בפסק דין שנתן השופט ארז שני בשלהי 2019, דחה הוא את בקשת האם לקבלת טיפול בגין ניכור הורי אצל פקידת הסעד במסגרת שירותי הרווחה, והורה על מינוי מומחית שתטפל בבעיה ותמך בגישת האב
לדברי בית המשפט כמות המומחים היודעים ומוכנים לטפל בסוגיות של נתק בקשר או בניכור הורי של ממש, מועטה היא יחסית וכל העוסקים בתחום, שופטים כמטפלים, צריכים להסכים כי מי שמעוניין בנתק בין הורה לילד, וביצירת הניכור ההורי או הימשכותו, לא יזכה לחמלה ואפילו לא להתחשבות והורה כזה ימצא עצמו “מתגלגל בזפת ונוצות” בתקשורת, ברשתות החברתיות וכיוצ”ב גם בבית המשפט אם מנסה הוא להכביד על ההליך בדרכים שונות, לעכב ולסכל אותו.
נקבע כי המצב הוא שנכון לעת זו אין לשירותי הרווחה התמחות ספציפית בסוגיה של ניכור הורי או אפילו של ניתוק בקשר שבין הורה לילד, במיוחד כאשר ניתוק קשר כזה עשוי להיות מלווה ברצון עז של מי מן ההורים להכביד על חידוש הקשר ובעידודו את הילד לנתק את הקשר.
נתק בקשר וניכור הורי הינו דבר בלתי חוקי ויש לטפל בו באמצעות כלים כבדים דהיינו מומחה מקצועי המתמחה ספציפית בסוגיה זו.
במקרה שנדון בתיק ספציפי זה האם היא ההורה המרכזי אשר עליו מוטל הנטל העיקרי לדאוג לקשר בין הקטינים לאב, ויש לדחות את רצונה לטפל ללא עלות במסגרת שירותי הרווחה אשר כידוע אינם עולים כספים, ויש לתמוך בבקשת האב המבקש טיפול מקצועי הגם שעלותו גבוהה ואינה על חשבון המדינה. שירותי הרווחה בישראל עמוסים כדי כך שאין הם מסוגלים ליתן מענה רציף, סביר ובזמן מהיר ואמיתי לסוגיות של ניתוק קשר בין הילד להורה. זוהי המציאות העגומה ויש להתמודד עמה בדרכים אחרות.
יש צורך במינוי עו”ס נוספים לתחום זה של ניכור הורי ובהתמקצעות שירותי הרווחה אך עד אז ברור שאין לוותר על שירותים של מומחים מקצועיים בתחום הפסיכולוגיה.
הסיכויים לחידוש הקשר באמצעות שירותי הרווחה נמוכים בצורה משמעותית מאשר באמצעות מומחה שזוהי התמחותו והתמקצעותו.
כאשר ממנה בית המשפט מומחה שעניינו חידוש קשר בין הורה לבין ילדו אין הוא מניח בידי ההורה שהינו הגורם המרכזי לניתוק הקשר או לאי חידושו, זכות וטו כלשהי, באמצעות סירוב לשלם. מינוי מומחה בבית המשפט לענייני משפחה, כמו בכל בית משפט אחר, הוא צו שיפוטי ויש לציית לו כמו לכל צו אחר ולא פחות מכך.
יתר על כן, נקבע כי משהציע האב לשלם עבור הטיפול בקטינים, אזי קובע בית המשפט כי בשלב זה יישא האב ב- 85% מעלות הטיפולים, האם תישא ב- 15% הנותרים, ובסופו של הדיון תיקבע שאלת ההחזר.
אי השתת ולו חלק מההוצאה על האם אינה דבר מקובל, ויתר על כן יש בכך כדי לעודד את הזלזול של האם במומחה שנקבע ולאי שיתוף פעולה. מעת שאדם משלם למומחה הרי שמן הסתם עומד הוא על זכויותיו מולו, ויש בכך יתרון ברור. ברוב המקרים משית בית המשפט את ההוצאה הכרוכה בשירות מומחה מקצועי על הצדדים בחלקים שווים ביניהם. המקרה החריג הוא השתת ההוצאה ברובה על האב, אך בית המשפט עשה זאת ככל הנראה נוכח רצונו העז של האב לפתור את הבעיה ולא להמתין לתשלום על ידי האם. האב העדיף לשלם את כל התשלום ולא להמתין להעמקת הניכור ההורי והצעתו הינה נבונה ומשרתת את ההליך.
השופט ארז שני הינו שופט מוקד בתל אביב המתמחה במיוחד בטיפול מיידי בסוגית ניתוק קשר וניכור הורי ומפסקי הדין שהוא נותן וכך גם בהחלטותיו עושה הוא כל שלאל ידו כדי לגרום לחידוש הקשר ולהפחתת הניכור ההורי והדברים ניכרים מכתיבתו.
עוד בנושא:
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
יצירת קשר: 03-6969916
