מבוא: שני מקרי דוגמא
שוו בנפשכם בני זוג שעומדים להינשא ואשר מגיעים מבתים שונים, ממעמדות שונים, ויש ביניהם פערים כלכליים מאד משמעותיים – הרי ברור שמי שהינו בעל ההון המשפחתי – יבקש לערוך הסכם יחסי ממון בין בני זוג עוד בטרם יינשאו.
מקרה א’
בני הזוג אכן חתמו על הסכם כזה, אך בחלוף 5 שנים בלבד מאסה האישה בבעלה ועזבה את “כלוב הזהב” . האם תוכל אותה אשה לטעון לבטלות הסכם הממון, והאם סיכוייה טובים או קלושים?
אומר מראש ממרום ניסיוני של 38 בדיני משפחה, כי סיכויי האישה אינם גבוהים, היא ממש נזקקת ל”נס” אלא אם כן היא מחזיקה בידה הוכחה שאינה ניתנת לסתירה אודות נסיבות עריכת ההסכם.
מקרה ב’
מקרה אחר – בני זוג שהיו נשואים 20 שנה החליטו להתגרש בהסכמה וברוח טובה, בלי כעסים, בלי הליכים משפטיים, בלי עורכי דין ופנו לגישור אצל מגשרת מוסמכת.
הבעל אשר היה המפרנס הראשי והמוציא והמביא במשפחה, הציג בפני המגשרת דוחות פיננסיים אודות מצב העסק, וחשף בפניה את כל המידע הכלכלי אודות הנכסים של בני הזוג.
האישה לא התעמקה בנושא, האמינה לבעל וקיבלה את המידע שסיפק למגשרת, נוסח הסכם שחילק את מלוא הרכוש שווה בשווה, על פי המידע שהיה. בדיעבד, אחר ארבע שנים גילתה האישה שהבעל נתן מידע חלקי ולא מלא אודות נכסי המשפחה, וכי היא יצאה עם פחות ממחצית הרכוש, וכי נגרע ממנה רכוש בסכום משמעותי.
אציין כי מקרה זה הינו גבולי וטענות הנוגעות לתום לב, לשקיפות ולהגינות יכולות לסייע לאישה, ומנגד אין להתעלם מחובתה לבדוק את המידע שהבעל סיפק, להתייעץ עם בעלי מקצוע רלוונטיים כגון עורך דין לגירושין או חוקר פרטי. יתכן ויעלה בידי האישה לבטל את ההסכם – אך לא בנקל.
הטענות הנפוצות כשרוצים לבטל הסכם ממון או הסכם גירושין
להלן סוגי טענות שאנשים טוענים כדי לבטל הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין, או הסכם גירושין שנכרת במהלך הנישואין (שבעקבותיו התגרשו בני הזוג):
**הייתי בהריון והוא איים שאם לא אחתום – הוא לא יתחתן איתי וחששתי מבושות כי הורי פרמיטיבייים – לא תעבוד. זו לא עילה לביטול הסכם.
**הוא איים עלי שאם לא אחתום הוא יפרסם תמונות עירום שלי בקרב בני המשפחה שלי – מצריכה הוכחה בראיות ממשיות ולא מספיק לטעון אותה. לא זו אף זו, צריך להראות קשר סיבתי בין האיום לבין החתימה על הסכם מקפח וזה לא ממש קל.
לא מספיק שהיה איום אלא צריך להוכיח את הזיקה בין האיום לבין הויתור.
**הייתי מאד עמוסה בהכנות לחתונה ולא קראתי את ההסכם – לא תתפוס, החלטה לחתום על מסמך שהחלטת לא לקרוא – זו בעיה שלך וחזקה היא שחתמת מרצון והבנה.
**אני לא דוברת עברית, אני לא יודעת מילה בעברית, ההסכם לא הוסבר לא ולא היה תרגום – מצריכה ברור מעמיק ולא תידחה על הסף.
** אהבתי אותו מאד ורציתי להתחתן בכל מחיר והאמנתי שאין משמעות למה שאני חותמת – חסרת ערך.
**הוא אמר לי שאין לו כלום, האמנתי לו שאנחנו בונים הכל מהתחלה והוא הטעה אותי – חסרת סיכוי כמעט אם כי צריך לבדוק את אלמנט ההטעיה.
