מדוע חשוב לערוך הסכם ממון על ירושה עתידית?
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, קובע כי נכסים שהתקבלו בירושה במהלך הנישואין אינם ברי איזון בעת פרידה או גירושין (סעיף 5(א)). עם זאת, החוק אינו מתייחס במפורש לנכסים עתידיים שצפויים להתקבל בירושה, ולכן מותיר פתח למחלוקות משפטיות כאשר מדובר בירושות עתידיות.
פער זה יוצר סיכון ממשי שהירושה העתידית לאד מן הצדדים – בין אם מדובר בדירה, כספים, עסק משפחתי או כל נכס אחר – תיחשב כנכס משותף, על כל ההשלכות של העניין.
ירושה עתידית – מקור למחלוקות כלכליות
כאשר לא נערך הסכם ממון שמסדיר את מעמד הירושה העתידית, עלולות להתעורר מחלוקות כלכליות בין בני הזוג במקרה של פרידה. למשל:
- אם בן זוג אחד צפוי לרשת נכסים משמעותיים, ייתכן שבן הזוג השני יטען לשיתוף בנכסים אלו, בעיקר אם הירושה מומשה בזמן הנישואין.
- נכסים שהתקבלו בירושה והשבחתם – לדוגמה, דירה שהושבחו ערכה או תשואות שהניבו כספי הירושה – עשויים להיות חשופים לטענות שיתוף.
- ערבוב נכסים, כמו שימוש בכספי ירושה לשיפוץ דירה משותפת או לניהול חשבון בנק משותף, עלול לגרור טענות משפטיות מצד בן הזוג השני.
כיצד הסכם ממון סוגר את הפער?
הסכם ממון על ירושה עתידית מאפשר להגדיר בצורה ברורה ומפורשת את מעמד הנכסים העתידיים.
בהסכם זה ניתן לקבוע כי כל נכס שיתקבל בירושה ייחשב לנכס נפרד ולא ייכלל במסגרת חלוקת הרכוש במקרה של פרידה.
כמו כן, ההסכם יכול להחריג את עליית הערך או הרווחים שנוצרו מהירושה, ולמנוע ערבוב של נכסי הירושה בנכסים המשותפים.
עריכת הסכם ממון מהווה צעד חיוני להבטחת זכויות היורש ולהפחתת הסיכון למחלוקות בין בני הזוג בעתיד.
באמצעות ההסכם, ניתן להבטיח כי נכסי הירושה יישמרו כחלק מהנכסים המשפחתיים הבין-דוריים, תוך שמירה על יציבות כלכלית הכוללים גם יחסים תקינים עם המשפחה המורחבת.
כיצד הסכם ממון מגן על ירושה עתידית?
הסכם ממון מגדיר נכסי ירושה עתידיים כנכסים נפרדים
אחד המרכיבים המרכזיים בהסכם ממון על ירושה עתידית הוא ההגדרה המפורשת של נכסי הירושה העתידיים כרכוש נפרד שאינו בר חלוקה.
בהסכם ניתן לכלול סעיף שקובע כי כל נכס שעתיד להתקבל בירושה – דירה, כספים, מניות או עסק – יישאר בבעלותו הבלעדית של בן הזוג שירש אותו, ללא תלות באופן ניהולו או השימוש בו במהלך הנישואין. סעיף זה מספק הגנה ישירה ומונע מצבים שבהם הנכסים עשויים להיות משולבים ברכוש המשותף.
ההסכם יכול לשמור על עליית ערך ותשואות של נכסי הירושה
ירושה עתידית אינה כוללת רק את הנכסים עצמם, אלא גם את עליית ערכם או התשואה שהם מניבים. למשל, דירת ירושה שערכה עלה באופן משמעותי במהלך השנים או כספים שהושקעו בתיקי השקעות וצמחו, עשויים לעורר מחלוקות במקרה של פרידה.
הסכם ממון יכול להגן גם על רכיבים אלה, על ידי קביעה מפורשת שכל רווח או עליית ערך שנוצרו מהירושה ייחשבו גם הם כרכוש נפרד, ללא זכויות לצד השני.
