין מחלוקת בין הצדדים שהן נרכשו בסכומים משמעותיים, בסכום הפיצויים שהופקד בחשובנה של האם- קיבלו את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה, ביחס לחלקה של הבת בסכום הפיצויים הנדרש על פי חוק הכשרות המשפטית……

מכוח מה קמה לאם הזכות לחתום על ההסכמים לרכישת נכסי המקרקעין שבית המשפט לא אישר רכישתם בכספה של הבת?    מדוע נפקד חלקה של הבת ברכישת המקרקעין כבעלת זכויות וכמיוצגת על ידי האם האפוטרופא הטבעית שלה?

מדוע לא התקבל אישורו של בית המשפט לענייני משפחה לביצוע פעולות בכספה של הבת xxx המחייבות את אישורו של בית המשפט על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות?

מנין זכותה של האם להעניק מתנה לאב מתוך כספי הפיצויים של הבת xxx. לא יכולה לקום מחלוקת שבחישוב הסכומים מעלה שפעולות האם נוגסות בחלקה של הבית בסכום הפיצויים?

לפיכך, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הפעולה שעשתה האם בטלה ומבוטלת וכי מלוא הכספים והרכוש שייכים לה ולבת בחלקים שווים ביניהם, ואין לבעל זכויות בנכסים אלו שהינם פרי הפיצוי הכספי שקיבלו הבת והאם בלבד.

פסק הדין מפרט כמה וכמה נימוקים ואולם בין היתר מתייחס לעובדה שמחצית מן הפיצוי שבאמצעותו נרכשו נכסי מקרקעין-דירות – שייך גם לבת ולא שייך אך ורק לאם, ואין אדם יכול לתת את מה שאינו שלו.

המסקנה המשפטית

המסקנה היא כי כאשר הורה רושם על שמו נכס שנקנה מכספים של קטין שהתקבלו במסגרת פיצוי, בית המשפט יפסוק כי פעולה זו אסורה ללא אישורו המוקדם, שכן היא מהווה הפרה של חובת האפוטרופסות של ההורה כלפי הקטין.

בית המשפט יראה בכספים אלו ככספי הקטין ויחייב את ההורה להשיבם לקטין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, או יקבע כי הנכס שייך לקטין, תוך הגנה על האינטרסים של הקטין.

איסור שימוש בכספי קטין ללא אישור בית המשפט

הורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, וחובתם כוללת שמירת נכסיהם וניהולם לטובת הקטין.

עם זאת, נכסיו של קטין, ובמיוחד סכומים משמעותיים כמו כספי פיצויים, לא ישמשו למטרות שאינן הכנסות שוטפות או צרכים בסיסיים ללא אישור מראש של בית המשפט.

פעולות משפטיות הקשורות בכספי הקטינים, ובכלל זה רכישת נכס, דורשות אישור מראש של בית המשפט, במיוחד כאשר מדובר בפעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או בפעולה ששוויה עולה על סכום מסוים.

סעיף 47 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 | סמכויות האפוטרופוס וקבלת אישור לביצוע פעולות .   ת”ע (משפחה אילת) 58539-10-21 ק.מ נ’ ש.מ (12.11.2023)  תמ”ש (משפחה תל אביב-יפו) 52696-03-18 ב. (אדם שמונה לו אפוטרופוס) נ’ ד. ק (23.10.2018)

הפרת חובת נאמנות ועוולה בנזיקין

 נטילת כספי קטין על ידי האפוטרופוס ללא אישור בית המשפט היא מעשה אסור, המהווה הפרה של חובת הנאמנות של ההורה כלפי הקטין וכלפי בית המשפט.

