מהי אישה מורדת
אישה מורדת היא זו המונעת מבעלה חיי אישות עימה. על פי ההלכה היהודית שני סוגי מרדניות יש – זו אשר “בעינא ליה ומצערנא ליה” היינו שמרידתה באה מתוך רצונה לצער בעלה או מתוך שנתנה עיניה באחר, ולא מתוך נסיבות אובייקטיביות המונעות ממנה קיום יחסי אישות עימו, וזו הטוענת “מאיס עלי”, היינו שבעלה מאוס עליה ואין היא מסוגלת להתקרב אליו מתוך מאיסתה בו.
נֹאמָר, על דרך הקיצור, כי על פי הדין העברי חמור דינה של מורדת “בעינא ליה” מדינה של מורדת “מאיס עלי” שכן זו פועלת במודע על מנת לפגוע בבעלה ועל אף שכך היא נמנעת מלהתגרש ממנו ועומדת על המשכת חיי הנישואין (שו”ע, אה”ע ע”ז, ב; רמב”ם, הלכות אישות, י”ד,ט).
עמדתם הנחרצת של הרב עובדיה יוסף – שו”ת יביע אומר חלק ה’, אבן העזר י”ד ושל הרב אלישיב בפסקי דין רבנים חלק ו’ עמ’ 51 הסוברים כי מורדת מאבדת מזונותיה אף אם יש לה אמתלה למרידתה). עמדה זו אומצה אף בפסיקת בתי הדין ובתי המשפט. כך מצאנו דבריו של כב’ הש’ ח. כהן בפרשת עבדאן – “מורדת שאמרו חכמים, היא אישה המונעת בעלה מחיי אישות איתה (שו”ע, אה”ע, ע”ז) וכבר הבחינו קדמונינו בין המורדת בכדי לצער את בעלה או מפני שנתנה עיניה באחר, לבין מורדת מחמת אמתלה מבוררת או טענה מוכחת שרואים אותה כאילו מורדת היא מאונס ולא מרצון (ראה למשל הר”ן על כתובות ס”ג, ב) .
בבג”ץ שרגאי עמד ביהמ”ש על כך שאשה שהינה מורדת או מעין מורדת מפסידה מיידית את מזונותיה והבעל פטור מהם: “אין צורך להרבות בדברים כי פיטור ממזונות מטעם מרידה אינו מכוח הלכות מורדת, ואינו אחד מדיני מורדת המוכרזת. כל דיני איבוד הזכויות במורדת הם אחרי התראות והכרזה, ורק אחרי עבור י”ב חודש במרד, מה שאין כן לעניין מזונות שהיא מפסידתן בלי התנאים הללו ומיד.
הטעם הוא, לפי שפטור המזונות הוא, מפני שכלל הוא כי אין הבעל חייב במזונות אשתו אלא אם כן היא ממלאת חובותיה כלפיו; וכל עוד איננה ממלאתן הוא פטור ממזונותיה, אף על פי שעדיין לא נקבע דינה למורדת…הפטור הוא לא מדין מורדת, אלא מפני שלא נתמלא תנאי מהותי וקובע בעצם חיוב המזונות, והוא התנאי, שאין חיוב מזונות לאשה על בעלה אלא כשהיא עמו על שולחנו“. (בג”צ 206/70 שרגאי נ’ ביה”ד הרבני האיזורי ואח’, פ”ד כ”ד (2)487, בר”ע 63/71 בן גיגי נ’ בן גיגי פ”ד כה (1)731, תמ”ש (יר’) 2790/98 .
כאשר אישה גרה עם בעלה, אינה מקיימת עמו יחסי אישות ואין מתפקדת כאישתו – פטור הוא ממזונותיה מיידית ואין צורך בהתראה בדבר מורדת. מעת שהוכחה עוּבְדַת מרידתה של האישה – ואין חולק שהתובעת עזבה את הבית – עובר לשכמה הנטל להוכיח את הצדקת מרידתה (ע”א 256/65 מילר נ’ מילר פד”י י”ט (3) 171-180
לעניין הפסד מזונותיה די בכך שהאישה אינה מתגוררת עם בעלה תחת קורת גג אחת, ובלשון חז”ל – “אינה עימו”. במיוחד כאשר לאשה אין טעם מבורר לפרישתה מבעלה. כאשר האישה היא זו העוזבת את הבית עליה מוטל הנטל להביא טענה מבוררת המצדיקה את עזיבתה (שולחן ערוך , אה”ע, ע, י”ב; חלקת מחוקק , שם, ס”ק מ”ב; בית שמואל ,שם, ס”ק ל”ד).
בע”א 6136/93 – דינה ביקל נ’ צבי ביקל בפרשת פדן הוסיף הש’ שמגר טעם לדבריו תוך שהוא נסמך על הוראת המשפט העברי לפיה יש באפשרותו של הבעל לכפות האישה החיה בפירוד ממנו להוציא מעשה ידיה ממלאכות שדרך נשים לעשות, ובלשונו של ביהמ”ש –
“…אי פסיקת המזונות לאשה הוסברה על ידי בית המשפט המחוזי, בתמצית, על ידי אימוץ ההנחיה העולה מפסיקה רבנית, לפיה אחרי פירוד ממושך יכול הבעל לפטור עצמו מחובת המזונות על ידי הפניית האישה לכך שביכולתה להשתכר “במלאכות שדרך נשים לעשות” … הכל כמנהג המדינה ולכן כאשר הבעל טוען שלאשה יש אפשרות להשתכר ממלאכה שמנהג המדינה שנשים משתכרות בה, יכול לפטור עצמו בסכום שביה”ד משער יכולת האשה להרוויח וצריך לשקול כל מקרה לגופו…’ע”א 5930/93 פדן ואח’ נ’ פדן.
בפסקי דין רבים הבהירו בתי המשפט מה הן אותן נסיבות המיוחדות בהן ראוי לשלול מזונות האישה בשל פוטנציאל השתכרותה ועיקרן- חוסר תום לב משווע בהתנהגות האישה ובהימנעותה מעבודה.
במקרה מתאים, שבו ברור כי כאשר האישה נוהגת בחוסר תום לב משווע ובזדון, היא חדלה לעבוד ערב הגשת תביעת המזונות או במהלכה, חרף עבודה מסודרת שהשתכרה ממנה קודם לכן כדי להכניס את ידה ל”כיס עמוק” של הבעל, או כדי “להכעיס” – ראוי לשקול סטיה מן ההלכה שאין כופין אותה לעבוד.
וראה לעניין זה את פסקי הדין בע”א 3223/94 שטיין נ’ שטיין (לא פורסם); בר”ע (ירושלים) 1081/05 – פלוני נ’ אלמוני ע”א 876/95 – אברהם ציון נ’ אברהם רונית .תק-על 96(2), 238; תמ”ש (תל-אביב-יפו) 54664/98 – ל’ ס. ו-2 אח’ נ’ ל’ מ. תמ”ש (כפ”ס)8840/01 משה נ. משה).
מנגד, כאשר האשה מוכיחה שיש טעם מבורר לנטישתה, כמו מוכיחה שהבעל בגד בה או מתנהג אליה באלימות – הרי שהיא לא תפסיד את זכותה למזונות, וניתן יהיה לכפות על הבעל לכלכל אותה ולשלם את מזונותיה עד לגירושים.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916