מניעת שיתוף בנכסים שנרכשו מכספי ירושה
אחד המצבים השכיחים ביותר שבו נכסי ירושה חשופים לשיתוף הוא שימוש בכספי הירושה לרכישת נכס משותף, כמו דירת מגורים.
במקרה כזה, הרישום המשותף של הנכס בטאבו עלול להפוך אותו לנכס משותף למרות מקור המימון בירושה.
הסכם ממון יכול לכלול מנגנונים שיגנו על זכויותיו של היורש, למשל באמצעות קביעת סעיף לפיו נכסים שנרכשו מכספי ירושה יירשמו בבעלות היורש בלבד או שיחולקו לפי שיעור ההשקעה של כל צד.
מנגנונים נוספים להגנה על ירושה עתידית
כדי להבטיח הגנה מלאה, הסכם ממון יכול לכלול בין היתר כי:
- הוראה המגדירה כי ערבוב כספים בחשבון משותף לא ייחשב כהסכמה לשיתוף הנכסים.
- סעיפים המאפשרים התאמות עתידיות בהסכם במקרה של שינויים משמעותיים במעמד הכלכלי או בירושה עצמה.
- הגנה על נכסים מיוחדים כמו עסקים משפחתיים, תוך מניעת אפשרות לשיתוף בזכויות הניהול או בבעלות על העסק.
ההבדל בין הסכם ממון לצוואה בהקשר של ירושה עתידית
מטרת הסכם ממון: הגנה במהלך חיי הנישואין ובמקרה של פרידה
הסכם ממון הוא מסמך משפטי שמטרתו להסדיר את אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג במקרה של פרידה או גירושין. כאשר מדובר בירושה עתידית, הסכם הממון מגן על הנכסים שעתידים להתקבל במהלך חיי הנישואין, מגדיר אותם כנכסים נפרדים, ומונע את שיתופם במסגרת מאזן המשאבים.
כלומר, תפקידו של הסכם הממון הוא לקבוע את אופי הבעלות על הנכסים במהלך החיים המשותפים ובמקרה של פירוק הקשר.
מטרת צוואה: חלוקת רכוש לאחר הפטירה
צוואה, לעומת זאת, נועדה להסדיר את חלוקת הרכוש של אדם לאחר פטירתו.
בעוד שהסכם ממון מתמקד בהגנה על נכסים בין בני זוג, צוואה מגדירה כיצד יחולקו נכסי המוריש ליורשיו, בהתאם לרצונו. צוואה אינה מחליפה את הצורך בהסכם ממון, שכן היא אינה מגנה על הנכסים במהלך חיי הנישואין ואינה מונעת שיתוף בנכסים שקיבלו בני הזוג בירושה.
מדוע יש לשלב בין הסכם ממון לצוואה?
במקרים רבים, כדי להגן על ירושה עתידית בצורה מיטבית, מומלץ לשלב בין שני הכלים המשפטיים:
הסכם ממון: מגן על הירושה במהלך חיי הנישואין, קובע שהנכסים יישארו בבעלות היורש בלבד ומונע טענות לשיתוף במקרה של פרידה.
צוואה: מבטיחה שהירושה תועבר בהתאם לרצון המוריש לאחר פטירתו, ומונעת מחלוקות בין היורשים הפוטנציאליים.
דוגמה להבדלים והחשיבות שבשילוב
נניח שאדם צפוי לרשת נכס נדל”ני משמעותי מהוריו. בהיעדר הסכם ממון, הנכס עלול להתערבב עם נכסי הזוג המשותפים ולהיחשב כמשותף אם ישתמשו בו לצרכים זוגיים.
בהיעדר צוואה, הנכס עשוי להתחלק לאחר פטירת היורש בהתאם להוראות חוק הירושה, ולא בהכרח לפי רצון המוריש. שילוב של הסכם ממון וצוואה יבטיח שהנכס יישמר גם במהלך הנישואין וגם לאחר הפטירה.