**הייתי במצב נפשי קשה, החזקתי את עצמי מתפקדת לכאורה בזכות כדורים פסיכיאטרים שפוגעים בצלילות ובערנות שלי, הינה טענה המצריכה חוות של פסיכיאטר למועד הרלוונטי של חתימת ההסכם. לא קל להוכיח אבל אם יוכח כי בתקופת החתימה על ההסכם לא היתה האישה בכשירות נפשית – יש לכך סיכוי.
** האמנתי לכל המידע שבעלי מספק, הוא אבי ילדי ולא חשבתי שהוא ירמה אותי ויעלים רכוש – יכולה אמנם להיות טענה מסייעת אבל אין די בכך שכן יש חובה על כל צד לבדוק ולבחון את ההסכם שעליו הוא חותם וחוסר ידע אינו פוטר כליל מאחריות. מנגד חובה לנהוג בתום לב ודאי בענייני משפחה.
**לא רציתי להיכנס למאבקים משפטיים, לא היה לי כסף לשלם לעורכי דין או לחוקרים פרטיים, העדפתי לסיים בטוב, עד שהבנתי שהיא סידרה אותי והבריחה רכוש כל השנים – אינה חזקה מספיק. לכל אדם יש אחריות על החלטותיו וגם אם הן גרועות. טעות בכדאיות העסקה אינה עילה לביטול הסכם ודאי לא כזה שקיבל תוקף של פסק דין.
**בעלי איים עלי שאם אתעסק יותר מידי עם הסכם הגירושין ואבדוק אותו אצל עורך דין הוא יהרוג אותי. הרגשתי מאויימת וחששתי לחיי. טענה כזו יכולה להיות רלוונטית אלא שיש להוכיח שהאישה היתה מאוימת וזה לא קל אם אין תעוד ברווחה או במשטרה. אין בעדות האישה כשלעצמה כדי לשכנע את בית המשפט בטענה מעין זו כי זו מילה כנגד מילה ולביטול הסכם יש צורך ברף גבוה של שכנוע.
**אשתי גילתה שאני הומוסקסואל ואיימה לספר במקום העבודה שלי, שהוא מקום עבודה חרדי ושמרן מאד. חששתי מאד מאובדן מקום העבודה שלי, כי אני משתכר שם מצויין וחששתי מבושות, ולכן חתמתי על הסכם מקפח. טענה זו צריך להוכיח ולא מספיק לטעון אותה, וגם צריך להראות קשר וזיקה בין האיום על חשיפה ביציאה מהארון לבין תנאי ההסכם. הוכחה כזו אינה פשוטה וגם כאן זו מילה כנגד מילה.
חשוב להבין שכל אדם המצוי בגירושין למעט אם הוא נטול רגשות ואדיש – פגוע ומצוי במצב נפשי קשה יחסית במהלך ההליך, ולכן טענה על כשירות נפשית או על סחיטה מטעם הצד השני – קשים הם בהוכחה.
מה האחריות שיש לבית משפט, אם בכלל, על הסכמי גירושין שנטען שאין הם הוגנים בדיעבד?
האם בית המשפט צריך לאשר רק הסכם הוגן, והאם מוטל עליו לבדוק את תנאיו ואת הגינותו?
בדרך כלל בית המשפט בודק רק הבנה של הצדדים את ההתחייבויות המשפטיות שלקחו על עצמם, כגון חלוקת רכוש תשלום מזונות וכיוצ”ב.
מה קורה כאשר בית המשפט נתקל בתנאים מקפחים, האם הוא מתערב? כנראה שלא.
