גישור כהליך חסוי

אין לעשות שימוש במידע שהוחלף או הוצג במסגרת גישור

בפני כ’ השופט מוטי לוי  תמ”ש (ת”א) 25842-01-16 ז.א. ואח’ נ’ א.,  נדונה בקשה בה התבקש בית המשפט על ידי הבעל להורות לאישה להימנע מחשיפת מידע חסוי שהוחלף בין הצדדים ובאי כוחם במסגרת משא ומתן העוסק בהסכמה על סכום מזונות זמניים.

בית המשפט צידד כמובן בגישת הבעל ובצדק רב. המדובר בסכום מזונות שהוסכם בין הצדדים כי יועבר מן הבעל לידי האישה עבור מזונות הילדים, בשלבים הראשונים של ההליך ובטרם בית המשפט נזקק לדון בתובענה או בבקשה למזונות זמניים.

לדברי בית המשפט, ראש וראשון יאמר שאין מחלוקת שההליכים המתנהלים במסגרת משא ומתן חסויים בפני בית המשפט זולת אם הצדדים כולם הסכימו לחשוף פרטים מתוכו.

קל וחומר נכונים הדברים שעה שמדובר בגישור בפני מגשר.

טענת המבקש הינה כי הפרטים של הליך הגישור חסויים

המבקש הביא בבקשתו זו ובהרחבה את הרציונל העומד מאחורי חיסיונם של הליכי גישור ועשה זאת למעלה מן הצורך משום שמדובר במושכלות יסוד, בפרט שמדובר בצדדים המיוצגים על ידי עורכי דין האמונים על דברים אלו, וראה לעניין זה סעיפים 3 (ב), 5(ד), 5(ו), 8(ג) ל-תקנות בתי המשפט (גישור) תשנ”ג-1983 (ק”ת תשנ”ג ( 10/08/1993), (עמ’ 1042)), סעיף 79 ג (ד) ל- חוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ”ד-1984.

בית המשפט דוחה את הסבריה של האישה

בית המשפט אינו מקבל את ההסבר כי לכאורה יכול היה בית המשפט לגלות סכומים אלו ששולמו בפועל שכן הם המצויים בדפי החשבון ועל כן לא מדובר בגילוי פרטים ממשא ומתן שבגישור.

בית המשפט אינו מקבל את ההסבר שניסתה האישה להציג וקובע כי נכונה טענת המבקש שבין צדדים יכולות להיות העברות שונות שאין בהן כשלעצמן כדי להעיד על דמי מזונות.

לדידו של בית המשפט, דווקא מעצם ההפניה לגישור והבאת הנתונים מתוכו מעידה על רצון להשפיע על עמדת בית המשפט, “בבחינת דע לך בית המשפט  סכומים אלו, המוסכמים, הם המסד, הם אינם שנויים במחלוקת וחזקה, לכאורה, שהם משקפים צרכים בפועל  ועליך לפסוק לפחות אותם. לכאורה, אמרנו”.

לאמור, מהותה של הבקשה היא לחייב המבקש בסכומים המבוקשים ועצם הבאתם מניחה תשתית לכאורה להסכמה אפריורית שלכאורה אלו צרכי הילדים. בית המשפט אינו סבור שהדבר מצדיק את החשיפה של המידע החסוי וקובע כי יותר טוב שטענה זו כלל לא הייתה עולה, שכן אין זה מעלה או מוריד ודי בכך שמידע נחשף שלא כדין.

אין זה משנה האם מדובר בסכום מזונות, בהסכמה על משמורת או בכל נושא אחר הכרוך בפירוק התא המשפחתי ובגירושין.

אין כל הצדקה לייתר כליל את החיסיון מעל  משא ומתן ככלל והליכי גישור בפרט

אם מידע יהיה חשוף, אנשים לא ינהגו בצורה פתוחה בהליך הגישור וההליך לא ישיג את מטרתו.

קבלת עמדה זו תהפוך את הליך הגישור להליך סגור וחשדני, בלתי אמיתי כשכל צד שומר את תחום מוכנותו לעצמו עד כדי סיכולה של המטרה האמיתית של הליך שחשיבותו רבה, במיוחד בענייני משפחה.

הטענה לפיה משמינה בית המשפט את המגשרת לפסוק המזונות הזמניים תחתיו ולא קבע שהדיון שם חסוי הרי שלא חל עליו חיסיון. עיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 17/03/16  מציג תמונה הפוכה על דרך ההתנהלות.

זאת ועוד כישלון הגישור בדיעבד אינו מצדיק חריגה מהנורמה שלפיה ההליך הינו חסוי.

אין בתבונתה או אי תבונתה של ההסכמה לפנות לגישור כדי ליתן גושפנקא לגילוי הפרטים מהמשא ומתן.

בית המשפט סבור שהצגת סכומים שמקורם בהסכמה שהושגה בהליך גישור ובדרך בה פעלה האישה מהווה התנהגות שלא בתום לב שמטרתה ניסיון בלתי ראוי להצבת רף פסיקתי לבית המשפט.

עיקרון תום הלב כחולש על משפט המשפחה במיוחד

עיקרון תום הלב השתרש זה מכבר במשפטנו כנורמת על שמצודתה פרוסה על כל ענפי המשפט האזרחי. במסע התפרסותה, שעל היקפו, תיחומו ויישומו נשברו קולמוסים רבים. בפסיקה ובספרות מלומדים, הניחה נורמה זו  ידה אף על התחום הדיוני של סדר הדין האזרחי. (דודי שוורץ, סדר דין אזרחי חידושים, הליכים ומגמות (תשס”ז) 48).

חובת תום הלב הנדרשת בענייני משפחה היא חובת תום לב מוגברת הן בתחום המהותי והן בתחום הדיוני.

