תשתית נורמטיבית – מזונות משקמים לידועה בציבור
על פי דין תורה, בעל חייב במזונות אשתו לפי מעמדה ולפי כבודה “עולה עמו ואינה יורדת”.
במסגרת חיוב זה, חייב הבעל לספק לאשתו את כל מחסורה ואת כל צרכיה, לרבות מדורה, וזאת עד לגט. בסמכות בית המשפט לענייני משפחה, גם להחליט על תשלומים מעבר למועד הגירושין בנסיבות מיוחדות וחריגות.
הלכה פסוקה זו של חיוב הבעל כלפי אשתו, כל עוד היא אשתו, נקבעה בפסקי דין רבים מספור בבית המשפט העליון. רווחת הסברה כי חובת המזונות בין בני זוג מתייחסת לבני זוג נשואים בלבד, אולם לא כך הדבר – כיום מעמדה של הידועה בציבור אינו נופל לעניין המזונות ממעמדה של אישה נשואה.
ביהמ”ש מכיר בזכות של אישה ידועה בציבור לקבל מזונות משקמים באופן זמני ולתקופה קצובה, מבן זוגה מתוך ההכרה בצורך להסדיר את חייה של הידועה בציבור לאחר הפירוד. מדובר אפוא במזונות שיקומיים אשר אינם ניתנים לכל החיים, אלא לתקופה קצובה.
תכלית המזונות המשקמים
מטרת פסיקת מזונות שיקומיים (הניתנים בדרך כלל לאישה) הינה להביא את בן/בת – הזוג הנעזב/הנזרק מן הבית למצב שיוכל לתמוך בעצמו, שכן ההגינות והיושר מחייבים תמיכה מקום שאחד מבני הזוג זקוק לכך.
על מזונות שיקומיים מכוח פרשנות הדינים האזרחיים לאישה, שבילתה עם בעלה/הידוע בציבור שלה שנים רבות, אמר בית המשפט העליון בע”א 8256/99 את הדברים הבאים, אם כי במקרה דנן לא פסק מזונות שיקומיים, אלא רק התווה את העיקרון:
“…..בע”א 805/82 ורסנו נ’ כהן (להלן – פרשת ורסנו [5]) ציינתי כי “כשלעצמי, מוכן הייתי להרהר אחר הלכה זו, תוך שהייתי מוכן, לכאורה, לבסס את זכותה של אישה למזונותיה לאחר הפירוד גם על הסכם מכללא, אשר תוכנו משתנה, כמובן, על-פי נסיבותיו של העניין… כן הייתי מוכן לשקול, אם אין מקום להעניק לאישה, שסולקה מהבית המשותף באופן פתאומי, פיצויים על הנזקים, שנגרמו לה כתוצאה מהפרת תניה חוזית משתמעת, לפיה יש ליתן תקופת זמן סבירה להליכי פירוד שבין הצדדים” .
…………… לענייננו חשוב העיקרון כי במקביל לדין האישי הכירו בתי-המשפט גם במשפט האזרחי כמקור לדינים אזרחיים באשר לחובת המזונות של אחד מבני-הזוג לאחר. ………………………….. חובה זו נגזרת מהמשמעות האזרחית שבית-המשפט נותן למערכת היחסים העובדתית שבין הצדדים (ראו גם שיפמן בספרו הנ”ל [62], בעמ’ 163; שאוה בספרו הנ”ל [60], בעמ’ 686). אכן, אם בתי-המשפט מפעילים דוקטרינות אזרחיות לקביעת שיתוף נכסים בין ידועים בציבור, אין כל סיבה שלא להפעיל דוקטרינות אלה גם לעניין חובת המזונות.
בע”א 2000/97 לינדורן נ’ קרנית ואח’, הוכרה זכותה של “הידועה בציבור” לפיצוי על אובדן התלות בבן – זוגה המנוח מכוח פקודת הנזיקין, להבדיל מדין חיצוני אחר שאינו מכיר בחובת תמיכה. פסקי דין מאוחרים יותר אשר ניתנו בערכאות שונות העניקו לתקופה קצובה מזונות שיקומיים לאישה שנישאה בנישואין אזרחיים ולידועה בציבור.
מזונות משקמים בפרקטיקה
כיום, המזונות המשקמים נפסקים לידועה בציבור גם מכוח תורת ההסכם מכללא אך בעיקר בהסתמך עיקרון תום – הלב הקבוע בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), המשלים חסר בהסכם בין הצדדים, מקום שרצונם הסובייקטיבי של הצדדים לא הוברר. (ראה: ע”א 4628/93 מדינת ישראל נ’ אפרופים פ”ד מט (2) .265)
עפ”י עקרון תום – הלב ניתן, גם ללא התניה מפורשת, להקנות הן לידועה בציבור והן לאישה נשואה, שנעזבה באופן פתאומי, מזונות לתקופה סבירה בסמוך למועד הפירוד כדי להסדיר את החיים שלאחר הפירוד – כדי שהאישה תוכל להשתלב במעגל העבודה ולפרנס את עצמה.
ניתן לפסוק את המזונות משקמים בסכום חד פעמי או בתשלומים עיתיים. משך תקופת הזכאות תלויה בנסיבות העובדתיות, בפרמטרים כדוגמת משך החיים המשותפים, ומשך התקופה הנדרשת לצורך הכשרה מקצועית, שיפור כושר השתכרות או שילוב במעגל העבודה. גם גיל בן הזוג הנעזב הינו פרמטר חשוב לענין זה.
יש לציין כי זכות הידועה בציבור למזונות משקמים הינה בנוסף לזכויותיה הרכושיות של האישה בנכסיו של הגבר.
יש לזכור כי בני זוג אינם עוברי אורח אשר תאונה הפגישה בניהם, אלא עסקינן בבני זוג אשר בחרו לקשור את חייהם זה בזו. תשלום המזונות השיקומיים יבטיח את רמת חייו של בן הזוג “החלש” ויאפשרו את שיקומו לאחר הפרידה.
**זקוקים לייעוץ פרטני? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את 37 שנות ניסיוני בתחום למענכם. אשמח לסייע!
עוד בנושא לעיונכם: