זכות אישה למזונות – מקור נורמטיבי
זכותה של אישה למזונות מבעלה יכולה לנבוע משני מקורות:
לגבי אישה יהודיה הנשואה ליהודי – הזכות נובעת מדין תורה, הוא הדין החל על יהודים אזרחי ותושבי ישראל.
סעיף 2 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה מזונות התשי”ט –1969 קובע כי: “אדם חב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו”. הדין החל על יהודים תושבי ישראל הוא דין תורה.
גם חובת המזונות של מוסלמית, דרוזים או בני עדה דתית אחרת (חלק מהזרמים הנוצריים) נקבעת לפי דינם האישי.
זכותה של אישה שאינה יהודיה או יהודיה הנשואה בנישואי תערובת לבן דת אחרת או לחסר דת נובעת מסעיף 2 (ב) לחוק לתיקון דיני משפחה כדלקמן: “אדם שאינו יהודי או מוסלמי או דרוזי או חבר אחת העדות הדתיות המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונות בן-זוגו, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה”.
משמע נושא המזונות מוסדר בין אם לפי הדין האישי ובין לפי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות).
מזונות אישה גרושה בראי ההלכה
על פי ההלכה, לאישה שהתגרשה מבעלה אין כל זכות למזונות הנובעת מן הדין. אם קיים הסכם המזכה אישה במזונות הריהו גובר על הדין, אולם ההלכה אינה מזכה גרושה במזונות ואין כל חשיבות לסיבת הגירושין ולמזונות מבעלה לשעבר.
שאלת האשם אינה רלוונטית, בין אם הגירושין נבעו מן הבעל ובין אם הגירושין הינם בעטיה של האישה – אין אישה שהתגרשה מבעלה זכאית נסיבותיהם.
חיוב כזה מצריך התייחסות מפורשת ולא משתמעת מהנסיבות. על כן אישה שהתגרשה מבעלה אינה זכאית עוד למזונות – אלא אם הסכם הגירושין מקנה לה בצורה מפורשת זכות כזאת. הדין האישי אינו מקנה לגרושה מזונות אישה מבעלה לשעבר, אולם בהסכם גירושין ו/או הסכם ממון ניתן לקבוע התחייבות כזאת לתקופה מסוימת או לכל החיים.
בהעדר התחייבות מפורשת של בעל לזון את גרושתו הוא פטור ממזונותיה גם אם אין לה מקור פרנסה והכנסה וגם אם איננה עובדת.
הדין בעניין מזונות לאחר גירושין
על פי פסיקת בתי המשפט, אין דמיון בין מזונות לאחר פירוד, לבין מזונות לאחר גירושין. פירוד כשלעצמו אינו פוטר בעל מתשלום מזונות לאשתו, ועל כן בהעדר אמירה מפורשת בהסכם כי המזונות ימשיכו להשתלם גם לאחר הגירושין – אין לייחס כוונה כזאת לצדדים.
חיוב כזה מצריך התייחסות מפורשת ולא משתמעת מהנסיבות. על כן, כאשר בני זוג התגרשו – מופטר הבעל לשעבר מחובת המזונות לגרושתו גם אם אינה עובדת וגם אם אין לה מקורות פרנסה כלשהם.
מומלץ לכלול בהסכם הגירושין סעיפים ברורים הנוגעים למזונות אישה לאחר הגירושין כדי למנוע מחלוקות בעתיד.
בהסכמי גירושין, בני הזוג יכולים להסכים על המשך תשלום מזונות לאישה לתקופה מסוימת לאחר הגירושין, אם הצדדים מוצאים לנכון. זה נעשה לרוב מתוך הכרה בכך שלאישה ייקח זמן להתאקלם למציאות חדשה ולבנות לעצמה מקור פרנסה חדש. התשלום יכול להיקבע למשך תקופה מסוימת או עד שהאישה מצליחה למצוא עבודה או להשתלב בשוק העבודה
בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה:
- בבתי הדין הרבניים: בדרך כלל לא יפסקו מזונות לאישה לאחר הגירושין, אלא אם כן ישנה עילה הלכתית מיוחדת או הסכמה מפורשת שהושגה בהסכם.
- בבתי המשפט לענייני משפחה: לעיתים ניתן להעלות טענות שמבוססות על עקרונות של דיני חוזים או דיני הצדק, מה שיכול להביא לכך שהבעל יחויב לשלם מזונות לאישה לאחר הגירושין, במיוחד במקרים שבהם האישה אינה יכולה לפרנס את עצמה עקב נסיבות מיוחדות (כמו גיל מבוגר, בעיות רפואיות, או הסכמות קודמות).
**זקוקים לייעוץ פרטני מעורך דין לענייני גירושין ומשפחה? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את 37 שנות ניסיוני בתחום למענכם. אשמח לסייע!