בנסיבות אלו, מתעלם בית המשפט מהסכום עליו הוסכם בהליך הגישור ובפועל פוסק מזונות זמניים בסכום נמוך יותר משמעותית.

האישה אף נקנסה בסכום לא גבוה בגין פעולתה בהעדר תום לב.

הגישה הנוהגת היא כיבוד החיסיון של דברים ומידע שהוחלפו בין צדדים בגישור

פסיקה זו של בית המשפט באשר לחיסיון הגישור תואמת פסקי דין אחרים שניתנו בתחום זה. המערכת מוצאת לנכון לעודד גישור ופתרון סכסוכים שלא באמצעות הליך משפטי אלא בדרך של הסכמות ועל כן תעשה כל שלאל ידה כדי לעודד גישור ולשמור על החיסיון, שכן אם לא יתקיים החיסיון אנשים הפונים לגישור לא יהיו גלויי לב ולא ישוחחו על פתרונות אפשריים מחשש שמא אלו יתגלו בהליך המשפטי והשופט יהיה חשוף להם.

אנשים לא יציעו הצעות לפתרון הסכסוך אם ידעו שאפשר יהיה לעשות שימוש בהצעות אלו בהליך המשפטי עצמו וניתן יהיה לחשוף מידע בפני השופט, דבר שבהכרח ישפיע עליו.

לדוגמא, אם מידע הנוגע לסכום מזונות שעליו הסכימו בגישור מגיע לידיעת השופט הוא עשוי להשתמש במידע זה במודע או שלא במודע ולפסוק סכום זהה או דומה, כאשר יתכן והוא לא היה פוסק סכום זה לו דעתו לא הייתה מוטה על ידי מידע קודם, שאמור להיות חסוי.

זאת ועוד גם על המגשר חלה חובה שלא ליתן מידע כלשהו על ההליך הגישור שהתקיים בפניו ולהימנע מליתן עדות או מידע אודות האינפורמציה שהוחלפה בהליך הגישור. בחלק הארי של המקרים, בית המשפט לא ייעתר לבקשה להעיד את המגשר.

היתרונות בקיומו של חיסיון בהליך הגישור

הליך הגישור מבוסס על שיתוף פעולה בין הצדדים לבין עצמם ובין הצדדים לבין המגשר. שיתוף פעולה מתבטא בין היתר, בפתיחות, בגילוי לב ובנכונות למסור פרטים ולגלות את רצונות הצדדים, והמחייב תהליך של בניית אמון בין המשתתפים בגישור.

הסודיות והחיסיון נועדו לעודד גילוי לב ופתיחות בשיחות המתנהלות הן בין הצדדים והן עם המגשר, לסייע למגשר למלא את תפקידו ולעודד שיתוף פעולה מצד הצדדים. במיוחד נכונים הדברים כאשר מדובר בגישור בענייני משפחה כלומר בגישור לגירושין או בענייני עזבונות ירושות וצוואות.

העדר הסודיות או העדר החיסיון יפגעו בפתיחות וברצון הטוב שאנשים מגלים במהלך הגישור ואופיו יהיה אחר וככל הנראה גם בלתי יעיל ולא יתרום לפתרון של הסכסוך בין הצדדים.

הסודיות והחיסיון מסייעים בשמירה על מעמדו הניטראלי של המגשר אשר אמור להיות אובייקטיבי והוגן כלפי כל צד. המגשר אינו יכול לשמש עד פוטנציאלי בהליכים שיהיו בין הצדדים, וכל עדות מצדו, או העברת מידע לרשויות או לגורם אחר, עלולה להתפרש לטובת צד זה או אחר, לפגוע במעמדו הניטראלי וכפועל יוצא לפגוע ביעילותם של מגשרים וביעילות של הגישור עצמו.

החיסיון והסודיות נועדו להגביר את הביטחון של הצדדים בכך שהמגשר לא יוכל להעיד נגדם בהליכי תביעה מאוחרים העלולים להתקיים בין הצדדים, אם ניסיון הגישור יכשל, ולא יוכל להעביר לידיעת גורם אחר מידע שלמד על קיומו במהלך הגישור.

החיסיון והסודיות מאפשרים למגשר לעשות שימוש באחד הכלים העומדים אך רק לרשותו לקידום התהליך, והוא הפגישה ביחידות עם כל צד לגישור. שופט למשל אינו רשאי להיפגש עם צדדים או באי כוחם ביחידות וזהו יתרונו של המגשר על פני ההליך המשפטי.

סודיות הגישור נועדה לספק פרטיות ודיסקרטיות בפתרון סכסוכים העשויים להיות רגישים מאד, הן מבחינה אישית במיוחד כאשר אנו עוסקים בדיני משפחה.

חיסיון נועד להגן על צד וצד, מפני צד חכם או מתוחכם יותר העלול להשתמש כנגדו באמירות שנאמרו באווירה הרגועה ומשרת האמון של הגישור בהליכים מאוחרים יותר שיתקיימו בבית המשפט אם הליך הגישור ייכשל. נוכח חיסיון הגישור דבר זה לא אפשרי ולא יקרה.

החיסיון לדברים שנמסרו במהלך הגישור נועד לעודד פשרות מחוץ לכותלי בית המשפט, באופן דומה לחיסיון ההלכתי המוענק לדברים שנאמרו במהלך מו”מ לפשרה.

עולה אם כן, שאם נקפיד על חיסיון הגישור והמידע הנמסר במהלכו יגדלו הסיכויים כי אנשים יטו לפנות לגישור ולנסות לפתור סכסוכים בדרכי שלום ונועם. לא כל שכן נכונים הדברים כשעסקינן בדיני משפחה שהינן דיני נפשות.