למאמר מורחב הדן בהבדלים ובזיקה בין הסכם ממון לצוואה, לחצו כאן >>
האתגרים בעריכת הסכם ממון על ירושה עתידית
חוסר הלימה בין היקף הירושה לצרכים העתידיים
אחד האתגרים הייחודיים בהסכמי ממון על ירושה עתידית הוא פער אפשרי בין שווי הירושה הצפוי לבין צרכים כלכליים שעלולים להשתנות עם הזמן. לדוגמה, נכס נדל”ני שעתיד להתקבל בירושה עשוי להוות מקור ליציבות כלכלית, אך בעת משבר זוגי, ערכו האמיתי עשוי להיות נמוך בשל מגבלות מכירה, מיסוי או תנאים שמוצמדים אליו בצוואה.
לכן, על ההסכם להתמודד לא רק עם חלוקת הירושה, אלא גם עם מגבלות מעשיות על שימוש בנכס, כמו משכנתה או עיקולים עתידיים.
ירושה עתידית כבסיס לצמיחה כלכלית זוגית
כאשר בני זוג מתכננים את עתידם המשותף, נכסים צפויים בירושה נתפסים לעיתים כמשאב לעתיד – לדוגמה, למימון לימודים לילדים, להקמת עסק חדש או לשדרוג דיור.
ההסכם צריך להתמודד עם השאלה כיצד להגן על הזכויות הקנייניות של היורש, מבלי לפגוע בתוכניות הזוגיות והמשפחתיות שתלויות בנכסים אלו.
שאלת הזכויות בנכסים “מנוהלים”
נכסים שעוברים בירושה אינם תמיד “סטטיים” – לדוגמה, עסק משפחתי או נכס מניב עשויים לדרוש השקעת משאבים, ניהול מתמשך וקבלת החלטות שוטפות.
בן הזוג שאינו היורש עלול לטעון, ובצדק מסוים, כי מעורבותו בניהול הנכס מקנה לו זכות מסוימת בו. כדי למנוע מחלוקות עתידיות, ההסכם צריך לכלול מנגנונים ברורים לניהול הנכס, קבלת החלטות לגביו, והגדרת מעמדו המשפטי של בן הזוג שאינו היורש.
התמודדות עם השפעות של משברים כלכליים וחברתיים
תכנון לטווח ארוך חייב להתחשב גם בתרחישים של משברים כלכליים או שינויים חברתיים שיכולים להשפיע על מימוש הירושה. לדוגמה, שוויו של נכס מסוים עשוי לרדת כתוצאה ממשבר בשוק הנדל”ן, מה שעלול להוביל למחלוקת לגבי חלוקת הנטל הכלכלי.
ההסכם יכול לכלול מנגנונים לניהול מצבים אלו, כגון הקמת קרן זוגית למקרי חירום או הגדרה של גבולות אחריות כלכלית של כל צד במקרה של ירידה פתאומית בערך הנכס.
סיכום – חשיבות הסכם ממון על ירושה עתידית
הסכם ממון על ירושה עתידית הוא כלי משפטי חיוני שמאפשר להגן על נכסים שטרם התקבלו ולהבטיח שהבעלות עליהם תישאר בידי היורש בלבד. הוא נותן מענה לפערים שקיימים בחוק, מונע מחלוקות משפטיות מורכבות, ומספק יציבות כלכלית לזוגיות ולמשפחה המורחבת.
באמצעות הסכם ממון ניתן להתמודד עם חוסר ודאות לגבי שווי הנכסים ומועד קבלתם, ולהתאים מנגנונים לניהול הנכסים ושמירת ערכם. ההסכם גם מסייע לשלב בין צרכים זוגיים לבין זכויות אישיות, תוך שמירה על איזון הוגן בין בני הזוג.
פנייה לעורך דין הסכם ממון מומחה תבטיח ניסוח מדויק ומותאם לצרכים שלכם, ותספק את השקט הנפשי הנדרש להתמודדות עם מורכבויות רגשיות וכלכליות בנושא הזה.
**זקוקים לייעוץ פרטני? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את כל 4 עשורי ניסיוני בתחום למענכם. אשמח לסייע!