את הפתרון לכך אפשר למצוא בדברי כב’ השופטת מירי קראוס, שעד לפני מספר שנים היתה שופטת משפחה ולאחר מכן עזבה את התחום ועברה לתחום האזרחי. בתמ”ש (כ”ס) 28977/02 פלונית נ’ פלוני כתבה היא:
“ביהמ”ש אינו אמור לשמש אפוטרופוס לאנשים בגירים ולהחלטותיהם, אשר היו צריכים לשקול את שיקוליהם ולבדוק את יכולותיהם הכלכליות טרם כניסתם להתחייבות. ביהמ”ש לא ישחררם מהתחייבות לא כדאית בדיעבד…”
לגישתה בית המשפט לא ינקוט בגישה פטרנליסטית כלפי אדם שעקרונית הוא כשיר לקבל החלטות ולבצע פעולות משפטיות ובית המשפט יכבד החלטה של בני אדם לחתום על הסכם כל עוד נוצרה ההתרשמות שיש הבנה והרצון חפשי.
בית משפט לא יתערב בתנאי ההסכם גם אם אינם מחלקים את הרכוש שווה בשווה או אינם הוגנים בהיבט של המזונות. בית המשפט אינו אפוטרופוס של צדדים מתגרשים וגם אינו אמא או אבא שלהם, והוא לא יתערב בהסכמות כל הצדדים עומדים על דעתם והינם ברי דעת.
עוד מציינת השופטת, כי המדיניות שיפוטית הראויה תתמוך בכיבוד הסכמים וקיומם אחרת יווצר אי סדר חברתי כאשר לא ניתן יהיה להסתמך על הסכם שנכרת ואושר. לכל אחד ברור שהסכמים אמורים להיות סופיים ולא ניתן לפתוח אותם (למעט ובהסתייגות בנוגע לקטינים).
החלק הרכושי שהוסכם עליו בהסכם אמור להיות סופי ומחייב, ונדירים הם המקרים שבית המשפט נעתר לתביעה ושינה את הסדרי הממון שבין הצדדים.
מדיניות בית המשפט בנוגע לביטול הסכמי ממון או הסכמי גירושין
הגדיר זאת היטב כב השופט שילה בתמ”ש (ת”א) 37302-02-10
“המדיניות המשפטית הראויה היא להעניק וודאות להסכם הממון, כך שיהיה ברור ששינוי צריך להיעשות בכתב ובאישור בית המשפט. אם בית המשפט ייתן יד לשינוי הסכם ממון בהתנהגות, יביא הדבר לחוסר וודאות מוחלט, ובאשר כל צד יוכל לתקוף הסכם הממון שנועד להבטיח יציבות, ביטחון וודאות לשני הצדדים אודות אופי המשטר הרכושי החל עליהם“.
אכן התוצאה של מדיניות כזו היא שצד עשוי לצאת ניזוק מחיי הנישואין ועם הרבה פחות ממה שהיה ראוי שיקבל, ואולם אין די בקיפוח של צד ואין די בפגם בכדאיות העסקה על מנת לבטל הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין.
מה הסיכוי לבטל הסכם ממון שנכרת כדין ואושר בפני בית המשפט בחלוף השנים?
נפסק לא אחת והדבר בא לידי ביטוי בפסקי דין רבים כי המדיניות השיפוטית מיועדת לחזק עקרונות כגון ודאות והסתמכות. מכוח תפיסה שיפוטית זו נובע – והדבר אינו מפתיע – שהנטייה תהיה לבטל הסכמי ממון על דרך הצמצום ובמקרים מיוחדים וחריגים.
בית המשפט קובע לא אחת, כי אין ליתן יד לביטול הסכם בצורה גורפת וכי יש ליתן יד לביטול ההסכם אך ורק בנסיבות קיצוניות וחמורות במיוחד ולמלא בדווקנות אחר הוראות החוק והפסיקה באשר לעילות הביטול.. עילות הביטול מפורטות בחוקים המתייחסים לחוזים ומשלבים בין דיני המשפחה לדיני החוזים ו/או דיני המתנה.
כמו כן חשוב להבין כי שינוי נסיבות גם אם יהיה מהותי אינו עילה המצדיקה ביטול הסכם ממון.
האם שינוי נסיבות מהותי יכול להביא לביטול או שינוי הסכם ממון?
כך לדוגמא ניקח מקרה בו בני זוג מכרו דירה משותפת וחלקו בה בצורה לא שוויונית. הבעל ויתר לטובת האישהעל 30 אחוז מחלקו בבית, כך שהאישה קיבלה חלק משמעותי יותר משווי המכירה של הנכס.
הבעל ערך את הויתור הזה על מנת שהאישה תוכל לרכוש דירה ולילדים תהיה קורת גג הויתור של הבעל על אחוזים מחלקו בבית נעשה על חשבון תשלום המדור שהוא היה אמור לשלם כל השנים. ארע המקרה והאישה הימרה בכספים שקיבלה לא רכשה דירה, ולילדים אין קורת גג והאישה משלמת דמי שכירות.
בנסיבות אלו, יכולה האישה לדרוש דמי מדור מהבעל לשעבר באמצעות תביעת מזונות ולטעון לשינוי נסיבות מהותי שארע, דהיינו אובדן הכסף שהיה אמור לשמש לרכישת דירה וקורת גג לילדים ירד לטמיון בעטיה של השקעה גרועה.
במקרה כזה ייתכן ושינוי הנסיבות יביא את בית המשפט לפסוק כנגד האב תשלום נוסף כי קודם כל הוא רואה את הילדים ומנגד יכול בית המשפט לומר שאין לו אפשרות לחייב פעמיים בדמי מדור וכי על האישה למצוא את הפתרון בכוחות העצמה.
הדוגמא שלעיל מדגימה כי ההחלטות שבית המשפט מקבל אינן שחור לבן, ולא תמיד כאשר מתרחש שינוי נסיבות מהותי יכול הוא לשנות את עקרונות ההסכם.
יחד עם זאת, ניתן לומר כי אם האב ויתר פעם על כספים לטובת קורת גג לילדים, תחושת הבטן אינה נוחה אם יחוייב פעם נוספת בקורת הגג של הילדים רק משום שהאם הימרה בשוק ההון והפסידה את הכספים שהיו מיועדים לרכישת דירה.
הסיכויים לביטול הסכם, הן הסכם ממון והן הסכם פשרה בעניין אזרחי שאושר בדרך כלל אינם גבוהים – להלן לנוחיותכם מספר פסקי דין מהותיים בסוגיה זו: בע”מ (ת”א) 1277/07 פלונית נ’ פלוני [ע”א 2495/99 הדס בן לולו נ’ אטראש, פ”ד נא (1) 577). בע”א 7410/23 ברוך איפרגן נ. יהונתן סנדרס ואח’ ע”א 2495/95 בן לולו נ’ אטראש, [ע”א 647/20 אלישקוב נ’ א.ר.א.ב בונוס בע”מ,
מה המשמעות של ניסיון לבטל הסכם אשר נכרת נחתם ואושר, *כאשר הצדדים היו מיוצגים על ידי עורכי דין המתמחים בדיני משפחה*?
במספר פסקי דין נקבע כי היות אדם מיוצג ע”י עו”ד מומחה בדיני משפחה משמיט ולא מאפשר טענת עושק במקרה הזה נוכח היצוג (ראה: תמ”ש 4934/03 פלוני תמ”ש 29433/02 – א. ו. נ’ מ. ו. ת.ז. . (תמ”ש 42576/98 ד.כ. נ’ א.כ., בע”מ 4977/07 – פלוני נ’ פלונית.
מקרה ייחודי שטופל במשרדנו
אציין כי במקרה חריג, הצליח משרדי לבטל הסכם גירושין שנכרת בין אשה לבין בעלה, כאשר – הבעל שהיה הלקוח – לא ידע קרוא וכתוב בכלל והיה אנלפבית לחלוטין, והוכח כי הטוען הרבני שיצג אותו במעמד אישור ההסכם – הסביר לו את ההסכם בצורה כללית ולא מילה במילה:
בית הדין הפנים וקיבל את טענת משרדי כי יש לבטל את ההסכם, אך מקרה זה חריג ונדיר – לא ניתן להסתמך על העובדות שהיו שם, מאחר ואין כיום הרבה אנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב.
עוד יודגש כי עפ”י הפסיקה, אדם החותם על מסמך משפטי בהסתמכו על עצתו של אדם אחר בין אם המדובר בעו”ד או יועץ מקצועי מתחום אחר לא תעמוד לו טענת “לא נעשה דבר”, הגם שחתם על המסמך מבלי דעת תוך הסתמכות עיוורת על דעת היועץ האמור (ע”א 413/79 ישראל חברה לבניין בע”מ נ’ מנצור, פ”ד ל”ד(4) 29).
משמע אי אפשר להשליך על יועץ מקצועי את האחריות למעשים שלך עצמך ולפטור עצמך בלא כלום ובלא אחריות להתחייבות.
אין חסינות מוחלטת מפני ביטול הסכם ממון – אך הנסיבות צריכות להיות מיוחדות וחריגות
נוכח האמור לעיל יתכנו מצבים בהם הסכמים לא יהיו חסינים מפני הליך של ביטול וקבלת פסק דין על ביטול ההסכם, אך רק במקרים מיוחדים יימצא כי שהעובדות מצדיקות את הביטול. (ראה עמ”ש (ת”א) 1045-04-17 עמ”ש (ת”א) 11337-06-10 פלוני נ’ פלונית בע”מ 2943/18 פלונית נ’ פלוני
אין ספק וברור לכל כי מקרים בהם יבוטל הסכם ממון שאושר כדין או הסכם גירושין שגם הוא אושר כדין – יעשו במשורה רק במקרים של נסיבות המתאימות לכך. מן המפורסמות הוא שהסכם יחסי ממון כפוף הוא לעקרונות דיני החוזים, לרבות עקרון תום הלב.
יחסי משפחה מבוססים על אמון הדדי וחובת גילוי רחבה במיוחד, אף מעבר לנדרש ביחסים מסחריים. אין דומים יחסי מסחריים לדיני המשפחה וקיימת בהם חובת שקיפות גילוי ותום לב מוגברים מעבר לחוזים עסקיים. משכך אם מתברר כי צד נקט ברמיה ובהסתרה – גדלים הסיכויים לביטול הסכם הממון.
הסכמים משפחתיים מחייבים שקיפות מלאה, במיוחד כאשר מדובר בזכויות כלכליות, רכושיות או אישיות, המשפיעות על עתידם של הצדדים ושל ילדיהם המשותפים.
האם ניתן לבטל הסכם ממון בדרך של התנהגות ?
התשובה לשאלה זו גם היא אינה חד משמעית ואינה פשוטה.
בואו ניקח לדוגמא: בני זוג שהתגרשו וחזרו לחיות יחד כשנתיים לאחר הגירושין והיו יחד כבני זוג גם ללא נישואין עוד עשר שנים ואז נפרדו סופית. מה אפשר לומר על בני זוג שכאלה? האם הסכם הגירושין תופס ותקף או שמא ניתן לומר שבהתנהגותם בני הזוג זנחו את ההסכם מאחר והמשיכו בחיים משותפים.
יש לציין בהקשר זה כי הדרך לשינוי או לביטול הסכם ממון עוברת גם היא בבית המשפט ובני זוג החוזרים לחיות יחדיו יכולים ורשאים, ואף מומלץ כי יעשו כן, לחזור לבית המשפט לענייני משפחה, ולבטל את ההסכם או לכרות הסכם אחר במקומו, או להסדיר את נושא הסכם הגירושין בכל דרך ובתנאי שזו תאושר בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג.
המשך בחיים משותפים תוך התעלמות מוחלטת מההסכם שאושר בבית משפט ואשר קיבל תוקף של פסק דין – הינה חסרת אחריות, ולא ניתן לשנות את המצב ולא לשנות את ההסכמות החוזיות.
ביטול הסכם ממון שאושר בבית המשפט לענייני משפחה, מחייב גם הסכם בכתב שיבטל את ההסכם המקורי לגירושין, אם בני הזוג החליטו לחזור ולחיות כבני זוג לכל דבר ועניין, והדבר נכון שבעתיים אם הם נישאו פעם נוספת בצורה פורמלית.