פעולה כזו יכולה להיחשב כעוולה בנזיקין, בין היתר בשל הפרת חובה חקוקה או רשלנות. בית המשפט יצמצם כל גישה המאפשרת להורים “לרוקן” את חשבונות ילדיהם ויגן על האינטרס של הילדים.   תמ”ש (משפחה תל אביב-יפו) 11742-11-17 ר. א. נ’ ד”ר ח. א (15.05.2019) תמ”ש (משפחה תל אביב-יפו) 52696-03-18 ב. (אדם שמונה לו אפוטרופוס) נ’ ד. ק (23.10.2018)

הגנה על טובת הקטין וסיווג הכספים

הסכומים שהתקבלו כפיצויים שייכים לקטינים, והורה אינו יכול לעשות בהם שימוש ללא אישור בית המשפט, גם אם הוא טוען שהשימוש נעשה לטובת הקטינים (למשל, לרכישת בית למגוריהם). בית המשפט לא יקבל היגיון זה כאשר ההורה נשאר עם נכס מקרקעין יקר הכולל את כספי הקטין. במקרים כאלה, בית המשפט יראה בפעולה זו כהעברת כספים על שם ההורה ולמטרותיו, גם אם היא “נצבעת” כפעולה לטובת הקטינים.

 ת”ע (משפחה אילת) 58539-10-21 ק.מ נ’ ש.מ (12.11.2023)     א”פ (משפחה תל אביב-יפו) 56058-04-21 ע. ר. ה. ק נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב (12.07.2021)

השבת הכספים או קביעת בעלות בנכס

במקרים בהם הורה עשה שימוש בכספי קטין לרכישת נכס על שמו, בית המשפט יחייב את ההורה להשיב את הסכומים לקטין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום קבלת הכספים. ניתן לראות בפעולה זו כ”הלוואת גישור” שיש להשיבה.

קיימת חזקה משפטית לפיה אם נכס נרכש בכספו של אדם אחד ונרשם על שם אדם אחר, מניחים שנותן הכסף הוא הבעלים של הנכס, והאדם שעל שמו נרשם הנכס הוא נאמן בלבד.

 ת”ע (משפחה אילת) 58539-10-21 ק.מ נ’ ש.מ (12.11.2023)  דניאל פרידמן, אלרן שפירא בר-אור דיני עשיית עושר ולא במשפט – כרך א (2015) | פרק 16 הפרת חובת אמון

 בית המשפט יתייחס בחומרה למצב שבו הורה רושם על שמו נכס שנרכש מכספי פיצוי של קטין ללא אישורו.

פעולה כזו נחשבת להפרת חובת האפוטרופסות של ההורה ולמעשה אסור, ואף עוולה בנזיקין. בית המשפט יפעל להגן על טובת הקטין ויחייב את ההורה להשיב את הכספים לקטין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, או יקבע כי הנכס שייך לקטין, בהתאם לנסיבות ולעקרון חזקת הנאמנות.

במקרים חריגים יאפשר בית המשפט שימוש בכספי פיצויים של קטין על מנת להייטיב עם המשפחה כולה במישרין ובעקיפין גם עם הקטין

פסק דין חריג בו אושר להורים לעשות שימוש בכספי נזקי גוף של קטינה על מנת לבנות בית לכל המשפחה – א”פ (אשדוד) 60824-06-17 פלוני נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז דרום משרדי ממשלה.

כב’ השופטת קודלר עיאש התירה להורים לקחת מכספי הפיצויים של קטינה סך של 1.8 מיליון סכום שהיווה את חלק הארי של הפיצוי שהתקבל לצורך בניית בית על מגרש, בית בו יגורו הוריה ואחיה של הקטינה הפגועה ביחד עמה.

המדובר בקטינה שנולדה עם שיתוק מוחין, כאשר נקבע בהליך משפטי שנערך בבית משפט אזרחי כי על בית החולים לפצות את הקטינה בסכום נכבד וגם את הוריה המטפלים בה.

האפוטרופוס הכללי התנגד לשימוש במלוא כספי הקטינה אך בית המשפט דחה את גישתו וקבע כי עדיף לקטינה שיהיה מי שיקום לטפל בה בלילה, וכי ההורים יקומו ולא הכספים…

בית משפט קבע כי יש יתרון גדול במצב בו כל המשפחה תתגורר בבית מרווח ונעים, גם אם נבנה הרבה בזכות כספי הקטינה וכי הקטינה אינה אשת כספים והשקעות והיא צריכה את הוריה לידה ולא את הכספים שלה.  יש לציין כי גישת בית המשפט מעניינת ומקורית ויוצאת מן הקופסא.

וכך בלשון בית המשפט המתקדמת בגישתה:

לגדל ילד בעל צרכים מיוחדים – זוהי איננה עיסקה כלכלית . זהו מצב חיים עימו יש להתמודד ועל ביהמ”ש מוטלת חובה להקל בכל מקום בו ניתן להקל.    בכל הכבוד לנסיון לכפות על ההורים שיקולים כלכליים בבחירת מקום מגורים – אנו חיים במדינה בה חיים אנשים חופשיים, מדינה שבה נחקקו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד חופש העיסוק, חוק יסוד חופש הביטוי.               אימתי במדינה דמוקרטית תתערב המדינה בבחירת מקום מגורים?

תביעה נוספת שנדונה הינה של בת בגירה כנגד אמה, בנסיבות בהם היא ושני אחיה הנוספים ירשו את אביהם בהיותם קטינים, והאם שהיתה כבר גרושה מאביהם, עשתה שימוש בכספם ורכשה בית מרווח ויקר, אשר שימש את כל המשפחה עד שהבת הגדולה עזבה את הדירה.

טענת האם כי השימוש בכסף נעשה לטובת המשפחה ורווחת הילדים נדחתה. בית המשפט לענייני משפחה באילת בתיק מס’ ת”ע (אילת) 58539-10-21 ק.מ נ’ ש.מ קבע כי הוא דוחה את טענת האם.  ובלשונו:

ראוי להדגיש. על האם כאפוטרופא לקטינים חלה חובת אמון גבוהה משל אדם פרטי רגיל. משמעות של חובת האמון מחייבת נקיטת פעולה “…בתום לב ובהגינות לטובת הגשמת תפקידו” (ע”א 817/79 אדוארד קוסוי נ’ בנק י.ל. פויכטוונגר בע”מ, פ”ד ל”ח (3) 253,(9/7/1984), ס’ 47-48). במקרה שלפני הדברים מקל וחומר שעה שמדובר בחובת אם כלפי ילדיה הקטינים. (ראו לעניין חובת ההגינות המוגברת בג”צ 164/97  קונטרם בע”מ נ’ משרד האוצר אגף המכס והמע”מ, פ”ד נב(1) 285.

 זאת ועוד בית המשפט מציין מושכלות יסוד באשר להורות במילים הבאות: 

“מאמירות הנתבעת עולה תמונה מעט שונה ולפיה על התובעת לוותר לטובת הנתבעת על חלקה בכספים אותם הותיר לה אביה במסגרת פוליסות הביטוח לאור ההשקעה שהשקיעה בה ובאחיה הקטינים מאז נפרדה מעל אביהם המנוח. מצב זה עומד בסתירה למוסר האינהרנטי הכרוך בגידול ילדים ואינו עולה בקנה אחד עם המושג הורה ועם התפקוד ההורי. זאת ועוד, קבלת טענות הנתבעת מעידים כשלעצמם על חובתה להשיב לתובעת את הכסף ששימש אותה ברכישת הבית בעיקר. שכן, על פי הגיונה של הנתבעת הבית נרכש על מנת לאפשר לילדים הקטינים קורת גג. שעה שהתובעת אינה מתגוררת בבית-הרי שיש להשיב את המצב לקדמותו. בהתאם לניתוח שעורך ביהמ”ש, את סכומי הכסף שקיבלה הנתבעת בשם הקטינים בניגוד לדין ניתן לראות באנלוגיה, הלוואת גישור, שיש להשיבה עתה”.

כאשר הורה עושה שימוש בכספים של ילדיו הקטינים, בית המשפט רואה זאת בחומרה, שכן אפוטרופסות ההורים כוללת חובה לדאוג לצרכי הקטין ולשמור על נכסיו, תוך פעולה לטובת הקטין.

פעולות מסוימות בנכסי הקטין, ובמיוחד שימוש בנכסיו למטרות שאינן הכנסות שוטפות או צרכים בסיסיים, דורשות אישור מראש של בית המשפט, ונטילת כספים ללא אישור עלולה להיחשב כמעשה בלתי חוקי ועוולה בנזיקין.