ביטול הסכם הגירושין המקורי יכול להיעשות רק על ידי הסכם ממון אחר וחילופי שיבטל את הקודם המקורי או ישנה אותו אבל חובה עליו להיעשות בכתב וחובה עליו להיות מאושר כדין על ידי בית המשפט (ת”א (ת”א) 1179/92 פלונית נ’ פלוני), ע”מ (ת”א) 1194/02 ג’ כ’ נ’ ד’ כ’
מקרה חריג ומיוחד של ביטול בהתנהגות
בפסק דין ישן שעדיין מצוטט רבות, התקבלה טענה של ביטול בהתנהגות, וזאת בע”א 4946/94 אגברה נ’ אגברה, פ”ד מ”ט(2) 508
במקרה זה, המדובר במקרה חריג בו בני הזוג התגרשו ולאחר מכן המשיכו לחיות כזוג לכל דבר ועניין וכידועים בציבור במשך 16 שנים. עוד נפנה בהקשר זה לתמ”ש (ק”ג) 29180-02-15 פלונית נ’ אלמוני – שם נקבע כי ביטול בהתנהגות של הסכם שנכרת דין מצומצמת למקרים נדירים ומיוחדים, וכן נפנה לעמ”ש (ת”א) 39289-12-17 פלונית נ’ פלוני, בהקשר זה.
בעקרון, אין להסתמך על ביטול בדרך התנהגות, וזוג שחוזר לחיות יחדיו צריך להיות מספיק אחראי כדי לעגן בכתב ובצורה התואמת את החוק את המצב החדש שנוצר ולא להתעלם מהמציאות.
כמובן שהנטל להוכיח ביטול הסכם בדרך של התנהגות, מונח על כתפי מי שטוען טענה לבטלות ההסכם המקורי. ראה לעניין זה את תלה”מ (חי’) 4061-06-21 פלונית נ’ פלוני, ונקבע כי מי שדורש ביטול הסכם בדרך של התנהגות נצרך ונזקק להוכיח:
“..התנהגויות קבועות ועקביות אשר נפרשו לאורך שנים אשר יצרו דפוס התנהגות קבוע ויציב..”
לסיכום:
בטרם נעילה של מאמר זה – יש להביא בחשבון כאשר חותמים על הסכם ממון טרם הנישואין או על הסכם גירושין, שקשה עד מאד לשנות את תנאיו אם בית המשפט או בית הדין הרבני אישר את ההסכם ונתן לו תוקף.
על כן – לפני שעורכים הסכם ממון טרום נישואין, או הסכם ממון בין ידועים בציבור, או הסכם גירושין בין בני זוג שעומדים להתגרש – חשוב לקבל יעוץ מקצועי, בין היתר של עורך דין, אך לא רק ולעיתים צריך להיוועץ גם ברואה חשבון או אקטואר או כלכלן ולעיתים גם צריך לשכור שירותים של חוקר פרטי.
כל המידע צריך להיות בפניכם, כאשר אתם מתחייבים בהסכם שקשה לשנות את תנאיו עד כדי בלתי אפשרי, שכן בתי המשפט מעדיפים את עקרון סופיות ההסכם וסופיות הדיון על פני שוויון וצדק, ועל כן רק במקרים מאד מיוחדים ולא שגרתיים יבוטל הסכם גירושין או הסכם ממון.
על מנת שלא להיקלע להליכים משפטיים קשים ומורכבים מומלץ עד אד להיוועץ עם עורך דין שתחום מומחיותו וניסיונו הינו בדיני משפחה וגירושין.
**זקוקים לייעוץ פרטני בעניין ביטול הסכם ממון או הסכם גירושין? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את כל שנות ניסיוני בתחום זה למענכם. אשמח לסייע!
מידע נוסף בנושא לעיונכם:
הסכם גירושין פיקטיבי – ביטול הסכם גירושין שנעשה על מנת להבריח כספים
ביטול הסכם ממון בנישואין שניים והאם הכרחי לערוך הסכם ממון בנישואים שניים?