הורים כאפוטרופסים טבעיים וחובתם לדאוג לצרכי הקטין ולנכסיו

ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, וחובתם זו כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם. חובה זו אינה מתמצה בצרכים חומריים בלבד, אלא כוללת גם צרכים נפשיים ורגשיים.

ראו סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 | מעמד ההורים . סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 | תפקידי ההורים  א”פ (משפחה חיפה) 20381-03-22 פלונית נ’ פלוני (03.10.2022). דנ”א 1892/11 היועץ המשפטי לממשלה נ’ פלונית (22.05.2011).

חובת ההורים לנהוג לטובת הקטין

באפוטרופסותם, ההורים חייבים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין. חובה זו היא משפטית ולא רק מוסרית, וכוללת גם גילוי יחס, רגש, אכפתיות והתעניינות.

[סעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 | קנה מידה לחובת ההורים. ת”א (מחוזי תל אביב-יפו) 1916/88 פלוני נ’ פלוני (26.06.1997)    ת”א (מחוזי תל אביב-יפו) 1016/88 ד.א נ’ י.א (26.06.1997) דנ”א 1297/20 פלוני נ’ היועץ המשפטי לממשלה (25.07.2022)]

שימוש בהכנסות ונכסי הקטין ודרישת אישור בית המשפט

הכנסותיו של קטין מעבודתו או ממקור אחר, כשהוא סמוך על שולחן הוריו, ישמשו במידה נאותה לקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צרכי הקטין עצמו.

מנגד וכפי שעולה משני פסקי הדין שהעליתי בהרחבה לעיל את הרקע שלהם – נכסיו של הקטין לא ישמשו למטרות אלה ללא אישור מראש של בית המשפט, במיוחד אם ההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית ולספק את צרכי הקטין.

[סעיף 23 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 | הכנסות הקטין ונכסיו. סעיף 20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 | פעולות בשם הקטין הטעונות אישור מראש . תמ”ש (משפחה תל אביב-יפו) 52696-03-18 ב. (אדם שמונה לו אפוטרופוס) נ’ ד. ק (23.10.2018)]

הנה כי כן, בית המשפט מצפה למצוא כל דרך אפשרית כדי להגן על האינטרס של הילדים, במיוחד כאשר מדובר בפעולות פיננסיות משמעותיות.

אחריות ההורים לנזקים

ההורים לא יישאו באחריות לנזק שגרמו לקטין או לרכושו תוך מילוי תפקידי אפוטרופסותם, אלא אם פעלו שלא בתום לב או שלא התכוונו לטובת הקטין. אם פעלו בתום לב והתכוונו לטובת הקטין, הם לא יישאו באחריות לנזק שנגרם לרכושו.

ראו סעיף 22 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 | אחריות ההורים .  יחד עם זאת כאשר המדובר בזדון, המצב שונה. ראו ע”א 2034/98 יצחק אמין נ’ דוד אמין (04.10.1999).

השלכות של הפרת חובות האפוטרופסות

הפרת חובת נאמנות מצד אפוטרופוס טבעי (הורה) אינה מספיקה כשלעצמה כדי להטיל עליו אחריות לנזק, אלא אם פעל שלא בתום לב או שלא התכוון לטובת הקטין וראה לעניין זה את פסק דין אמין שאוזכר לעיל. עם זאת, נטילה מכספי חסוי ללא היתר אינה רק מעשה בלתי חוקי, אלא יכולה להוות עוולה בנזיקין, בין היתר בשל הפרת חובה חקוקה או רשלנות.

[תמ”ש (משפחה תל אביב-יפו) 52696-03-18 ב. (אדם שמונה לו אפוטרופוס) נ’ ד. ק (23.10.2018)] .

לסיכום:

בית המשפט מתייחס בחומרה לשימוש של הורים בכספי ילדיהם הקטינים ללא אישור, שכן הדבר מנוגד לחובתם כאפוטרופסים טבעיים לדאוג לצרכי הקטין ולשמור על נכסיו.

פעולות מסוימות בנכסי הקטין, ובמיוחד שימוש בנכסיו שאינם הכנסות שוטפות, דורשות אישור מראש של בית המשפט, ונטילת כספים ללא אישור – עלולה להיחשב כמעשה בלתי חוקי וכעוולה נזיקית.